החלטה בפני בקשה לתיקון כתב תביעה אשר הוגש על ידי המבקשת בסדר דין מקוצר, לחובות כספיים שהמשיבים חבים לה, לטענתה, בגין סחורות שסופקו על ידי המבקשת. 1. הרקע והעובדות הצריכות לעניין . א. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 3/11/97. ביום 11/2/98 ניתן פסק דין נגד המשיב 2 (להלן: "המשיב") לאחר שלא הגיש בקשת רשות להתגונן. ביום 28/1/98 ניתן פסק דין נגד המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") לאחר שלא הגישה בקשת רשות להתגונן. ב. ביום 5/6/05 הגיש המשיב בקשה לביטול פסק הדין ובקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וטען, בין היתר, כי לא קיבל מסירה של כתב התביעה ולא ידע על ההליכים. ג. ביום 26/7/07 קיבל בית המשפט (כב' הרשמת דאז כ' לוי) את טענותיו של המשיב, בין היתר לגבי אי קבלת כתב התביעה והיעדר ידיעה על ההליכים, וביטל את פסק הדין. פסק הדין נגד המשיבה עומד על כנו. ד. לטענת המבקשת, במסגרת הבקשה לביטול פסק דין נודעו לה עובדות שלא היו ידועות לה קודם לכן ולכן הגישה את הבקשה שבפני לתיקון כתב התביעה כדלקמן: תיקון הכותרת בסדר דין מקוצר והעברת התביעה לסדר דין רגיל הוספת חבותו של המשיב לפרוע את החוב של המשיבה בשל היות המשיבה חברה שאיננה בעירבון מוגבל. תיקון שם החברה החתומה על השיק שבסעיף 5ב' לכתב התביעה לחברת דיוויל נביגיישן ס.א. (Dayville Navigation S.A.). ה. אוסיף ואציין כי מעיון בכתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה עולה כי הוספו תיקונים נוספים לרבות הטענה בסעיף 9ב'2 לפיה הוא התחייב באופן אישי כלפי מנהלי המבקשת לשאת בחובות המשיבה. 2. טענות המבקשת . א. לטענת המבקשת במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הדין התבררו לה עובדות חדשות ובין היתר מיהו הבעלים והמנהל העומד מאחורי המשיבה והפועל מטעמה כאשר הוא העיד ביום 21/5/06 כי הוא מנהלה של המשיבה ומוסמך לחתום בשמה. כן העיד כי הוא זה שחתום על השיק שנמסר למבקשת וכי המשיבה איננה מוגבלת. ב. לטענתה, העובדה שחלפו שנים רבות ממועד הגשת כתב התביעה המקורי איננה נזקפת לחובת המבקשת שכן פסק הדין היה שריר וקיים במשך כל השנים ובוטל רק לאחרונה בשל טענות מוכחשות בדבר אי מסירה של כתב התביעה. ג. לטענתה יש להתיר את תיקון כתב התביעה מכח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, בין היתר משום שעילת התביעה איננה משתנה. ד. כמו כן טוענת המבקשת כי אין לפסוק לחובתה הוצאות משום שמדובר בנסיבות חריגות בהן פסק הדין בוטל כ- 9 שנים לאחר נתינתו. 3. טענות המשיב . א. טענתו העיקרית של המשיב הינה כי בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות ותיקון כתב התביעה יפגע בזכויותיו. כן טען כי אין להתיר למבקשת את מה שיכלה לברר בזהירות סבירה קודם לכן. ב. אין מדובר, לטענתו, בעובדות שנודעו למבקשת רק לאחרונה. ג. באשר להיותו מנהל - צויין בסעיף 3 לכתב התביעה המקורי כי: "הנתבע 2 הינו הבעלים ו/או המנהל של הנתבעת 1". מכאן שאין מדובר בעובדה שנודעה למבקשת לאחרונה. ד. באשר לכושר לחתום בשם החברה - ברור שמנהל מוסמך לחתום בשם החברה. ה. באשר להתחייבותו לשלם חובות המשיבה באופן אישי טוען המשיב כי גם בתצהיר שצורף לבקשה לא ניטען הדבר בעניין זה והדבר גם לא עלה מהדיון. ו. באשר לתיקון שהחברה לא היתה מוגבלת טוען המשיב כי משמה של החברה עולה כי היא מוגבלת והרישום בתמצית לפיה היא אינה מוגבלת - שגוי. מכל מקום המבקשת יכלה להוציא התדפיס גם קודם לכן. 4. דיון . א. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות יבחן בית המשפט האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. ב. ביחס לתנאי הראשון נקבע בת"א (ת"א) 22529/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. Pacificattitudeinc ואח' תק-של 2007(1) 23110 עמ' 23112: "כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש... ודוק: השאלות שצריכות להיות שנויות במחלוקת צריכות להיות קשורות לזכות המהותית של נשוא התובענה ואינו צריכות להיות קשורות דווקא לאותן העובדות המולידות ומקיימות את הסעד המשפטי (ע"א 70/62 אדלר נ יצחק פ"ד טז 1949, 1952; ע"א 772/79 עזבון שמרון נ. וסקביץ פ"ד לו (4) 78". ג. התיקון המבוקש הנוגע להוספת סעיפים לכתב התביעה הבאים להטיל חבות אישית על המשיב לרבות הסעיפים המתייחסים להיות החברה בלתי מוגבלת, נוגע למידע שהמבקשת יכלה לברר עוד טרם הגשת התביעה המקורית. ד. מאחר ותקופת ההתיישנות חלפה, יש מקום לבדוק האם יש בכך כדי למנוע תיקון של כתב התביעה. ה. על פי ההלכה הפסוקה תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ניתנת לתיקון לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות רק אם: "נשתמרה זהות התביעה והתובע אינו מעלה תביעה אחרת שמפניה יכול הנתבע להתגונן בטענת התיישנות" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי מה' 7 עמ' 352). כך נקבע גם בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ. זייד (מיום 5/6/80): "הכל מודים שאין בית המשפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה היא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי". ו. בעניינינו אין מדובר בתיקון המבהיר את המחלוקת הקיימת בין הצדדים אלא בהוספת עילה חדשה של הרמת מסך, ולא לשם כך נועדה התרת תיקון כתב תביעה במקרה בו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות. כך נקבע ברע"א 8667/06 המוסד לביטוח לאומי ואח' נ. האחים ישראל בע"מ תוכנת "נבו" (מיום 17/12/06) מפי כב' השופט א' רובינשטיין: "הלכה מקדמת דנא היא כי על בית המשפט בבואו לדון בבקשת רשות לתיקונו של כתב תביעה, לבחון היש בתיקון כדי להאיר את הסוגיות שהיו במחלוקת בין הצדדים ותו לא, או שמא מוסיף התיקון עילת תובענה חדשה ועימה מחלוקות חדשות (זוסמן, סעיף 276 בעמ' 244)". ובהמשך לעניין ההתיישנות: "... אכן צוין, כי במקרה של בקשת תיקון לפי תקנה 92 "אין טעם להקפיד על העילה, שכן התובע שלא קיבל רשות לתקן, יוכל להגיש תובענה אחרת, והנתבע לא ייבנה מכך שרשות לתקן לא ניתנה" (זוסמן עמ' 352 ה"ש 51). אולם במה דברים אמורים? במקרה "רגיל", ולא כאשר מצטרפת לכך עילת ההתיישנות..." ז. יתר על כן, צודק המשיב כי באשר לטענה כי הוא התחייב לשאת בחובות המשיבה כלפי המבקשת באופן אישי, אין דבר בעניין זה בתצהיר התומך בבקשה. 5. סיכום . לאור כל האמור לעיל אינני מתירה תיקון כתב התביעה. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. כתב תביעהסדר דין מקוצרתיקון כתב תביעהמסמכים