ביטול פסק דין - טענת אי ידיעה על קיומו של פסק דין לפניי בקשת צד ג' 2 לביטול פסק הדין שניתן נגדו בתיק זה. המשיבה, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, היא הנתבעת 4 בתביעה העיקרית, הגישה ביום 15.11.00 הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע 1 וכנגד המבקש. ביום 1.2.01 ניתן פסק דין נגד הצדדים השלישיים, בהתאם להודעה לצד השלישי, בהיעדר הגנה. ביום 21.12.03 הוגשה בקשת המבקש לביטול פסק הדין, ובעקבותיה עוכב ביצוע פסק הדין. בדיון מיום 5.9.04, שנערך בנוכחות הצדדים השלישיים, נקבע כי ב"כ המבקש יפנה לחברת פלסטין בניסיון לברר את האפשרות שהיה כיסוי ביטוחי, ובשלב זה תישאר בקשתו לביטול פסק הדין פתוחה. ביום 14.11.07 הוגשה לבית המשפט בקשת המשיבה לדחות את הבקשה לביטול פסק דין לאחר שהמבקש לא הגיש כל הודעה בעניין קיומו או אי-קיומו של כיסוי ביטוחי. הבקשה הועברה לתגובת המבקש, ומשזו לא הוגשה ניתנה ביום 18.12.07 החלטת השופט יעקובי לפיה פסק הדין נגד המבקש נותר על כנו. בבקשה שבפניי טוען המבקש כי החלטת בית המשפט מיום 18.12.07, כמו גם בקשות המשיבה שקדמו להחלטה, לא הובאו מעולם לידיעתו, ובשל מחדל זה ניתן נגדו פסק דין במסגרתו חויב לשלם למשיבה סכומי עתק. עוד לטענתו נודע לו על מתן פסק הדין אך לפני תקופה קצרה, ומייד בסמוך לכך פנה ובא כוחו הנוכחי על מנת להגיש בקשה לביטול פסק הדין. עוד לטענת המבקש, בפיו הגנות טובות וממשיות כנגד ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדו על ידי המשיבה. לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה. לטענתה, פסק הדין ניתן כבר בשנת 2001. על בקשת הביטול להיות מוגשת בתוך 30 יום מיום שקיבל המבקש לידיו את פסק הדין, והמבקש לא הצהיר על המועד בו קיבל את פסק הדין. המבקש הגיש כבר בשנת 2004 בקשה לביטול פסק הדין, מלווה בתצהיר המבקש, כך שטענתו לפיה רק לאחרונה נודע לו על פסק הדין חסרת בסיס. עוד לטענת המשיבה, ביום 1.3.11 נמסרה הודעה במסירה אישית לידי אחיו של המבקש ומכאן שכבר בחודש זה הוא היה מודע לקיומו של פסק הדין. למרות זאת הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין רק ביום 27.7.11. אין כל הסבר לשיהוי ולאיחור בהגשת הבקשות וכלל לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה. עוד טוענת המשיבה כי חידוש ההליכים עתה, כ-10 שנים לאחר מתן פסק הדין כנגד המבקש ולאחר שהדיון בתיק העיקרי הסתיים, יגרום לה לנזק ראייתי, וכי ספק אם יש בידיה עתה אפשרות לנהל הליכים נוספים כנגד צדדים אחרים אשר מעורבותם עולה מטענות המבקש. עוד לטענתה, המבקש לא ביסס את טענתו בדבר סיכויי הגנה טובים. דיון בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע כי "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה...". על פי הפסיקה יש להבחין בין ביטול מחובת הצדק במקרה בו מתברר כי נפל פגם בפסק הדין, ובין ביטול הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. מפרוטוקול הדיון עלה כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה. בדיעבד התברר כי המבקש כבר הגיש כתב תשובה להודעה לצד השלישי במועד בו ניתן פסק הדין, אלא שזה תויק, בשל טעות, בתיקיית המשנה שעניינה בקשה לתשלום תכוף. לכאורה יש, אפוא, לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. עם זאת, גם כאשר הבקשה היא לביטול פסק דין מחובת הצדק, תנאי לדיון בבקשה הוא שזו הוגשה תוך שלושים ימים מיום שהומצאה ההחלטה למבקש, או שהוגשה בקשה לארכה. אם המבקש איחר בהגשת הבקשה, אין מקום לדיון בה בלא בקשה להארכת מועד (ראו בע"מ 8674/10 פלוני נ' פלונית (פורסם במאגרים, 25.1.12)). המבקש ידע על פסק הדין שניתן נגדו לכל המאוחר בסוף שנת 2003 והגיש בקשה לביטול פסק הדין (לבקשה אף צורף תצהיר בחתימת המבקש). לטובת המבקש נכונה אני לראות בבקשה בקשה לביטול החלטת השופט יעקובי מיום 18.12.07 לפיה נותר פסק הדין על כנו, ואף להניח כי ניתן לראות בחלטה האמורה החלטה על פי צד אחד, אשר ניתן לבקש את ביטולה. התובע הצהיר כי "נודע לי על קיום פסק הדין נגדי אך לפני תקופה קצרה, עת קיבלתי הודעת עיקול מטעם המשיבה, ומייד בסמוך לכך פניתי לב"כ על מנת להגיש בשמי בקשה לביטול פסק הדין. לאחר שהוזמן התיק מארכיב בית המשפט הוגשה בקשה זו" (המבקש, סעיף 2 לתצהיר). אניח כי כוונת המבקש הינה להחלטת השופט יעקובי מיום 18.12.07. לא פורט מהו המועד המדויק בו נודע קיומה של ההחלטה לתובע. לטענת המשיבה נשלחה למבקש הודעה בעניין ביום 1.3.11, ולכל המאוחר במועד זה ידע על מתן ההחלטה. להשלמת הטיעון מטעם המשיבה צורף אישור מסירה לפיו נמסרה ההודעה במועד זה לאחי המבקש המתגורר עמו. בתיק בית המשפט מופיעה הודעת עיון בתיק מיום 13.3.11 (העתק ההודעה הוגש וסומן מש/1), ממנה עולה כי ביום זה קיבל ב"כ המבקש את התיק לעיונו. במועד זה, לכל המאוחר, היה על המבקש לדעת על החלטת השופט יעקובי. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה, כאמור, ביום 27.7.11, ארבעה וחצי חודשים לאחר המועד המדובר. בקשה למתן ארכה לא הוגשה, כאמור. בנסיבות אלה לא ניתן לדון בבקשה לגופה, ודינה להידחות על הסף. האיחור המדובר מצטרף למחדליו הקודמים של המבקש, ובראשם העובדה שבקשתו הקודמת לביטול פסק הדין נמחקה רק לאחר שמשך למעלה משלוש שנים לא פעל בהתאם להתחייבותו כלפי בית המשפט מיום 5.9.04 ולא הגיש כל הודעה בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי. גם אם לא ידע המבקש על מתן ההחלטה אשר מחקה את בקשתו לביטול פסק הדין, קשה לקבל התנהלות של נתבע היודע כי ניתן נגדו פסק דין, מבקש את ביטולו אך מאז יושב בחיבוק ידיים ואף לא טורח לברר דבר אודות מצב ההליך משך כשש וחצי שנים. אני דוחה, אפוא, את הבקשה. המבקש ישלם למשיבה שכ"ט והוצאות בסך של 4,000 ₪. פסק דין בהעדר הגנהביטול פסק דין