החלטה זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כבוד השופטת ש' בן-שלמה) מיום 24/01/2007 בתיק ת"ק 2557/06, אשר דחה את תביעתו הכספית של המבקש. 1. רקע (א) בין המבקש - בעל עסק לטלפונים ניידים - לבין המשיבה - תאגיד עזר בנקאי, נחתם הסכם ביום 23/04/2006, ולפיו רכשה האחרונה המחאות, אשר ניתנו לעסקו של הראשון על-ידי לקוחותיו ושילמה תמורתם לאחר ניכוי עמלה מוסכמת (להלן:- "ההסכם"). (ב) המבקש הגיש תביעה כספית נגד המשיבה בגין סירובה להעביר תמורת המחאות אשר ניתנו על-ידי מר שלום שרעבי ושאותן רכשה ממנו. שווי ההמחאות - 6,500 ₪. (ג) בפסק הדין נושא הבקשה ציין בית משפט קמא, כי עיון בחשבונות הבנק של המבקש מלמד, כי הלה שלח למשיבה הודעה בדבר היעדר כיסוי להמחאותיו של מר שרעבי, לאחר שידע זה מכבר על היעדר כיסויין של המחאות, שכן הן הוצגו לפירעון במועד הפירעון הנקוב בהן או בסמוך לו, והוחזרו מחוסר כיסוי, אך המתין לחלוף מועד פירעונן של המחאות נוספות וכי הדבר אינו תואם את טענותיו של המבקש בעדותו. (ד) בית משפט קמא קבע גם כי יש ממש בטיעוני המשיבה, שלפיהן - לא עמד המבקש בהסכם ההתקשרות, האוסר על פיצול עסקה אחת למספר עסקאות, וזאת נוכח ניהול הליך הנפקת חשבוניות תמוה, אשר נפרש לפני בית משפט קמא. 2. טענות המבקש (א) בית משפט קמא התעלם מן העובדה, כי המבקש לא חתם על ההסכם, כי אם אך על הבקשה להצטרפות. (ב) למשיבה היה אינטרס כלכלי ובנקאי מובהק לבצע את העסקה עם המבקש, והוא מצידו עדכן אותה מבעוד מועד על היעדר הכיסוי להמחאות. (ג) למשיבה הכלים לבדוק כל חשבון, החשוד כבעייתי או מוגבל, ומשלא עשתה זאת, חרף העדכון מאת המבקש, אין לה להלין אלא על עצמה. (ד) המבקש לא פיצל העסקה, כי אם ערכהּ בתשלומים, כמקובל בעסקו ובעסקאות ממין זה וכידוע למבקשת מימים ימימה. (ה) המבקש לא היה מיוצג ועל-כן נבצר ממנו מלהציג את טיעונו באופן מיטבי. 3. טענות המשיבה (א) המבקש העביר ביודעין לאישור המשיבה המחאות, אשר חשבונות הבנק של בעליהן מוגבלים או מעוקלים ולא דיווח לה, תוך הפרת ההסכם, על המחאות אשר חוללו. (ב) המבקש פיצל תשלומים בהמחאות, שנרשמו על סכומים קטנים, במטרה לקבל אישור במערכות המשיבה וברר מבין ההמחאות שניתנו לעסקו, את אותן ההמחאות, אשר נחזו בעיניו כמהימנות יותר, תוך הפרת ההסכם, האוסר על פיצול עסקאות והמחייב העברת כלל ההמחאות המתקבלות לזכות עסקו לאישור המשיבה. (ג) משהפר המבקש את ההסכם, עשתה המשיבה שימוש בסמכותה וסירבה לשלם לו את תמורת ההמחאות. (ד) המבקש העלה בבקשתו, שלא כדין, טענות שלא הועלו בערכאה קמא. (ה) בחתימתו על בקשת ההצטרפות אישר המבקש, כי קיבל את הסכם בית העסק, עיין בו והבין את תוכנם. ולראיה - הלה העיד, כי חתם על ההסכם וביצע מספר פעולות המחויבות בהסכם. (ו) טענת הדיווח על חילול ההמחאות במועד נסתרה בראיות, אשר הוצגו לבית משפט קמא. (ז) גם את טענת המבקש על הפרות ההסכם על-ידי המשיבה - טענה שנטענה על-ידו לראשונה בבקשה זו - יש לדחות מניה וביה. לגופה של הטענה נטען, כי המשיבה לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת באם חשבון פלוני מוגבל או מעוקל. (ח) הוא הדין בטענת המבקש, כי ההמחאות ניתנו לו בתשלומים עבור עבודתו. טענה זו נסתרה עובדתית על-ידי המשיבה לפני בית-משפט קמא, אשר קבע בפסק דינו, כי מדובר בעסקה אשר פוצלה באופן מלאכותי. 4. דיון והכרעה (א) לאחר עיון בכתבי הטענות, אשר הונחו לפני בית משפט קמא, בבר"ע ובתגובת המשיבה, הגעתי לכדי מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ויוזכר - "...הליך תביעות קטנות נועד לפתרון סכסוכים בגובה כספי נמוך, ועל כן נקבעו לו כללים מיוחדים של גמישות הן בנושא הראיות הן בסדרי הדין (ראו ש' לוין, פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט, פרק ט"ו עמ' 94, 97 ואילך). נוכח ערכן של התביעות ומשיקולי יעילות גם לא נקבעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, אלא ניתן ערעור ברשות בלבד. ממילא המשוכה שקבע המחוקק גבוהה, מעבר להליך רגיל בבית משפט השלום, ולשאלת ההתערבות בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לגופו קודמת השאלה של עצם מתן הרשות לערער". (רע"א 4122/06 ד"ר צבי אורי מעוז נ' מיכאלה יעקב, תק-על 2007(1) 638 (2007)) (ב) ומן הכלל אל הפרט - את טענותיו של המבקש ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: 1. טענות נגד קביעות עובדתיות של בית משפט קמא - בקבוצה זו נכללות טענותיו של המבקש בדבר היות העסקה עסקה בתשלומים, הטענה בדבר דיווח במועד למשיבה על חילול ההמחאות והטענה בדבר מהימנות עדותו. הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים עובדתיים ואינה עוסקת בבחינת ראיות הצדדים, אלא אם כן עולה מן הפסק טעות משפטית בולטת או שהדברים מופרכים על פניהם ובלתי סבירים (ע"א 3180/05 ד"ר ריאד נעים זריק נ' עודה גרייס (טרם פורסם - ניתן ביום 29/04/2007)), מה שאין כן בענייננו. 2. טענות חדשות, אשר לא נטענו בהליך לפני בית משפט קמא - במסגרת זו נכללות הטענה בדבר היעדר החתימה של המבקש על הסכם בית העסק והטענה בדבר הפרת ההסכם על-ידי המשיבה, שבידיה מסורה היכולת לדעת באם חשבון מסוים מעוקל ו/או מוגבל. דין טענות אלו, אשר נטענו אך לראשונה בבקשה, להידחות (השוו: ע"א 8117/03 איתן ענבר נ' ד"ר אסף יעקב, תק-על 2006(1), 549, סעיף 23 לפסק הדין (2006)). 3. טענות פרוצדוראליות - במסגרת זו ניתן לכלול את הטענה בדבר העובדה שהמבקש לא היה מיוצג בהליך קמא. דא עקא, טיבו וטבעו של ההליך המתנהל לפני בית המשפט לתביעות קטנות הינו היעדר ייצוגם של הצדדים על-ידי עורכי דין. משבחר המבקש בדרך זו של תביעה קטנה, אין לו להידרש לטענה שבסדרי דין, אשר הייתה ידועה לו זה מכבר, אך עתה. 5. סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. בנסיבות העניין אין אני עושה צו להוצאות. תביעות קטנותערעור