החלטה בפני בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") להעברת הדיון לבית משפט השלום בחדרה בטענה שבית משפט זה נעדר סמכות מקומית. לטענתו, לפי תקנה 3 (א'1) לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") כאשר לעסקו של התובע מספר סניפים ואחד מהסניפים מצוי בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, התובענה תוגש בתחום שיפוט זה. לטענת התובע (להלן: "המשיב") בין הצדדים קיים הסכם שיפוט והתביעה הוגשה לבית משפט זה מכוח תניית שיפוט מקבילה בין התובע לנתבע: "מקום השיפוט הייחודי לצורך כתב ההתחייבות וערבות זה לרבות סכומי האשראי ו/או סכום הערבות הכולל נקבע בזה כדלקמן: בבית המשפט המוסמך הקרוב ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק ששמו מצוין בראש הבקשה לפתיחת חשבון או בבית המשפט המוסמך באחת הערים הבאות: ירושלים, תל אביב- יפו, חיפה, באר שבע או נצרת". לטענת המשיב, תניה בהסכם השיפוט לא תחשב למקבילה כאשר היא מנוסחת בלשון המעידה על בלעדיות על ידי שימוש במילים כגון: "בלבד" או "אך ורק", מכאן, טוען המשיב כי אם לא נקבע בהסכם כי מקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, נתונה לתובע הברירה להגיש את התובענה במקום המוסכם או באחד מבתי המשפט המוסמכים על פי תקנות 3 ו- 4 לתקנות. לטענת המשיב, טענת המבקש לעניין חוסר סמכות מקומית הייתה נכונה אילו לא הייתה תנית שיפוט מקבילה בינו לבין המשיב במסמכים עליהם חתומים הצדדים, ואז עניין הסמכות המקומית אכן היה נבחן על פי כללי הסמכות הרגילים שבתקנות. דיון בהתאם להוראת תקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, על התובע לכלול בכתב התביעה את "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה". בעניינו, בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות המכיל סמכות שיפוט מקבילה. "תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה הסמכות המקומית של בית משפט לדון בתובענה שאינה כולה במקרקעין. התקנה מונה חמש חלופות, אשר די בהתקיים אחת מהן כדי להקנות לבית המשפט, אשר באזור שיפוטו מצוי האמור בחלופה, הסמכות המקומית לדון בתובענה, למעט החריג כמפורט בתקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, סייג אשר אינו רלוונטי לענייננו".נ(כב' השופט משה רביד בר"ע 696/05 בנימין שור נ' אהוד מטרסו, 9-10, (להלן: "שור"). בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו, אם מתקיים אחד התנאים המנויים בתקנה 3(א). תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). 3. תובענה שאינה במקרקעין - (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. מקום יצירת ההתחייבות כוללת: התחייבות חוזית-הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נחתם החוזה. התחייבות מכוח הדין-הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נערכה ההתחייבות. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ,דנה במקרה שבו קיים הסכם מוקדם בין המתדיינים בעניין מקום השיפוט בסכסוכים עתידיים. תובענה בין בעלי הדין הקשורים בהסכם בדבר מקום השיפוט,תוגש בבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט הנקוב בהסכם נקבע כי תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 גוברת אם לא נקבע בתניית שיפוט המילים כמו: "בלבד" או "אך ורק", יש לראות בתנייה קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי".(כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003 , עמודים 26 ,27 ) . בסעיף 39 (ב') בכתב ההתחייבות והערבות למסגרת אשראי עליו חתם המבקש (נספח ג' לכתב התביעה) קיימת תניית שיפוט: "מקום השיפוט הייחודי לצורך כתב ההתחייבות וערבות זה לרבות סכומי האשראי ו/או סכום הערבות הכולל נקבע בזה כדלקמן: בבית המשפט המוסמך הקרוב ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק ששמו מצוין בראש הבקשה לפתיחת חשבון או בבית המשפט המוסמך באחת הערים הבאות: ירושלים, תל אביב- יפו, חיפה, באר שבע או נצרת". עולה כי מדובר בסמכות שיפוט מקבילה. "ככלל לא ישתמש בית המשפט בסמכותו להעביר את מקום הדיון לבקשתו של בעל דין המנסה להתנער מהסכמתו המוקדמת. בקשה כזו תיענה רק אם היא נתמכת בנימוקים "כבדי משקל במיוחד" ו"בעלי משקל מכריע". נדון הסכם שיפוט שלפיו נקבע, כי סמכות השיפוט תהיה לבתי המשפט בתל אביב. התובעת תבעה את הנתבעת בבית משפט המחוזי בתל אביב. והנתבעת (המבקשת) עתרה לנשיא בית המשפט העליון להפעיל את סמכותו על פי חוק בתי המשפט ולהורות על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, משם שהסכסוך מתייחס לבניינים שנבנו בירושלים, שבה מתגוררים גם רוב העדים. למרות, שבמקרה דנן הסכם השיפוט לא היה ייחודי, נקבע כי הנימוקים לשימוש בשיקול הדעת להעברת הדיון, חייבים להיות בעלי משקל מכריע. לא כל אי נוחיות, הנגרמת לבעל הדין, תצדיק העברת הדיון כאמור מבית המשפט המוסכם עליהם. ואכן הבקשה נדחתה" (להלן: גורן, עמ' 27). לאור המפורט אני דוחה את הבקשה. סמכות שיפוט