דחיית בקשה לפטור מאגרה

החלטה 1. בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין תביעה כספית שהגישו מבקשת מס' 1 חברת ציון אמבולנס בע"מ (להלן: "החברה") ומבקש מס' 2 - חיים ביטון, מנהל ובעל מניות החברה (להלן:"המבקש"). 2. כלל הוא כי על המבקש פטור מתשלום האגרה, לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את האגרה וכי קיימים סיכויים להצלחת ההליך. אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה, לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו (ראו: ע"א 229/89 בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 732). כמו כן נפסק כי על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, כי עמד בחובתו לעשות ניסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים ולגייס סכומים ממקורותיו, טרם הפניה לקופה הציבורית. (ראו: ע"א 4349/90 בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4), 132; רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי, תק-על 2000(2), 239; ע"א 794/89 בש"א 505/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים, תק-על 90 (1), 173, 174). 3. לאחר שהמבקשים הגישו את בקשתם, והמשיבה הגיבה לבקשה, נקבע דיון בבקשה. בדיון שהתקיים ביום 9/2/06 נחקר המבקש. הצדדים ביקשו להגיש סיכומים בכתב. 4. המבקש הציג אסמכתאות שונות המצביעות, לטענתו, על העדר יכולת כלכלית של החברה ושלו כבעליה. לטענתו, החברה חדלה מפעילות כלכלית, וחובותיה מעידים כי הנה חדלת פירעון. המבקש טען בחקירתו כי הוא עצמו "משתכר 5,300 ₪ לחודש מעבודתו כבעלים של חברת "אוראל" שהינה חברת אמבולנסים"; הוא מצוי במצב כלכלי קשה, עד כי אין בידו אף לשלם את חוב המזונות שלו. עוד טען כי "למבקש זכויות קנייניות בשלושה נכסים, אולם אלה מושכרים לצדדים שלישיים וממושכנים בהלוואות משכנתא המשולמות מדמי השכירות וזכויות עם אחרים מכח ירושה ". כמו כן, הציג המבקש טענות ואסמכתאות נוספות אליהן אתייחס בהמשך, באשר למצבו ולמצב החברה. 5. לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי אכן יש מקום להטיל על הקופה הציבורית את תשלום האגרה וכי הוא נעדר יכולת כלכלית לגייס את סכום האגרה, זאת מהנימוקים הבאים: א. המבקש גם לא המציא תעודה מלשכת הסיוע המשפטי לפי תקנה 13(ב) לתקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987 (להלן: "התקנות"). ב. המבקש טען כי הוא משתכר סך 5,300 ₪ בלבד וכי אין לו הכנסות נוספות. כשנשאל כיצד הוא מכלכל את עצמו ממשכורת זו, השיב כי חברתו, עימה הוא מתגורר היא זו שמשלמת את תשלומי המיסים וכי הוא אינו משתף בהוצאות כלל. טענה זו תמוהה, כיוון שכשנשאל לגבי המועסקים בחברת אמבולנס אוראל (חברה בבעלותו, שם הוא עובד), ענה כי חברתו משמשת כמוקדנית בחברה אך עושה זאת בהתנדבות. ג. חרף תצהירו ולפיו: "אין בידי כל מקור כספי ו\או נכסים ברי מימוש לשם גיוס הכספים לתשלום סכום האגרה", התגלה בחקירתו הנגדית כי המבקש הוא בעל נכסים כדלהלן: חנות בקרית מוצקין אשר בגינה הוא מקבל דמי שכירות בשווי 1,000 ₪ מידי חודש; דירה בקריית חיים המושכרת תמורת 1,850 ₪ לחודש; בית צמוד קרקע בקרית חיים המושכר תמורת 1,200 ₪ לחודש; זכויות קנייניות בדירת אביו המנוח, בקרית שמונה. כמו כן, לא ציין המבקש האם יש לו חלק בדירה בקרית מוצקין, בה מתגוררים גרושתו ובנם המשותף. מתדפיסי חשבון הבנק שהמציא המבקש עולה כי הוא משלם משכנתא לבנק טפחות בסך 1,782 ₪ מידי חודש. לחלופין, אם המבקש משלם משכנתא לבנקים נוספים, היה עליו להמציא תדפיסי חשבונות הבנק הנוספים שבבעלותו ומשלא עשה כן, יש להתבסס על נתון זה בלבד. לא סביר כי סכום זה משתלם בגין כל הנכסים וממילא אם כן, הרי שהדבר מעיד שניתן ליטול הלוואה נוספת כנגד נכסים אלו, לצורך תשלום האגרה. ד. בתחילת חקירתו טען המבקש כי בבעלות החברה החדשה שהקים, שלושה אמבולנסים בלבד. אולם בהמשך טען כי בדצמבר 2005, רכשה החברה אמבולנס מאדם בשם שמעון נידם- שותפו לשעבר של המבקש, ובגין רכישה זו התחייבה החברה לשלם תשלומים חודשיים של 5,700 ₪ במשך שנה וחצי. רכישה זו התבצעה לאחר הגשת הבקשה הנדונה ולאחר שטען כי מצבו מאפשר לו להתקיים בקושי רב. לא זו בלבד, אלא שבהמשך טען כי בבעלות החברה (המבקשת) - אמבולנס נוסף, אשר לטענתו רשום כרכב מסחרי ונמצא בשימוש אחותו. לטענתו הרכב נמסר לאחותו בגין חוב שחב לה. אולם גם טענה זו לא נתמכה בעדות ו\או אסמכתא כלשהי ודינה להידחות. כיוון שהמבקש גילה בבקשתו טפח והסתיר טפחיים, לא ניתן לסמוך על דבריו. כמו כן, טרם הפניה לקופת הציבור, היה על המבקש לפנות לבני משפחתו, לרבות אחותו. ה. למבקש אח ואחות. אחיו עובד כטכנאי מחשבים בארה"ב ואחותו כתקליטנית. משנשאל במה עוסק גיסו, טען באופן תמוה שאינו יודע. המבקש לא הוכיח כי עשה ניסיונות לגייס את סכום האגרה מבני משפחתו אלה, שלא ברור מהי יכולתם הכלכלית האמיתית. הדבר מתחזק לנוכח תשובתו בחקירתו כי "מישהו שם ערבות כספית כדי שיאפשרו לי לקבל את ההלוואות." ו. בנוסף לכך, לשאלת ב"כ המשיבה השיב המבקש כי הוא "נוסע ברכב אמבולנס. אין לי רכב מסוג סיטרואן. רכב סיטרואן הוא של הפקידה בחברה והוא משולט בלוגו של החברה. הפקידה היא החברה שלי. יש לי רכב ישן רכב נוסף שרשום על שמי, הוא נמכר למישהו והוא משלם לי בתשלומים. אני יכול להציג הסכם המכירה". הוא משלם 600 ₪ לחודש. המבקש לא דיווח גם על הכנסה זו בבקשתו, ולא המציא בסיכומיו כל הסכם המתייחס לכך. ז. במהלך חקירתו הנגדית של המבקש, הובאו בפני ביהמ"ש הסכמים שונים אותם ערך המבקש ואשר בגינם צמחו לו הכנסות נוספות אותן הסתיר מביהמ"ש. כך למשל במסגרת ההסכם מש\3 הוסכם בין המבקש לגברת סוסאן כי זו תעביר למבקש מידי חודש בחודשו במשך 30 חודשים סך של 5,000 ₪ כאשר מתוכם סך של 2,750 ₪ בגין מכירת רכב לגברת סוסאן וסך נוסף של 2,250 ₪ כהחזר הלוואה פרטית שנתן לה. במסגרת הסכם מש\4 אשר נחתם בין הצדדים ביום 6.9.05 הוסכם כי החל מיום 30.9.05 ולמשך 18 חודשים תשלם הגברת סוסאן למבקש סך של 1944 ש"ח ובסה"כ 35,000 ₪, תמורת מחצית הזכויות ברכב אמבולנס מסוים. עוד הוסכם כי כל ההכנסות שיצמחו מן הרכב הנ"ל, יחולקו בין הצדדים שווה בשווה. משנשאל המבקש בחקירתו אודות הסכמים אלה טען כי בוטלו מאחר והגברת סוסאן לא עמדה בתשלומים. ברם, טענה זו של המבקש אינה הגיונית שכן מה טעם להתקשר עם הגברת סוסאן בהסכם מש\4, כאשר ממילא לטענתו אין היא עומדת בהחזרים שנקבעו עוד במש\3. ואם אכן לא שילמה לו, כי אז לא ברור מדוע לא פנה לפעול כנגדה בהליכי גבייה. ח. המבקש לא ציין בבקשתו את דבר קיומה של חברת האמבולנסים "אוראל" שבבעלותו. עם זאת, מחקירתו הנגדית עלה כי החברה רכשה מספר אמבולנסים ומעסיקה שני נהגים, מנהל, רופא ומוקדנית. לטענתו הרופא עובד בשכר זעום והמוקדנית (בת זוגו, כאמור) בהתנדבות. אין לקבל את טענת המבקש לפיה, לא ציין את קיומה ובעלותו בה, מאחר ו"מדובר בחברה עצמאית- אשר אין לה כל זיקה לתובענה, נשוא העתירה וממילא אין לצפות מהחברה הנ"ל לממן את עלויות התובענה, באשר עניין זה עומד בניגוד לעקרונות הבסיסיים בדיני חברות", וממילא נכסיה משועבדים ואין ביכולתה לממן האגרה. בשונה מהחברה המבקשת, המדובר בחברה פרטית פעילה, שבבעלות המבקש. חובה היה על המבקש להצהיר על בעלותו בה, במסגרת פירוט נכסיו. טענתו הנ"ל מוטב היה לו לא נטענה כלל. אי פירוט קיומה של חברה פעילה בבעלות המבקש, מלמד על חוסר תום לב של המבקש בבקשתו. המבקש לא הוכיח כדבעי את מצבה הכלכלי של החברה, באמצעות הגשת דוחות המפרטים את פעילותה, נכסיה והתחייבויותיה. המבקש לא הוכיח כי אין ביכולתו של ליטול הלוואה כנגד נכסי החברה או מניותיו בה. כבר ציינתי כי על המבקש לגייס את האגרה ממקורותיו, וודאי שחברה בבעלותו, הנה מקור כזה. ט. ברשות המבקש שני ביטוחי חיים בחברת הביטוח מגדל אליהם הוא מפריש מידי חודש כ-1,150 ₪. הדבר מעיד על יכולתו הכספית. לא הוכח כי המבקש לא יכול לפדות את הסכומים שהצטברו (לפחות חלק החסכון) במסגרת ביטוחים אלו. כמו כן למבקש קרן השתלמות - לא הוכח כי המבקש פנה אל הבנק או לגורמים אחרים, בבקשה למשוך סכום זה ו\או לחלופין לקבל הלוואה כנגד זכויותיו. י. בבעלות המבקש נכסים וזכויות אשר יכולים להוות בסיס לגיוס כספים. עם זאת, המבקש לא המציא כל מסמך המעיד על כך כי המבקש פנה לגורם בנקאי כלשהו או למקורביו לקבל הלוואה כנגד נכסים אלו. [השוו ע"א (י-ם) 2088/01 עמותת ז.פ. - חברי העמותה נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ, תק-מח 2001(2) 15735 וכן ת.א (חיפה) 1046/99 (בש"א 864/00) דוד טולדנו נ' יוסף אלבז ואחרים, (לא פורסם), בש"א (חיפה) 3190/01 - הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536.] 6. כיוון שהמבקש לא עמד בתנאי הראשון, מתייתר הצורך לדון בהרחבה בסיכויי התביעה. הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. המבקשים ישלמו את האגרה בתוך 45 יום מהיום (ימי הפגרה נכללים), שאם לא כן, תידחה התובענה, בהתאם לתקנה 13(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא התראה נוספת. פטור מאגרהאגרה