1. לבית הדין הוגש ערעור הורי הקטין בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-,1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 15.9.2010 אשר דחתה את בקשת המערער להקדים מועד זכאותו לגמלת ילד נכה בגין P.D.D לפני 1.11.1999. 2. עיקר נימוקי הערעור - מטרת הערעור לקבוע המועד לזכאות המערער לתשלום גמלת ילד נכה בגין ליקוי מיוחד. P.D.D היא תסמונת מולדת אשר אינה ניתנת לריפוי; על-פי הלכת אפטר המועד הקובע הינו מועד גילוי המחלה עוד בטרם אובחנה ע"י הגורמים המקצועיים; תהיות בדבר קצב התפתחותו של המערער התגלו אצל הוריו ומטפליו כבר כשהיה בן מספר חודשים ואובחנו לראשונה ע"י מנהל היחידה להתפתחות הילד בקופת חולים מכבי, ד"ר פור, ביום 7.12.95; די בהם כדי לבסס את מועד גילוי הלקות על פי הלכת אפטר; נראה כי מדובר במקרה חריג ובחילוקי דעות של ממש ועל כן אין מקום להחזיר את הענין לדיון נוסף בועדה רפואית, על בית הדין לקבוע את מועד גילוי הליקוי במקרה זה כפי שנקבע בהלכת אפטר. 3. עיקר נימוקי המשיב - בתגובתו בכתב טען המשיב כי אין להשיב פעם נוספת את עניינו של המערער לועדת ערר ילד נכה. החלטת הועדה עולה בקנה אחד עם הלכת אפטר שקבעה את מועד גילוי המחלה כמועד רלבנטי לצורך זכאות לגמלת ילד נכה, כמו גם עם הנוסח החדש של תקנות ילד נכה מיום 14.2.10 הקובעות כי מועד התשלום לא יקדם מהמועד בו תועדו לראשונה תסמינים הכרוכים בליקוי האמור. עוד נטען כי החלטת הועדה מנומקת ועומדת במבחן הסבירות ומכל מקום לא הצביע המערער בנימוקיו על פגם משפטי בהחלטת הועדה המצדיק את התערבות בית הדין בהחלטתה. 4. המערער בתגובתו לתשובה טען כי אין חולק כי נצפו קשיים התפתחותיים שונים אצל המערער כבר בגיל ינקות, קשיים אשר על פי הלכת אפטר די בהם בכדי לקבוע את מועד גילוי הליקוי. טעתה הועדה באופן ההתייחסות לקשיים אלה, זאת בעיקר נוכח הקביעה הברורה בהלכה, לפיה במקרה של ספק יפעל זה לטובת ההורים. 5. דיון והכרעה השאלה העומדת לדיון היא, מהו מועד הזכאות לתשלום גמלה בגין הפרעה התפתחותית רחבת היקף (P.D.D) ממנה סובל הקטין, יליד 1994. כאמור מדובר במחלה מולדת, אשר מתגלה ומאובחנת בשלבים מאוחרים יותר. 6. כלל הוא שגמלה הקבועה בחוק ובתקנות לא נועדה בהכרח לכסות את כל העלויות הכרוכות בטיפול בקטין הנכה. הגמלה נועדה להעניק השתתפות בעלויות אלה בגבולות שנקבעו בהתחשב בצרכים מצד אחד ובמגבלות תקציביות מצד שני (עב"ל 1059/00 ביטוח לאומי נ. גל בן חמו (קטין) ואח', פד"ע ל"ו, 433). בקביעת מועד תחילת הזכאות יש לבחון קיומם של תנאים מוקדמים שקיומם הכרחי לצורך יצירת הזכאות. "גילוי מוקדם של המחלה - עוד טרם אבחונה במדוייק - יוצר מציאות חדשה. הורים נזקקים להוצאות טיפוליות שונות, מערך חיי המשפחה נפגע ועוד. מציאות זו מצדיקה הכרה בזכאות לגמלה מיום הגילוי. במועד זה נוצרת לראשונה הזיקה הברורה בין עובדת קיומה של המחלה, בין מודעות ההורים לקיומה של המחלה והצרכים הנובעים מכך לבין הגמלה הקבועה בחוק שנועדה ליתן מענה לצרכים אלה". בעקבות כך נפסק כי הקטין זכאי לגמלת הנכות מיום גילוי המחלה ולא מיום האבחון (עב"ל (ארצי) 1212/04 עמר אפטר (קטין) - המל"ל). אשר לקביעת מועד הגילוי נאמר בפסק הדין כי "הינו צריך להקבע ע"י גורמי המוסד המוסמכים, על יסוד נתונים, עדויות ומסמכים שיספקו ההורים. חזקה על גורמי המוסד המקצועיים האמונים על נושא זה, שיתנו דעתם למכלול הנתונים ויקבעו את מועד הגילוי הנכון. מקרה של ספק מן הראוי שיפעל לטובת ההורים ובמקרה של חילוקי דעות של ממש, יובא הענין להכרעת בית הדין לעבודה". 7. תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) תש"ע-2010 קובעות לענייננו כי על אף האמור בתקנה 5(ב), המורה על תשלום בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה, לא יקדם מועד תשלום הגמלה למוקדם מבין אלה: "המועד שבו תועדו לראשונה תסמינים הכרוכים בליקוי האמור, ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996". (תקנה 5(ג) (1) ). 8. המערער במקרה דנן אובחן ביום 30.10.03 כלוקה בתסמונת P.D.D על רצף האוטיזם, לאחר שבעבר אובחן כסובל מבעיות התפתחותיות; ביום 25.6.00 נקבעו 30% נכות בגין תלותו בזולת מיום 25.6.99; ביום 18.12.03 הוכר כילד עם ליקוי מיוחד P.D.D ואושרה זכאותו לגמלת ילד נכה בשיעור 150% מיום 1.9.03. בעקבות ערר שהגיש, אושרה הגמלה רטרואקטיבית מיום 1.11.99. לאחר מתן פסק הדין בענין אפטר המציאו הורי המערער מסמכים המעידים כי הם, כמו גם הגורמים הטיפוליים והרפואיים, הבחינו בעיכוב התפתחותי אצל בנם מינקות. חרף האמור החליט המשיב כי אין לשנות מועד הזכאות. בערעור על החלטה הועדה פסק בית הדין ביום 5.11.06, בהסכמת המשיב ולאור הלכת אפטר, להחזיר את עניינו לועדה על מנת שתשקול עמדתה שנית. למרות שהועדה הכירה בכך כי סימני התסמונת נצפו בגיל צעיר, דחתה את הערר וקבעה כי מאחר והתביעה לגמלת ילד נכה בגין P.D.D הוגשה רק ב- 6.11.03 ניתן לאשר גמלה מהמועד האמור. בערעור נוסף לבית הדין הומלץ להעביר את עניינו של המערער בשנית אל הועדה אשר תשקול החלטתה בהתחשב בעובדה שבתביעה משנת 2000 צויין העיכוב ההתפתחותי. בעקבות כך הגיש המוסד בר"ע, וביום 5.3.09 פסק בית הדין הארצי לעבודה בהסכמת הצדדים כי יש לאבחן בין תחילת מועד הזכאות לגמלת נכות, שאינו בסמכות הועדה, ונתון לסמכות פקיד התביעות על פי הוראות הדין, לבין המועד שבו החל המערער לסבול מאותו ליקוי על-פי הלכת אפטר, אשר נתון לסמכות הועדה, והחליט להחזיר התיק לועדה לעררים על מנת שתדון במועד בו החל המערער לסבול מהליקוי בלי שתתייחס למועד תחילת זכאותו לגמלה. הועדה קבעה כי בדו"ח מיום 10.12.01 ניתן לראות לראשונה סימנים אופייניים לתסמונת כאשר מצוין שהופיעו כבר בשנת לימודים קודמת, לכן דחתה את הערר. פסק דין מיום 7.7.10 בערעור שהוגש לבית הדין בשלישית, הורה להחזיר את העניין לועדה לעררים לענייני ילד נכה כדי שתעיין היטב בכל המסמכים שהוגשו לה ובעיקר במסמכים משנת 95' ואילך, ותחווה דעתה האם התסמינים שנתגלו ע"י ההורים והמוסדות הרפואיים עוד בשנת 95' הם סימנים מוקדמים של מחלת ה- P.D.D אשר אובחנה לאחר מכן, ומאיזה מועד החל המערער לסבול מתסמינים אלה לפי המסמכים, בהתחשב בפסיקה המתייחסת ליום הגילוי של התסמינים ולא ליום האבחון הרפואי, כאשר גילוי זה יוצר מציאות חדשה אצל ההורים, ובמידה ונותר ספק יפעל לטובת ההורים. ועדת עררים מיום 2.9.10 בעקבות פסק הדין דחתה את הערר מאחר ואין לדעתה במסמכים כל עדות להפרעה בספקטרום האוטיסטי קודם לשנת 2000. הועדה קבעה חד משמעית כי סימנים ראשונים לתסמונת נמצאו בשנת 2000, כמצויין בפרוטוקול הועדה. יש הכרח, לטענתה, למצוא סימנים ספציפיים האופייניים לתסמונת ולא סימנים התפתחותיים כאלה ואחרים כאשר לעניין זה אין רלבנטיות לתחושת ההורים, אלא אם כן מדובר בסימנים אופייניים לתסמונת. 9. כאמור, נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של המערער בעבר כי "יש לאבחן בין תחילת מועד הזכאות לגמלת נכות ילד נכה, לבין המועד שבו החל הילד לסבול מאותו ליקוי על פי הילכת אפטר. בעוד שמועד קביעת הליקוי והמועד בו החל הילד לסבול ממנו נתון לסמכות הועדה, הרי שמועד קביעת הזכאות לגמלה נתון לסמכות פקיד התביעות על פי הוראות הדין" (עבל 576/08 צצ'קס נ. מל"ל מיום 5.3.09). 10. מדובר, איפוא, בחילוקי דעות של ממש בשאלת מועד קביעת זכאות המערער לגמלה כאשר הועדות חוזרות וקובעות את אותה החלטה בהתעלם מפסקי הדין של בתי הדין. זאת ועוד, המשיב בתגובתו לא התייחס לבקשת המערער כי עניינו יוכרע על-ידי בית הדין. בנסיבות הענין, משנצפו קשיים התפתחותיים אצל המערער כבר בגיל ינקות, ומשאובחן מאוחר יותר כסובל מ-P.D.D, שהינה מחלה מולדת (ר' הלכת אפטר), ובהתחשב במועד הגשת תביעתו הראשונה לגמלת ילד נכה ביום 25.6.00 בגין העיכוב ההתפתחותי, כפי שאובחן על-ידי הגורמים המטפלים באותו שלב, ניתן לקבוע כי המערער זכאי לגמלה רטרואקטיבית של 48 חודש ממועד 25.6.00. סוף דבר 11. לאור האמור, הערעור מתקבל כאמור בסעיף 10 לעיל. אין צו להוצאות. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו. ניתן היום, כ"ט סיון תשע"א, 01 יולי 2011, בהעדר הצדדים. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכה