החלטה בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי הופעת המבקש,מיום 02/03/05 המבקש טוען בנימוקיו כי הינו זכאי לביטול פסק הדין "מחובת הצדק" מאחר ומעולם לא קיבל ההזמנה לדין ולפיכך גם לא התייצב לדיון. נטען עוד כי המבקש זכאי לביטול פסק הדין גם מטעמי שיקול דעת של כבוד בית המשפט, שכן התביעה נגדו הינה חסרת בסיס וסיכויי ההגנה ודחיית התביעה גבוהים. עוד נטען כי המבקש החליף כתובת הודיע על כך לרשות הדואר במסגרת השרות "עקוב אחרי", אלא שמשום מה ההזמנה לא הגיעה לידיו. הבקשה מוגשת בתוך המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 .נטען כי אמנם המבקש קיבל לידיו את כתב התביעה ואף הגיש כתב הגנה,אך מעולם נטען לא קיבל הודעה בדבר מועד הדיון שנקבע בתיק ולפיכך גם לא התייצב לדיון. למבקש נודע על קיום הפסק דין נגדו רק לאחר שקיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. כתובתו של המבקש הייתה רחוב הנוטרים 6 ב' הרצלייה לאחר מכן עבר המבקש עם משפחתו להתגורר ברחוב הדר 60/7 הרצלייה ולבסוף עבר המבקש לרחוב ביאליק 113 ודאג כך נטען לדווח לרשות הדואר על מעבר והפניית דבר דואר למען החדש באמצעות שירות "עקוב אחריי". דהיינו לטענתו המבקש נקט בהליכים מקובלים לשינוי כתובת,שכן אין ביכולתו לדווח לכל גורם וגורם על שינוי הכתובת לאלתר ולמניעת מצב זה קיים השירות "עקוב אחריי" של רשות הדואר. לטענת המבקש, משקיים אחר המהלך לעיל יש לראותו כנוקט באמצעים סבירים ומקובלים לשינוי כתובת ורשות הדואר התרשלה בתפקידה בעניין זה. נטען כי לבית המשפט סמכות מחמת הצדק לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ,במקרה בו מוכח כך נטען בצורה ברורה כי בשל התקלה, שאינה בשליטת המבקש, לא הופיע האחרון לדיון. לטענתו סיכויי הגנה של המבקש טובים ומעולם לא נרכשה על ידו הפוליסה נשוא התובענה. המבקש ונציגי המשיבה אמנם ניהלו מו"מ ביחס להנפקת הפוליסה אך נטען, כי מו"מ זה מעולם לא הבשיל לידי עסקה ורכישת פוליסת ביטוח ע"י המבקש. עוד נטען כי אין כל אישור בכתב של המבקש להצעת הפוליסה של המשיבה והמבקש רכש לעצמו פוליסה באמצעות חברה ביטוח אחרת לאור אי אישור דרישותיו מצד המשיבה. המבקש עוד טוען כי לאור הנימוקים המועלים בכתב הגנתו הרי שסיכויי הגנתו לא רק סבירים אלא טובים וגבוהים. לעניין העיכוב ההליכים נטען כי לולא עיכוב ההליכים יהא המבקש מצוי בנזק בלתי מוצדק נוכח העובדה שהינו טוען כי לא הזמין פוליסה אצל המשיבה וכן ערך בתקופה הרלוונטית פוליסה אצל חברת ביטוח אחרת,עיכוב ההליכים המבוקש כך נטען הינו צודק והוגן.ולא יגרם כל נזק למשיבה ,היא תמיד תוכל לגבות את חובה. מנגד תגובת המשיבה נטען כי האחריות לאי התייצבותו של המבקש לדיון נעוצה במחדלו של המבקש. ביום ה-20.02.04 נשלחה למבקש הזמנה לדין ע"י מזכירות בית המשפט לכתובת אותה הוא מסר המבקש בכתב הגנתו. בטענות המבקש אין דבר על פי האישור של רשות הדואר, אותו מציג המבקש, עולה כי אכן ביום בו הגיש המבקש את כתב הגנתו המבקש לא התגורר בכתובת אותה מסר בכתב הגנתו עוד מיום 10.11.02 והשרות "עוקב אחריי" הסתיים עוד ביום 11.11.03. נטען כי בטענות המבקש אין דבר והיא נטענת בחוסר תום לב כאשר המבקש מנסה שלא בצדק להטיל את האחריות על מחדלו על רשות הדואר.עוד נטען כי ביום ה-01.01.03 הונפקה הפוליסה נשוא התובענה בהתאם לבקשתו המפורשת של המבקש.המבקש לא שילם את חובו למשיבה בעבור התקופה שמיום תחילת הפוליסה ועד ליום בו היא בוטלה לבקשתו ביום ה-01.03.05. נטען כי המבקש מציג פוליסת ביטוח מחברת ביטוח אחרת אשר מתחילה ב-25.03.03 היינו בתקופה שלאחר היום בו בוטלה הפוליסה אצל המשיבה לבקשת המבקש. נטען כי המבקש נהנה מכיסוי ביטוחי אצל המשיבה בתקופה בה רכבו מסוג מרצדס לא היה מכוסה בחברה אחרת נטען כי העובדה כי הפוליסה בחברת הביטוח "ביטוח ישיר" החלה בחודש מרץ בחודש בו בוטלה הפוליסה נשוא התובענה אצל המשיבה יש בה כדי לסתור את טענת המבקש. דיון הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור: "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו…. שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…". וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר". עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה. שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121). הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984: 201. "ביטול החלטה על פי צד אחד": "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם". יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום". השיקולים שישקול בית המשפט בנוגע לביטול החלטה: מהי הסיבה למחדלו של בעל הדין,על המבקש ביטול החלטה שניתנה בהעדרו להסביר לבית המשפט מה גרם למחדלו,רע"א 442/89 עלאדין נ' מ"י ,פד"י מג (3) 824. האם למבקש ביטול החלטה יש סיכוי לגופו של עניין. גם כאשר נגרמה התקלה באשמתו של בעל הדין ,עשויה בקשתו להיענות בתנאי שיוכל להראות סיכוי להצלחת הגנתו וכי אין במחדלו משום זלזול מכוון בבית המשפט,ע"א 46/85 גמליאל נ' מנורה פד"י מא (3) 746. מן הכלל אל הפרט ביום ה-02.03.04 נקבע דיון לשעה 15:00 ,לאחר כשעה עדיין לא הייתה הופעה למבקש. אישור המסירה חזר מהסיבה " עזב ללא מען" ,עולה כי האישור נשלח לכתובת המצוינת בכתב ההגנה ועל המבקש היה להודיע על שינוי מען. בהעדר הופעה ,המשיבה הייתה זכאית ליטול את מלוא סכום התביעה בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד. המבקש הגיש את בקשתו ב-24/03/05 כלומר לאחר יותר משנה מיום מתן פסק הדין,המבקש לא הגיש בקשה לארכה , עוד המבקש כותב בבקשתו סעיף 2 "כי בקשתו מוגשת במועד משלא חלפו 30 יום" אין אני מוצאת במקרה זה אפילו אפשרות לדון בשיקולים השונים בביטול פסק הדין כל עוד המבקש לא עבר את המשוכה הראשונה בבקשה לביטול פסק הדין. החלטתי מיום ה-02.03.04 עומדת בעינה. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 500 ₪ בצירוף מע"מ. דיוןאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין