ראיות לכאורה נגד חשוד

מהן ראיות לכאורה נגד חשוד ? מה המשמעת של ראיות לכאורה נגד חשוד ? לפי החוק אין להורות על מעצר עד תום ההליכים, אלא אם כן לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה. כדי להגשים מטרה זו של המחוקק יש צורך בתסקיר מעצר, אשר יציג את חלופת המעצר, כולל מקום מעצר בית, סוג הפיקוח על העורר (לרבות אפשרות של איזוק אלקטרוני) ואישיותם של הערבים. בית המשפט השלום אם יתקבל תסקיר חיובי, יפעיל את שיקול הדעת השיפוטי כולל קביעת גובה ערבות משמעותית ומרתיעה, כאשר חלק מסכום הערבות יופקד בקופת בית המשפט, כדי לקבוע תנאי מעצר בית חלקי, ההולמים את נסיבותיו של החשוד. בית המשפט פסק כי דרך הניתוח הראויה לבחינתה של הראיה לכאורה היא כשהשופט הבוחן אותה אינו קובע ממצאים מרשיעים או מזכים על פיה. אין הוא עוסק בסיכום הראיות והכרעה באשמה. הוא קובע את סיכוייה בסיכום המשפט. הוא בוחן את ערכה הראייתי הגולמי, את הפוטנציאל הראייתי הטמון בה ואת אפשרויות התפתחותה בעתיד. הוא עוסק אפוא בהערכת הסיכויים הגלומים בראיה. על בסיס כל אלה הוא קובע, אם ישנו סיכוי סביר לכך כי בסיום המשפט תיהפך הראיה הגולמית לראיה רגילה, אשר על פיה ניתן לקבוע את אשמת הנאשם. בשלב המעצר עד תום ההליכים אין השופט קובע ממצאים בטוחים. כל שבידו אינו אלא להעריך סיכויים סבירים. גם כאשר קיימת עילת מעצר, דין חובה לשקול היטב את האיזון הראוי שבין ערך האדם מחד לבין הערכים של עשיית משפט, שלום הציבור ובטחונו מאידך. ראיות לכאורהחשודראיות