1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 16.11.11, בה נדחתה בקשת המבקשים לזמן עד נוסף בתום הליך ההוכחות (ע"ב 2470/08, השופטת מיכל לויט). הרקע העובדתי 2. המשיב הגיש בראשית שנת 2008 לבית הדין האזורי תביעה לתשלום שכר עבודתו, אשר לטענתו לא שולם לו במהלך שלוש עשרה שנות עבודתו אצל המבקשים או מי מהם. 3. לאחר קיומו של דיון הוכחות בבית הדין האזורי, עם סיום חקירת עדי התביעה, הגישו המבקשים בקשה להזמנת עד נוסף. המבקשים טענו כי לאור המידע שעלה מחקירת המבקש במסגרת חקירתו, יש מקום לזמן את נציג בנק פועלים, על מנת שיציג את כל האסמכתאות לגבי השיקים שהוצאו על ידי חברת ו.נ. אבולעפיה מאז 1879 (2006) בע"מ (להלן: "החברה"), לטובת המשיב. בנימוקי הבקשה צויין כי בחקירתו העיד המשיב כי לא קיבל משכורת או שיקים מהמשיבים (עמוד 23 שורה 29 לפרוטוקול הדיון מיום 19.9.11). לדברי המבקשים, פנייתם לבנק הפועלים, שם מתנהל חשבון הבנק של החברה, העלתה כי המשיב קיבל שיקים מהחברה, אשר הופקדו לחשבונו. המבקשים סבורים כי עדות זו רלבנטית הן בשל טענת המשיב כי לא קיבל שכר מהחברה, והן בשאלת מיהות המעסיק השנויה במחלוקת, ומתבררת אף היא במסגרת ההליכים בבית הדין קמא. על כן סבורים המבקשים כי מדובר בעדות חיונית ביותר. המבקשים טענו כי בתי הדין נוטים להקל בעניינים פרוצדוראלים בכלל, ובעניין הגשת ראיות באיחור בפרט. המבקשים טענו כי קל וחומר שיש להקל בכך, שעה שהליך ההוכחות טרם הסתיים, ושמיעת עדי ההגנה טרם החלה. לטענת המבקשים השלמת העדות נחוצה בעקבות חקירת המשיב, וכתוצאה ממנה, ומכל הטעמים לעיל יש להעתר לבקשה ולאפשר להם להזמין את נציג הבנק כעד נוסף. 4. המשיב הגיש לבית הדין קמא תגובה מפורטת, בה טען כי אין מקום להעתר לבקשה מנימוקים שיובאו להלן. 5. ביום 16.11.11 נתן בית הדין קמא החלטתו כדלקמן: "מדובר במסמכים הנוגעים ללב המחלוקת בתיק, תשלום שכרו של התובע לאורך תקופת העבודה הנטענת. לא הוברר מדוע רק בשלב זה של הדיון נעשתה פנייה מטעם הנתבעים לבנק לצורך הגשת השקים, שהרי ניתן היה להגיש עוד בשלבי הבאת התצהירים מסמך מטעם הבנק בגדר רשומה בנקאית (או לבקש צו המופנה לבנק בעניין). יתירה מכך, מפרוטוקול הדיון מיום 19.9.11 עולה כי למעשה בידי הנתבעים עומדים השקים האמורים (או חלקם), אף מבלי שניתן צו לזימון עד מטעם הבנק. נתון זה יש בו כדי להשליך על האופן בו בוצע גילוי המסמכים מטעמם. הבקשה נדחית." בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו. טענות המבקשים 6. המבקשים חזרו על הטענות שהוצגו בפני בית הדין קמא, כפי שפורטו לעיל. בתמצית, לטענתם עדות נציג הבנק רלבנטית הן בשל טענת המשיב כי לא קיבל שכר מהחברה, והן בשאלת מיהות המעסיק השנויה במחלוקת, על כן לגרסתם מדובר בעדות חיונית ביותר. לטענת המבקשים השלמת העדות נחוצה בעקבות חקירת המשיב, וכתוצאה ממנה, ועל כן יש מקום להתירה גם בשלב זה. המבקשים טענו כי המצב המשפטי מחייב הקלה בעניינים פרוצדוראלים כגון הגשת ראיות באיחור. המבקשים טענו כי קל וחומר שיש להקל בכך, שעה שהליך ההוכחות טרם הסתיים, ושמיעת עדי ההגנה טרם החלה. טענות המשיב 7. לטענת המשיב הבקשה לצירוף עד נגועה בחוסר תום לב מהותי. ראשית ועיקר טוען המשיב כי שאלת אי תשלום השכר למשיב עומדת בבסיסה של התביעה, ועל כן מדובר בבריח התיכון ולא בטענה מפתיעה כפי שביקשו המשיבים לטעון. עוד טען המשיב כי מדובר בבקשה המנסה להכשיר גילוי חלקי וסלקטיבי של מסמכים, אשר עומד בסתירה להליך גילוי המסמכים שבוצע במסגרת צו לגילוי מסמכים שניתן על ידי בית הדין קמא. הבקשה לזימון העד לוקה בשיהוי ניכר, שכן בנסיבות העניין, ולאור שורש המחלוקת בתיק, היה על המבקשים לבקש את זימונו זה מכבר. המשיב הוסיף וטען כי בית הדין קמא כבר נתן החלטה בנוגע לצירוף המסמכים, אותם מבוקש כעת להציג, במהלך הדיון מיום 19.9.11 (עמוד 25 שורות 1-10 לפרוטוקול), ומשלא ערערו המבקשים על החלטה זו, אין לאפשר להם "מקצה שיפורים". המשיב מתייחס בהרחבה לכל אחד מחמשת השקים שאת צירופם מבוקש, ומבהיר מדוע לא ניתן להסיק מהם כי מדובר בשכר עבודה. עוד מביא המשיב תימוכין משפטיים לטענותיו בכל הנוגע לגילוי מסמכים, זימון עדים ושיהוי. מכל הטעמים הללו מבקש המשיב כי בקשת רשות הערעור תידחה, תוך חיוב המבקשים בהוצאותיו המשפטיות של המשיב. דיון והכרעה 8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובחינת טענות המבקשים, ותגובת המשיב נחה דעתנו כי דין הבקשה להידחות. החלטת בית הדין קמא היא החלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון. הלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני אותן מקבלת הערכאה הדיונית. שיקול הדעת בהחלטות דיוניות מסור לערכאה הדיונית, וערכאת הערעור ממעטת להתערב בו. זאת, כל עוד ההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין, ואינה גורמת עיוות דין לאחד הצדדים. רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, יהיה מקום לשנות מההחלטה, וזאת בשים לב לחזקה לפיה הערכאה הדיונית שקלה את מכלול השאלות העומדות לדיון ואיזנה כראוי את זכויות בעלי הדין. 9. לגופו של עניין, לא מצאנו כי יש בהחלטת בית הדין האזורי טעות משפטית או אחרת המצדיקה חריגה מהכלל ומתן רשות ערעור בשלב זה. מתגובת המשיב עולה כי מדובר במסמכים אשר המבקשים נמנעו במכוון מלגלותם במסגרת צו גילוי מסמכים, ולכך יש גם התייחסות בהחלטת בית הדין קמא. אין חולק כי מדובר במסמכים שהיה על המבקשים להציג עם הגשת כתב ההגנה,מקום בו המשיב טוען כי לא שולם לו שכר. אין מדובר בטענה מפתיעה שנשמעה לראשונה בשלב עדות המשיב,כטענת המבקשים. זוהי טענה מרכזית שיש להתמודד עימה בהזדמנות הראשונה ולא להשאירה לשלב מתקדם של הדיון. זאת ועוד, גם בבקשת רשות הערעור לא הוצג טעם ממשי בגינו לא הוזמן העד קודם לכן.על כן, הגמישות הפרוצדוראלית לה טענו המבקשים אינה הולמת את נסיבות המקרה. בנסיבות אלו, לא מצאנו כי יש מקום להתערב בהחלטת בית הדין קמא, אשר בפניו התנהל ההליך המלא, וביכולתו לשקול את מכלול הטענות. 10. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. הזמנת עדים