נכות פגיעה עצבית עקב בלט דיסק צווארי בשירות הצבאי

1. העורר הגיש תביעה להכיר בו נכה עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בגין פגימה בעמוד שדרה עליון ותחתון שנגרמו לו בזמן ועקב שירותו הצבאי. התביעה נדחתה בהחלטת המשיב מיום 15.7.02 ומכאן הערר. 2. העורר יליד 1968, משרת כסגן מפקד בינוי בחיל האוויר בדרגת רס"ן. העורר מיחס את בעיות ע"ש לאירוע ספציפי שארע ביום 27.3.01 ואשר קיומו אינו במחלוקת. טוען העורר כי במועד הנ"ל עסק בהעברת שקי מלט ממועדון בבסיס מרחק כ- 5 מטרים. העבודה בוצעה עם חייל נוסף לזמן קצר, לאחר מכן המשיך לבדו. משקל שק מלט כ- 50 ק"ג. אחרי כרבע שעה של עבודה חש העורר כאב חזק בצוואר וזרם חשמלי ביד שמאל. העורר פנה למרפאה וטופל אולם במשך הימים הבאים חש כאבים שלא חלפו, ולכן גם מילא דו"ח פציעה. התברר לעורר שקיים בקע ובלט דיסק ולדבריו נגרמו עקב אותו אירוע. 3. המשיב סבר שאין לאירוע ולמצבו של העורר כל קשר סיבתי והוא סמך ידו על חו"ד רפואית של ד"ר פלוטקין אשר קבע: "בבדיקת MRI. מחודש 05/01 נתן לאבחן בבלט דיסק (קל) בין החוליות צווריות 6-7. סיכום ומסקנות: מדובר בגבר צעיר שמתלונן על כאבים בע"ש עליון (ולעיתים גם תחתון). לפי דבריו הבעיה בע"ש הופיע בעקבות מאמץ גופני במהלך השרות הצבאי בחודש 03/01. בבדיקה הגופנית הנוכחית לא נמצא ממצא פתולוגי. הממצא שאובחן בבדיקת MRI אינו מצביעה על ממצא טראומתי (מדובר בממצא שכיח בקבוצת גיל של מר אסולין) ואינו בא ע"י ביטוי בממצא אובייקטיבי. כמו כן בתיק שהוצג בפני לא נמצא עדות של בעיה ספציפית בגב היות שהתלונות ההתחלתיות היו קשורות לכאבים לאורך היד עבר בדיקת EMG שנמצאה תקינה. לכן לאור האמור לעיל אין הוכחה שנגרם נזק בע"ש של מר אסולין מישל בעקבות האירוע הנדון". 4. העורר לא נפגע בעמוד שדרה באירוע כל שהוא קודם לאירוע הנדון. האירוע גרם לו כאב חד וחזק, והתברר שבעבור זמן קצר עבר בדיקת MRI שמשמעותה ופיענוחה שנויים במחלוקת מסויימת בין מומחי הצדדים. ד"ר נסים אוחנה, המומחה מטעם העורר הגיש חו"ד מפורטת וממנה עולה שהמומחה עוסק בשתי השאלות הצריכות לעניננו. האחת, האם האירוע יכול היה לגרום לפריצת דיסק. והשניה, מה משמעות בדיקת EMG שנעשתה לעורר ונמצאה תקינה? 5. כאן המקום לציין כי ד"ר אוחנה חולק על ד"ר פלוטקין ביחס למשמעות שתי הבדיקות הנ"ל, ודעתו מקובלת עלינו ומשכנעת ביותר. אין ספק שפגיעת העורר באירוע הרמת המשא הכבד היתה אירוע שגרם לו כאבי גב ותופעות שתיאר. פריצת דיסק יכולה להיגרם במנגנון כזה של חבלה, כפי שמסביר ד"ר אוחנה: "פריצת דיסק היא מחלה אשר במהלכה פורץ חלק מגרעין הדיסק (nucleos pulposus) ממקומו אחורנית, חודר דרך הטבעת הנוקשה (annulus fibosus) המקיפה אותו ולוחץ על מבנים עצביים הנמצאים בסמוך לו. .. בבואנו לדון בפריצת דיסק צווארי חשוב להדגיש את ההבדל בין ספונדילוזיס צווארי שהוא תהליך כרוני אשר במהלכו נוצרים אוסטיאופיטים היכולים ללחוץ על המרכיבים העצביים בתעלת השדרה, ו- soft disc herniation שהוא פריצת דיסק צווארי חריפה. הציטוט הבא מתייחס לגורמים היכולים להביא לפריצת דיסק צווארי: Risk factors strongly correlated with the diagnosis of cervical "herniated disc were frequently lifting of heavy objects on the job at "the time of onset ot the symptom... כלומר, הרמת משא כבד היא בין הגורמים הידועים שיכולים להביא לפריצת החומר הנוקלאוטי ממקומו בתהליך החריף. אירועים חוזרים של הרמת משא במהלך העבודה מגדילים את הסיכון ללקות באירוע חריף של פריצת דיסק. " נוסף לנ"ל בדיקת MRI מראה שהנגע נוצר בנסיבות חבלתיות חריפות - כפי שהבהיר ד"ר אוחנה: "מעיון בצילומי MRI של הנפגע נראים מספר מאפיינים ברורים של נגע הנוצר בנסיבות חבלתיות חריפות: פריצת חומר נוקלאוטי הלוחץ לכיוון חוט השדרה והשורש הצווארי השישי משמאל. נוכחות של נוזל באנולוס האחורי של הדיסק בגובה הנ"ל, כפי שהדבר מתבטא בחתכים הספציפיים שהודגשו לעיל. כאמור, ממצאים אלה מעידים על פריצת דיסק חריפה ולא על ממצא אקראי או כרוני כפי שפירש ד"ר פלוטקין את פענוח הבדיקה." באשר לבדיקת EMG - זו נעשתה ולמעשה היתה תקינה. הבדיקה הדגימה נזק אולנרי בדרגה קלה באיזור המרפק השמאלית ללא עדות לנזק שורשי. ד"ר אוחנה בדק את העורר פעמיים בהפרש של שנה וחצי, ומספר כי מצא: "שהתקיים הממצא של חולשה קלה בשריר הגפה שמאל עליונה". בדיקת EMG שנעשתה סמוך לבדיקתו ע"י המומחה "מדגימה פגיעה אולנרית ללא עדות לפגיעה שורשית". מהי משמעות הדבר? ד"ר פלוטקין קבע בלא ליתן הסבר כי עובדה זו והתוספת למסקנה שבבדיקת MRI אין ממצא טראומתי - כי אין הוכחה שהאירוע הנ"ל גרם לנכות. ד"ר אוחנה מציע לנו הסבר שונה: "הנסיון לגבי בדיקות EMG הוא שהן אינן מדוייקות בצורה מוחלטת. מדובר בבדיקה התלויה רבות בשיתוף הפעולה של הנבדק, באיכות המכשיר ומשתנים נוספים. זאת ועוד, יש לזכור כי מטרת בדיקת ה- EMG היא לזהות נזק עצבי משמעותי ואין לה שום ערך בהליך האבחוני של פריצת דיסק צווארי. בעיני, כאשר מצד אחד עומדות בדיקה גופנית טובה וממצא תומך ומתאים בבדיקת ה- MRI ומצד שני קיימת בדיקת EMG שאינה תומכת, אעשה את האבחנה בהסתמך על האפשרות הראשונה. לפיכך, ממצאי הבדיקה האלקטרומיוגרפית אינם שוללים פריצת דיסק צווארי במקרה שלפנינו ולכל היותר מעידים על כי מרכיב הנזק העצבי הנו דל." אנו סבורים שהמשקל שניתן לבדיקות שבנדון ע"י ד"ר אוחנה סביר יותר ומתיישב הן עם הבדיקה הקלינית הן עם תלונות העורר, והן עם השכל הישר. בדיקת EMG לא היתה יכולה להביא למסקנה שונה או סותרת לבדיקת MRI שעניינה בצוואר בלבד. חוסר תמיכת תוצאת בדיקת EMG בנסיבות הללו אינה גורם השולל את הקשר. הקשר הסיבתי עולה מן האירוע ממנגנון הפגיעה מן הבדיקה הקלינית וממצאי MRI ודי בכל אלה. 6. נוסף לאמור לעיל יש לציין כי לפרופוזיציה שמעלה ד"ר פלוטקין אין גם עיגון בהגיונם של דברים. ממצאי בדיקת MRI מתיישבים הרבה יותר עם אירוע חבלתי ולא עם אירוע חולני כמו ספונדילוזיס, ומאחר ולעורר לא היו בעבר בעיות תפקוד או כאבים או אירוע חבלה - הרי שקרוב מאוד לודאי שהנכות נגרמה באירוע הנדון. 7. באנו אפוא למסקנה שהעורר הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו בכגון דא. יש להכיר אפוא בעורר נכה בגין פריצת דיסק בע"ש צווארי שארעה בזמן ועקב השירות הצבאי. המשיב ישלם לעורר הוצאותיו למומחה ד"ר אוחנה, הסכום יוחזר לפי הקבלה שצורפה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום התשלום למומחה, וכן גם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים. ניתן היום ו' בחשון, תשס"ה (21 באוקטובר 2004). א. גנון, שופטיו"ר הוועדה ד"ר א. זילברמןחבר הוועדה ק. בורנשטייןחבר הוועדה עמוד השדרהצווארבלט דיסקצבאנכותשירות צבאי