הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

1. תביעת התובעת לגמלת הבטחת הכנסה נשללה ביום 7/9/09 רטרואקטיבית לתקופות הבאות ומהנימוקים הבאים: 4/98 - 11/98 - בגין הכנסות. 1/99 - 6/99 - בגין מגורים משותפים עם מר רחמימוב. 7/94 - 12/02 - בגין הכנסות. 1/03 - 7/08 - בגין הכנסות. 8/06 - 4/09 - בגין מגורים משותפים. 2. בגין שלילת הזכאות נוצר לתובעת חוב על סך 266,425 ש"ח, נכון ליום 7/9/09. 3. מטעם התובעת העידו התובעת ומר רחמימוב ומטעם הנתבע העידו מר נתי שלום, חוקר הנתבע; מר ליאור בצוב, חוקר הנתבע; גב' קירה דבורין, חוקרת הנתבע וגב' מיכל כבודי מנהלת מחלקת הבטחת הכנסה בסניף בת-ים אשר ערכה לתובעת שימוע בנוכחות מנהל סניף בת-ים. 4. מהעדויות ומהמסמכים שהוגשו לתיק עולות העובדות הבאות: א. התובעת ילידת 1974, עלתה לארץ בשנת 1993 והתגרשה מבעלה בשנת 1996. ב. התובעת התגוררה באשדוד. ג. בשנת 1996 או בסמוך לכך הכירו התובעת ומר רחמימוב. מר רחמימוב שכר עבור התובעת דירה בשנת 1996, או בסמוך לכך, ברח' הציפורנים בבת-ים ולאחר שנה ברח' אנה פרנק בבת ים. החוזה המתייחס לדירה ברח' אנה פרנק מיום 12/98 הוגש כנ/2. החוזה הינו ע"ש התובעת, אך בהודעה מיום 23.4.09 מסרה התובעת כי מר רחמימוב שילם עבור השכירות אם כי היא גרה שם לבדה (עמ' 2 להודעה, ש' 1-3). ד. בשנת 1999 נרכשה דירה ברחוב כצנלסון 61 בבת ים, בה מתגוררת התובעת עד היום (להלן: "דירת התובעת"). הצדדים חלוקים על הבעלות על הדירה. ה. בשנת 1998 נולד בנם המשותף של התובעת ומר רחמימוב, רונן ובשנת 1999 נולדה בתם המשותפת, טלי. ו. בדירת התובעת נמצאו תמונות בהן נראים התובעת ומר רחמימוב כחתן וכלה, קבלה בגין קניית טבעת נישואין ע"ש רחמימוב, בגדי ונעלי גבר לרבות בגדים חדשים שטרם נלבשו ובגדי גבר בשימוש שנמצאו תלויים על חבל הכביסה, צוואות התובעת ומר רחמימוב משנת 1999 המורישים בשלמות את רכושם אחד לשניה, דואר ע"ש מר רחמימוב, מצב חשבון משכנתא, דו"ח משטרה, אישור על החזרת ערכות מגן אשר לפיו נציג בית האב המחזיר את הערכות הינו מר רחמימוב. ז. אין מחלוקת כי מר רחמימוב משלם את המשכנתא עבור דירת התובעת. הצדדים חלוקים האם התובעת מחזירה לו 20% מהסכום. כמו-כן אין מחלוקת כי מר רחמימוב משלם מזונות לילדים בסך 500 ש"ח, עורך קניות מפעם לפעם ואף רוכש בשר בזול אצל מעסיקו. ח. אין מחלוקת כי מר רחמימוב נושא בתשלום כבלים, לוויין ועבור הטלפונים הניידים של התובעת וילדיה. הצדדים חלוקים האם התובעת מחזירה למר רחמימוב את חלקה בטלפון הנייד. ט. מר רחמימוב קנה לדירת התובעת תנור בשנת 2006, מכשיר DVD בשנת 2007 וכן מכשיר תמי 4. י. התובעת ומר רחמימוב יצאו לחו"ל בתאריכים הבאים: 16/10/08 ועד 20/10/08 (ללא הילדים), 5/8/08 ועד 12/8/08 (עם הילדים), 29/6/07 ועד 5/7/07 (עם הילדים), 15/6/01 ועד 18/6/01 (ללא הילדים). מלבד יציאות לחו"ל נופשים התובעת ומר רחמימוב בארץ. עובדות אלה אושרו בעדות התובעת ובתמונות שנמצאו בדירת התובעת. יא. מר רחמימוב מוסר לגורמים שונים את כתובת דירת התובעת ככתובתו. יב. ביום 16.6.99 נערכו צוואות הדדיות בהן כל אחד מבני הזוג מוריש את רכושו לאחר. יג. ביום 3.11.09 פנו התובעת ומר גבריאלוב ליעוץ משפטי אצל עו"ד בנרי. הוצגה חשבונית ממועד זה על סך 800 ש"ח בגין הסכם חיים משותפים. כמו כן הוצגו שני מסמכים מאותו תאריך, האחד הסכם לפירוד והאחר התחייבות התובעת, אשר רכשה את דירת התובעת, להעביר ללא תמורה 80% מזכויותיה למר רחמימוב לאחר שבתה טלי רחמימוב תהיה בגירה. יד. הצדדים חלוקים האם התובעת ומר רחמימוב מתגוררים יחדיו בדירת התובעת ובאלו תקופות ובעניין זה נגבו מספר הודעות, נערכו ביקורים, אליהם נתייחס בהמשך. 5. טענות התובעת - א. התובעת מאשרת כי רק בתקופה 1/99 ועד 6/99 חיה במגורים משותפים עם מר רחמימוב. ב. התובעת מקבלת ממר רחמימוב מזונות עבור הקטינים על סך 500 ש"ח בלבד. מר רחמימוב משלם את המשכנתא עבור הדירה שהיא בבעלותו ובה מתגוררת התובעת והקטינים עד גיל 18 בלבד. התובעת מחזירה למר רחמימוב את חלקה במשכנתא. אין כל ראיות לתמיכה כספית ממר רחמימוב מעבר לכך. ג. לא הוכח ניהול משק בית משותף בין התובעת למר רחמימוב. בשום פשיטה של הנתבע לא אותרו סימנים ברורים ומובהקים של מגורי גבר בדירה והפריטים שנמצאו לא שוייכו למר רחמימוב. ד. החוקר נתי שלום לא מצא בביקור בחודש 5/08 ראיות התומכות בשמועה ששמע כי התובעת חיה עם גבר. ה. אין לתת אמון בעדותו של ליאור בצוב שטען שמצא בביקור בחודש אפריל 2009 בגדי גבר, קונדומים של גבר ומסמכים. לא נבדקו סוג הבגדים, המידות והמסמכים. לא ניתן לזכור ממצאים כאלה מביקור שנערך שנתיים לפני כן. לא היה בעדותו כדי להוכיח מגורים משותפים. ו. אין לתת אמון בעדותה של גב' מיכל כבודי שהוסיפה בכתב ידה בהצהרת התובעת המצורפת מהשימוע דברים שכביכול נאמרו על ידי התובעת. ז. יש לתת אמון בעדותו של מר רחמימוב אשר משלם משכנתא עבור דירתו תוך שהוא דואג לגבות מהתובעת שכר דירה בסך של כאלף ש"ח בחודש. הוא משלם מזונות לילדים סך של 500 ש"ח לחודש וכן עבור הכבלים כדי שהילדים יוכלו לראות. ח. בתקופה 4/98 - 11/08 אין כל ראייה כי מר רחמימוב שילם את שכר הדירה. ט. הנתבע טען כי בתקופה מ-1/03 הכנסותיה של התובעת היו 3,569 ש"ח. בתקופה זו משכורתה נעה בין 1,350 ש"ח ל-1,650 ש"ח. בנטרול סכום המשכנתא, בשום חודש לא עברה התובעת את גובה הגמלה. י. הנתבע לא הוכיח כי החל מ-8/08 התובעת חיה עם בן זוג. יא. אין לתת משקל לתמונה בה נראים התובעת ומר רחמימוב כחתן וכלה שכן תמונה זו צולמה בסטודיו כדי שיהיה לתובעת מה להראות לילדים. 6. טענות הנתבע- א. בדירה בה מתגוררת התובעת נמצאו ראיות התומכות בחיים משותפים עם מר רחמימוב: דואר ע"ש מר רחמימוב; אלבום תמונות בה נראים התובעת ומר רחמימוב כחתן וכלה; קבלה בגין קניית טבעת נישואין ע"ש מר רחמימוב; בגדי ונעלי גבר, לרבות בגדים חדשים ובגדים תלויים על חבל הכביסה; צוואות התובעת ומר רחמימוב; מצב דו"ח משכנתא; דו"ח משטרה; אישור על החזרת ערכות מגן לפיו נציג בית האב המחזיר את הערכות הינו מר רחמימוב. ב. התובעת מסרה בהודעה ביום 23.4.09 כי היא חיה עם מר רחמימוב מספר שנים. ג. אין לתת אמון בתובעת אשר משנה את גרסאותיה בהתאם לנסיבות. כך למשל לגבי מגורים משותפים עם מר רחמימוב, התובעת הכחישה זאת לחלוטין בכתב התביעה ובתצהיר ורק בסיכומים הודתה כי בתקופות מיום 1/99 ועד 6/99 חיה עם מר רחמימוב חיים משותפים. ד. כך גם שינתה התובעת את גרסתה ביום 23.4.07 לאחר שנמצאו בדירה בגדי גבר וראיות נוספות לחיים משותפים. ה. אין לתת אמון בטענת התובעת להתחשבנות כלכלית בינה לבין מר רחמימוב, נספח ה' לכתב התביעה אינו אותנטי ונעשה לצורך התביעה. ו. גם את המידע בדבר תשלום מזונות בסך 500 ש"ח לחודש לא מסרה התובעת בזמן אמת בעת הגשת התביעות להבטחת הכנסה. ז. יש לדחות את טענת התובעת, כי הדירה שייכת למר רחמימוב בלבד. מדובר בדירה בבעלות משותפת. ח. התובעת ומר רחמימוב נופשים יחד בחו"ל עם הילדים ובלעדיהם, כמו-כן נופשים הם ביחד בארץ. ט. מר רחמימוב מוסר את כתובת התובעת ככתובת המגורים שלו, במהלך כל השנים. י. התובעת מסרה בהודעה מיום 23.4.09 כי מאוגוסט 2008 היא ומר רחמימוב הינם זוג. יא. אין לקבל את טענת התובעת לגבי התמונה בהם היא נראית כלה עם מר רחמימוב. התובעת מודה כי התמונה נעשתה כשהיתה בהריון עם הילדה השנייה כשהם תכננו להתחתן. זוג המתכנן להתחתן ויש להם ילד משותף הוא זוג המנהל חיים משותפים. כמו כן נמצאה אצל התובעת קבלה על קניית טבעת נישואין מיום 24.4.09. יב. התובעת ומר רחמימוב ערכו צוואות הדדיות ביום 15.6.99. יג. מר רחמימוב קונה מזון עבור הבית ובשר ממקום עבודתו. כמו כן רכש תנור לבית בשנת 2008, מכשיר DVD בשנת 2007 וכן מכשיר תמי 4. יד. במועד החקירה 23.4.09 ישן מר רחמימוב אצל התובעת. טו. רמת החיים של התובעת אינה תואמת משפחה חד הורית שכל פרנסתה משכר עבודה נמוך והבטחת הכנסה. טז. יש לתת אמון בעדי הנתבע ובעדות גב' כבודי אשר העידה כי השורה שהוספה בכתב יד במסמך השימוע הינה דברי התובעת. השורה הוספה בטרם התובעת חתמה על המסמך. 7. ההכרעה - נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את הראיות הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות. לא נתנו אמון בעדות התובעת אשר התרשמנו כי למרות חזותה התמימה הינה מניפולטיבית המשנה את גרסאותיה בהתאם לסיטואציה בה היא נמצאת, ונפרט. התובעת לא ציינה מעולם כי היא מתגוררת עם בן זוג או כי נתמכת על ידו. בתביעה חוזרת שהוצגה מיום 21.8.07 נרשם כי אין שינוי במצבה המשפחתי. התובעת לא פירטה הכנסות. בתביעה ובתצהירה הכחישה התובעת כי התגוררה עם מר רחמימוב באיזו מן התקופות ובמיוחד התייחסה לחודשים 1/99 עד 6/99 שבהם נשללה הזכאות בגין מגורים משותפים. לעומת זאת, ללא כל הסבר מדוע חזרה בה, מודה התובעת בסיכומיה כי אכן בתקופה 1/99 ועד 6/99 התגוררה עם מר רחמימוב. יש להניח כי הסיבה לכך היא הודאתה בהודעה מיום 23.4.09 בעובדה זו. 8. הנתבע טען לשלילת הזכאות בשל היות לתובעת בן זוג רק בתקופות מחודש 1/99 ועד 6/99 ומחודש 8/08 עד 4/99 ולפיכך אין אנו נזקקים לבחינת מגורים משותפים בתקופות נוספות. אך נדגיש כי מתוך הראיות התרשמנו כי המגורים המשותפים, הגם שאולי לא היו ברצף, נמשכו לאחר 6/99. לא סביר כי בחודש בו נפרדו החליטו על עריכת צוואות הדדיות. הסברה של התובעת כי סברה כי הרכוש מצווה לילדים ולא הדדית לא התקבל על ידינו. כמו כן, הגם שלטענת התובעת החיים המשותפים נפסקו ב-6/99, מצאו לנכון לערוך את הסכמי הפירוד רק ב-11/99 כאשר בהסכם מודים הצדדים כי עד למועד זה היו חיים משותפים. 9. כך או כך, משהתובעת מודה כי חיה עם בן זוג מחודש 01/99 ועד 06/99 בדין נשללה הזכאות לתקופה זו. 10. אשר לתקופה הנוספת מחודש 8/08 ועד 04/09, מצאנו כי בדין קבע הנתבע כי בתקופה זו חיו התובעת ומר רחמימוב כבני זוג וזאת בהסתמך על הודעתה של התובעת מיום 23.4.09. 11. ביום 23.4.09 נערכה בדיקה אצל התובעת בשעה 07:40 בבוקר והתובעת מסרה הודעה כי היא מתגוררת בדירה עם ילדיה. בבדיקה נמצאו בגדי גבר בארון, במגירה בשידה היו קונדומים, בארגז המצעים שמעל המיטה וגם שמתחת למיטה היו הרבה בגדים של גבר וגם בגדים ונעליים שעוד לא היו בשימוש. כן נמצאו מסמרים של מר רחמימוב ותמונות משותפות. על חבל הכביסה היו תלויים גם כן בגדי גבר. בשעה 13:02 מסרה התובעת את ההודעה השנייה. בתחילת ההודעה טענה התובעת כי מר רחמימוב מתגורר לסירוגין בדירה אך בהמשך ההודעה טענה: "מאוגוסט 2008 לפני שטסנו ביחד לטורקיה גבריאל ישן אצלי בבית 3-4 פעמים בשבוע לפחות. אתה יכול לרשום אפילו קבוע. אנחנו ישנים יחד כזוג לפעמים באותו חדר שינה ולפעמים לא אבל זה לא משנה כי אנחנו זוג. אני לא יכולה לספר לכם את כל האמת כי אני מפחדת." בשימוע שנערך ביום 21.5.09 נמסר כי "משנת 8/08 שחזרנו מחו"ל מתגוררים כזוג לכל דבר". התובעת טוענת כנגד הרשום בכתב היד בשימוע אך אין לה כל הסבר למה שנאמר על ידה בהודעה. הכלל הוא כי יש לייחס משקל לאמור בהודעה על פני גרסה מאוחרת יותר. יתרה מכך נתנו אמון מלא בעדותה של גב' כבודי מנהלת מחלקת הבטחת הכנסה אשר העידה כי לאחר שדברי התובעת בשימוע הוקלדו ביקשה התובעת להוסיף את המשפט אשר נרשם בכתב ידה וזאת לפני שהתובעת חתמה על המסמך. יש לציין כי הצהרה זו של התובעת תואמת את האמור בהודעה מיום 23.4.09 ואת העובדה כי אכן בחודש 8/08 יצאה לחו"ל עם מר רחמימוב והילדים וכי חודשיים לאחר מכן יצאה שוב עם מר רחמימוב ללא הילדים. 12. המסקנה איפוא כי גם לתקופה 8/08 ועד 4/09 נשללה הגמלה כדין בשל היות לתובעת "בן זוג". 13. ערים אנו לכך כי בחודש מאי 2008 לא נמצאו בגדי גבר בדירה אלא שהתובעת טענה כי חזרה לחיות חיים משותפים עם מר רחמימוב החל מחודש 8/08. לפיכך בעניין החיים המשותפים לא נתנו משקל לדברי השכנה אשר נמסרה לחוקר בחודש 5/08 לפיהם בדירת התובעת מתגוררים התובעת, ילדיה וגבי. 14. גמלת התובעת נשללה גם לתקופות הנוספות בשל הכנסות. נימוק זה מתקיים בנוסף לנימוק של חיים משותפים גם בתקופות 1/99 עד 6/99 ו-8/08 ועד 4/09, ודי בו כשלעצמו כדי לשלול את הגמלה. 15. בהודעה השנייה מיום 23.4.09 מסרה התובעת את העובדות הבאות: "...אחר כך אני קניתי את הדירה הנוכחית והוא נתן הלוואות, זאת אומרת שהחלק של המשכנתא של משרד השיכון זה היה על שמי והחלק השני שנלקח מהבנק היה על שמו או על שם שנינו, אני לא יודעת... כל חודש הוא משלם 2,200 ש"ח ואני משלמת 800 ש"ח. בשנת 1999 ועד היום גבריאל משלם 80% מהמשכנתא על הדירה שאני גרה פה. בגלל זה אני לא פניתי למזונות. גם כבלים והיום "yes" גבריאל משלם מהחיסכון שלו דרך כרטיס אשראי שלו אני חושבת. גם פלאפון של ילדים יש לי הוא משלם והוא קנה איתי בתוכנית משפחתית שזה פלאפון שלי ושל ילדים שלנו וגם של אבא שלו. אני מחזירה לו עבור הפלאפון שלי או במזומן או מפקידה לו בחשבון בנק שלו בנק הפועלים סניף 663 מס' חשבון 5705149. גם לי יש חשבון באותו הסניף אבל חשבון נפרד... אני רוצה להתפטר מגבריאל אבל אני לא יכולה כי הוא נותן לי כסף... אם הייתי יכולה לשלם משכנתא לבד אז הייתי מתפטרת ממנו אבל אני לא יכולה. אני לא יכולה לשלם 3,000 ש"ח משכנתא. הוא מתייחס טוב לילדים שלי. אני לא יכולה להיות בלעדיו וגם איתו..." התובעת נשאלה לגבי קניות והשיבה "לפעמים אנחנו נוסעים ביחד אבל לרוב הוא עושה קניות בסופרים והוא גם מביא בשרים מהעבודה". בהמשך נשאלה התובעת האם גבריאל עוזר לה בין השנים 1999 עד 2009 כלכלית חוץ מתשלום המשכנתא והשיבה: "כן הוא נותן לי 500 ש"ח כל חודש במזומן ובגלל זה לא תבעתי אותו למזונות וזה היה בנוסף למשכנתא שהוא שילם. תחילה הוא שילם על המשכנתא 2400 ש"ח (אלפיים וארבע מאות ש"ח) ועכשיו 2200 ש"ח. ב-4 השנים האחרונות הוא היה מביא לי בשרים בהנחה כל חודש. כל חודש משנת 1999 ועד אשר עברנו לגור ביחד גבריאל היה עוזר לי כספית בסביבות 2400 ש"ח פלוס מינוס". 16. התובעת טוענת כי אין לקחת בחשבון את הכספים שמשלם מר רחמימוב לכיסוי המשכנתא, שכן מדובר בדירה שלו ולא של התובעת והתמיכה היחידה אשר הוכחה הינה תמיכה בסך 500 ש"ח. 17. אלא שטענות התובעת ראויות להדחות: ראשית, יש לחזור כי גירסה זו של תמיכה בסך 500 ש"ח נמסרה רק בהודעה השניה ביום 23.4.09 ולא קודם לכן. שנית, אין לקבל את הטענה כי אין לקחת בחשבון את הכספים המיועדים לכיסוי המשכנתא. אשר לבעלות על הדירה, לא הוכחה הטענה כי הבעלות הינה ע"ש מר רחמימוב וטענה זו סותרת את טענות התובעת בהודעה השניה מיום 23.4.09 ובשימוע. התובעת העידה כי מדובר בדירה שלה כאשר המשכנתא מפוצלת חלק על שמה וחלק שני על שם רחמימוב או ע"ש שניהם. הסברו של מר רחמימוב לא התקבל על דעתנו. מצד אחד העיד כי קנו דירה בבת ים והדירה נרשמה על שם התובעת כי הוא יצא מבית הסוהר ולפיכך אף אחד לא היה נותן לו משכנתא אך בהמשך הוא מסביר כי לתובעת לא יתנו משכנתא כי יש צורך בתלושי שכר וכשהתחיל לעבוד אצל אחיו והיו לו תלושים הוא יכול היה לקחת משכנתא. לעומת זאת התובעת מעידה כי חלק מהמשכנתא על שמה. התובעת טוענת כי מר רחמימוב משלם 2200 ש"ח והיא משלמת 800 ש"ח. מר רחמימוב מודה שזה הסיכום אך הוא לא מסתכל על זה כי היא לא יכולה לשלם כל חודש: "היום אין לה אוכל לאכול איך היא תשלם לי. בתקופה האחרונה היא לא משלמת לי, הכוונה ל-5, 6 חודשים. לפני זה היא שילמה מה שיכלה פעם 500 פעם 1000 פעם 1200, כמה שהיא יכולה, אני לא עומד עם סטופר, מה שהיא היתה משלמת זה היה ברכה, כי הייתי קונה עם זה דברים הביתה לילדים, אני לא שם לב לתשלומים". 18. מעדות זאת ומחומר הראיות עולה כי מר רחמימוב משלם מידי חודש לפחות 2200 ש"ח בגין המשכנתא ויש חודשים שאת כל ה-3000 ש"ח וכמו כן משלם 500 ש"ח וכן קונה מוצרים לרבות מוצרי בשר. כן משלם עבור כבלים ופלאפונים. בנוסף רוכש עבור דירת התובעת תנור, DVD, תמי 4 ומשלם עבור בילויים משותפים ונסיעות לחו"ל. מתוך תמיכה זאת אין ספק כי קיים מרכיב קבוע של מעל 2700 ש"ח (2200+500 וכן הוצאות כבלים ופלאפון, אשר לא הוכח כי הם מוחזרים על ידי התובעת). 19. לא קבלנו את דפי ההתחשבנות של התובעת אשר לא נמסרו לחוקר, לא נערכו בזמן אמת ואינם אותנטיים, נערכו בשפה עברית שאינה שפתם של התובעת ומר רחמימוב. ומכל מקום טענת התובעת להחזר מתייחסת לסכומים שמעל 2200 ש"ח כיוון שסך שתי המשכנתאות הוא 3000 ש"ח. כך או כך, מדובר בהכנסות העולות על סכום הגמלה, וזאת אף אם ננטרל את הכנסות התובעת מעבודה. לפיכך דין התביעה להידחות. 20. אף אם אין מדובר "בבני זוג" העונים על דרישת חוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980, שכן אינם מתגוררים ביחד, הרי שמדובר בשיתוף ובתמיכה כלכלית אשר באים לידי ביטוי בנסיעות משותפות לחו"ל, בטיולים בארץ, בעובדה כי מר רחמימוב מוסר את כתובת דירת התובעת ככתובתו למשלוח מכתבים לגורמים המוסדיים לרבות המוסד לביטוח לאומי, קניות הבית, הן שוטפות והן חד פעמיות. כמו כן בדירת התובעת נמצאו תמונות בהן מצולמת התובעת בשמלת כלה. ההסבר של התובעת כי התמונות נערכו בסטודיו על מנת להראות לילדים אינה הגיונית שכן התובעת מבהירה כי באותו זמן תכננו להתחתן. לפיכך אין כל הסבר מדוע הצטלמו כחתן וכלה בסטודיו. לא זו אף זו, בבית התובעת נמצאה קבלה על רכישת טבעת מיום 24.4.09 בעוד שמר רחמימוב מודה כי רכש עבור התובעת טבעת בתחילת הקשר ביניהם. כמו כן נמצאו בבית התובעת דו"ח משטרה על עבירת תנועה אשר בוצעה כאשר כל בני המשפחה היו ביחד. אופי זה של היחסים בין מר רחמימוב והתובעת בתוספת לעובדה כי התובעת מודה בתשלומים שפורטו מטילים עליה נטל מוגבר להוכיח את זכאותה. כל זאת לאור הנסיבות בהן התובעת לא הזכירה בתביעותיה לנתבע כי היא מקבלת תמיכה כלשהי ממר רחמימוב וכי היא מתגוררת עימו בתקופות אחרות. סוף דבר - בדין נשללה לתובעת גמלה הבטחת הכנסה. לאור גובה החוב ומצבה הכלכלי של התובעת מופנית תשומת לב התובעת לזכותה לפנות לועדה לביטול חובות, אשר תשקול את מכלול הנסיבות לרבות המצב הרפואי של בן התובעת. אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ד סיון תשע"ב, 14 יוני 2012, בהעדר הצדדים. נ.צ.ע מר משה בנדה חנה טרכטינגוט,שופטת נ.צ.מ. מר אלי ארן הבטחת הכנסהרטרואקטיביות