רכישת קרקע ברומניה - פסק דין 1. זוהי תובענה על הסך של 1,457,181 ₪ שעניינה דרישה להשבת כספים אשר ניתנו, כנטען על ידי התובעות, לידי הנתבעים לרכישת מקרקעין, והללו לא הושקעו בכל אפיק השקעה, כמוסכם, ואף לא הושבו לתובעות. עובדות המקרה 2. התובעות הינן שתי חברות זרות המאוגדות בקפריסין. 3. התובעות מסרו לנתבעים, יזמי מקרקעין, סך של 250,000 יורו למטרת רכישת קרקע ברומניה. 4. סכום זה לא הניב רכישת מקרקעין, ואף לא הוחזר, ועל כן הוגשה התביעה. 5. הנתבעים, יזמי נדל"ן, גורסים כי הקרקע נרכשה אך התובעים התחרטו על העסקה כחמישה חודשים לאחר ביצועה ובקשו לסגת ממנה כשכבר הושלמה. ראיות הצדדים 6. מטעם התובעות העיד בעל המניות והמנהל בהן מר שלום לוי בתצהירו ת/1 כי הינו איש עסקים העוסק בעיקר בהשקעות בנדל"ן וביצע פרוייקטים במקרקעין בפולין. 7. בשנת 2007 נוצרה היכרות בינו לבין הנתבע מס' 1 מר יוסף יעקובוב, ולשניהם היה קשר עם מר אלי דרומי מן הענף דנן. 8. ביום 21.10.2007 התקיימה פגישת עסקים בעיר בוקרשט בה נכחו הוא, מר דרומי, הנתבע מס' 1 והנתבע מס' 2 מר יהודה מור, והללו הציעו רכישת מקרקעין בעיירה טרטששת כשלושים קילומטר מהעיר בוקרשט. (להלן: "מר יעקובוב"; "מר מור"; "מר דרומי"). 9. לאחר חתימת הסכם בנידון ביום 7.11.07, באמצעות "חברת מדף" רומנית, העבירו הוא ומר דרומי באמצעות התובעות סכום ראשון לחשבונו הפרטי של מר יעקובוב עבור מחצית ממניות חברת המדף. 10. עסקה זו לא יצאה אל הפועל שכן עורב שם משקיע אחר וכספיו הוחזרו ביום 14.1.02. 11. הנתבעים הציעו עסקה אחרת, באופן דומה, לרכישת מקרקעין אחרים, בשותות עמו ומר דרומי, ולפיכך העביר לחשבון מר יעקובוב הסך של 250,000 יורו. 12. ביום 24.2.08 שלח אל הנתבעים טיוטת הסכם חתומה אך לאחר מכן ניתקו הנתבעים הקשר עמו, לרבות קשר טלפוני. 13. רק בחודש מאי 2008, כשלושה חודשים לאחר העברת הכסף, נאות מר יעקובוב לשוחח עמו טלפונית. 14. בשיחה זו סיפר לו כי קיים משקיע במגרש, בחלקו הקדמי, המוכן לשלם מחיר גבוה ממנו והציע להחזיר כספו או להשתתף בקניית מגרש אחר, זול יותר, שם יוכלו לקבל רווח נאה. 15. לאור התנהלות זו של מר יעקובוב, הודיעו כי אינו מעוניין לבצע עמו עסקאות כלשהן וכי מבקש הוא החזר הכסף ששילם. 16. בקשתו זו לא נענתה וחרף פניות רבות בדואר האלקטרוני לא הושב הכסף. רק ביום 1.9.08 יצר עימו מר מור קשר וביקש להיפגש עימו בישראל, בין ראש השנה ליום כיפור. 17. בשיחה זו, הבין כי הכסף לא יוחזר וכי הכוונה להכשיר, בדיעבד, רכישת מקרקעין כלשהם. 18. התכתבות נוספת לא הניבה דבר והדרישה להשבת הכספים בסך של 250,000 יורו נדחתה ולא קויימה. 19. עוד העידה מטעם התובעות עורכת דין גב' אפרת ידידיה בתצהירה ת/1 כי שימשה כעורכת דין ויועצת לתובעות בעניינים אלה וכי בשנת 2008 פנה אליה מר שלום לוי וסיפר כי הוא ומר דרומי העבירו באמצעות התובעות סך של 250,000 יורו למר יעקובוב ולמר מור לצורך ביצוע עסקת מקרקעין ברומניה. 20. לאחר מכן סיפר כי לא נודע לו מה נעשה בכספים, אף שהעסקה לה נועד הכסף לא קוימה וכן לא הושב להם סכום זה על אף דרישותיהם. 21. ביום 16.12.08 הצטרפה אל מר לוי לנסיעה לבוקרשט על מנת לבחון העניין בפגישה עם מר יעקובוב ועם מר מור, וכן הועלה על הכתב דו"ח וסיכום במסגרת הפגישה, אך זו לא הולידה דבר. ראיות ההגנה 22. מטעם הנתבעים העיד מר יהודה מור בתצהירו נ/1 כי מר יוסף יעקובוב, הנתבע מס' 1, עבר להתגורר בדרך קבע בארצות הברית, ולפיכך לא הוגש תצהיר מטעמו. 23. מר יעקובוב קיבל הכספים מן התובעות, כמפורט בסעיף 3א' לכתב ההגנה, והללו הועברו אליו כדי לרכוש מקרקעין באמצעות חברה רומנית. 24. הוצע לו ולמר דרומי לרכוש קרקע בעיירה טרטששת באמצעות חברה רומנית שבבעלותו. 25. הנתבעות הודיעו כי הן מעוניינות בהשקעה אקוויולנטית של 25% מערך הקרקע בטרטששת, לרבות הוצאות. 26. על התובעות היה להעביר סך של 505,954 יורו עד ליום 31.12.07 לצורך רכישת 25% מן הקרקע. 27. התובעות לא העבירו סכום זה אלא סך של 98,825 יורו בלבד לחשבון הפרטי. 28. בטיוטת החוזה עם חברת המדף לרכישת מקרקעין בטרטששת ננקב סכום של 1,785.000 יורו. 29. גרסת התובעות לגבי רכישה בשיעור של 50% אינה אמת שכן כוונתן האחרונה היתה לרכוש שיעור של 25% מהמקרקעין בטרטששת בלבד. 30. התובעות נטלו טיוטה שערכו בקשר לעסקה הראשונה, שלא יצאה אל הפועל, ומייחסים את זו, בדיעבד, לעסקה השנייה באזור פונדיין. (להלן: "פונדיין"). 31. לאחר שהעסקה הראשונה לא יצאה אל הפועל, כספן של התובעות הוחזר להן, והן היו מעוניינות לרכוש הקרקע בפונדיין ומר דרומי מעוניין היה להשקיע סך של 250,000 יורו לרכישתה. 32. לדידו, לאור ניסיון העבר, לא היה מוכן לשיתוף פעולה עסקי עם התובעות ומר דרומי. 33. לאחר מסע שכנוע של מר יעקובוב, הסכים לשיתוף פעולה עם התובעות, בתנאי שמלוא התמורה תשולם מראש. 34. התובעות העבירו סך של 250,000 יורו לחשבונו הפרטי של מר יעקובוב ברומניה. 35. כספי התובעות הועברו לחשבון חברת הפרוייקט ומהחשבון הועברו למוכר הקרקע. 36. במהלך משא ומתן בנידון, נדרש מר שלום לוי להוסיף כסף לרכישת מעל ל - 20,000 מ"ר, אך זה לא הסכים לשלם יותר מסך 250,000 יורו ששולמו. 37. לתובעות הוכנו מסמכי התאגדות על פיהם ֹֹֹלכל שותף מהתובעות הוקצו 23.2% ממניות חברת הפרויקט. 38. מר שלום ידע מה עלה בגורל הכסף שהועבר ולמעשה החליט שלא לחתום על כל מסמך המקנה לתובעות זכויות בחברת הפרויקט. הכסף שימש לרכישת המקרקעין ע"י חברת הפרויקט ומר לוי הודה בתצהירו כי לא שיתף פעולה בדבר כוונותיו האמתיות שלא לחתום על המסמכים דנן. 39. לדידו, הסיבה שהתובעות אינן חותמות על החוזים להעברת חלקן בהוצאת ובתשלום המיסים וכן לא חתמו על הסכמי רכישת המקרקעין הנזכרים, סיבתה האמיתית הינה כי בסוף שנת 2008 חל משבר כלכלי עולמי שהביא להתמוטטות במחירי המקרקעין בארצות הברית ובמזרח אירופה, וזו הסיבה היחידה, להבנתו, להתנערותן מן ההסכמים. הכרעה 40. לאחר עייני בראיות הצדדים ובחקירותיהם הנגדיות בפני, אקדים ואומר כי יש לקבל התביעה שהוגשה. 41. התביעה הינה להשבת סך של 250,000 יורו, כערכם בשקלים, שנמסרו ביום 4.1.08 בתם לב לידיו של מר יוסף יעקובוב לשם רכישת אתר מקרקעין באתר טרטששת שברומניה. 42. סכום זה שולם לידי מר יוסף יעקובוב ולידי מר מור, בליווית הסכם מייסדים חתום לצורך הסדרת היחסים ביניהם. 43. לאחר העברת הכסף, הודיע מר יעקובוב למר דרומי, שותפו, כי הוא ומר מור איתרו משקיע אשר הסכים לרכוש מאת החברה את הקרקע, או חלק ממנה, במחיר של 35 מ"ר, בעוד שהמחיר שהוצע לו היה 17 יורו למ"ר בלבד. מר מור הודיעו כי הקרקע תימכר לאותו משקיע, בטענה נוספת כי סכום הכסף שמסרו התובעות לא הועבר במועד, לעמדתו, עד ליום 31.12.07. 44. הכספים אשר העבירו לביצוע העסקה הוחזרו לתובעות ביום 14.1.08. 45. בהמשך הדברים הוצע לתובעות לרכוש חטיבת קרקע ספציפית בשטח חקלאי בפונדיין במחיר 50,000 יורו בקדמת מגרש המהווה חלקה קרובה לכביש היציאה הראשונה מן העיר בוקרשט. 46. התובעות ביקשו להשקיע 250,000 יורו, דמי מחצית המגרש, וכן כי הנתבעים ישקיעו סכום זהה. לאור אלה, הפקידו שוב סך של 250,000 יורו. 47. עוד שלחו התובעות דאר אלקטרוני מיום 24.2.08 בדבר אישור "הסכם להקמת חברה" ברומניה לו נתקבל אישור מיום זה. 48. בשלב מאוחר יותר, נותק קשר התובעות עם הנתבעים ורק לאחר כשלושה חודשים נאות מר מור לשוחח עם מר שלום לוי. 49. לדברי מר מור הרי שהיה עמו בקשר משקיע אחר שחפץ לרכוש המקרקעין במחיר גבוה מזה שאודותיו סוכם, וכך תוכלנה התובעות לקבל כספן בחזרה בתוספת רווח, או להשתתף ברכישת מגרש בשטח גדול יותר בחלק "האחורי" שהיה זול יותר, וגם לכך יתווסף הרווח של התובעות מהעסקה. 50. התובעות ראו זאת כצעד חסר אמינות, אודותיו לא התייעצו עימן, ועל כן העדיף מר לוי לקבל כספיו בחזרה ולא להשקיע בעסקה אחרת נוספת. 51. מכתבי דואר אלקטרוניים נוספים נשלחו ברם, על פי עדות מר לוי הכסף לא הוחזר לתובעות. 52. אכן, כוונת מר יהודה מור להכשיר, בדיעבד, רכישת מקרקעין כלשהם תחת השבת הכספים שיועדו לרכישת קרקע אחרת לא היתה בתיאום עם מנהל התובעות, דבר המורה כי אומד דעת הצדדים לא עלה בקנה אחד בכל הנוגע לרכישת המקרקעין האחרונים. 53. לעניין אומד דעת הצדדים הנלמדת מהתנהגות הצדדים נקבע בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, כדלקמן: " בבדיקת אומד דעתם של צדדים לחוזה כתוב, תחנתנו הראשונה היא באותו כתב שהצדדים הסכימו עליו ויצרוהו, אך אין זו התחנה האחרונה במסענו לגילוי כוונתם המשותפת. כוונה, כוונה משותפת, אומד דעת - והם מחוז בירורינו בפירושו של חוזה - הינם כולם מושגים מופשטים שאינם בני-מישוש... מתוך ששואפים אנו לברר היקפו ותחומי פרישתו של אותו מושג מופשט - אומד דעתם של הצדדים - ממילא לא נוכל להגביל עצמנו אך לפירושו המילולי של החוזה." ובהמשך נקבע: "ההליך הפרשני, כאמור, אינו אלא ניסיון להתחקות אחר אומד דעת הצדדים. לשם כך נדרש בית המשפט לראיות השונות המובאות בפניו ומייחס להן משקלות שונים... המשקל שיש לייחס למשמעות האינטואיטיבית העולה מקריאת החוזה, עשוי להשתנות בין קטגוריות שונות של חוזים שונים, והוא תלוי בנסיבות המקרה הקונקרטי. במקביל עשוי גם להשתנות המשקל שיש ליתן לנסיבות שמחוץ לחוזה הכתוב." כן נקבע בע"א 8817/02, קליר כימיקלים שווק (1994) בע"מ נ' צבי עצמון ז"ל, כדלקמן: "על בית משפט הנדרש לפרש הוראה מסוימת בחוזה לעשות כל שביכולתו כדי להתחקות אחר כוונתם המשותפת של הצדדים לאותו חוזה ולשם כך עליו לנסות ולעמוד על התכלית הסובייקטיבית של ההתקשרות ביניהם, עליה ניתן ללמוד הן מלשון החוזה והן מהנסיבות האופפות את כריתתו." עוד ראה: ע"א 6025/92 צמיתות (81) בע"מ נ' חרושת חימר בע"מ, פ"ד נ (1), 826, בעמ' 834, כדלקמן: " יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים על-יסוד ההנחה כי פעלו כאנשים הגונים וסבירים. כדברי המשנה-לנשיא, השופטת בן-פורת בע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח', פ"ד מא (1) 282, 322 "בעת שתרים אחר אומד הדעת מותר ואף צריך להיעזר בכללי הגינות, המקובלים על הבריות". 54. לגישתי, שעה שראה מר שלום לוי כי נרקמת רכישה אחרת ושונה מזו שהוסכם עליה, דהיינו, קבלת המגרש "האחורי" להבדיל מן "הקדמי", רשאי היה לבטל העסקה וליסוג ממנה, תוך קבלת כספו בחזרה, מה גם שעליו להוסיף לו נדרש תשלומי הוצאות שונות בנוסף. 55. בחקירתו הנגדית הודה מר יהודה מור כי הוצעה לתובעת קרקע שונה מזו שבגינה שולם הסך של 250,000 יורו ע"י התובעות. אלה דבריו לעניין זה: "ש. האם המכירה הזאת נעשתה כאשר היית במו"מ עם שלום ודרומי לגבי אותה קרקע כאשר הם העבירו לך את הכסף הראשון ב - 3.1.2008? ת. כן. ש. באיזה מחיר האחר רוכש את הקרקע ? ת. 9 יורו למטר ועדיין הרווחנו כסף. הוא נכנס אתנו בשותפות מההתחלה כיזם. הם היו משקיעים. ש. אבל בהסכם רכישת הקרקע, הוא לא בפנים? ת. הוא לא היה ברומניה, הוא הגיע לאחר מכן ורשם את החברה שלו. .... ש. אם אני קורא את כל הסעיפים שציינו כאמור, אני מבין ממך שאתה טוען שאם הדרישה להשבת הכספים הייתה מגיעה לפני שרכשתם אתה קרקע, לא היית רוכש את הקרקע והיית משיב להם הכסף? ת. אני את הכסף שלכם לא לקחתי לכיסי אלא לרכישת קרקע לפי הסכם בינינו. ש. חוזר על השאלה. ת. לא, כבר הייתי בפעולות של הקמת החברה ובדיקות קרקע שעשיתי. ש. ז"א שבשום מצב לא היית מחזיר להם את הכסף? ת. סגרנו עסקה. היינו צריכים לעשות בדיקות קרקע, מדידות ורישומי העירייה. ש. ז"א שאין לסעיפים שאמרתי קודם, משמעות בתצהירך, כי גם אם הבקשה שלהם היתה מגיעה לפני רכישת הקרקע, היית אומר תחפשו את החברים שלכם? ת. הם ייקחו את הקרקע, היא שלהם ולא שלי". (ראה: פרוטוקול עמ' 29 שורות 10-17 ועמ' 32 שורות 16-27). 56. מנהל התובעות, מר שלום לוי, הדגיש בחקירתו כי ניהל התכתבות ענפה עם הנתבעים מאז שלח את הכסף בחודש ינואר 2008 ואולם אלה לא חזרו אליו. אף מר דרומי מסר כי אין הוא מצליח לקשור קשר עימם וכי נודע לו כי מר יוסף יעקובוב חלה בסרטן, ולפיכך לא חזר ולחץ על הנתבעים כאותה עת. (ראה: פרוטוקול עמ' 23 שורות 1-10). 57. בחודש ספטמבר 2008 התקיימה פגישה בישראל בנוכחות מר לוי והנתבעים ואז קיבל מר לוי מסמכים בדבר עסקת פונדיין, אולם אז גמלה בליבו החלטה כי אינו רוצה לקיים עסקים עם הנתבעים ולהוסיף כספים על אלה ששילם ולא ידע מה עלה בגורלם. להלן דבריו לעניין זה בחקירתו הנגדית: "ת. ... לא ידעתי על מה הם רוצים שאחתום ולכן לא יכולתי לקבל החלטה כזאת. לא קיבלתי מסמכים באותה פגישה אז איך יכולתי לקבל החלטה אם לחתום או לא אבל ידעתי שעם הבן אדם הזה, עסקים אני לא רוצה. עם הצמד הזה, עסקים אני לא רוצה. לשלוח כסף ולא לדעת מה קורה וגם לא עונים לי ולא חוזרים אלי. כך מתנהלים ? ש. אם כל המסמכים היו בסדר מטעמך, היית חותם? ת. בוודאי שלא, אף אחד לא יכפה עלי לחתום על עסקה שלא הייתי צד לה. לא ידעתי עליה כלום. הנסיעה לרומניה היתה אמורה לדעת מה עלה בגורל הכסף. מה יש בחברה ? לא ידעתי כלום. מי רכש ובכמה? ש. כאשר זו היתה כוונתך: לא לחתום על המסמכים ברומניה - רק לקבל את כספך בחזרה, הרי שלא היתה לך כוונה לשלם יורו אחד עבור הוצאות כלשהן שהתקיימו בקשר למקרקעין ? ת. בוודאי שלא, לא ידעתי מה עלה בגורל כספי עד עכשיו, אתה מצפה שאשקיע עוד ? על מה ?" (ראה: פרוטוקול עמ' 24 שורות 12-25). 58. עולה מעדויות אלה, כי כבר בחודש מאי 2008, טרם נרכשה הקרקע בפונדיין, ביקשו התובעות את כספן, אולם הנתבעים שימרו כספים אלה בידיהן ולא השיבו אותם למנהל התובעות, ורכשו קרקע אחרת מזו אודותיה הסכימו מלכתחילה עם מר שלום לוי. 59. הנתבעים יכלו לעשות כן כיוון שלא היה לאל ידו של מר שלום לוי לפעול לשימת יד על כספים ברומניה, אשר עשו דרכם מחשבון מר יוסף יעקובוב לחשבון בעלי המקרקעין בפונדיין. 60. עוד, יצוין, כי הנתבעים לא הביאו לעדות את מר יוסף יעקובוב, נתבע מס' 1 ועד מרכזי ורלבנטי, ללא ספק, והיעדרותו נזקפת לחובת הנתבעים. לעניין זה ראה ההלכה הקובעת כי אי העדת עד רלבנטי תשמש לרעת הצד שלא הביאו. 61. ראה בנושא זה הדברים בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מ"ה (4) עמ' 651, בעמ' 658, בו נקבע כדלקמן: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד." ובהמשך נאמר: "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..." עוד ראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, מד (4) 602, כדלהלן: "כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר- ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו." כמו כן, ראה: ע"א 641/87 זאב קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פד"י מ"ד(1) עמ' 239, בעמ' 245, שם נאמר: "... אכן, ככלל, אי-העדת עד רלוואנטי 'יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...'" ובהמשך נאמר: "... משלא הביא בעל-דין ראיה שהיתה ברשותו, עשוי הדבר - אך אינו חייב - לשמש יסוד למסקנה, שהראיה לא הובאה, כיוון שהיתה פועלת לרעת בעל-הדין..." לענין זה ראה ספרו של יעקב קדמי, דיני ראיות, חלק שלישי, תשנ"ט בעמ' 1391 שם נכתב כדלקמן: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד...התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד...היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב. הימנעות מהבאת ראיה - במשמעות הרחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה." 62. עולה מכל אלה, כי נפלו פגמים חמורים בהתקשרות הצדדים ועל כך חלה ההוראה הגלומה בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שזה לשונם: "12. (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. (ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים המחוייבים." "39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה." לעניין זה נקבע בע"א 2239/06 אילן אמיר חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה, תק-על 2007(4), 3072 (2007), כדלקמן: " עקרון תום הלב - כעקרון כללי - מורה כי "השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר". גרימת עיכובים בלתי סבירים בהשלמת החוזה עשויה להוות חוסר תום לב בקיום חוזה והפרה של החוזה. אין הכרח בקיום הוראה מפורשת בחוזה כדי להביא לתוצאה זו. ודוק: לא עצם היעדרה של הוראה מפורשת בעניין זה בחוזה מהווה חוסר תום לב. חוסר תום הלב טמון בפגיעה בהצלחתו של החוזה שתוכנן ובאינטרסים של הצד השני." כן ראה: ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, תק - על 2007 (3), 4244, מיום 17.9.07, כדלקמן: "בעקרון תום הלב שבסעיף 39, כחלק מהותי מהעיקרון הכללי של ועשית הישר והטוב שבמשפט העברי, מסרה הרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת מכשיר רב עצמה, ומתוך כך גם רב אחריות, אשר שתי תוצאות לו: יש וחוסר תום הלב אין בו אלא כדי התנהגות שלא לפי 'מדת חסידות' ללא נפקות משפטית ואין בית-המשפט כופה עליה, ויש וחוסר תום הלב מגיע כדי הצורך ללכוד את הנוהג כך בערמתו, לעמוד כנגדו, 'להפר עצתו ולבטל מחשבתו הרעה'. הכל לפי הענין והכל לפי הנסיבות, מתוך דימוי מילתא למילתא. ועל בית המשפט, בהשתמשו בעקרון תום הלב, לנהוג במירב הזהירות לפי נסיבותיו של כל ענין וענין המובא לפניו. מצד אחד, במידה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין יש משום התנהגות של 'נבל ברשות החוק' יכפה על קיום החיוב שבחוזה, או השימוש בזכות הנובעת ממנו, בדרך מקובלת ובתום לב; ומצד שני - במדה ובהתנהגות אחד מבעלי-הדין אין אלא משום פגם 'במדת חסידות' ימנע מהפיכתו לדין גמור שכופין עליו." כן ראה: ע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, תק-על 2007(3), 4539 (2007), כדלקמן: "החובה לקיים חוזה בתום לב ובדרך מקובלת, חובה הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), בדומה לחובה לנהוג כך במסגרת משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, לפי סעיף 12(א) של החוק הנ"ל, חלה על כל אדם, בין אם הוא עושה כן בשמו ובין אם עושה כן עבור אחר. "הצד" שעליו חלה החובה האמורה יכול שיהיה לא רק "הצד" לכריתת החוזה, אלא גם הצד לניהול המשא ומתן, והיותו שלוחו של אחר, אינה פוטרת אותו מחובה זו." 63. לפיכך, מקבלת אנכי את התביעה. 64. הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעות, הסך של 250,000 יורו כערכם בשקלים על פי השער היציג ליום התשלום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל 65. כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תום לבתום לב במשא ומתןקניית קרקעות / מגרשים