1. שתי תביעות הוגשו בגין עבודות שיפוצים שבוצעו ע"י התובע בת.א. 23534-12-10 (להלן-"התובע"), הוא הנתבע בתביעה שהוגשה נגדו ע"י הנתבעת 1 מוקדם יותר בת.ק. 2104/09 (להלן - "הנתבעת") . הדיון בתביעות, אוחד לבקשת הצדדים ויש להצטער על כך שלא עלה בידי הצדים להגיע להסכמות במו"מ ביניהם. 2. התובע טוען כי הוזמנה ממנו עבודה ע"י הנתבעים בסך של 65,000 ₪ בצרוף מע"מ. (ההסכם צורף כנספח א' לתצהירה של הנתבעת, להלן-"ההסכם"). בפועל, שולם לו סך של 45,000 ₪ ללא מע"מ למרות שהעבודה הושלמה על ידו כמתחייב בהסכם. בנוסף טען התובע לנזק עקיף שנגרם לו בסך של 30,000 ₪ בשל עיכוב בסיום העבודה מחמת מחדלם של הנתבעים שלא סיפקו דלתות במועד, למרות התחייבותם לכך. לפיכך, דרש התובע סעד כספי בסך כולל של 53,300 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד החוב ועד יום התשלום בפועל. 3. הנתבעים, הכחישו את טענותיו של התובע וטענו כי שלמו לו את מלוא התמורה לפי ההסכם בסך של 65,000 ₪. לבקשת התובע לא שולם מע"מ ובהתאם לכך, לא הוצאו חשבוניות עבור איזה מהתשלומים. הנתבעים טענו להתרשלות בביצוע העבודה ע"י התובע אשר בגינה הוגשה תביעה כנגדו על ידי הנתבעת. כך גם טענו הנתבעים כי הם שלמו לתובע בנוסף לתמורה לפי ההסכם, סך של 11,600 ₪ להתקנת פרקט ע"י איש מקצוע עליו המליץ התובע ונימצא, כי העבודה הייתה רשלנית ולא הושלמה כיאות. 4. הנתבעת טענה בתביעתה , כי התובע התרשל בבצוע העבודה. במהלך ביצוע העבודות ע"י התובע נגרמו נזקים לדירתה ברח' פרץ ברנשטיין 18, ירושלים (להלן - "הדירה") וכן נמצאו ליקויים בעבודות שבוצעו ע"י התובע או מי מטעמו עקב רשלנות וחוסר מקצועיות. הלקויים הוערכו ע"י מהנדס מטעם הנתבעת בסך של 33,459 ₪ אותם היא תובעת. בנוסף טענה הנתבעת לזכותה לקבל פיצוי בסך של 500 ₪ בגין כל יום עיכוב במסירת הדירה עם גמר עבודות השיפוצים , עבור חודשיים איחור המגיע לסך של 30,000 ₪ . הנתבעת טענה גם לגרימת נזק לציוד בדירה במהלך ביצוע העבודות ודרשה פיצוי בסך של 1,500 ₪. התביעה, הועמדה לצרכי אגרה על סך של 31,100 ₪ (תקרת סכום התביעה בזמנו לתביעה קטנה). 5. התובע, דוחה את טענותיה של התובעת על לקויים בעבודה וטען כי היא התבצעה על הצד הטוב . לדידו, התביעה הוגשה הואיל והוא פנה בדרישה לנתבעים לשלם לו את יתרת התמורה המגיעה לו לפי ההסכם וכי כל רצונה של הנתבעת, להתעשר על חשבונו. הנתבעים טענו מנגד כי התביעה הוגשה נגדם, עקב תביעתה של הנתבעת שהוגשה מס' חודשים לפני מועד הגשת התביעה ע"י התובע. 6. בהתאם להסכמות הצדדים הוריתי ביום 23.12.10 על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיבדוק את הדירה ואת הליקויים להם טענה הנתבעת. למרות זאת, נבצר מהמומחה לפי הודעתו להגיש חוות דעת הואיל והדירה נמכרה לצד ג' שהחל בבצוע עבודות בדירה בטרם עלה בידי הצדדים לתאם ביקור בדירה ביחד עם המומחה. 7. הנתבעת, הגישה חוות דעת של מהנדס מטעמה וכן הגישה את תצהירה. תצהיר נוסף של עד מטעמה הוצא מהתיק, משלא התייצב המצהיר להעיד. התובע, הגיש תצהיר וכן הוגש תצהיר של מנהל העבודה מטעמו בדירה, מר אחמד סולים (להלן-"מנהל העבודה"). דיון ומסקנות: ת.א. 10750/09 : 8. מעיון בהסכם עולה כי פרטי העבודה שהוזמנה מהתובע הוסכם עליהם כאמור בנספחים א-ב להסכם (סומנו א'2 , א3 בנספחים לתצהירה של הנתבעת). השיפוץ, כלל עבודות הריסה ופירוק בסך של 6,800 ₪ בקומות א', ב' ו- ג' בדירה (נספח א' 3 לתצהיר התובעת) . בנוסף סוכם על ביצוע עבודות בנייה ותיקון בסך של 59,110 ₪ בקומות א', ב' ו-ג' בדירה (לפי פירוט העבודות בנספח א'2 לתצהיר התובעת). יתרת חוב: 9. בתצהירו של התובע נאמר כי הוא קיבל מהנתבעת תמורה בסך 45,000 ₪ בלבד ללא מע"מ וכי הנתבעת, לא עמדה בהתחייבותה לתשלום יתרת התמורה כמתחייב בהסכם. הנתבעת, דחתה אותו בלך ושוב בנוגע ליתרת התמורה וחמור מכך, היא דרשה דרישות שונות ממנו כדוגמת החלפת דלתות על מנת להביא לאיחור בסיום העבודה ובכך, להתעשר על חשבונו בחיובו בפיצוי בגין כל יום איחור במסירת העבודה. מנגד, הצהירה הנתבעת כי היא שילמה לתובע בגין העבודה סכום העולה על סך של 65,000 ₪ . החלק הארי בוצע במזומן וחלק אחר שולם בשיק ע"ס של 4,400 ₪ ובשיקים נוספים. הנתבעת, צרפה לתצהירה דפי חשבון מהבנק המעידים על משיכת סכומים במזומן (נספחים ה' ו' ) וטענה כי חלק מהכספים הוצאו מחשבונה של בתה לתשלום במזומן והציגה עותק המחאה בסך של 4,400 ₪ שנפרעה ע"י צד ג' . 10. התובע, אישר בעדותו כי הוא לא קבל תשלומים מידי הנתבעת ומדבריו עולה , כי מנהל העבודה ,שהיה עושה דברו בביצוע ההסכם ונימצא בדירה באופן שוטף, הוא מי שקיבל את התשלומים מידי הנתבעת (עמ' 16 שורות 30-35). התובע, לא צרף לתצהירו חשבוניות או קבלות בנוגע לתשלומיה של הנתבעת, בין אם עבור סך של 45,000 ₪ ובין אם עבור סכום אחר. הנתבעת, טענה כי התובע ביקש מנה להימנע מהגשת קבלות, בכלל זה עבור ציוד שנרכש על ידה ולקח את הקבלות בגין הציוד לצרכי מס הכנסה שלו. אי הצגת קבלות ע"י התובע בתמיכה לתצהירו למרות היותם רלוונטיים להוכחת תביעתו , יש בה כדי לחזק את גרסת הנתבעת בפרט כאשר אין חולק כי חלק מהתשלום שולם במזומן (ראו: ע"א 548/78 שרון נ' לוי , פד"י לה(1)736, 762-763; ע"א 565/88 הבנק למימון וסחר נ' מתיתיהו , פד"י נ"ה(4)651,658 ). לדברי התובע, הנתבעת שילמה לו בסביבות 45,000 ₪ אולי "עוד 200 יותר או פחות" (עמ' 17 שורות 15-19 ). עדותו של התובע בנוגע למס' התשלומים בהם שולם סך כולל של 45,000 ש"ח לא היתה קוהרנטית שכן, הוא הסתפק, אם הסכום הועבר בשני תשלומים (עמ' 17 שורה 21) או שמא לפי גרסתו המאוחרת, בשלושה תשלומים. תשלום אחד לדבריו בסך של 4,500 ₪ , השני 20,000 ₪ והשלישי 1000 ₪ אף ששלושתם ביחד, לא הגיעו לתמורה שהוא הודה שהתקבלה אצלו. בהמשך עדותו אמר כי הנתבעת, שילמה סך של 40,000 ₪ במזומן ונתנה שיק בסך של 4,700 או 4,600 ₪ בשיק פתוח אותו הוא העביר ל"מכוניות שיקגו" (עמ' 17 שורות 24-32 ועמ' 18 שורות 1-3 בהפנותו לנספח ז' לתצהירה של הנתבעת). אותו שיק, נמסר לו לאחר ששולמו לו תשלומים במזומן ולאחריו, הוא קבל עוד כסף והם ערכו חשבון (עמ' 18 לפרוטוקול, הדגשה לא במקור) ולפיכך הוכח גם לשיטתו, כי היו עוד תשלומים לאחר ששולם הסכום המוסכם. 11. מנהל העבודה העיד כי הוא קיבל מידי הנתבעת כ- 40,000 ₪ אך לא היה בידו לומר כיצד התחלקו התשלומים. העד העיד כי הוא אינו יודע מהו הסכום המדויק שנמסר לידיו. 'פעם היתה חבילה של 10,000 ₪ ובצורה כזו התנהלו הדברים' (עמ' 21 שורות 25-33). העד גם לא זכר אם קיבל שיק מהנתבעת והדברים, אינם מתיישבים עם הודאת התובע כי היה תשלום בשיק וכי הוא עצמו לא קיבל כל תשלום מהנתבעת לידיו, כי מנהל העבודה טיפל בכך מטעמו. בעדותו של מנהל העבודה עלתה גרסה חדשה שלא הועלתה בכתבי הטענות של התובע ואף לא בתצהירים מטעמו לפיה, חלק מתשלומיה של הנתבעת שנמסרו לידיו הועברו על ידו לשכר עובדים או לקניית חומרים כבקשת התובע ולא נמסרו לידי התובע עצמו (עמ' 22 שורות 6-10 ). לא היה בידי העד לומר אילו סכומים הועברו ישירות לצדדי ג' ואף לא הוצגו חשבוניות של ספקים, תלושי שכר וכיוצ"ב על מנת להוכיח מהו הסכום ששולם ע"י הנתבעת ולא הועבר לתובע. הנתבעת טענה מנגד, כי היא שלמה חלק ניכר מהתמורה לפי ההסכם במזומן לבקשת התובע וחלק קטן שולם בשקים לרבות השיק (נספח ח' לתצהירה) שניתן לו כשיקים 'פתוח' והמוטב נירשם על ידו (עמ' 10 שורות 5-9 , עמ' 14 שורות 1-7) וכן תשלומיה לרכישת ציוד שהיה על התובע לשלם עבורו. 12. לפי הכלל הבסיסי הוא "המוציא מחברו עליו הראייה", על התובע להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה , החיוביים והשליליים (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1508-1509 )והיה על התובע להוכיח את התשלומים ששולמו לו כמו גם אלו שלא שולמו לו. הוכח, שהיו תשלומים שלא נמסרו לידי התובע אך נמסרו לידי מנהל העבודה שהיה איש אמונו ונציגו לביצוע ההסכם ולא הוצגה, ולו גם תרשומת ע"י התובע בנוגע לתשלומים שהגיעו אליו או גמר חשבון, שהוא הודה שנערך עם הנתבעת (עמ' 18 שורה 11 ועדותה של הנתבעת עמ' 13 שורות 15-18) . אוסיף, כי אם אכן נותרה יתרת חוב לקראת סיום העבודה, אין לשער שהתובע היה מקבל לידיו את השיק ע"ס של 4,400 ₪ בלבד ביום 27.11.08 (מועד סמוך למסירת הדירה) ללא דרישה בכתב לסילוק יתרת החוב. התובע, גם לא טרח לשלוח מכתב דרישה על אתר לנתבעת בגמר העבודה בנוגע ליתרת חוב והודה כי לא התריעה בנוגע לחוב ,בפגישתו עם הנתבעת ובא כוחה בדירה בגמר העבודה (עמ' 20 שורה 1-2). כמו כן, אין לשער שהתובע היה מסכים לבצע עבודות נוספות ללא תמורה כבקשת הנתבעת, (עמ' 18 שורות 20-23), אילו נותר חוב בגין העבודה שבוצעה לפי ההסכם. 13. בנסיבות אלו התובע לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של חוב לפי ההסכם בגין העבודה ונדחית הדרישה לתשלום יתרת חוב. אחריותם של הנתבעים לעיכוב בסיום העבודה: 14. מעדותו של התובע עולה כי הנתבעת, לא הייתה שבעת רצון מהדלתות, לאחר שבוצעה הזמנה לפי ההסכם על חשבון התובע. לדבריו, היא בקשה להחליף את הדלתות על חשבונה היא לדלתות חדשות אחרות (להלן-"הדלתות החדשות") , לאחר שבחרה את הדלתות בפעם הראשונה על חשבונו (עמ' 19 שורות 14-21) אף שהמידות של הדלתות שהוזמנו על ידו (להלן-"הדלתות המקוריות") תאמו לפתחים בדירה. בדומה לכך העיד מנהל העבודה, שהפתחים בדירה היו בגודל סטנדרטי ובהתאם לכך הוזמנו דלתות 'סטנדרט', במידות רגילות וכי כל פתחי הדירה התאימו לדלתות סטנדרטיות. ההזמנה של הדלתות המקוריות תאמה למידות של הפתחים ואילו הייתה הנתבעת מזמינה מידות מיוחדות, לא ניתן היה להתקין את הדלתות בהיות הפתח סטנדרטי (עמ' 24 שורות 31-32 , עמ' 14 שורות 1-7). בנוסף טען התובע, כי לא בכדי שילמה הנתבעת עבור הדלתות החדשות שכן, לא הדלתות המקוריות התאימו לפתחים. הנתבעת, העידה כי ההזמנה וההתקנה של הדלתות המקוריות לא היו בהתאם לפתחים בדירה שכן הן היו "מאוד קטנות" ( עמ' 8 שורה 21) והצבע לא תאם להזמנה. הנתבעת, לא תמכה את עדותה בהצגת עותק ההזמנה של הדלתות המקוריות אל מול ההזמנה לדלתות החדשות ולא הגישה חוות דעת של מומחה, לרבות בחוות דעתו של המהנדס ב' סדצקי מטעמה, להוכיח אי התאמה של הדלתות המקוריות. לא הוצגו גם תמונות של התקנתן על מנת להוכיח את אי התאמתן לדירה. בנוסף, לא ניתן ליישב את הנשיאה במימון ע"י הנתבעת לרכישה והתקנה של הדלתות החדשות מ"פרפקט ליין" אם אכן כטענתה, התובע הזמין דלתות לא מתאימות ומבלי שדאגה לקבל מהתובע התחייבות בכתב לקזז את הוצאותיה בנדון, מחיוביה לפי ההסכם. יתירה מכך, אם נכונה גרסתה לפיה התובע הסכים שייערך קיזוז מחיוביה עקב תשלומיה לדלתות החדשות ( עמ' 9 שורות 2-4 נספחים ח2-ח4 ) והתשלומים ל"פרפקט ליין" שולמו כבר בחודש אוקטובר 2008 (לפי נספחים ח'2 -ח'4 ), אין ליישב את התנהלותה במתן שיק לתובע מאוחר יותר, ביום 27.11.08 ע"ס 4,400 ₪ (נספח ח' לתצהירה) מבלי שקיזזה את הוצאותיה בגין הדלתות החדשות ששולמו ל"פרפקט ליין" מוקדם יותר. 15. לפיכך, נדחית טענתה של הנתבעת לפיה הזמנת הדלתות החדשות באה מחמת רשלנותו של התובע בביצוע העבודה קרי: בהזמנה ובהתקנה של הדלתות המקוריות . 16. לעניין העיכוב בסיום העבודה עקב הדלתות, הוכח כי הוזמנו דלתות חדשות רק בחודש אוקטובר 08'. בה בשעה, לא היה בידי התובע להוכיח מתי הסתיימה העבודה לפי ההסכם ומה הן העבודות שעוכב ביצוען רק מחמת עיכוב בהתקנת הדלתות החדשות (עמ' 20 שורות 1 ו-6). מנגד, הוכח כי אכן היה עיכוב באספקת הדלתות החדשות אשר מטבע הדברים משליך על סיום סופי של העבודה בדירה ובפרט בנוגע לסיוד הדירה, רק לאחר התקנת הדלתות. בהיות התביעות נושקות אחת לשנייה בשאלת העיכוב בגמר העבודות, ישוקלל הנזק בנוגע לרכיב זה בסיפא של פסק הדין לאחר בחינת שאלת עיכובים אחרים. קרי: אם יש בעיכובים אחרים כדי להשליך על שאלת הזכות לפיצוי לתובע בגין עיכוב באספקת הדלתות. במידה ואשתכנע, כי ממילא היה על התובע להשלים את העבודה לא רק בקשר לדלתות, יהיה מקום לבחון מה גובה הפיצוי בגין העיכוב לכל אחד מהצדדים. ליקויים בעבודה: 17. התובעת הגישה חוות דעת של מהנדס מטעמה מר סדצקי בתמיכה לטענותיה בנוגע לליקויים ופגמים בעבודה. כך גם הוגש תצהיר ע"י התובעת במסגרתו הציגה את רכיבי העבודה לפי הנספחים להסכם, אשר לגביו אין חולק. המהנדס, העיד כי הוא ביקר בדירה ובחן את הליקויים וכי לא ראה את הדירה עובר לביצוע העבודות ע"י התובע בדירה וכי הוא לא עיין בהסכם בין התובע לנתבעת. למרות זאת, מעיון בחוות הדעת של המהנדס עולה כי חלק ניכר מפרטיה מתאימים לרכיבי העבודה שהיה על התובע לבצעם על פי הנספחים להסכם. לפיכך, בחנתי את עדותו של המהנדס ואת חוות דעתו, אחת לאחת בהתאמה לעבודות שהיה על התובע לבצען על פי ההסכם. יוער, כי תביעתה של הנתבעת הוגשה כבר במרץ 2009 ולא הוכח כי היתה מניעה מצד התובע, לבקר בדירה מאותו מועד ועד למכירת הדירה ומסירתה לקונים רק באמצע שנת 2011 על מנת לבחון את הנזקים לגביהם טענה בתביעתה וצרפה את חוות דעתו של המהנדס סדצקי כנספח לה. התובע, לא הוכיח כי ביקש לראות את הדירה לצורך בדיקתה לאחר שהוגשה התביעה נגדו ואף לא לפני מסירתה , למי שרכש את הדירה מהנתבעים, כשנתיים לאחר שהוגשה התביעה נגדו. לפיכך, מונחת בפני חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת מבלי שהוגשה חוות דעת נגדית מטעם התובע על מנת לסתור אותה ולא הוכח כי הייתה מניעה מבדיקת הדירה ע"י התובע באותו פרק זמן ארוך. 18. לפי הנספח להסכם, היה על התובע להתקין רצפה בקומה א' ו-ג' בדירה ולהתקין קרמיקה במטבח ובחדרי השירותים עד לגובה התקרה. מחוות דעת המהנדס, שלא נסתרה בחוות דעת נגדית, עולה כי נמצאו ליקויים בריצוף, הן בחיבור לקוי והן בשיפועים לא נכונים של חלק מהריצוף שהוערכו על ידי המהנדס בסך של 4,600 ₪. לאור זאת ומשהיה על התובע לבצע עבודה מקצועית וללא ליקוי בה, אני מחייבת את התובע בעלות התיקון בסך של 4,600 ₪. 19. בנוסף, היה על התובע להחליף את כל צנרת האינסטלציה בדירה (כאמור בסעיף 2.א. להסכם ) והוכח מחוות דעתו של המהנדס ומהתמונות שצורפו לה, שנמצאו ליקויים אסתטיים בהתקנה של צינור (תמונות 44-45) וכי קיימת אי אחידות בגובה האסלות למרות שיש להתקינן בגובה אחיד ואף ארון מחלקי מים טעון העתקה והתקנה מחדש הואיל והותקן במיקום המונע את פתיחתו. עלות הלקויים, לגביה לא נחקר כלל מר סדצקי, הוערכה בסך של 5,200 ₪ ואני מחייבת את התובע בגינה אך דוחה את התביעה בגין החלפת ברז ע"י הנתבעת בסך 100 ₪ , שלא הוכחה. 20. לפי סעיף 2.א. להסכם , היה על התובע לסייד את הדירה ומחוות הדעת של מר סדצקי עולה כי היו לקויים בצביעה. עלות תיקוני הצביעה הוערכה על ידו בסך 2,900 ₪ בגין צורך בתיקוני שפכטל עקב בליטות ושקעים בקירות וכן ניקוי כתמי צבע מחמת אי הגנה על אזורים סביב הקירות בשעת הצביעה בשלוש הקומות בדירה שהוערך בסך של 850 ₪. מנגד, לא הוכח כי הנתבעת שלמה סך של 700 ש"ח לצביעת חדר מדרגות אשר המהנדס הוסיף בגינו על הסכומים לעיל. לפיכך ובהיעדר ראייה לסתור, אני מחייבת את התובע בגין ליקויים בעבודות צבע בסך של 3,750 ₪. 21. לא הוכח בעדויות מטעם הנתבעת כי על פי ההסכם היה על התובע להתקין שטיח מקיר לקיר בדירה והתקנת פרקט בדירה, גם היא לא נכללה בהסכם. לפיכך, גם אם הוזמן פרקט באמצעות התובע לבקשת הנתבעת כפי שעולה מהעדויות, אך לא סוכם כי התובע יתקין אותו ולהיפך, הוכח כי העסק ממנו הוזמן הפרקט דאג להתקנתו, נדחית התביעה נגד התובע בגין הפרקט והתקנתו לרבות, ליקויים בהתקנה להם טענה הנתבעת. 22. הוכח כי הוזמנו עבודות גבס לקומה ג' בדירה בהיקף של 3 מ"ר (לפי הנספח להסכם) . מחוות הדעת עולה כי היו ליקויים בעבודות הגבס אך לא הוכח מה היקף הקירות הטעונים תיקון על מנת לוודא כי כל העבודות הן בנוגע לעבודות של התובע. לפיכך, אני מחייבת את התובע בתשלום בסך של 1,500 ₪ בלבד, בהתחשב גם בהכללת תיקוני צבע שלא הוכח כי ידרשו מה גם, שעבודות צבע נכללו ברכיב אחר כמובא לעיל. התשלומים בסעיפים לעיל, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה ע"י הנתבעת ועד יום התשלום בפועל. 23. לא הוכח כי התובע, גרם לנזקים במטבח בדירה שכן המהנדס מר סדצקי, לא ידע להעיד על מצב המטבח עובר לתחילת בצוע העבודה ע"י התובע הואיל ולא ביקר בדירה לפני ביצוע העבודה. בנוסף, לא הוכח כי במסגרת ההסכם היה על התובע להתקין מעקות וכן שטיח מקיר לקיר . לפיכך, נדחית הדרישה לתשלום פיצוי בגין אותם ליקויים שפורטו בחוות הדעת וכן התביעה לפיצוי לפי רשימת ליקויים כללית, שלא הוכח שפרטיה לא נכללו בפרטי העבודה לפי ההסכם ונספחיו (סעיף 9 לחוות הדעת). 24. נדחית התביעה לתוספת לעלות התיקון של הנזקים בגין עלות פיקוח הנדסי ומע"מ, הואיל והדירה נמכרה מבלי שהוצגו קבלות על פיקוח הנדסי ומע"מ בגין התיקון. הנתבע, העלה בסיכומיו טענה בדבר אי הוכחת נזקיה של הנתבעת הואיל והדירה נמכרה והתביעה 'נבלעה'. הנתבעת, דחתה את הטענה והוסיפה כי דינה להידחות מחמת הרחבת חזית. התביעה, לא הוגשה בגין ירידת ערך הדירה עקב השיפוצים כי אם בעילה חוזית עקב ליקויים בביצוע העבודה. לא עסקינן ב'בליעה של התביעה' , מה גם שהנטל מוטל על הנתבע, להוכיח כי הנתבעת לא ניזוקה הואיל ונמכרה הדירה בשעה שהוכח קיומם של ליקויים בדירה עקב התרשלות בביצוע העבודה. הנתבע, לא ביקש לתקן את כתב ההגנה לאור שינוי הנסיבות במכירת הדירה בעת שהנתבעת, בהגינותה, הודיע על המכירה. יוער, כי הדירה נמכרה רק כשנתיים לאחר הגשת התביעה ולמרות שתצהירו של התובע הוגש כבר לאחר מכירת הדירה וידעתו על כך כאמור בתצהירו מיום 11.2.12 , לא טען התובע בתצהירו כי לא נגרם לה נזק עקב המכירה כי אם התריס כנגד המכירה, שפגעה באפשרות לבחינת מצב הדירה ע"י המומחה (סעיף 8 לתצהירו וראו סעיף 17 לעיל בנוגע לאפשרות של התובע לבדוק את הדירה ). לגופם של דברים, הנתבעת העידה כי ניסתה למכור את הדירה במשך שנתיים אך ללא הועיל ואף נעזרה בשירותי תיווך במשך שנה. לבסוף, עלה בידה למכור את הבית בסכום נמוך מהסכום שאמרו לה שתוכל למכור אותה (עמ' 14). לדבריה, היא סיפרה לקונה על הליקויים בדירה והורידה מהמחיר, כי רצתה 'להתפטר' מהדירה אשר לא היתה שביעת רצון ממנה מחמת הליקויים בה. יוער, כי היה בידי התובע להקטין את נזקו, אילו ביקש לתקן את הליקויים בעבודתו, אך בהכחישו את הליקויים לא עשה כן ואין לו להלין כנגד הנתבעת שמכרה את הדירה. 25. בחנתי את שאלת האיחור במסירת העבודה. לפי ההסכם, היה על התובע לסיים את העבודה כבר ביום 31.8.08. לא נסתרה גרסת הנתבעת לפיה הדירה נמסרה לה חודשיים לאחר המועד המוסכם והמחלוקת היא בנוגע לסיבה לאיחור והדבר מתיישב עם מועד מסירת השיק, נספח ח' לתצהירה , ביום 27.11.08 בסמוך למועד גמר חשבון. הנתבעת העידה, שהיה איחור של שלושה שבועות בסיום העבודה ואחר כך, היה עיכוב נוסף מחמת העיכוב בדלתות (עמ' 15 שורה 10). לדבריה, העבודה בוצעה לפרקי זמן קצרים בכל פעם, עם הפסקות ברצף העבודה מפעם לפעם ובמס' פועלים קטן (עמ' 15 לפרוטוקול). התובע , לא סתר את גרסת הנתבעת ביומני עבודה או בפירוט מועד סיום העבודה בתצהירו של מנהל העבודה ולא הוכיח כי כל העבודות שאינן קשורות לאספקת הדלתות הסתיימו במועד שנקבע בהסכם. בנוסף, למרות טענתו בדבר אינספור פניות לנתבעת לתשלום חרף גמר העבודות (סעיף 6 לכתב התביעה) , לא הוצג ולו גם מכתב אחד המלמד על מועד סיום העבודה ועל התראה בדבר אחריותה של הנתבעת לאיחור מחמת אי אספקת הדלתות. לא הוצגו גם קבלות מספקים , על מנת להוכיח כי כל העבודות הסתיימו במועד, למעט בקשר לדלתות ולא הוכח מה היו אותן עבודות שביצוען עוכב, עקב אי התקנת הדלתות. בהתאם למועד הזמנת הדלתות בחודש אוקטובר 08' ומסירתן עקב כך באיחור (ראו: חשבונית "פרפקט ליין" נספח ח'2 ) וההתקנה של הדלתות שהיתה "באחריות אייל המתקין" ולא באחריותו של התובע (כאמור בסיפא של החשבונית), אני קובעת כי האחריות של התובע לאיחור בסיום העבודה היתה למשך 3 שבועות ויתר תקופת האיחור, באחריותם של הנתבעים . 26. בחנתי את הסעד הכספי בתביעות ההדדיות בגין האיחור בסיום העבודה. הוכח, כי חל עיכוב של קרוב לחודש ימים בסיום העבודה המצוי באחריות הנתבעים עקב הצורך בהשלמת העבודה לאחר גמר ההתקנה של הדלתות. התובע, לא הוכיח מה גובה הכנסותיו ליום עבודה בהיעדר התייחסות לכך בתצהירו ואי הצגת דו"ח רו"ח מאושר ואף לא הוכיח, כי היו הזמנות לעבודות אחרות שנדחו על ידו עקב העיכוב באספקת הדלתות. לפיכך, אני מחייבת על דרך האומדנא את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי לתובע בגין רכיב תביעה זה, בסך של 2,500 ₪ בלבד. הנתבעת, הוכיחה כי היה עיכוב בהשלמת העבודה שלא בקשר לדלתות במשך שלושה שבועות. למרות זאת, בנסיבות בהן היה גם איחור מצידה באספקת הדלתות, שיש בו כדי להשליך על גמר חלק מהעבודה ע"י התובע בנוגע לסיוד ולסיום עבודה בסמוך לדלתות טרם התקנתן, איני מחייבת את התובע במלוא הפיצוי המוסכם לפי ההסכם ומעמידה את הפיצוי בסך של 5,000₪ בלבד (על הפחתה מפיצוי מוסכם ראו בע"א 4630/04 קניונים נכסים ובניין נ' בני יעקב נדל"ן ואח', ניתן ביום 13.12.06). התשלומים, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד יום התשלום בפועל והרשות בידי התובע לקזז מחיובו זה , את חיובם של הנתבעים בגין רכיב זה. 27. לאור התוצאה אליה הגעתי בשתי התביעות, אני מחייבת את התובע בתשלום הוצאות משפט לנתבעת לאגרת בית משפט. איני מחייבת את התובע בגין שכרו של המומחה, משלא כללה הנתבעת רכיב זה בתביעתה ולא צרפה לתצהירה או לכתב התביעה קבלה . כמו כן, איני מחייבת את הנתבעים בהוצאות התובע לאגרה, משלא הוכחו רוב נזקיו הנטענים. בשקלול התוצאה בשתי התביעות, אני מחייבת את התובע בהוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ . איחור בביצוע עבודהשיפוצניקשיפוצים