החלטה 1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. 2. המשיב מואשם בביצוען של העבירות הבאות: סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק; כניסה לישראל בניגוד לחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג) לחוק הכניסה לישראל; נהיגה ללא רשיון, עבירה לפי סעיף 10(א) רישא לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; ורמזור אדום, עבירה לפי תקנה 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (6 עבירות). על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 16.10.06 הסיע המשיב ברכב, בשטח ישראל, שני שוהים בלתי חוקיים. גם למשיב אין היתר שהייה בישראל. בשעות הערב, בעקבות קבלת דיווח על רכב חשוד, התבקש המשיב, באמצעות מערכת הכריזה, לעצור את הרכב. המשיב לא שעה לקריאות לעצור ופתח במנוסה. ניידת משטרה פתחה במרדף אחריו, באורות מהבהבים ותוך הפעלת צופר. במהלך מנוסתו עבר המשיב ששה רמזורים, עלה על איי תנועה, נסע בנתיבים נגדיים בניגוד לכיוון התנועה כשכלי רכב נוסעים מולו. המשיב אף התחמק מניידת נוספת שחסמה את נתיב נסיעתו, תוך שהוא עולה על אי תנועה במהירות, עובר ברמזור אדום ונוסע בניגוד לכיוון התנועה. המשיב המשיך במנוסתו עד לכפר צור-באחר. כאשר הגיע למחסום, לא נענה המשיב לשוטרי מג"ב שסימנו לו לעצור. רק כאשר כיוונו השוטרים את נשקיהם לעבר המשיב, עצר המשיב את הרכב. 3. ב"כ המשיב חלק על התקיימותן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. לטענתו, המדובר במי שפחד להיתפס על-ידי המשטרה בשל כך ששהה בישראל שלא כדין וברח מן השוטרים תוך ביצוע עבירות תנועה. עיון בתיק החקירה מעלה, כי תיאורו של ב"כ המשיב את התנהגותו של המשיב הוא עדין למדי, בלשון המעטה, בשים לב לחומר הראיות שבתיק המשטרה. התיק כולל דוחות פעולה של שוטר המג"ב ושל שוטרי משטרת ישראל, המתארים את התנהגותו הפרועה של המשיב ואת אופן נהיגתו, בעת מנוסתו מן המשטרה. כך, בדו"ח הפעולה של שוטר המג"ב פאדי אברהים, ובדוחות הפעולה של השוטרים חלי לוני ואבי נחמיאס. השוטר אבי נחמיאס מתאר כיצד עבר המשיב ששה רמזורים אדומים במהלך המרדף, נסע מספר פעמים בניגוד לכיוון התנועה ועלה על אי תנועה. לדבריו "בכל מהלך הנסיעה הנהג חתך רכבים, עקף מימין [ונסע] בניגוד לתנועה מול רכבים נוסעים מולו. בנוסף עלה על איי תנועה...". בהמשך, כאשר עלה על אי תנועה נוסף פגע בעמוד המוצב עליו והמשיך בנסיעה "מטורפת" לכיוון צור-באחר. השוטר מוסיף, כי "לגבי רכבים - היו סיכונים רבים ובנס לא נפגעו הרכבים או הנהגים והנוסעים בהם". די באמור לעיל כדי להוכיח לכאורה, כי באופן נהיגתו סיכן המשיב את בטחונם של ציבור המשתמשים בדרך (ראה, למשל, ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיען, תק-על 2006(2) 3320). 4. אשר לעילת המעצר, המדובר בענייננו בהצטברותן של שתי עילות: העילה האחת, מסוכנות לבטחון הציבור. נסיבות ביצוע העבירה מצביעות על תעוזה עבריינית וזלזול בחוק ובגורמים האמונים על אכיפתו. יש להדגיש, כי לא זו בלבד שהמשיב ביקש למלט עצמו, הוא הסיע ברכבו שני נוסעים שהיו שוהים בלתי חוקיים, ומלבד העובדה שניסה למלט אף אותם, סיכן המשיב את בטחונם. עוד יש לציין בהקשר זה, כי למשיב הרשעה קודמת בעבירה של התחזות כאדם אחר וכניסה לישראל שלא כדין. עבירות אלה בוצעו ביום 21.12.03 והמשיב נדון בגינן לעונש של מאסר על תנאי והתחייבות. העילה השניה, חשש להימלטות מאימת הדין בשים לב למקום מגוריו של המשיב בישוב תרקומיא, המצוי מחוץ לגבולות ישראל, ולהרשעתו הקודמת כמתחזה. 5. בחנתי את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, אשר תבטיח הן את התייצבותו של המשיב למשפט, והן את החשש שאם ישוחרר ישוב וייכנס לישראל ויסכן את בטחון הציבור. אשר לכך סברתי, כי אם תוצע על-ידי המשיב חלופה ראויה, אשר תכלול רכיב של פיקוח צמוד של גורם סמכותי לצד מתן בטוחות כספיות בסכום משמעותי, ניתן יהיה לבחון אותה לגופה בכובד ראש. לדברי הסניגור, עלה בידי משפחת המשיב לגייס סך של 2,500 ₪ על-מנת שישמש כפקדון בקופת בית המשפט. אכן, המדובר בסכום משמעותי עבור משפחה קשת יום ואולם אין בו כדי להבטיח את הסכנה הכפולה העולה מן המשיב, כפי שתואר לעיל. נזכיר, כי על תנאי השחרור לקדם את פני הסכנה הצפויה ולמנוע אותה. החלופה שהוצעה אינה עונה על דרישה זו, ולכן לא ניתן לקבלה. 6. במצב דברים זה, אין מנוס אלא לקבל את הבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מעצרמשפט תעבורהסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה