החלטה כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו בין היתר עבירת ניסיון לשוד בדרך ציבורית, עבירה לפי סעיף 402(1) לחוק הפלילי הירדני. כעולה מכתב האישום החליף העורר את מספרי הרישוי של רכבו ואגב כך ביקש לפתות בעל משאית, להגיע למחסום תרקומיא על מנת לשדוד שם את המשאית מבעליו. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא, אגב בקשת התביעה הצבאית למעצר העורר עד תום ההליכים, הדגיש ביהמ"ש את החומרה שבמעשה העורר ובמסוכנות העולה ממנו. לפיכך, הורה ביהמ"ש לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. אין בין הצדדים כל מחלוקת באשר לתשתית העובדתית והראייתית הנוגעת למעורבות העורר בעבירה המיוחסת לו. חרף זאת חולקים הם באשר לקיומן של עילות המעצר. הסנגוריה סבורה כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ובתנאים מגבילים ואילו התביעה מבקשת לקבוע, כי לא ניתן להסיר בנסיבות הקיימות, את מידת המסוכנות כמו גם את החשש מהימלטות מהדין אשר דבקה בעורר. לית מאן דפליג, כי מעשיו של העורר חמורים ביותר ויש בהם כדי לפגוע בסדרי החברה וזכויותיהם היסודיות של תושבי האזור. כבר נפסק לא אחת, כי מקום בו פוגעים ברכוש ובסדרי חברה, יש בכך גם כדי לסכן את בטחונה של החברה ובטחונו של כל אדם בה. בנסיבות אלו קבע ביהמ"ש העליון בבש"פ 5431/98+5571/98, שורה של כללים אשר יביאו למעצר עד תום ההליכים, את אלה המערבים עצמם בעבירות המבוצעות נגד הרכוש: "מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור". אין בכל האמור לעיל, כדי להצביע על הצורך במעצר עקבי וגורף של כל מי המבצע עבירת רכוש ועל כן קבע ביהמ"ש כי גם במקרים אלו: "יש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לבטחון במשמעותו האמורה". לכאורה, נראות טענותיה של הסנגוריה, אשר טענה להעדר מסוכנות ולהעדר חשש להימלטות מן הדין. יש לזכור כי, מדובר בצעיר כבן 28 נשוי ובן למשפחה עמידה אשר כשל ברגע של חולשה. לא נשקפת כל מסוכנות מעורר זה ואת החשש להימלטות מהדין ניתן להסיר בחלופת מעצר מתאימה. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביחס לשני עבריינים, אשר נתפסו באותה עת בעבירה דומה, אמר ביהמ"ש כדלהלן: "בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביחס לשני עבריינים, אשר נתפסו באותה עת בעבירה דומה, אמר ביהמ"ש כדלהלן: המדינה והאזור מחויבים להילחם בתופעה הקשה הזו של גזילות הרכבים כמכונה משומנת, האחד מצליח לאתר ולהכניס לאזור, השני מפרק, השלישי מוכר, וכאן כולם יחד בתיאום ובתזמון עד שהאזור כולו הופך למשחתות רכבים, נזקים במיליוני שקלים, לכלכלה, למשק, לאנשים, לתושבים, לאזרחים ורק מאבק נחוש בתופעה זו, במיוחד במקרים, שבהם קיימת קבוצה על תפקידיה ועל רקע עשרות מקרי "העוקץ" שפירושם גניבה בהונאה במיוחד באזור זה כפי שעלה מדווחי המשטרה, גם אם אין ראיות כי דווקא השותפים הספציפיים נשוא האירוע דנן הם העוסקים במלאכה דרך קבע, הרי שתופעה זו, שקנתה לה שבת באזור, מחויבת במעצרם של מי שבחרו להשתתף, מהתכנון ועד הביצוע, בשוד או בגניבה בנסיבותיה החמורות. חלוקת הכספים במסגרת סיומו של האירוע בין השלושה בעיקר והם זוהיר, נביל והמשיב לכאורה מעידה על שותפות הגרעין והיא לכשעצמה מבהירה כי התוכנית מתחילתה ועד סופה מסוכנת, משומנת, עובדת, ורק מעצר עד תום ההליכים יכול להיות חלק ראוי במאבק של סוג פשיעה זה ." קביעתו זו של ביהמ"ש אכן מעוגנת בהלכה, ברם טרם באים אנו לעצור עד תום ההליכים עלינו לבחון כזכור, מעבר למבחנים המהותיים שנקבעו בסוגיה זו, את מכלול הנסיבות האישיות של הנאשם והאם התקיימו עילות המעצר. ומשבאים אנו להכריע בענייננו, לא אוכל להתעלם מכך, כי מדובר במי שלא היה הכוח המניע והדוחף לביצוע העבירה, במי שלא היה בסוד העניינים מלכתחילה, במי שנגרר אחר חבריו, במי שעברו נקי ובמי שניתן לקבוע בעניינו חלופת מעצר אשר תבטיח את המשך ההליך בתיק. חלופת המעצר אשר מצאתי כמתאימה בסוגיה שלפנינו, תחייב את העורר להפקיד ערבות כספית גבוהה במזומן. ערבות זו, היא אמנם תולדה של מצבה הכלכלי של משפחת העורר, יחד עם זאת היא מאזנת יכולת זו אל מול האינטרס הציבורי, אשר תבטיח כי העורר אכן לא ימלט מן הדין. השתכנעתי, כי היחס בין היכולת הכלכלית של העורר להפקיד 30,000₪ במזומן לבין הפיתוי לוותר על סכום זה, אכן יבטיח כי העורר אכן לא ימלט מן הדין. בנסיבות הקיימות, ממהר אני לקבוע גם, כי חלופת המעצר האמורה, אינה מתאימה לעורר אך ורק בשל היכולת הכספית שלו, אלא שהשתכנעתי כי בניגוד לשותפיו, היה העורר מעורב באירוע אחד בלבד, שאף הוא לא הגיע לכלל מעשה. לנוכח כל האמור לעיל, הנני מורה כי על שחרור העורר בתנאים הבאים: א. הפקדת ערבות כספית במזומן בסך 30,000 ₪. ב. המצאת ערב צד ג' על סך של 50,000 ₪. ג. אין בכך כדי להסיר את חובת ההתייצבות לכל דיון שיתקיים בעניינו בפני ביהמ"ש דלמטה. מעצרמשפט פלילישוד