תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע) (הוראת שעה), התשס"ט-2008 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 45 ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], אני מתקין תקנות אלה: 1. תיקון תקנה 17 בתקנה 17(א)(3) לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ"-1987 - (1) בפסקת משנה (א), במקום " 48.4%" יבוא "48.6%" ובמקום "70.7%" יבוא " 71.0%"; (2) בפסקת משנה (ב), במקום "70.7%" יבוא "71.0%" ובמקום "100.6%" יבוא "101.1%"; (3) בפסקת משנה (ג), במקום "100.6%" יבוא "101.1%" ובמקום "140.6%" יבוא "141.3%". 2. תחילה ותוקף תחילתן של תקנות אלה ביום י"ט בתשרי התשס"ח (1 באוקטובר 2007) ותוקפן עד יום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008). תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (פגיעה בראש), תש"ם-1980 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20א(2)(ג) ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (נוסח משולב) (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. פגיעה בראש "פגיעה בראש" לענין סעיף 20א(ג) לחוק תיחשב פגיעה בראש עם נזק מוחי כתוצאה מחבלה חיצונית ואשר לה דרגת נכות של 90% או יותר. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תוספת למימון צרכים מיוחדים), התשס"ג-2003 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7ב ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. תשלום למימון צרכים מיוחדים לנכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-40% תשולם תוספת לתגמולו החודשי למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותו, לפי דרגת נכותו המוכרת, גילו ומצבו המשפחתי (להלן - התוספת); לענין זה, "נכות מוכרת" - נכות כהגדרתה בחוק, שהוכרה על יד קצין תגמולים. 2. שיעור התוספת (א) התוספת תהיה בשיעור מכפלת ערך משקולת במספר המשקולות ההולם את מצבו של הנכה לפי הענין, כמפורט להלן; לענין זה, "משקולת" - יחידה להערכת מידת הסיוע שזקוק לה הנכה בביצוע פעילויות יומיומיות, ושערכה 68.64 שקלים חדשים, כשהוא צמוד לשינויים בתגמול. (ב) הזכאות הבסיסית לתוספת לפי דרגת נכות ומצב משפחתי (להלן - התוספת הבסיסית), תהיה כמפורט להלן: דרגת הנכות והמצב המשפחתי מספר משקולות מ- 40% עד 49% 4 מ- 50% עד 59% 6 מ- 60% עד 69% 8 מ- 70% עד 79% 10 מ- 80% עד 100% 12 100% - (א) בשל שיתוק בגפיים תחתונות (פרפלגיה) או בשל שיתוק ארבע גפיים (קוודרופלגיה): (1) רווק, גרוש או אלמן 32 (2) נשוי 22 (ב) בשל שיתוק חצי גוף (המיפלגיה): (1) רווק, גרוש או אלמן 24 (2) נשוי 12 (ג) בשל עיוורון: (1) רווק, גרוש או אלמן 60 (2) נשוי 32 (ד) קטוע יד אחת ופגוע יד שניה: (1) רווק, גרוש או אלמן 26 (2) נשוי 18 (ה) קטוע רגל אחת ופגוע רגל שניה: (1) רווק, גרוש או אלמן 25 (2) נשוי 15 7. 100% נכות מיוחדת - (א) בשל קטיעת שתי רגליים מתחת לברך, פגיעת רגל ויד (כאשר לנכה דרגת נכות של 50% לפחות על כל איבר, בגין אבדן תפקוד מוחלט של כל איבר): (1) רווק, גרוש או אלמן 59 (2) נשוי 48 (ב) פרפלגיה, פגוע ראש שאינו שולט על הסוגרים, קטוע שתי רגליים, אחת לפחות מעל הברך, קוודרופלג שאינו מעסיק מלווים: (1) רווק, גרוש או אלמן 102 (2) נשוי 90 (ג) המיפלגיה, פגוע ראש שולט על הסוגרים, קטוע שתי ידיים: (1) רווק, גרוש או אלמן 90 (2) נשוי 74 (ד) משותק בארבע גפיו (קוורדופלג) המעסיק מלווים: (1) רווק, גרוש או אלמן 68 (2) נשוי 60 (ה) בשל עיוורון מלא: (1) רווק, גרוש או אלמן 132 (2) נשוי 102 (ו) מספר נכויות של 100% כל אחת - התוספת הבסיסית הגבוהה ביותר שמזכה בה נכות מבין הנכויות המוכרות בצירוף 50% מהתוספת הבסיסית השניה בגובהה מבין הנכויות המוכרות, וזאת כל עוד אין הנכה מקבל ליווי או תוספת משקולות לפי החלטת הרופא המוסמך הראשי כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954 (להלן - תקנות טיפול רפואי); לענין זה, "ליווי" - בין שהוא ניתן באמצעות חברת כוח אדם ובין באמצעות תשלום חודשי בעד ליווי. 3. מצב משפחתי מיוחד על אף האמור בתקנה 2, תהיה התוספת לנכה בעל מצב משפחתי מיוחד כמפורט להלן: (1) נכה בדרגת נכות 50% עד 100%, שהתאלמן, כל עוד הוא אלמן - כפל התוספת הבסיסית; (2) נכה בדרגת נכות 66% עד 100%, רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שטרם מלאו לו 15 - 36 משקולות; (3) נכה בדרגת נכות 40% עד 65%, רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שטרם מלאו לו 15 - 28 משקולות; (4) נכה רווק, גרוש או אלמן ואב לילד שמלאו לו 15 וטרם מלאו לו 18: (א) לגבי שנת 2002 - 40% מההפרש שבין התוספת הבסיסית לפי תקנה 2(ב) והזכאות לפי פסקאות (2) או (3), לפי דרגת הנכות; (ב) מיום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) - 80% מההפרש שבין התוספת הבסיסית לפי תקנה 2(ב) והזכאות לפי פסקאות (2) או (3), לפי דרגת הנכות; (5) אישה נכה בדרגת נכות 25% עד 49%, המנהלת משק בית עצמאי - 6 משקולות; (6) לנכה בדרגת נכות מיוחדת כמשמעה בסעיף 7(ד) בחוק ובתקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ"ו-1965 (להלן - נכות מיוחדת), שהוא נשוי ומלאו לרעייתו 40 שנה - התוספת הבסיסית של נכה רווק לפי סוג הפגיעה; (7) נכה בדרגת נכות מיוחדת גרוש ואב לילד שטרם מלאו לו 15 שנים התוספת הבסיסית בצירוף 30 משקולות נוספות אם הילד בחזקת הנכה או 15 משקולות נוספות אם הילד אינו בחזקת הנכה; (8) לנכה בדרגת נכות מיוחדת שהוא אב לתאומים או יותר ילדים שנולדו בלידה רב-עוברית, תשולם התוספת הבסיסית וכן 30 משקולות נוספות עד מלאת לילדים שנתיים. 4. הריון ולידה (א) לאישה נכה שהיא הרה תשולם תוספת כמפורט להלן: (1) בדרגת נכות 10% עד 19% - בגין פגיעה לוקומוטורית - בשלושת חודשי ההריון האחרונים ועד שישה חודשים אחרי הלידה - 12 משקולות; (2) בדרגת נכות 20% עד 49% - בשלושת חודשי ההריון האחרונים ועד שישה חודשים אחרי הלידה - 24 משקולות; (3) בדרגת נכות 50% עד 99%, בשלושת חודשי ההריון האחרונים ועד שישה חודשים אחרי הלידה - 68 משקולות; (4) בדרגת נכות 100%, בשלושת חודשי ההריון האחרונים ועד שישה חודשים אחרי לידה - 102 משקולות; (5) בדרגת נכות מיוחדת בשלושת חודשי ההריון האחרונים ועד מלאת לילד 15 שנים - כפל התוספת הבסיסית לנכה נשוי לפי סוג הפגיעה. (ב) לנכה נשוי בדרגת נכות 100% ובדרגת נכות מיוחדת שאישתו מאושפזת או בשמירת הריון עד שלושה חודשים אחרי לידה - התוספת הבסיסית כלנכה רווק לפי סוג הפגיעה. 5. תוספת גיל (א) לנכה בדרגת נכות 50% עד 100%, שהגיע לגיל 65 בגבר או 60 באישה, ישולם כפל התוספת הבסיסית, ובהגיעו לגיל 70, בין גבר ובין אישה, ישולמו לו: (1) לגבי שנת 2002 שתי משקולות נוספות; (2) מיום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003) ארבע משקולות נוספות. (ב) קיבל נכה תוספת לאלמן לפי תקנה 3(1) עד (4), לא יהיה זכאי לכפל התוספת הבסיסית לפי תקנת משנה (א), ואולם הוא יהיה זכאי לשתי משקולות נוספות עם הגיעו לגיל 70. 6. נכה מאושפז (א) נכה בדרגת נכות עד 100%, המאושפז אף שלא בגין נכותו המוכרת, יהיה זכאי לתוספת הבסיסית בלבד. (ב) נכה בדרגת נכות מיוחדת המאושפז בגין נכותו המוכרת, יהיה זכאי לתוספת הבסיסית, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, והחל בחודש הרביעי לאשפוזו - לתוספת של 12 משקולות בלבד. (ג) נכה בדרגת נכות מיוחדת המאושפז שלא בגין נכותו המוכרת, יהיה זכאי, החל בחודש האישפוז הראשון לתוספת של 12 משקולות בלבד. 7. תוספת לנכה המקבל ליווי התוספת לנכה המקבל ליווי בהתאם להחלטת הרופא המוסמך הראשי כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות טיפול רפואי, תהיה התוספת הבסיסית, בהפחתה של 7.5% לכל משמרת ליווי בת ארבע שעות, ואולם ההפחתה לקוודרופלג לא תעלה על 33% ל-24 שעות ליווי. 8. פגוע לב נכה פגוע לב שרק חלק מנכותו היא נכות מוכרת, יהיה זכאי, על אף האמור בתקנה 1, לתוספת בהתאם לנכותו הכוללת. 9. הגדלת התוספת נכה שאינו זכאי לתוספת בשל מצב משפחתי מיוחד לפי תקנה 3(1) עד (3) או שיש הכרח בהמשך תשלום התוספת אף שהמצב המשפחתי המיוחד פג, ניתן יהיה לשלם תוספת לפי תקנה 3(1) עד (3), אם ימצא קצין תגמולים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי נסיבות המקרה הן קיצוניות וייחודיות ומצדיקות תשלום תוספת כאמור. 10. נכה שנפטר נפטר נכה שהיה זכאי לתוספת לפי תקנות אלה ואשת הנכה מקבלת תגמול לפי סעיף 20א(א) לחוק, ישולמו לה התוספת הבסיסית וכן תוספת גיל, אם היה הנכה זכאי לה עובר לפטירתו, לתקופה של 36 חודשים מיום פטירת הנכה. 11. חובת דיווח חל בהרכב משפחתו של נכה שינוי המזכהו בהגדלת התוספת, חייב הוא להודיע על השינוי לקצין תגמולים בתוך שנתיים מיום השינוי; הודיע לאחר עבור שנתיים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת התוספת רק מתאריך מסירת ההודעה. 12. משקולת שלמה הזכאות לתוספת תהיה במשקולות שלמות; התקבלו בחישוב הזכאות חלקי משקולת, יראו חלק משקולת הגדול ממחצית או שווה לה כמשקולת שלמה, וחלק המשקולת הקטן ממחצית המשקולת לא יבוא במנין. 13. ביטול תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשס"ג-2002 - בטלות. 14. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002). צבאנכותתקנותחוק הנכים (תגמולים ושיקום)