תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין 1. לפניי בקשתן של הנתבעות לסילוק התובענה על הסף מחמת נסיונם הנטען של התובעים לחסוך בתשלום אגרת ההליך על ידי הגדרת הסעד המבוקש על ידם כהצהרתי בלבד. 2. למען הסדר הטוב, להלן תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז לעניין הליכים שרואים את שוויים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף. תקנה 3 קובעת כי אלו יהיו: "(1) צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה או צו אכיפה, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור; (2) תביעה למתן חשבונות שלא בהליך ביניים, למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה ממתן חשבונות;... (8) תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאהמזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה;". 3. היות שעיקר המחלוקת בעניינו נוגעת לסיווג התובענה כהליך ששוויו בלתי ניתן לכימות בכסף יוזכרו תחילה את הסעדים המבוקשים כלשונם בכתב התביעה: " 1. ... במסגרת תובענה זו מתבקש כב' בית המשפט להצהיר כי מחובתן של הנתבעות היה לפנות לתובעים, שהינם הבעלים הקודמים של שטחי מקרקעין נרחבים בגוש 10753 ולהציע להם לרכוש את המקרקעין בחזרה לבעלותם, בהתאם להוראות לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 ולהורות כי ככל שהתובעים ימלאו את חלקם על פי סעיף 195 האמור, ישובו המקרקעין חזרה לבעלותם (ככל שהדבר אפשרי) ולחלופין יינתנו חשבונות מלאים אודות השימושים שנעשו במקרקעין על מנת שניתן יהיה להעריך את שווי הפיצוי המגיע לתובעים... 3. בנוסף ולחלופין מתבקש בית המשפט... לחייב את הנתבעות להשיב את הקרקע לתובעים, בתוספת דמי שימוש, מאחר והנתבעות לא עשו שימוש בחלקות שבנדון בהתאם לייעודן.... 4. יודגש כבר עתה, כי מטרת התובענה להשיב את הרכוש לבעליו כדין, ולמנוע מן הנתבעות עשיית עושר ולא במשפט שאין לה כל הצדקה ויש בה משום עוול מובהק". 4. לטענת הנתבעת, אופייה של התובענה הוא כספי באופן מובהק מחמת מספר טעמים: תכליתו של הסעד ההצהרתי המבוקש בתובענה הוא אך להקדים תביעה כספית לפיצויים כפי שעולה מכתב התביעה והסעד הנוכחי נוסח כדי ולחסוך באגרת משפט; הסעד החלופי לדמי שימוש הוא כספי במהותו וסעד ההשבה ממילא אינו בר ביצוע; התובעים נוקטים במהלך "עוקף אגרה" שעה שמתנערים מהחלטת בית המשפט שניתנה בהליך קודם שניהלו נגד הנתבעת במסגרת ת"א 731/08. באותו הליך ניתנה החלטה ביום 2.10.08 ולפיה: "... על פי תקנה 3(8) חייבים התובעים באגרה כדין תביעה בנזיקין בשל נטילה שלטונית....", ובהמשך להחלטה זו מחק בית המשפט את ההליך ביום 29.12.08 בגין אי תשלום האגרה. הנתבעות צירפו לבקשתן את מדינת ישראל- המרכז לגביית קנסות כצד הדרוש מטעמן לצורך הכרעה בעניין. 5. מנגד, טענו התובעים כי שלושת הסעדים שנתבעו- סעד הצהרתי על הפרת חובה חקוקה, סעד של צו עשה שעניינו השבה וסעד של צו עשה שעניינו חיוב במתן חשבונות- נכנסים בגדרי תקנה 3 האמורה. כן נטען כי טענת הנתבעות לפיה סעד ההשבה אינו מעשי היא שאלה עובדתית שלא הוכחה, ואינה יכולה להידון במסגרת של בקשה לסילוק על הסף שלא נתמכה בתצהיר כלשהו. עוד נטען כי על פי הפסיקה תביעה למתן חשבונות עשויה לעמוד בפני עצמה ואינה כרוכה בסעד כספי. בנוסף הפנו התובעים את בית המשפט לפסק הדין שניתן בת"א (חי) 362/06 גסר נ' עיריית חיפה ואח' (15.3.10) בטענה כי אותו פסק דין דחה טענות פרוצדוראליות דומות שהועלו שם על ידי הנתבעות והוצהר כי על התבעות לפצות את התובעים בגין הפרת הזכות שהייתה מוקנית להם בהתאם לסעיף 195(2) לחוק התכנון והבנייה. כמו כן, טענו התובעים כי יש להם אינטרס לגיטימי לנקוט בדרך הדיונית המבוקשת וכי מאזן הנוחות מצדיק זאת. בשולי הדברים, טענו התובעים כי לא ראוי לגזור גזירה שווה מן ההליך הקודם במסגרת ת"א 731/08 שכן ההליך הנוכחי כולל בעלי דין נוספים אשר לא נטלו חלק בהליך הקודם ומושתת על כתב תביעה שונה. בנוסף הלינו התובעים על כך שהנתבעות צירפו לבקשתן את המרכז לגביית קנסות ללא שנתבקשה רשותו של בית המשפט לצירוף ועל כך שהנתבעות שמרו לעצמן את הזכות להעלות בהמשך טענות לעניין התיישנות ושיהוי. 6. בתגובתן חזרו התובעות על טענותיהן והוסיפו, בין היתר: כי התייחסות התובעים לתביעתם כאל תביעה למתן חשבונות באה לעולם רק בתגובתם לבקשה ויכולה להיחשב לכל היותר כהרחבת חזית; לגופם של דברים נטען כי התובעים אינם עומדים בתנאים הדרושים לדיון בתביעה למתן חשבונות; עוד נטען כי אין להתבסס על פסק הדין בעניין גסר שכן ערעורן של הנתבעות על פסק הדין טרם נדון והוכרע. 7. אמנם ישנו טעם לפגם בכך שהנתבעות נקטו תחילה בלשון הודעה לבית המשפט על צירוף המדינה, אך אין בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת טענתן כי המדינה היא בעל הדין הנכון בענייני אגרה. הדבר נאמר לא אחת בפסיקה שהרי המדינה היא גובה את האגרה ואם נגבתה בחסר, תחסר קופתה (ראו רע"א 783/05 ענבי נ' קורן (18.6.06), ראו גם ע"א 155/75 פקיד השומה נ' להד, פ"ד כ"ט(2) 505 (1975); ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות ותשתיות (1993) בע"מ פ"ד נט (1) 642 (2004)). 8. על פי תגובת המדינה לבקשה יש לראות את התובענה דנן כתובענה לסעד כספי כתוצאה מצו הצהרתי או צו עשה ובנסיבות העניין אין תחולה לתקנה 3(8) לתקנות האגרות אלא יש לקבוע את שיעור האגרה לפי תקנה 6 לעניין תביעה בסכום קצוב. לכך ניתן משנה תוקף בעצם סיווג התובענה ככספית בהליך הקודם שנוהל בין הצדדים. המדינה הפנתה לע"ר (מרכז) 29374-02-10 חב' הירקון נ' מ"י ולע"ר (חי') 29882-09-10 צים נ' בנק המזרחי והאזכורים האמורים בו. 9. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובות ובתגובה לה אני מקבל את עמדת המדינה. כן מקובלת עלי עמדת הנתבעות כי התובעים לא הניחו את הבסיס לתביעתם למתן חשבונות שכן לשם כך היה עליהם להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינם לבין הנתבעות המצדיקה מתן חשבונות וכי קמה להם הזכות, ולו הלכאורית, לתבוע את הכספים שלגביהם הם מבקשים לקבל חשבונות (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה עשירית) בעמ' 223). בענייננו, שורש התביעה נעוץ במעשה הפקעת מקרקעין, לימים שינויי ייעודם ובעקבות כך בטענה להפרת חובה מצד הנתבעות להציע לתובעים לרכוש בנסיבות את המקרקעין בחזרה. עיננו הרואות כי המדובר למעשה בנטילה שלטונית של זכויות במקרקעין ומנוסח כתב התביעה עולה בבירור כי התובעים מבקשים לעמוד על שווי הפיצוי המגיע להם בגין אותה נטילה שלטונית או שלילת ההנאה מן המקרקעין. כמו כן, התביעה הקודמת שניהלו חלק מן התובעים נגד הנתבעת סווגה אף היא כתביעה נזיקית בשל נטילה שלטונית ולימים אף נמחקה בשל אי תשלום האגרה. נוסח תקנות האגרות בא ללמדנו כי מקום בו סעד הצהרתי מגלם בתוכו סעד כספי אין תחולה לסעיף 3 האמור. כך החריג המחוקק מתחולת הסעיף תובענות לסעד כספי שבא לעולם כתוצאה ממתן צו הצהרתי, צו לא תעשה, צו עשה, או צו אכיפה. וכך בס"ק 8 שהוא הרלוונטי לענייננו, החריג המחוקק תביעות נזיקיות בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין. 10. משכך, ניתנת בזאת לתובעים שהות בת 45 ימים מהיום להסדרת תשלום האגרה בהתאם בנסיבות, אני מורה על ביטול הישיבה הקבועה ליום 26.2.12 וקובע תזכורת פנימית ליום 15.4.12. במידה והאגרה תשולם לפני מועד זה, יש לבקש להקדים את הדיון. במידה ולא תשולם האגרה עד למועד זה, תמחק התביעה. מקרקעיןזכויות במקרקעין