קיבלתם זימון למשפט תעבורה בכפר קאסם ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בכפר קאסם יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בכפר קאסם ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בכפר קאסם, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בכפר קאסם ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בכפר קאסם בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בכפר קאסם כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בכפר קאסם ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בכפר קאסם, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה כפר קאסם מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בכפר קאסם, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) זיכוי מעבירת גרימת מוות ברשלנות בכפר קאסם## מצאתי את הנאשם אשם בעבירות של: גרימת מוות בנהיגה רשלנית - עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה נהיגה ללא היתר מלגזה - עבירה לפי תקנה 39 א (ח) לתקנות התעבורה הנהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה, עבירה לפי סעיף 2 (א). בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם היה הבעלים של חברה בכפר קאסם, העוסקת בין היתר באחסון משטחי עץ. הנאשם היה בעל מלגזה מסוג "הייסטר" בעסק. נטען כי הנאשם לא החזיק ברישיון נהיגה למלגזה מכיוון שלא עבר הכשרה מתאימה, לא החזיק בתעודת ביטוח מלגזה ולא החזיק בתעודת מפקח מוסמך המעיד על תקינות המלגזה. ##הכרעת בית המשפט:## אני מזכה את הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה. ##(2) זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות בכפר קאסם## על פי כתב האישום, ביום 30 באוקטובר 2015, בשעה 14:56, הנאשם נהג ברכב של רנו בכפר קאסם והתקרב לכיכר. לדבריו, קנה שני בקבוקי בירה, נסע לשטוף את המכונית בכפר קאסם ושתה בדרך. העד סיפר כי שניהם הלכו לשטוף את הרכב, הנאשם קנה לעד בירה אחת ו 2-3 בירות לעצמו ואמר: "הלכנו לשטיפה בכפר קאסם ושטפנו את הרכב במקום ששתינו בירה, הוא שתה כל הבירות שלו קרלסברג איזה 2-3 בירות הוא שתה. " ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך אני מזכה את הנאשם בעילה של ספק בעבירות של נהיגה בשכרות. ##(3) נהיגה ברשלנות בכפר קאסם## הנאשם שלפני מואשם כי ביום 13.6.00 בשעה 16:00 הוא נהג ברכב בכפר קאסם ברחוב סולטן הפונה מזרחה. הטענה העיקרית של ההגנה היא כי אין בידי בית המשפט נתונים במידה מספקת של וודאות הדרושים להרשעה פלילית באשר לאחריות הנאשם לתאונה. יחד עם זאת, ההגנה מבקשת מבית המשפט להגיע למסקנה כי התאונה הייתה בלתי נמנעת עבור הנאשם ולחלופין רומז כי המנוח היה בעת התאונה בסמכותו. השופט ציין: בלא מעט ישיבות פיקטיביות בתעבורה עמדתי בפני מספר לא מבוטל של שחזורים בהם הנאשמים טענו לקצב מעבר - ריצה, הליכה מהירה וכו 'תוך כדי שהם מפגינים את הסבריהם. ##הכרעת בית המשפט:## שוכנעתי כי רשלנות הנאשם היא מהגבוהות ביותר ברף הרשלנות הנדון בבתי משפט לתעבורה. ##(4) סטיה מנתיב בנסיעה באזור כפר קאסם## על פי כתב האישום, ביום 23 ביולי 2010, בסביבות השעה 3:55 לפנות בוקר, הנאשם נהג ברכב בכביש 5, היוצא מכפר קאסם, ממזרח למערב. הנאשם סטה מנתיב הנהיגה שלה ועבר בין הנתיבים המסומנים בכביש בצורה מסוכנת תוך אי ציות לפקודת השוטר שהורה לה לעצור. טענתו העיקרית של ההגנה היא כי האשם שכב לפתחו של המעורב על ידי כניסה לצומת מהנתיב השמאלי, ולמעשה סיים את הפנייה בתוך נתיב הנאשם ופגע ברכבו. הנאשם נסע באור ראשה כשהגבירה את מהירותה, במחלף ירקון יצאה מכביש 5 ופנתה שמאלה ברמזור דרומה (פתח תקווה) ושוב עזבה מזרחה חזרה לכביש 5 כשהיא חוצה את השניים צמתים באור אדום. ##הכרעת בית המשפט:## לאור האמור לעיל, מאחר ואין מחלוקת כי הרכב שבבעלות הנאשמת היה מעורב בעבירות כאמור בכתב האישום, והנאשמת לא הצליחה להוכיח כי לא נהגה ברכב ולא הראתה והוכיחה באופן חד משמעי מי נהג ברכב רכב, או שהרכב נלקח ממנה ללא רשותה. מי אחראי לעבירות מכוח חזקת הבעלות ואני מרשיע אותה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. ##(5) אי מתן זכות קדימה לרכב הבא מימין בכפר קאסם## הנאשם מואשם כי ביום 26.6.06 הוא נסע בכפר קאסם ונסע בכביש פנימי מצפון לדרום. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לרכב והנאשם נפצע. גרסת הנאשם: הנאשם אומר כי ביום התאונה הוא נסע בכביש בכפר קאסם מצפון לדרום. ##הכרעת בית המשפט:## הריני קובע כי התביעה הרימה את מלוא נטל ההוכחה המוטל עליה. הריני מרשיע את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום ובנוסף, בניגוד לתקנה 26 (4) לתקנות התעבורה.

 

תקנה 65 לתקנות התעבורה

השאלות העומדות לדיון הן: האם אחראים הנתבעים לאירוע התאונה ביום 10.9.03, בה נפגע רכבו של התובע? אם כן, מהו סכום הפיצוי שעל הנתבעים לשלם לתובע? התובע לא ביצע מסירה של כתב התביעה לנתבע מס' 1, ובישיבת יום 12.12.04 קבל ב"כ הנתבעת מס' 2 את המלצת בית המשפט, ולא עמד על ביצוע המסירה לנתבע מס' 1. בהתאם להסכמת בעלי הדין, ניתן פסק הדין על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], ה'תשמ"ד-1984. כלי הרכב, בעליהם והנהגים: ביום 19.5.02 היה התובע הבעלים של רכב מסחרי מ.ר. 07-905-65 מסוג פולקסווגן טרנספורטר (להלן-"הפולקסווגן"). ביום זה נהג התובע בפולקסווגן בישוב כפר-קאסם. ביום 19.5.02 נהג הנתבע מס' 1 ברכב פרטי מסוג סובארו מ.ר. 86-035-24 (להלן-"הסובארו"). התאונה והאחריות לה: אין מחלוקת בין הצדדים כי התאונה ארעה ביום 19.5.02 וכי היא התרחשה כפי שהתרחשה. זאת מכיוון שביום 17.11.04 הודיע ב"כ הנתבעת מס' 2 לבית המשפט כי הוא מקבל את גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה. בסעיף 4 לתצהירו מתאר התובע את התאונה כדלקמן: " בתאונה שארעה ביום 19.5.02 ניזוק הרכב עת נהגתי בו ונסעתי בתוך צומת הצטלבות דרכים בכפר קאסם, ורכב הנתבע מס' 1 נכנס לתוך הצומת מצד ימין לכיוון נסיעת רכבי, ובלי שיאפשר לרכבי, שהיה כאמור בתוך הצומת, להשלים את חציית הצומת התנגש בחזית, בכנף ובגלגל ימני של רכבי וגרם לסטייתו לעבר המדרכה של הכביש והתנגשותו במדרכה ובגדר/חומה הבנויה מבלוקים." מדבריו אלו של התובע עולה גם רשלנותו של התובע. מדברי התובע עולה כי בצומת לא מצויים תמרורים. מאחר שכך, בהתאם לתקנה 64(א)(1) לתקנות התעבורה על התובע היה לתת זכות קדימה לרכב בו נהג הנתבע מס' 1. באנלוגיה מתקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, לפני שחצה התובע את הצומת, היה עליו להאט את מהירות נסיעתו ולוודא שהצומת פנויה. תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת שאם נוהג רכב מגיע לצומת ואין הוא יכול לחצות אותה בשלום, גם אם יש לו אור ירוק ברמזור, אסור לו להיכנס לצומת. מתקנה 65 הנ"ל לומדים אנו קל וחומר לגבי מצב בצומת בה אין רמזור. מתצהיר התובע עולה כי הוא לא האט לפני שהגיע לצומת, לא בדק אם הצומת פנויה על מנת שיוכל לחצות אותה בבטחה, ולא נתן זכות קדימה לסובארו שבא מימינו. לעומת זאת, מתיאור הנזקים שנגרמו לפולקסווגן עולה שהנתבע מס' 1 לא האט לפני הכנסו לצומת לא וידא שהצומת פנויה לפני היכנסו לצומת ונסע ב מהירות מופרזת בנסיבות הענין. לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים, מחצית על כל אחד מהם. אחריות הנתבעת מס' 2: טוענת הנתבעת מס' 2 שאין לחייבה בתשלום פיצויים מהסיבות כדלקמן: לנתבע מס' 1 לא היה רשיון נהיגה בעת התאונה; לפני התאונה העביר הנתבע מס' 1 את הבעלות על הרכב לאשתו, ולא הודיע על כך לנתבעת מס' 2. סבור אני שיש לדחות את שתי טענותיה אלו של הנתבעת. לענין הטענה שבעת התאונה לא היה לנתבע מס' 1 רשיון נהיגה בר-תוקף, דאגה הנתבעת מס' 2להמצאת תעודת עובד ציבור ממשרד הרישוי, אשר ניתנה ונחתמה ביום 30.11.04. בתעודה זו נכתב כדלקמן: "על פי רישומנו לא מופיע מר עיאידה סברי בקובץ נהגים במחשב משרדינו כמחזיק ברשיון נהיגה. ניבדק היום: 30.11.04 ברישומנו מופיעה פסילה מלהוציא כבלתי מורשה מ-3.2.2003 ל-99 שנים בתיק מס' 9-006288-3 ע"י בימ"ש השלום לתעבורה בירושלים." (כך הוא הנוסח) תעודת עובד הציבור אינה מציינת האם לפני יום 30.11.04 היה או לא היה לנתבע מס' 1 רשיון נהיגה. התעודה מציינת שהנתבע מס' 1 נפסל מלהוציא או מלהחזיק ברשיון נהיגה החל מיום 3.2.2003, שהוא מועד שלאחר אירוע התאונה. על כן, הנתבעת מס' 2 לא הוכיחה את טענתה שלנתבע מס' 1 לא היה רשיון נהיגה בר תוקף. יש לציין שמאחר והטענה היא טענת הגנה, על הנתבעת מס' 2 הנטל להוכיח שלא היה לנאשם מס' 1 רשיון נהיגה בעת התאונה. לגבי הטענה שניה של הנתבעת מס' 2, לגבי העברת הבעלות בסובארו לאשתו של הנתבע מס' 1, סבור אני שבהעברת הבעלות לאשתו של הנתבע מס' 1 אין כל הגדלת הסיכון לנתבעת מס' 2. מדובר בהעברה בתוך המשפחה, כאשר קיימת חזקה של ניהול משק בית משותף בין בני הזוג, והרישום של הרכב על שמו הנתבע מס' 1 או על שמה של אשתו של נתבע זה, נעשה לשם הנוחות בלבד. ממילא הנתבע מס' 1 תמיש הוא זה שנהג ברכב ולא אשתו. בנסיבות מיוחדות אלו, סבור אני שיש לדחות את טענתה השניה הנתבעת מס' 2 הנזקים: להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת של שמאי רכב וכן קבלה על תשלום שכר טרחתו של השמאי. בהתאם לחוות הדעת של השמאי הנזק שנגרם לרכב היה בשיעור 68%, ועל כן הוכרז כאבדן כללי. מאחר וגובה הפגוש של הסובארו נמוך מוגבה מכסה המנוע של הפולקסווגן סברתי בתחילה כי לא ייתכן שמכסה המנוע של הפולקסווגן נפגע התאונה. לאחר שעיינתי בתמונות שצורפו לכתב התביעה, ובמיוחד תמונה מס' 2 המתארת את זווית הפגיעה של הסובארו בפולקסווגן הגעתי למסקנה שייתכן מאד שהחלק הקדמי ימני של גג הסובארו פגע במכסה המנוע של הטרנספורטר, שכן הגבהים של שני כלי הרכב במקומות אלו מתאימים, ובצד השמאלי של מכסה המנוע של הטרנספורטר ניתן לראות את המבנה של גג הסובארו עם הקורה הימנית המחברת בין הכנף הימנית קדמית של הסובארו לבין גג הסובארו. לאור זאת, סבור אני שכל הנזקים שתוארו בחוות דעת המומחה נגרמו בתאונה. מאחר והפולקסווגן הוא רכב מסחרי, אין התובע זכאי לתשלום מע"מ. בחוות דעתו ציין השמאי כי קבע את שווי הרכב ללא מע"מ. התובע צירף קבלה וחשבונית על תשלום שכ"ט שמאי בסך 1,600 ₪. מהחשבונית עולה כי סכום המע"מ הוא 233 ₪, וסכום שכ"ט שמאי שיש לקחת בחשבון הוא 1,367 ₪. הנזקים אותם הוכיח התובע הם שווי הרכב, לאחר הפחתת שווי שרידי הרכב, בסך 36,900 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך 1,367 ₪. ובסה"כ 38,267 ₪. מאחר והתובע אחראי ל-50% מאירוע התאונה, זכאי הוא לקבל מאת הנתבעים את הסך 19,134 ₪ בלבד. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע כדלקמן: את הסך 19,134 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום התאונה (19.5.02) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. התביעה כנגד נתבע מס' 1 נמחקת מחוסר מעש, עקב אי מסירת כתב התביעה וההזמנה לנתבע זה. מאחר ולא נשמעו עדים בתיק זה, יש להחזיר לכל בעל דין את הפקדון שהפקיד, אם הפקיד. המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה. ניתן בלשכתי היום ג' טבת ה'תשס"ה - 15 דצמבר 2004 בהעדר הצדדים. זכריה ימיני, שופט משפט תעבורה