בקשה שניה לתיקון כתב תביעה 1. בפני בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, ולמתן פטור מתשלום האגרה. 2. הבקשה לתיקון כתב תביעה הינה בקשה רביעית שמוגשת על ידי התובע לתיקון כתב תביעתו. 3. בתביעה המקורית התובע תבע פיצוי הלנה בגין הלנת שכר עבודה בסך 227.40 ₪ מתאריך 10/6/10, ובגין הלנה נוספת של שכר עבודה בסך 175.40 מתאריך 10/7/10. נוסף התובע תבע לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות בסך 2,000 ₪. 4. לאחר הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לשינוי סכום התביעה לסך של 10,000 ₪, וזאת מאחר ולטענתו הנתבעת זייפה את חתימתו בטופסי 101 שהוגשו על ידה לתיק. 5. בדיון שהתקיים בפני ביום 16/1/11 מסר התובע כי הסכום בסך 10,000 כולל עוגמת נפש ונזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהעברת שכר חודש מאי בסך 227.40 לחשבון הבנק המעוקל במקום העברת התשלום ישירות אליו בהמחאה כפי שביקש מהנתבעת. ביה"ד נעתר לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה, והורה לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן. 6. ביום 27/2/11 הגיש התובע בקשה שנייה לתיקון כתב התביעה. הבקשה נדחתה בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת יהודית הופמן, וזאת לאחר שקבעה כי הטענות המועלות בכתב התביעה המתוקן הינן טענות כלליות ללא פירוט עילות התביעה, וללא פירוט הסעדים המבוקשים. 7. ביום 20/6/11 הגיש התובע את הבקשה לתיקון כתב תביעה פעם נוספת תוך שהוא מציין כי בבקשה זו פירט את עילות התביעה, רכיביה והסכומים הנתבעים בגין כל עילה ועילה. כב' סגנית הנשיא דחתה את הבקשה בשנית תוך שציינה בהחלטה כי כתב התביעה המתוקן נעדר פירוט עובדתי לגבי הסעדים אותם תבע התובע בתביעתו. 8. ביום 25/8/11 התובע הגיש מסמך המפרט את הבסיס העובדתי לעילות הנוספות המועלות בכתב התביעה המתוקן. לאחר עיון בבקשת התובע קבעה כב' סגנית הנשיאה כי על מנת ליתן לתובע את יומו בבית הדין היא מעבירה את הבקשה לתיקון כתב התביעה לדיון בפני, וכן קבעה כי במסגרת ההחלטה תידון בקשת התובע לפטור מתשלום אגרה. 9. התובע מבקש בבקשתו הנוכחית לתקן את כתב התביעה, ולהוסיף עילות נוספות מעבר לעילות שצוינו בכתב התביעה המתוקן שהוגש לאחר הדיון שהתקיים בפני ביום 16/1/11. התובע מעלה עילות חדשות ובהן כי עבודתו הופסקה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת וכן טוען לאפליה על רקע נטיה מינית ופגיעה בשמו הטוב, הוצאת דיבה וגרימת נזק תדמיתי, איסור זיוף מסמכים, ושימוש בחומר ראייתי פסול על ידי הנתבע והלנת "פיצוי התפטרות". 10. בדיון בפני ביום 13/11/11 הצדדים חזרו על טענותיהם לגבי הבקשה תיקון כתב התביעה. הנתבעת הסבה את תשומת לב ביה"ד כי התובע עדין לא שילם את תשלום הוצאות המשפט שנפסקו כנגדו על ידי סגנית הנשיא, כמו גם לעובדה כי נקבע בהחלטת סגנית הנשיא כי תשלום ההוצאות הינו תנאי להמשך ההליך. כמו כן, ציינה הנתבעת כי התובע מבקש לתקן את כתב תביעתו מכתב התביעה המקורי שעמד על סכום של 2,000 ₪ לסכום של 501,035 ₪. לטענתה, הפער העצום מצביע על מופרכות התביעה. התובע ביקש במהלך הדיון כי האגרה תשולם בסיום הליך, וכן גם ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה ככל שבקשתו תתקבל. 11. הסמכות להתיר תיקון כתבי טענות קבועה בסעיף 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991 : "בית הדין או הרשם רשאי בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו". כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט: הראשונה- העם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה- האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה: דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא' 360). כלל היסוד בבית הדין לעבודה הוא כי יש להרשות תיקון כתב הטענות. וודאי מקום שבו טרם החלה שמיעת הראיות. בעוד שתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מגבילה את התיקון "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", הרי שבתקנה 41 לתקנות לא תמצא הגבלה כזאת. מכאן כי סמכותו של בית הדין לתקן כתב טענות רחבה יותר מזאת של בית המשפט, (ראה: דב"ע שן/23-3 שם בעמ' 360). 12. אכן במקרה דנן חלף זמן רב ממועד הגשת התביעה המקורית ועד הגשת הבקשה דנן. ער אני לעובדה כי לאורך ההליך המבקש שאינו מיוצג מבחירה, וזאת על אף שהומלץ לו לפנות לסיוע המשפטי לקבל ייצוג משפטי והאחרון בחר שלא לפנות לסיוע המשפטי, הגיש מספר בקשות לתיקון כתב תביעה אשר נדחו ע"י כב' סגנית הנשיא וזאת בהעדר פירוט עילות התביעה ובהעדר פירוט תשתית עובדתית . כמו כן, מקבל אני את טענת הנתבעת כי הפער בין הסכום הנתבע בכתב התביעה המקורי לבין הסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן הינו עצום, ספק אם הסכומים הנתבעים מבוססים ולכאורה נראים הם מופרזים. 13. עם זאת ועל אף האמור לעיל, בשים לב כי התובע פירט את התשתית העובדתית ככל שניתן בהיותו בלתי מיוצג ונוכח העובדה כי טרם החל שלב ההוכחות, וכן לאור ההלכה המרחיבה לגבי מתן אפשרות לתיקון כתב התביעה תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט הנני נעתר לבקשת התובע לתיקון כתב התביעה. 14. עם זאת, בשל העובדה כי אין מדובר בבקשה ראשונה לתיקון כתב התביעה ובשל כך שהנתבעת נאלצת להדרש לבקשות אלה שוב ושוב, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בגין תיקון כתב התביעה בסך 1,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. 15. באשר לבקשת התובע למתן פטור מתשלום האגרה בגין הגשת כתב התביעה המתוקן. 16. התובע ביקש לפטור אותו מתשלום האגרה בגין כתב התביעה המתוקן, מאחר והינו נכה בשיעור 100% ומתקיים מקצבת נכות כללית מאת הביטוח הלאומי, ולדבריו אין ביכולתו לשלם את האגרה . התובע ביקש לחילופין כי ככל שיקבע כי עליו לשלם את האגרה בגין כתב התביעה המתוקן או אז בית הדין יקבע כי תשלום האגרה ידחה למועד סיום ההליך. 17. הנתבעת טענה כי התביעה מופרזת ובלתי מבוססת. התביעה המקורית עמדה על סך 2,000, וכעת התובע תובע פיצוי בסך 501,034 ₪. בנסיבות אלו אין להיעתר לבקשת התובע, ויש לחייב את התובע בתשלום האגרה. 18. אכן תכליתה של תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה אגרות התשס"ח 2008 , ליצור שוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד. בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע כי: "דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרוחה בפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נ' בן נון פד"י מו (3) 738, 742). 19. מנגד, אין די בכך שלתובע קושי לשלם את האגרה בגין עוניו, יש ליתן משקל להתנהלות התובע ואין מקום לאפשר לו פטור מתשלום אגרה אך מטעמי עוני בגין תביעה מופרזת ולא מבוססת, תוך ניצול העדר הסיכון בתשלום האגרה לשם הגשת תביעה שכזו. 20. בעניין כגון דא, פסק כב' השופט ברנזון, כי: "טובת הציבור מחייבת שבתי המשפט לא יניחו לתובע, בין אם הוא אדם עני ואין ביכולתו לשלם את אגרת בית המשפט ובין אם הוא אדם עשיר והוא יכול לשלם בעד כל תביעה כעולה על רוחו, להטרידם בתביעות חסרות שחר. כשם שבית המשפט רשאי לצוות למחוק או לדחות על הסף כל תביעה שהאגרה שולמה עליה, כאשר אינה מגלה עילת תביעה, או כאשר ברור שהוגשה בקלות דעת או לשם קנטור, כך רשאי רשם בית המשפט שלא להיענות לבקשה לדחות תשלום אגרה מאחד הטעמים האלה, אך לדעתי לא בשל כל טעם אחר ". (ע"א 254/63 א. בילולו נ' עשור לעצמאות ישראל, חברת תערוכה בע"מ פד"י יח 2 ע' 689, 694). 21. עיון בכתב התביעה המתוקן ובנספחיו, מלמד כי התובע מוסיף עילות לתביעתו תוך נקיבת סכומים גבוהים ביותר מבלי שלכאורה קיים כל עיגון בסכומים אלה, תוך ניצול העדרו של הסיכון בתשלום האגרה. במיוחד הדברים אמורים לגבי פיצוי בגין עבירת זיוף שספק רב אם התביעה הינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, וכן טענות נוספות אשר נושקות לתחום הנזיקין. בנוסף אציין כי מרבית הרכיבים בכתב התביעה המתוקן אינם זכויות קוגנטיות במסגרת חוקי המגן אלא עניינם בשיקול דעת של בית הדין. כמו כן, הנני נותן משקל לעובדה כי התובע בחר להגיש את התביעה בעצמו, וזאת על אף שהומלץ לו לפנות לסיוע המשפטי והדבר בא לידי ביטוי בסכום התביעה המופרז. 22. יש לאזן בין זכותו החוקתית של המבקש לחופש גישתו לבית הדין, לבין העובדה , כי מדובר בתביעה שהסכומים הנקובים בה אינם מעוגנים בכל יסוד עובדתי. לפיכך, איני מוצא מקום בנסיבות אלה להיעתר לבקשה לפטור מאגרה בכל הנוגע לרכיבים שאינם קוגנטיים, ואשר עולים על סכום בסך 10,000 ₪ וזאת בהתאם להחלטתי בדיון מיום 16/1/11. 23. באשר לבקשת התובע לדחות את מועד תשלום ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה, וכן את מועד תשלום האגרה לסיום ההליך, לא מצאתי להיעתר לבקשה . התובע לאורך כל ההליך המשפטי על אף שהומלץ לו לפנות לסיוע משפטי בחר שלא לפנות, ולייצג את עצמו. התובע שינה את תביעותיו מספר פעמים לאורך ההליך,הגיש בקשות סרק רבות ומרבית בקשותיו נדחו בלא שפסקו כנגדו הוצאות משפט. (ראה החלטת כב' סגנית הנשיא יהודית הופמן מיום 6/7/11 שקבעה בהחלטתה כי לפנים משורת הדין איננה פוסקת הוצאות כנגד התובע בגין דחית הבקשה למתן פסק דין). נכון למועד הדיון בפני, טרם שילם התובע את ההוצאות שנפסקו כנגדו בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיא, ובנסיבות אלו הנני דוחה את בקשת התובע וקובע כי תשלום ההוצאות בגין תיקון כתב התביעה וכן תשלום האגרה ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה זו. 24. נוכח סכום התביעה בכתב התביעה המתוקן המזכירות תשנה את סיווג התיק לתיק עבודה. 25. הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מיום שתשולם האגרה בגין כתב התביעה המתוקן. 26 מובהר כי החלטה זו אינה מוסיפה ואינה גורעת מהחלטת סגנית הנשיא לפיה תשלום ההוצאות שפסקה כנגד התובע מהווה תנאי להמשך ההליך. 27. דיון ההוכחות הקבוע בפני סגנית הנשיא כבוד השופטת יהודית הופמן ליום 8.12.11 - בטל. 28. התיק יועבר לסגנית הנשיא כב' השופטת יהודית הופמן לקביעת מועד חדש להוכחות בהתאם ליומנה ובשים לב להחלטתה בדבר התניית המשך ההליך בתשלום ההוצאות שפסקה כנגד התובע. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים