החלטה בפני ערר על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים בתביעה שהוגשה נגדו. כתב האישום שהוגש נגד העורר כולל שלוש עבירות של יידוי אבנים לעבר אדם או רכוש, יצור חפץ מבעיר יחד עם אחרים, ייצור של ששה בקבוקי תבערה והשתתפות בהשלכת אותם בקבוקים לעבר ג'יפים צבאיים ורכבים ישראלים, כאשר העורר השליך בקבוק תבערה אחד. מעיון בחומר החקירה עולה כי אכן ישנן עדויות למעשיו של העורר. אין גם כל ספק כי מעשים אלו מצביעים על מסוכנות. עיקר טענתו של העורר היא שמעשים אלו מתייחסים לשנת 2003, ועצם העובדה שמאז ועד היום, לאחר עבור ארבע שנים לא היה העורר מעורב בפעילות לא חוקית נוספת, מראה על כך שאין בו מסוכנות. מצב דומה נידון באיוש 1207/06 שם פסק בימ"ש זה כי יש הצדקה להורות על מעצר עד תום ההליכים, למרות שעברו שם לפחות שנתיים מאז האירוע. הראיות המפלילות נגד העורר נגבו רק לאחרונה, כך שאין לבוא בטענה לתביעה על שיהוי במעצר. אילו היו נותנים את העדויות סמוך לשעת המעשה והייתה עוברת תקופה ארוכה מאז גביית העדויות ועד המעצר, ייתכן היה מקום לשקול את הארכת המעצר בצורה אחרת. אך לא כך פני הדברים אצלנו. לאור כל הנ"ל אני דוחה את הערר. זריקת אבניםמעצר