להלן החלטה בבקשת החזר חילוט כספי הימורים: החלטה בפני בקשה להורות על השבת סכום, כסף של 38,000 ₪, שנתפסו בידי המבקש, בפ.א. 11848/02, יפת"ח, ושימשו כמוצג - 21110/02, בת.פ. 5405/05 - בית משפט השלום, בתל אביב, בו הוגש נגד המבקש כתב אישום בדבר סיוע לניהול מקום, המשמש למשחקי מזל אסורים, ברח' בן אביגדור 8, בתל אביב (להלן: "המקום"). המבקש הורשע, על פי הודאתו ודינו נגזר למאסר מותנה של 4 חודשים ולקנס כספי, של 2,000 ₪. מנגד, עותרת המשיבה לחילוטו של הסכום הנ"ל, שהושג בעבירה, לטענתה. נטען בבקשה, כאמור, כי בעת מעצרו של המבקש נתפסו ברשותו 38,000 ₪ (להלן: "הכסף"), השייכים לו, לטענתו. מתוך תיק החקירה שהוגש לעיוני, עולה מחקירת המבקש במשטרה (הודעתו שנגבתה בתאריך 18/7/02), כי המבקש עבד במקום, טרם נעצר, כ - 3 חודשים, ותפקידו היה לאשר אשראי למי שרצה להשתתף במשחקים האסורים. עולה עוד, כי סכום גדול של כסף (19,800 ₪ ו - 1,000 דולר), נתפס על גופו של המבקש, כשהוא מוסתר על גופו, וכשנשאל מדוע נהג כך, השיב: "כל הזמן אני שם ככה את הכסף, ככה אני אוהב לשים אותו" (הודעת המבקש מתאריך 18/7/02, עמ' 2, שורות 37-38). עוד עולה מדוח' הפעולה, מתאריך 18/7/04, המצוי בתיק החקירה, כי סה"כ נתפסו בקזינו 10,500 $ וכן 30,750 ₪, כשחלקו של הכסף נמצא במגירות שונות, במשרד ובמכונה לספירת כסף. בדוח' הפעולה הנ"ל תואר החיפוש שנערך במשרד, בו שהה המבקש בצוותא עם אחר, ושדלתו נפתחה רק לאחר שמפקח רועי שפיץ, עורך דוח' הפעולה, נקש בחוזקה על דלת המשרד וצעק "משטרה לפתוח". במשרד מצא, בין השאר, מעטפה ובה 5,000 ₪, ובמכונה לספירת הכסף שבמשרד נתפסו 8,100 דולר. כאן לראשונה טען בפניו המבקש, כי הכסף שנמצא מוסתר על גופו, צמוד לתחתוניו, הינו בגדר חובות כספיים פרטיים של מהמרים כלפיו. המבקש לא נקב בחקירתו בשם כלשהו של מהמר שלטענתו חב לו כספים באופן פרטי, ולא ידע אף לנקוב בסכום שנמצא על גופו. בהמשך חקירתו במשטרה, מתאריך 18/7/02, משנשאל אם הכסף שנתפס על גופו הינו: "כסף של קרדיט", דבק המבקש בהסבר, לפיו: "מה פתאום, זה כסף של הבעל בתים של קליינטים ששחקו במקום ושהיו צריכים לבוא ולהביא לי כסף". באמירה זו, בפני עצמה יש לשייך את הכסף שנתפס, לפעילות העבריינית, בתחום ההימורים, שהתנהלה במקום. יש בראיות אלו, לרבות תגובת המבקש, על אתר, ובאופן הסתרת הכסף, כדי לשלול מטענת המבקש, כי מדובר בכספו הפרטי, ועולה בעליל, כי מדובר בכסף שהושג כתוצאה מהימורים אסורים, והטענה שהועלתה בדבר עסקיו הפרטים של המבקש, אל מול אותם מהמרים, כמקור הכסף, נראית על פניה כטענת סרק, שנולדה על אתר, בנסיבות דלעיל. אין מקום גם לטענה, כי אין בסמכותי להיזקק לבקשה לחילוט הכסף. סעיף 32 לפסד"פ, וסעיף 235 (א) לחוק העונשין, שבו מצוייה סמכות מקבילה לסעיף 32 הנ"ל, מסמיכים שוטר לתפוס את הכספים הנ"ל. סעיף 39 (א) לפסד"פ קובע, כי: "רשאי ביהמ"ש בנוסף לכל עונש, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ": יש גם להדגיש בהקשר זה, את האמור בסעיף 39 (ג) לפסד"פ, לאמור: "צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה, מטעם תובע", ואין מקום אפוא, לטענה כי כספים מעין אלו ניתנים לחילוט, אך במעמד מתן גזר הדין ולא לאחריו. בענייננו, המבקש הורשע, כאמור, בסיוע לניהול משחקי מזל, במועדון ההימורים ועל כן, רשאי ביהמ"ש להורות על חילוט הכסף, אם יתברר, כאמור, שמקורו בהימורים. הראיות המצויות בתיק החקירה, מצביעות על כך, כי המבקש היה פעיל בארגון משחקי המזל במקום, וכי זרמו לכיסיו כספים רבים, תוצאת מעשי ההימורים הבלתי חוקיים הללו. נסיבות תפיסת הכספים, ההסבר בו נאחז המבקש, ונסיבות הימצאות הכסף בידיו, יש בהם כדי ליצור חזקה שבעובדה, כי מדובר בכספי הימורים בלתי חוקיים, גרידא, שנתפסו ברשותו, וחזקה זו מעבירה אל כתפי המבקש את הנטל הטקטי לסתור אותה. לעניין זה, יש לחזור ולציין את הסבריו הלוקים של המבקש, עם תפיסתו בכף, באשר למקור הכסף, כשהוא כורך במו פיו, את הכסף שנתפס לכספים ששייכים לתחום ההימורים האסורים, על פי הסברו שלו, ומוסיף לכך טענה, כי מדובר בעסקים פרטיים, הסבר הנראה מופרך על פניו ומשולל הגיון. משלא עמד אפוא, המבקש בנטל הטקטי שהונח לפתחו, הופכת החזקה שהעובדה לעובדה מוכחת והמשיבה עמדה אפוא בנטל המוטל עליה להוכחת העובדה כי מדובר בכספי הימורים, שנתפסו, הא ותו לא, ושניתן לחלטם מכוח הוראת סעיף 39 לפסד"פ וכך אני מורה. הבקשה נדחית, אפוא, וכספים שנתפסו במקום ושימשו כמוצג בת.פ. 5405/05 הנ"ל, יחולטו וימסרו למדינה. הימוריםחילוט