זוהי תביעתה של הגב' X(להלן - התובעת) כנגד מעסיקתה לשעבר הגב' X (להלן - הנתבעת) לתשלום פיצוי בגין אי העברת הפרשות לקרן פנסיה לפי צו ההרחבה הכללי ולהשבת ניכויים שבוצעו ממנה ולא הועברו לקרן, לפיצויי פיטורים בנסיבות התפטרותה ולתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות אלו וכן לתשלום פדיון חופשה. העובדות ואלה העובדות שביסוד המחלוקת נשוא תיק זה: 1. התובעת הועסקה כסייעת לגננת בגן אותו הפעילה הנתבעת החל מיום 1/5/02 ועד למועד התפטרותה ביום 14/9/08, אשר נכנסה לתוקף ביום 13/10/08. 2. לציין, כי הגן המדובר הורכב מתינוקיה שהורכבה ממספר קבוצות, פעוטון וגן לפעוטות - גן יחיעם שהורכבו כל אחד מהם ממספר קבוצות. התובעת החלה את עבודתה בשנת 2002 בתינוקיה, לאחר מכן החלה לעבוד בפעוטון ובשלוש השנים האחרונות לעבודתה הועסקה בגן יחיעם. 3. כתוצאה מקשיים כלכליים שאליהם נקלעה הנתבעת צומצמו מספר הגנים והקבוצות, עד שבשנה האחרונה לעבודת התובעת כללו תינוקיה בת שתי קבוצות ואת גן יחיעם שכלל שתי קבוצות, בלבד. 4. שעות העבודה של הסייעות בגן יחיעם ובתינוקיה התפרשו על עבודה בשעות הבוקר בין השעות 07:30 עד 13:00 ועבודה בשעות הצהריים ואחר הצהריים משעה 11:00 עד 17:00. 5. לטענת התובעת (ראה: בעמ' 6 לפרוטוקול ש': 13-32) שלא נסתרה בסופו של יום, למעט שלושה ימים ראשונים בתינוקיה בהם עבדה בשעות אחר הצהריים כמבואר לעיל, במשך כל שנות עבודתה בתינוקיה, בפעוטון ובגן יחיעם הועסקה היא בשעות הבוקר בין השעות 07:30 עד 13:00, למעט ימים בודדים וספורים בהם החליפה סייעת שחלתה או שביקשה לצאת מוקדם יותר. 6. אין חולק בין הצדדים, כי שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים התשס"ח שנועדה להתחיל ביום 1/9/08 נפגשו התובעת והנתבעת בעניין ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה, כאשר במסגרת פגישה זו הודיעה הנתבעת לתובעת על שינוי במתכונת עבודתה בשל אילוצים נוספים שנכפו על הגן. 7. לגבי תוכנה המדוייק של השיחה והשתלשלות העניינים המדוייקת שלאחריה, חלוקים הצדדים ביניהם, אך אין חולק ביניהן כי באותה פגישה סוכם שהתובעת תעבור לעבוד בתינוקיה בין השעות 07:30 ל-13:00. אף אין חולק בין הצדדים כי ביום 3/9/08 הוצא לתובעת מכתב הנתבעת לפיו היא תועבר לעבוד בגן יחיעם אך זאת בין השעות 11:00 ל-17:00 בימים א' עד ה' וביום ו' בין השעות 07:00 עד 12:30. ביום 5/9/08 פנתה התובעת במכתב אל הנתבעת בו תיארה את סיכום הדברים מאותה פגישה במחצית אוגוסט וטענה כי חרף הסיכום קיבלה את ההודעה על העברתה לגן יחיעם בשעות בהן אינה יכולה להמשיך לעבוד. עוד צוין באותו מכתב כי ככל שלא תשונה אותה החלטה, לא תוכל להמשיך לעבוד בגן ותיאלץ להתפטר. 8. אין חולק כי שעות עבודתה של התובעת לא שונו ועל כן ביום 14/9/08 פנתה התובעת במכתב נוסף תחת הכותרת הודעת התפטרות שבו שבה והלינה על השינוי בשעות עבודתה ואף הוסיפה כי שכרה משולם באיחור מדי חודש ואף זאת בשיקים של הורי ילדי הגן, כי לא שולמו לה דמי הבראה וחופשה כדין ואף לא הועברו כספי קרן הפנסיה שנוכו ממנה כדין. עוד ציינה התובעת כי לא זכתה לתשובה למכתבה מיום 5/9/08 ועל כן אין לה ברירה אלא להתפטר מעבודתה לאחר הודעה מוקדמת כמתחייב על פי דין. 9. ביום 16/9/08 השיבה הנתבעת לתובעת במכתב בו טענה כי כל זכויותיה משולמות כדין, כי היא מופתעת מפנייתה של התובעת, כי משרתה שמורה לה וכי לאור שביעות הרצון מתפקודה מעוניינים בהמשך עבודתה. כמו כן צוין כי הנתבעת תשמח לקיים עם התובעת פגישה לעניין התשלומים אצל רואה החשבון של הנתבעת. 10. מכל מקום, גם לאחר מכתב זה לא שונו שעות עבודתה של התובעת ואף לא התקיימה כל פגישה עם רואה החשבון וביום 13/10/08 לאחר מתן הודעה מוקדמת מיום 14/9/08 סיימה התובעת את עבודתה בנתבעת. דיון והכרעה 11. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבעת. התובעת והנתבעת נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהן בפנינו ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בפנינו. 12. וכך, לטענת התובעת בכתב תביעתה ותצהירה היא נאלצה להפסיק את עבודתה עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ונסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה. לטענתה, במשך שנים היא הועסקה במשמרות בוקר וגם לקראת שנת הלימודים התשס"ח סוכם כי תמשיך לעבוד באותן משמרות אך בתינוקיה, לאחר שהבהירה לנתבעת כי תנאי להסכמתה לעבור לעבוד בתינוקיה הוא שתעבוד באותן שעות, בשעות הבוקר. לטענתה, על אף הסיכום כאמור לעיל, היא קיבלה את מכתב הנתבעת מיום 3/9/08 המודיעה כי היא תוחזר לעבוד בגן יחיעם אך זאת בין השעות 11:00 ל-17:00 בימים א' עד ה' וביום ו' בין השעות 07:00 עד 12:30. לדבריה, היא לא יכלה להסכין עם השינוי המהותי בתנאי עבודה, שכן בתה סבלה באותה תקופה מפירכוסים והיא היתה חייבת להיות בבית בשעות בהן הבת חזרה מבית הספר ובשעות בהן נמה את שנת הצהריים על מנת להשגיח עליה ולהבטיח שתיטול את התרופות. אי לכך פנתה ביום 5/9/08 במכתב אל התובעת בו התריעה כי אם שעות עבודתה לא ישונו תאלץ להתפטר ומשלא חל כל שינוי שלחה ביום 14/9/08 את מכתב ההתפטרות שבנדון. 13. מנגד, לטענת הנתבעת בכתב הגנתה היא לא התחייבה כלפי התובעת לשעות עבודה מסויימות וממילא התובעת עבדה במשך השנים בשעות שונות מהמתואר על ידיה. לטענתה עוד, במסגרת הפררוגטיבה השמורה לה כמעביד היא רשאית לשנות את שעות העבודה וכך עשתה כאשר הודיעה לתובעת על העברתה לעבוד בתינוקיה מבלי שהתחייבה כלפיה לשעות עבודה מסויימות. לטענתה, מכתבה מיום 3/9/08 הוצא לבקשת התובעת שביקשה להעלות את הדברים על הכתב, למרות שהשינוי בשעות העבודה היה ידוע לה. לשיטתה, התובעת החליטה לנצל את השינוי בשעות העבודה שהיה מידתי וסביר כדי להתפטר ולזכות בפיצויי פיטורים, תוך שהיא נשענת על נימוקים נוספים כגון פגיעה בתנאי שכרה, כדי לבסס טענה של התפטרות בדין מפוטר. 14. עד כאן גרסאותיהן של התובעת והנתבעת, ואולם בטרם נפנה לדון במחלוקת לעניין התביעה לתשלום פיצויי פיטורים, מן הראוי להקדים ולומר, כי בסופו של יום לא היה חולק בין הצדדים כי התובעת זכאית לפדיון חופשה בסך של 1,512 ₪, כי סך הסכומים שנוכו מן התובעת לקרן פנסיה ולא הועברו לקרן עומד על 213 ₪ וכי סך הפרשות המעביד שהיה על הנתבעת להעביר לקרן פנסיה עומד על 241 ₪ ובסה"כ 454 ₪ בגין רכיב זה. כמו כן ובהינתן משך ההודעה המוקדמת שמסרה התובעת בטרם התפטרה, אישר ב"כ הנתבעת כי הנתבעת אינה עומדת על טענתה לפיצוי בגין דמי הודעה מוקדמת שלא נמסרו לה (ראה דברי ב"כ הצדדים: בעמ' 5 לפרוטוקול ש': 9-19). 14. עד כאן גרסאותיהן של התובעת והנתבעת, ואולם בטרם נפנה לדון במחלוקת לעניין התביעה לתשלום פיצויי פיטורים, מן הראוי להקדים ולומר, כי בסופו של יום לא היה חולק בין הצדדים כי התובעת זכאית לפדיון חופשה בסך של 1,512 ₪, כי סך הסכומים שנוכו מן התובעת לקרן פנסיה ולא הועברו אליה עומד על 213 ₪ וכי סך הפרשות המעביד שהיה על הנתבעת להעביר לקרן פנסיה עומד על 241 ₪ ובסה"כ 454 ₪ בגין רכיב זה. כמו כן ובהינתן משך ההודעה המוקדמת שמסרה התובעת בטרם התפטרה אישר ב"כ הנתבעת כי הנתבעת אינה עומדת על טענתה לפיצוי בגין דמי הודעה מוקדמת שלא נמסרו לה (ראה דברי ב"כ הצדדים: בעמ' 5 לפרוטוקול ש': 9-19). 15. משכך, נפנה להלן לדון במחלוקת בעניין תביעתה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים בדין מפוטר. וכך, הכלל הוא שהתפטרות מן העבודה, אינה מזכה בפיצויי פיטורים, למעט באותם מקרים חריגים המנויים בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים.) אחד החריגים לכלל זה מצוי בסעיף 11(א) לחוק פיצויי-פיטורים, אשר קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". נטל ההוכחה להראות כי התקיימו בתובע הנסיבות כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על התובע [ראה: דב"ע מח159/-3 חיים שלום - מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290]. אשר לרמת ההוכחה הנדרשת להרמת הנטל נקבע כי: "השאלה, אימתי נקלע עובד למצב, שבו תנאי עבודתו הורעו בצורה מוחשית, דורשת התייחסות למכלול הנסיבות שהביאו להתפטרות. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של העובד, שלפיה תנאי עבודתו הורעו, אלא עליו להוכיח קיומה של תשתית עובדתית אובייקטיבית, המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ורק הוכחתה תביא את ההתפטרות להיחשב כפיטורים" [ראה: דב"ע נא/3/203 הרשקו רובין - מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ (לא פורסם) סעיף 6 לפסק הדין]. כמו כן, נקבע שכאשר מדובר בנסיבות שבידי המעביד לשנותן על העובד להעמיד את המעביד על כוונתו להתפטר עקב הרעה בתנאי עבודה או עקב נסיבות שביחסי עבודה בטרם יתפטר מעבודתו, כך שתהא למעביד הזדמנות לעשות לסילוק הסיבה, ורק אם לא עשה לסילוקה - יתקיים האמור בסעיף [ראה: דב"ע לה/15-3 בן צור דרויאנוב - זיגמונס רוסקיס (לא פורסם); דב"ע שן 10-3 חיים כהן - הלהר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא, 238; דב"ע מח/174-3 טלסיס בע"מ - רוגל, פד"ע כ, 421] זאת ועוד, בדוננו בשאלת הנסיבות שהובילו להתפטרות, יש לזכור שככלל לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים "מתגבשת העילה במעשה הפיטורים או ההתפטרות, בצרוף המניע שפעל כך, היינו הנסיבות המודעות שהסבו למעשה את סיים היחסים" [ראה: דב"ע לג/3-2 זילבר - גלוביס בע"מ, פד"ע ד, 153, 157 דב"ע מב/132-3 להבים בע" משה מ ואח' - פרנסה, פד"ע יד, 264, 269]. אי לכך נפסק, כדלקמן: "יודגש כי בסעיפים שבחוק פיצויי הפיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - החוק), שעניינם התפטרות המזכה בפיצויים (הסעיפים 6, 8 ו-11), נאמר במפורש שהמדובר הוא בהתפטרות "לרגל", "עקב" או "מחמת" האמור באותם הסעיפים, ללמדך שהגורם לא רק שצריך להיות קיים, אלא והוא העיקר - שאותו גורם יהיה הפועל, המניע והמביא לתוצאה" [ראה: דב"ע לה41-3 יעקב היגר -דינה שוורץ, פד"ע ז 24; דב"ע נג/210-3 אהרון רביוב -נאקו שיווק בע"מ פד"ע כז 514]. במילים אחרות, מעבר להוכחת קיומה של הרעה מוחשית או קיומן של נסיבות בהן לא ניתן לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו, יש להראות קשר סיבתי בין אותה הרעה או אותן נסיבות לבין ההתפטרות בפעל. 16. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו. כאמור, גרסת התובעת לפיה היא הועסקה בשעות הבוקר במשך כל תקופת עבודתה למעט מקרים בודדים בהם החליפה סייעת אחרת - לא נסתרה ואילו הנתבעת מצידה לא הציגה כל אסמכתאות או עדים להראות מתי לשיטתה עבדה התובעת בשעות שונות משעות הבוקר. יתרה מכך, במסגרת חקירתה הנגדית בפנינו, העלתה הנתבעת גרסה חדשה שלא בא זכרה בכתב הגנתה או תצהירה ולפיה באותה פגישה מחודש אוגוסט היא הודיעה לתובעת שתעבור לתינוקיה, מתוך שהעריכה אותה כעובדת טובה ואף נתנה לה את "השעות שלה" מהשעה 07:30 עד שעה 13:00, אך היתה זו התובעת שסירבה לעבור לעבוד בתינוקיה. לטענתה, חרף סירובה זה עברה התובעת לעבוד בתינוקיה בשעות הבוקר אך היתה מאוד כעוסה וממורמרת, למרות שהדבר לא פגע ביחסה אל הילדים ובסוף כל יום עבודה חזרה וביקשה לחזור לעבוד בגן יחיעם. לשיטתה, בשלב מסוים היא אמרה לתובעת שיש לה משרה פנויה בגן יחיעם, משעה 11:00 עד שעה 17:00, והתובעת עברה לעבוד במשרה זו ואחרי יום או יומיים התלוננה שוב והפעם שהשעות לא מתאימות לה וכאשר הנתבעת אמרה לה שזה מה שיש, ביקשה התובעת את הדברים בכתב ועל כן הוצא לה המכתב מיום 3/9/08, אותו לשיטת הנתבעת, ניצלה התובעת לרעה (ראה עדותה: בעמ' 9 לפרוטוקול ש': 27 עד עמ' 10 ש:18 ). מכל מקום, הנתבעת אישרה בעדותה בפנינו, כי היתה מודעת לבעיות של התובעת עם בתה וכי השתדלה להתחשב בה ככל האפשר (ראה: בעמ' 10 לפרוטוקול ש': 6-7 ו-16-17). יתרה מכך, כאשר נשאלה הנתבעת על ידי בית הדין מדוע לא ניתן היה להעסיק את התובעת בגן יחיעם בשעות הבוקר, לא ידעה לתת הסבר משכנע למעט הסברה כי לתפקיד זה הועברה עובדת אחרת ותיקה יותר, אשר לשיטת הנתבעת עצמה הועסקה בעבר בשעות שונות לרבות בשעות אחר הצהריים (ראה: בעמ' 10 לפרוטוקול ש': 22). 17. ובכן, בהינתן כי מדובר בגרסה חדשה שהועלתה לראשונה במסגרת חקירתה הנגדית של הנתבעת, ברי כי לא ניתן היה לקבל את התייחסותה של התובעת לגירסה חדשה זו של הנתבעת. יתרה מכך, גם מתוך תוכה אין גרסה זו מעוררת אמון שכן ממה נפשך, אם שנת הלימודים התחילה ביום 1/9/08 כיצד יכלה התובעת להספיק לעבוד בתינוקיה במשך מספר ימים ולהתלונן בפני הנתבעת על העבודה וכיצד יכלה להספיק לאחר "יום או יומיים" של עבודה בגן יחיעם לאחר מכן, לבקש את מכתב הנתבעת שהוצא כאמור ביום 3/9/08? 18. משכך הם פני הדברים, אין בידינו ליתן אמון בגרסתה זו של הנתבעת ואנו קובעים כי נחה דעתנו שההחלטה לשנות את שעות עבודתה של התובעת לשעות אחר הצהריים היתה החלטה חד צדדית של הנתבעת, לאחר שהתובעת כבר הסכימה לעבור לעבוד בתינוקיה בשעות הבוקר. אכן, זו הפרורוגטיבה של המעביד לחלק את העבודה ולקבוע את שעות העבודה של עובדיו ואולם בנסיבות, בהן הפעלת הפררוגטיבה הנ"ל גורמת להרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד או מהווה נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו - הרי שגם אם הפעלתה אינה עולה בהכרח כדי הפרת חוזה, היא מקימה לעובד זכות להתפטר בדין מפוטר לפי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים. 19. ובענייננו, משלא היה חולק לגבי מצבה הרפואי של בתה של התובעת, מששוכנענו כי במשך כל שנות עבודתה הועסקה התובעת בשעות 07:30 עד 13:00 - שינוי פתאומי זה בשעות העבודה משעות הבוקר לשעות אחר הצהריים, הינו למצער נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי התובעת, שבהן אין לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה. כפי שבואר לעיל, הואיל ודובר בנסיבות שבידי המעביד היה לשנותן (וכאמור לעיל לא ברור לנו על שום מה לא שונו) העמידה התובעת את הנתבעת על כוונתה להתפטר עקב נסיבות אלו, אך הן לא שונו ועל כן לא נותרה לתובעת ברירה אלא להתפטר לאחר שמסרה הודעה מוקדמת כמתחייב על פי דין. 20. אשר על כן, אנו קובעים כי התובעת עמדה בנטל להראות כי למצער התפטרה מעבודתה בשל שינוי הנסיבות לגביה, שבהן אין לדרוש ממנה כי תמשיך בעבודתה ומכאן זכאותה לפיצויי פיטורים. משזו קביעתנו, איננו נדרשים לשאר הנסיבות הנוגעות לתנאי השכר של התובעת כפי שנזכרו במכתבה של התובעת מיום 14/9/08 ודי בכך שהוכח בפנינו קשר סיבתי בין שינוי הנסיבות כאמור לעיל, לבין ההחלטה להתפטר. 21. אשר על כן, אנו קובעים כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מאת הנתבעת בנסיבות התפטרותה. משלא היה חולק בין הצדדים במסגרת הדיון המוקדם בתיק זה, כי סכום פיצויי הפיטורים ככל שקיימת זכאות להם עומד על סך של 19,611 ₪ אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 19,611 ₪ בגין פיצויי פיטורים. 22. סוף דבר- אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כמפורט להלן: א- פדיון חופשה בסך של 1,512 ₪. ב- שווי הפרשות עובד ומעביד לקרן פנסיה בסך כולל של 454 ₪. ג- פיצויי פיטורים בסך של 19,611 ₪. ודוק, באשר לעתירת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצויים בגין עגמת נפש, הרי שלאור ההלכה הפסוקה בבית הדין לפיה רק במקרים קיצוניים ונדירים ייפסקו פיצויים בגין עוגמת נפש - לא שוכנענו כי ענייננו הוא אחד מהם ועל כן אין לנו אלא לדחות את תביעתה זו של התובעת. הסכומים שפסקנו לעיל, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14/10/08 ועד לתשלום המלא בפעל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ושכ"ט בא כוחה בסך כולל של 2,500 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפעל. קטיניםפיצוייםסייעות (גן ילדים)התפטרותגן ילדים / פעוטון / משפחתון