גזר דין הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. נסיבות ביצוע העבירה פורטו בסעיף העובדות של כתב האישום, לפיו "בתאריך 17/3/06 סמוך לשעה 09:10, בכלא כרמל שליד עתלית, כאשר הנאשם מנסה להכנס אל בית הכלא, בעמדת הבידוק הבטחוני, נמצא הנאשם כשהוא מחזיר שלא כדין בסכין, כשאינו יכול להוכיח שדרושה לו למטרה כשרה". כאמור, על סמך עובדות אלה, הורשע הנאשם בעיברה המיוחסת לו בכתב האישום. על סמך בקשתו, הופנה הנאשם לשירות המבחן למבוגרים ובתסקירה מיום 8.4.08 ממליצה קצינת המבחן להעמיד את הנאשם במבחן למשך שנה, שבמהלכה ישתתף בקבוצה טיפולית והשירות "יעקוב אחר התמדתו ורצינותו בתהליך זה". בתסקיר קודם, מחודש דצמבר 2007, מביעה אותה קצינת מבחן ספק "לגבי היכולת לתובנה ואיטרוספקציה מה שמותיר אותו עם סימני שאלה במיוחד בכל האמור למעורבותו בפלילים". עיון בגליון ההרשעות הקודמות מצביע על כך שבשנת 2004 עבר הנאשם עבירה של תקיפת עובד ציבור בגינה נדון בשנת 2006 ונגזר עליו עונש של קנס כספי ומאסר מותנה. ביום 8.11.05 נתפס הנאשם במפרץ חיפה כשהוא מחזיק ברכבו סכין ודוקרן. הוא נדון בבית משפט השלום בקריות ונגזר עליו עונש של קנס כספי ומאסר מותנה של 8 חודשים לשלוש שנים, שלא יעבור אותה עבירה. בית המשפט אימץ את בקשת סניגורו של הנאשם שטען כדלהלן: "אני סבור שהעונש הראוי לאדם צעיר עדיין לא בן 21, כאשר זו הרשעתו הראשונה בפלילים, צריך להיות עונש צופה פני עתיד מרתיע ועונש לתשלום במזומן, קנס שיכאיב ויסביר שנשיאת סכין היא עבירה על פי חוק, בהחלט לא מאחורי סורג ובריח". בסיכומיה לעונש, ביקשה נציגת המאשימה, להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי, לכן יש לדעתה מקום "להטיל מאסר בפועל, לפהעיל את המאסר על תנאי במצטבר לכל עונש שיוטל עליו וכן מאסר על תנאי". בסיכומיו לעונש ביקש הסניגור המלומד, להתחשב במצבו האישי והכלכלי של הנאשם ולאמץ את המלצת שירות המבחן למבוגרים. הוצגו בפני בית המשפט שלושה פסקי דין, בהם נגזרו עונשים מתונים בגין ביצוע עבירות חמורות. המדובר בגזרי דין שניתנו בבית משפט השלום ברמלה, בפתח-תקוה ובתל אביב-יפו. המאשימה הגישה לעיון בית המשפט החלטה שניתנה על ידי כב' השופט גו'בראן בע"פ 8351/06. דובר שם בתיק פלילי שנדון בפני כב' השופטת קנטור בבית משפט השלום בקריות. באותו תיק נדון נאשם בגין 2 עבירותש ל החזקת סכין לעונש של 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט הפעיל בחופף עונש של 6 חודשי מאסר, שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם. הערעור שהוגש על ידי המאשימה התקבל בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר קבע כי 3 חודשי מאסר מהעונש שהופעל ירוצו במצטבר לעונש שנגזר עליו, כך שעליו לרצות בסך הכל 9 חודשי מאסר. הנאשם ביקש רשות ערעור בפני בית המשפט העליון ובהחלטתו מיום 1.11.06 קבע כב' השופט גו'בראן כי דין הבקשה להדחות מאחר וטענה בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור. עוד נקבע בהחלטה כדלהלן: "דין הבקשה להידחות גם לגוף הענין. חרף הרשעותיו הקודמות וחרף העובדה כי לחובתו מאסר מותנה של 6 חודשים בגין עבירה דומה לא שינה המבקש את דרכיו והוכיח במעשיו, כי אין די בענישה מקילה כדי להרתיעו מפני המשך ביצוע עבירות". אין מקום לדעתי להוסיף דבר מעבר למה שנאמר בהחלטה האמורה. לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ושקלתי את המלצות שירות המבחן למבוגרים ובהתחשב אף בסיכומי הצדדים, הנני גוזר על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר, מזה 6 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. התנאי הוא שבמשך שנתיים מיום סיום ריצוי העונש, לא יעבור אותה עבירה. הנני מפעיל את עונש המאסר של 8 חודשים שנגזר על הנאםש בתיק פלילי 1383/05, בימ"ש שלום קריות. בהתחשב בהודאתו של הנאשם במיוחס לו ובאמור בתסקיר שירות המבחן, הנני קובע כי מתוך עונש המאסר המותנה שהופעל, ירצה הנאשם במצטבר עונש של 4 חודשים והיתרה של 4 חודשי מאסר תרוצה בחופף לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק זה. עולה איפה שעל הנאשם לרצות בסך הכל 10 חודשי מאסר. אגרופן