תקנה 21 ב 2 לתקנות התעבורה הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, אשר תוקן בפתח ישיבת ההוכחות הקבועה להיום וזאת לאחר שביקש לחזור בו מכפירתו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים - עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה, סטיה מנתיב נסיעה - עבירה לפי תקנה 40א לתקנות התעבורה, התנהגות שגרמה נזק וחבלה של ממש - עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם נהג את רכבו ביום 16.2.08 בכביש 4 מכיוון צפון לכיוון דרום, ובהיותו נתון תחת השפעת משקאות משכרים איבד את השליטה ברכב, סטה ימינה, עלה על מדרכה, התנגש בעמוד תאורה והמשיך ופגע במעקה הבטיחות. כתוצאה מהתאונה, נחבל הנאשם בגופו חבלות של ממש. בין היתר אובחנו בגופו שבר בצלעות וקרע בטחול. הנאשם אושפז בבית החולים בשל פציעותיו. בין הצדדים נערך הסדר טיעון שבעיקרו הינו הסדר דיוני, כאשר התביעה עותרת לרף מקסימלי של פסילה למשך 9 חודשים ואילו הסנגורית טענה להסתפק בפסילה מופחתת. כמו כן, סיכמו הצדדים את יתר המרכיבים העונשיים. אין ספק כי מדובר בהתנהגות נלוזה מסכנת חיי אדם. מי שאוחז בהגה לאחר שהוא שותה אלכוהול, כפי שעשה הנאשם ומעורב בתאונה, ראוי שיוטלו עליו עונשים חמורים, שכן הוא מעיד על עצמו שהוא מסכן את עצמו ואת הציבור. יצויין, כי מעיון בנ/1, הודעת הנאשם שנגבתה ממנו לאחר התאונה, עולה כי יש רגלים לטענת הסנגורית בפני לכך שהנאשם נאלץ לסטות עם הרכב לאחר שרכב אחר סטה לכיוון מסלול נהיגתו. עם זאת, אין בעובדה זו כדי לגרוע מהחומרה היתרה שיש לכך שהנאשם הודה בנ/1 שהוא שתה וודקה טרם הנהיגה וכאמור בכך סיכן את עצמו ואת הציבור. ההסדר אליו הגיעו הצדדים אינו מבטא את חומרת הענישה הראויה במקרים כגון אלה. מצוות הפסיקה להחמיר בעונשם של אלה הנוהגים בשכרות המסכנים את הציבור ומעורבים בתאונות דרכים. קשה לומר כי העונשים המוסכמים אליהם הגיעה המאשימה מבטאים את החומרה הראויה למעשיו של הנאשם. עם זאת, בית המשפט מצווה לבחון את הסדר הטיעון על פי אמות המידה שנקבעו בע.פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל ועל פי אמות מידה אלה, לא אוכל לקבוע כי ההסדר אינו סביר, עם כי אדגיש הוא מצוי בחלקו התחתון של מתחם הסבירות. בנסיבות אלה, אני אכבד את הסדר הטיעון, אם כי לאחר היסוס רב ותוך קביעת עונש ממשי - הכוונה היא כמובן למרכיב הפסילה - שתשקף את העונש הראוי בנסיבות הענין. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את כל השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 1. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים. 2. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים. 3. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב -10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. לא ישולם אחד התשלומים במועדו - תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי. 4. אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 3 חדשים וזאת על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ו/או נהיגה בשכרות ו/או לא יסרב לבדיקת שכרות. 5. רשיון הנהיגה של הנאשם הופקד בתיק בית המשפט. הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום ואישור על הפקדת רישיון הנהיגה. זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בחיפה. ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"א, 05/01/2011 במעמד הנוכחים. שלמה בנג'ו, שופט משפט תעבורהתקנות התעבורה