סעד של מתן חשבונות

סעד של מתן חשבונות בפניי מונחת בקשת התובעים להורות לנתבעים ליתן תצהיר גילוי מסמכים, להשיב לשאלונים ולגלות פרטים נוספים, בהתאם לתקנות 65, 105 ו-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "הבקשה"). נימוקי הבקשה: המבקשים טוענים, כי פנו אל המשיבים בכתב (ביום 19.1.11 וביום 22.8.11) בדרישה להשיב לשאלונים בתצהיר ובדרישה לגילוי מסמכים ולמתן פרטים נוספים בדבר התקבולים הכספיים נשוא התביעה (הפניות בכתב צורפו כנספחים לבקשה). במסגרת דרישת הגילוי, עותרים המבקשים להורות למשיבים לגלות את כל רישומי התקבולים והכספים אשר נתקבלו אצלם לאור הפעלת גן האירועים, ובכלל זה: קבלות, חשבוניות, ספרי ניהול חשבונות, רישומים עסקיים ודיווחים לרשויות המס. לטענת המבקשים, המשיב 1 לא נענה כלל לדרישותיה ומשכך, מבוקש לחייבו להשיב בתצהיר לשאלון שנשלח אליו וליתן תצהיר גילוי מסמכים ופרטים נוספים כאמור. באשר למשיבה 2, נטען כי ניתן מצידה מענה חלקי ומתחמק לשאלון ויש לחייבה ליתן תשובות מלאות לשאלון. עוד מבוקש להורות למשיבה מס' 2 ליתן פרטים נוספים בדבר התשלומים שקיבלה בגין הפעלת גן האירועים. בהודעה מיום 14.11.2011 (להלן: "ההודעה"), ציינו המבקשים כי המשיבה 2 הגישה רשימת גילוי מסמכים מטעמה, וככל שהמשיבה 2 תודיע כי רשימה זו תחייב אותה כתצהיר גילוי מסמכים, המבקשים יסתפקו בכך לעניין דרישת גילוי מסמכים. תגובת המשיב 1: לטענת המשיב 1, דרישת המבקשות לגילוי נתונים כספיים - חשבונאיים, מהווה חלק מן הסעד הסופי המבוקש במסגרת התביעה, בדבר מתן חשבונות, וכי על פי ההלכה הפסוקה אין ליתן צו גילוי מסמכים לגבי חשבונות, שעה שהסעד הנתבע בתביעה עצמה הינו מתן חשבונות. בעניין זה הפנה המשיב 1 לרע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (טרם פורסם, 15.10.2008). המשיב 1 טוען, כי דרישת המבקשים לגילוי כל רישומי התקבולים אשר התקבלו בעקבות הפעלת גן האירועים, לרבות קבלות, ספרי ניהול חשבונות ודיווחים לרשויות המס חופפת לאחד הסעדים העיקריים הנתבעים במסגרת התביעה - מתן חשבונות כולל של רווחי הנתבעים מהפעלת גן האירועים, כמפורט בסעיף 20(א) לכתב התביעה. המשיב 1 מוסיף וטוען כי על פי החלטת בית המשפט בתיק זה, בעניין בקשה לסילוק על הסף, מיום 27.4.11, השאלה בדבר קיומה או העדרה של מערכת יחסים המצדיקה היעתרות לסעד של מתן חשבונות תיבחן במסגרת הדיון בתביעה, ומשכך, אין לאפשר לתובעים לקבל את הסעד אשר טרם הוכרע אם הם זכאים לו, במסגרת הליך מקדמי של גילוי מסמכים. בעניין זה מוסיף המשיב 1 כי נשלח מטעמו תצהיר גילוי מסמכים כללי למבקשים, בד בבד עם הגשת תגובתו לבקשה. לעניין מענה לשאלון, טוען המשיב 1 כי אין המבקשים רשאים לדרוש מענה לשאלות אשר נוגעות לעובדות שאינן שנויות במחלוקת. לשיטתו, מאחר והמשיב 1 מאשר כי חתם על הסכמי שכירות עם המשיבה 2, הרי שהסכמי השכירות אינם עובדה השנויה במחלוקת ומשכך אין להשיב לשאלות בשאלון הקשורות להסכמי השכירות. כך טוען המשיב 1, כי שאלות 4 ו-5 לשאלון עוסקות בבדיקות ובבירורים עובר להתקשרות בהסכמי השכירות, אשר אינן נוגעות לעובדות השנויות במחלוקת לשיטתו, ואינן מעניינה של התביעה. כך גם ביחס לשאלות 6 ו-7, בעניין פניית המשיב 1 למבקשים עובר להתקשרות בהסכמים וקבלת האישורים הנדרשים לשם כך, טוען המשיב 1 כי אין זה משנה האם פנה למבקשים לפני או אחרי חתימת ההסכמים והאם ניתנו האישורים הנדרשים לצורך ההתקשרות וכי שאלות אלה אינן נוגעות במישרין לנושא התובענה. תגובת המשיבה 2: לטענת המשיבה 2, כבר ביום 23.2.2011 המציאה לידי המבקשים תצהיר תשובות לשאלון שנשלח על ידם וביום 27.2.2011 המציאה למבקשים רשימת גילוי מסמכים מטעמה (תצהיר התשובות לשאלון ורשימת גילוי המסמכים צורפו כנספחים לתגובה). המבקשים לא נימקו בבקשה, מדוע לסברתם המענה לשאלון הינו חלקי ומתחמק ומשכך, קיים קושי אובייקטיבי להתייחס לטענה זו. דיון והכרעה: גילוי מסמכים - המטרה העומדת בבסיס הליך גילוי מסמכים הינה ניהול ההליך המשפטי "בקלפים גלויים", על ידי הצגה רחבה של מסכת הראיות שבידי הצדדים, תוך חתירה לגילוי האמת והגברת היעילות המשפטית [ראו: בר"ע 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (לא פורסם, 14.8.2005) וכן רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (לא פורסם, 1.11.2005)]. הכלל הוא, כי יש לאפשר גילוי רחב של מידע ובלבד שהמידע המבוקש עשוי להיות רלבנטי לניהול התביעה [רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002)], כאשר בצד העיקרון הבסיסי של גילוי רחב, ישנם שיקולים העשויים לצמצם את חובת הגילוי, כגון: הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי - הלכה ומעשה, כרך א' (מהדורה 15, 2007), עמ' 782]. בנדוננו, עותרים המבקשים בכתב התביעה לכמה סעדים, וביניהם סעד למתן חשבונות, הכולל פירוט התקבולים של המשיבים מהפעלת גן האירועים במקרקעין שבבעלות המבקשת 1 וכל הנתונים החשבונאיים בדבר ההכנסות והרווחים הנובעים מהפעלתו של גן האירועים. כאשר עסקינן בתביעה למתן חשבונות, יש לברר, בשלב ראשון, האם הנתבע חב חובת דיווח חשבונאי לתובע, מכוח מערכת יחסים המחייבת מתן דיווח (כגון: יחסי שותפות, יחסי נאמנות וכיוצא באלה). ככל שהתשובה לשאלה הראשונה הינה בחיוב, יורה בית המשפט על אופן הצגת פירוט החשבונות ויפנה לבחינת השלב השני, הוא שלב בדיקת החשבונות [ראו משה קשת בספרו הנ"ל, כרך ב', עמ' 1111-1112]. בענייננו, עותרים המבקשים לחייב את המשיבים בגילוי כל המסמכים החשבונאיים הנוגעים לתקבולים הנובעים מהפעלת גן האירועים כבר במסגרת ההליך המקדמי של גילוי מסמכים, כאשר סעד זה הוא חלק מן הסעד העיקרי המבוקש על ידם במסגרת התביעה ואשר טרם הוברר אם הינם זכאים לו. במצב דברים זה אין ליתן צו גילוי מסמכים ביחס לרישומים הנוגעים לתקבולים הכספיים הנוגעים להפעלת גן האירועים, המהווים חלק מהסעד המבוקש במסגרת התביעה העיקרית (ראו: רע"א 9322/07 הנ"ל) ובכך לאיין את בחינת הסעד במסגרת הדיון בתביעה העיקרית. מענה לשאלונים - הלכה פסוקה היא, שבמסגרת שאלונים ניתן להציג כל שאלה הנוגעת לכל עניין השנוי במחלוקת במשפט, ולא רק ביחס לעובדות הישירות, אלא גם בנוגע לעובדות שיש להן רלוונטיות לעובדות הישירות השנויות במחלוקת [ראו: ע"א 687/70 עוזיאל נ' מישאל, פ"ד כו(1) 387 (1972)], כאשר לבית המשפט מוקנה שקול דעת רחב להתיר שאלות במסגרת שאלונים לבעלי הדין, ובלבד שלשאלות תהא זיקה לעניין הנדון [לעניין זה ראו: רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (טרם פורסם, 20.8.2008), ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג, 113 (1950). בנדוננו, המבקשים הפנו למשיב 1 שאלות בעניין הבדיקות שערך בטרם התקשרות בהסכמים עם המשיבה 2, בדבר האישורים שניתנו עובר להתקשרות והפניה למבקשות עובר לביצוע ההתקשרויות עם המשיבה 2, ביחס להקמת גן אירועים בקרקע שבבעלות התובעת 1, כאשר לטענת התובעים התקשרויות אלו נעשו תוך הפרת חוזה שכירות שביניהם ובין המשיב 1 ומבלי שניתנה הסכמתם לכך. משכך, השאלות המפורטות בשאלון רלבנטיות לשאלות השנויות במחלוקת בתביעה זו. פרטים נוספים - מטרתו של ההליך למתן פרטים נוספים הינה להבהיר טענות כלליות מדי וטענות שאינן ברורות ולאפשר להעמיד לדיון את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ראו משה קשת בספרו הנ"ל, כרך א', עמ' 754-758). בענייננו, המבקשים עותרים להורות למשיבים ליתן פירוט בדבר התקבולים והנתונים הכספיים הנוגעים להפעלת גן האירועים, שעה שאלו נתונים המבוקשים כאמור במסגרת אחד הסעדים העיקריים בתביעה, למתן חשבונות; אין המדובר בפרטים שיש לבקש במסגרת בקשה למתן פרטים נוספים. סוף דבר: המשיבה 2 שלחה מטעמה תצהיר תשובות לשאלון שנשלח על ידי המבקשים וכן תצהיר גילוי מסמכים, חודשים ארוכים בטרם הוגשה הבקשה. באשר לשאלון, הרי שניתנו תשובות לכל השאלות והמבקשים לא ציינו בבקשה אלו שאלות בשאלון דורשות מענה נוסף לזה שכבר ניתן, אלו תשובות אינן מספקות ומה בדיוק מבקשים לדעת המבקשים. במידה ויש שאלות ספציפיות הדורשות מענה נוסף, היה על המבקשים לפרט על כך בבקשה ולא לטעון טענה סתמית כי המענה לשאלון היה חלקי ומתחמק, כלשונם. באשר לתצהיר גילוי מסמכים, המשיבה 2 פירטה במכתבה מיום 27.02.11 את רשימת המסמכים מטעמה וציינה במפורש כי יש לראות ברשימה זו תצהיר גילוי מסמכים לכל דבר ועניין. המבקשים עצמם נהגו בדרך זו כלפי המשיבה 2, ולא ברי הכיצד תישמע מפיהם הטענה, לפיה, מכתב זה אינו עונה על הדרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים. לא זו אף זו: לנוכח האמור בסעיף 2 להודעת המבקשים מיום 14.11.11, ברי כי דין הבקשה בהקשר זה להידחות. משכך, איני רואה להיעתר לסעד כלשהו כנגד המשיבה 2 במסגרת הבקשה והנני רואה לנכון לחייב את המבקשים בהוצאות בקשה זו ולשלם למשיבה 2 סך כולל של 1,000 ₪. באשר למשיב 1, אשר בחר שלא להשיב כלל לשאלון מטעם המבקשים, הנני מורה כי ימציא למבקשים תצהיר תשובות לשאלון, תוך 15 ימים מהיום. המשיב 1 ישא בהוצאות המבקשים בסך של 1,000 ₪. מסמכיםמתן חשבונות