בקשה לביטול פסק דין בטענת עדות שקר לפני בקשה לביטול פסק דין של בית משפט השלום בחיפה מיום 9/7/06 בתיק 7749/02 ולביטול פסק הדין ניתן בערעור בתיק זה, והוא נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים. המבקש טוען, כי פסקי הדין מבוססים על עדות שקר, שמסר המשיב ועל כן יש לבטלם בעילה של תרמית. רקע עובדתי לפי פסק הדין של בית משפט קמא 1. המשיב היה בתקופה הרלוונטית חבר בעמותה לשיכון ורווחה חברתית לערביי חיפה (להלן- "העמותה"). העמותה חתמה ביום 26/3/98 על הסכם בניה עם המבקשת 2 (שבינתיים חדלה לפעול), שהמבקש 1 הוא מנהלה ובעל המניות בה, לפיו המבקשת 2 תבנה תבנה על קרקע שבבעלות העמותה, ברחוב כורי 19 חלקה 83 גוש 10858, בניין דירות לחבריה. העבודה הסתיימה בחודש פברואר 2000. כשנתיים לאחר מכן הגיש המשיב תביעה נגד המערערים בגין נזק שנגרם לו בחדר שהיה מושכר ערב תחילת העבודות. המשיב הוא בעל זכויות בבית עסק בניין ברחוב כורי 21, חלקות 81 ו- 82 גוש 10858 (להלן- "בית העסק"). קיר הבניין בנוי עד גבול החלקה מספר 83, ששייכת כאמור לעמותה, ושבה נבנה הבניין ברחוב כורי 19. 2. המשיב השכיר את בית העסק בתקופה הרלוונטית לתביעה תמורת דמי שכירות בסך של 280$ לחודש. בית העסק שימש כמספרה (להלן- "המספרה"). סוף תקופת השכירות היתה 9/1998. על פי הנטען, דלת הכניסה למספרה, שממוקמת בחזית המזרחית של הבנייה, הפריעה לעבודות החפירה בפרויקט של העמותה, ולכן התבקש המשיב לסגור דלת זו כדי להקל על עבודות הבניה. המשיב טען, כי המערער התחייב לשלם לו את כל הנזקים שייגרמו לו בגין סגירת העסק בזמן הבנייה, דהיינו את דמי השכירות והארנונה אשר יפסיד בתקופה זו. עוד הבטיח לפצותו על כל נזק שייגרם למבנה בית העסק כתוצאה מהעבודות. המשיב הסכים להצעה ובלבד שהשוכרת תסכים לפנות את המספרה. המערער הגיע להסדר עם השוכרת בכתב, בעוד שההסכם עם המשיב נעשה בעל פה. במשך מספר חודשים עמדו המערערים בהסדר ושילמו לו את דמי השכירות והארנונה, אולם בשלב מסוים הפסיקו לשלם. הטענות הללו של המשיב הוכחשו על ידי המערערים בבית משפט קמא. נטען, כי הכספים שקיבל המשיב ניתנו לו בשל מעמדו בעמותה והוא אף זכה לעבודות על חשבון המערערים. עוד טענו כי הסכימו לשלם את דמי השכירות והארנונה רק עד תום תקופת החוזה בין המשיב לבין השוכרת. קביעת השופטת קמא 3. בפסק דינה, קבעה השופטת כי ההסכם הנטען בין המשיב למערערים אינו הסכם שכירות, אלא הסכם לפיצוי בגין חוסר האפשרות להשכיר את העסק. עוד דחתה השופטת את הטענה של המערערים שהמשיב לא היה רשאי לעשות שימוש בבית העסק, כי בהיתר הבניה נרשם שהבניה על הגבול תהיה בקיר אטום ללא פתחים, ואילו הפתחים לא נאטמו. טענה זו נדחתה בשל עדותו של המשיב, כי התחייב לאטום את הדלתות מרחוב חורי ולא בחזית המזרחית ולכן אין רלוונטיות לרשום בהיתר הבניה. לא הוכח על ידי הנתבעים, כי הצד המזרחי של הבניין בחלקות 81-82 בנו על גבול חלקה 83. נקבע כי הבנין בו נמצא בית העסק אינו בנוי על גבול חלקה 83. עוד קבעה השופטת קמא, כי לא הוכחה טענת המערערים לפיה לא יכול היה המשיב להשכיר את בית העסק. קביעה זו הסתמכה, בין היתר, על עדות השוכרת, לפיה הפעילה את המספרה שנים רבות והיה לה רשיון עסק. כן נקבע, כי עדותו של המשיב אינה עדות יחידה, מאחר שהוכח במסמכים כי המערערים שילמו לו הן דמי שכירות והן הוצאות עבור ארנונה. בכך יש לראות קיום בהתנהגות של הסכם שנעשה בעל פה. התוצאה בפסק הדין היתה שהתביעה התקבלה ונפסקו פיצויים למשיב. ההליך בערעור 4. על פסק הדין של בית משפט קמא הוגש ערעור, ונטען בו, בין היתר, כי בעדותו של המשיב, עליה הסתמך בית משפט קמא, היו סתירות והיא עמדה בניגוד למסמכים. בדיון שנערך לפני הרכב בראשות השופט גינת, ביום 13/11/07, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו חויבו המערערים לשלם למשיב סכום פחות מזה שנקבע כי עליהם לשלם בבית משפט קמא. הצדדים חתמו על הסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. ההליך הנוכחי 5. המערערים הגישו כאמור, בקשה לביטול פסק דין, לפיה התבקש כי יבוטלו שני פסקי הדין, הן זה שניתן בבית משפט קמא והן זה שניתן בבית משפט זה. נטען, כי פסק הדין בבית משפט קמא התבסס על עדות שקר של המשיב. זוהי תרמית, המהווה עילה לביטול פסק הדין גם לאחר שהפך לחלוט. הבקשה הוגשה בתיק שבו התנהל הערעור וניתן פסק הדין. 6. לפני שהגישו את הבקשה לפני, הוגשה בקשה דומה לבית משפט קמא. הבקשה נמחקה בהסכמה לאחר דיון לא פורמלי לפני השופטת עדי חן ברק בבית משפט קמא. נכתב בבקשה, כי מאז שניתן פסק הדין בערעור, לא נקט המשיב בשום הליך כדי לגבות את סכום פסק הדין. מכאן הסיקו המערערים כי המשיב הסתפק בסכומי הכסף שקיבל ובעלויות התיקונים שביצעו במספרה. אולם, 3.5 שנים לאחר שהסתיים ההליך בערעור, החל המשיב לנקוט בהליכי הוצל"פ נגד המערער. בניסיון להגיע להסדר עם המשיב, פנה המערער לעו"ד אשר גילה מספר רב של מעשי תרמית ועדות שקר מצדו של המשיב לאורך ההליך כולו. על מנת לוודא את השאלה אם עדותו של המשיב היתה אמת או שקר, שלח המערער מכתב למשרד מהנדס העיר, ובתשובתו מיום 20/9/11 התברר כי בקיר המזרחי אכן קיימת דלת בסטייה מההיתר. ראיה זו מהווה, לעמדת המערערים, עדות חותכת לכך שהמשיב העיד עדות שקר שבעקבותיה הוטעה בית משפט קמא. דיון המסגרת הנורמטיבית 7. אין הסדר חקיקתי המאפשר "משפט חוזר" בהליך אזרחי. חרף זאת, נקבע , בהתאמה לפסיקה אנגלית, כי לבית משפט אזרחי נתונה סמכות טבועה לבטל פסק דין חלוט בהתקיים נסיבות בהן שיקולי צדק עדיפים על שיקולי מעשה בית דין (ראו ע"א 4682/92 עזבון המנוח סלים עזרא שעיה ז"ל נ' בית טלטש בע"מ, פ"ד נז(3) 366, 37, להלן- "פס"ד בית טלטש", והאזכורים המופיעים שם). העילה העיקרית לקיומו של "משפט חוזר" אזרחי היא עילת התרמית, אם כי ניתן עקרונית לבטל פסק דין גם בשל עילות נוספות (שם, עמ' 721). 8. הערכאה אליה יש להגיש את הבקשה לביטול פסק דין היא אותו בית משפט שנתן את פסק הדין, כאשר החריג הוא כשמבוקש לבטל פסק דין שניתן בערעור. אז, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט שדן בתובענה המקורית. זאת, אף כי ערכאת הערעור מוסמכת לדון בבקשה זו אולם אין היא הערכאה המתאימה לעסוק בכך: "לערכאה הראשונה סמכות לטפל בעניין זה, והדברים הם כך ביתר שאת כאשר אין מצויים בידי ערכאת הערעור הכלים לטפל בבקשה ל'משפט חוזר' על ידי שמיעת ראיות וקביעת ממצאים. אכן, אין אנו מוכנים לקבוע שלעולם לא יזקק בית משפט לערעורים לבקשות מסוג זה. הענין אינו של העדר סמכות אלא של שימוש בשיקול הדעת..." (דנ"א 4546/96 חוף גיא נ' חברת מקורות בע"מ (לא פורסם), ראו גם בפס"ד בית טלטש הנ"ל). 9. עוד נקבע בפס"ד בית טלטש, כי הדרך הדיונית המתאימה להגשת הבקשה היא בפתיחתו של הליך חדש ולא בהגשת בקשה במסגרת ההליך המקורי שהסתיים. מן הכלל אל הפרט 10. כפי שצוין לעיל, המערערים פנו לבית משפט קמא טרם שפנו לבית משפט זה, בניסיון לבטל את פסק הדין. שם ככל הנראה התקיים דיון לא פורמאלי, שבסופו הוחלט בהסכמה על מחיקת הבקשה. הבקשה שלפני הוגשה בתיק הערעור, שהוגש בזמנו על פסק הדין. אין לפני ערעור על ההחלטה של מחיקת הבקשה, ובוודאי שאין מקום להגיש ערעור על החלטה של מחיקת הבקשה, שניתנה בהסכמה. 11. אם ברצון המבקש לבטל את פסק הדין שנתנה ערכאת הערעור, בתיק זה, עליו להגיש תובענה לבית המשפט השלום על מנת לבטל את הסכם הפשרה בעילות על פיהן ניתן לבטל הסכם. הדיון בתובענה זו יהיה בתיק נפרד ולא בתיק שנתן את פסק הדין. אם ברצון המבקש לבטל את פסק הדין של בית משפט קמא, עליו להגיש תובענה בבית משפט השלום, אשר תידון בתיק נפרד מזה שבו ניתן פסק הדין, ולטעון את טענותיו כנגד פסק הדין במסגרת הליך זה. 12. אוסיף, מעל לנדרש, כי תמוהה התנהלות המערערים: אין מחלוקת כי המערערים הגיעו להסכם פשרה עם המשיב, שניתן לו תוקף של פסק דין. אם כן, מדוע לא שילמו את חובם על פי ההסכם שהם ביקשו ליתן לו תוקף? טענות ביחס לעדותו של המשיב היו למערערים גם בזמן הערעור, אולם עם הסכמתם לפשרה, ויתרו למעשה על טענות אלה. העילה בגינה הוגשה בקשת הביטול, נטענה כבר בשלב הערעור, בעיקרי הטיעון מטעם המערערים. שם צוין מפורשות כי עדותו של המשיב רצופה סתירות והובעה תמיהה שחרף סתירות נטענות אלה, קבע בית משפט קמא כפי שקבע. מכאן, שלא מדובר בראיה חדשה שהתגלתה, או בגילוי חדש המצביע על כך שעדותו של המשיב היתה עדות שקר. עמדה זו של המערערים הובעה כבר בהליך הערעור, אם לא קודם לכן בשלב הסיכומים בבית משפט קמא. אמנם, בהליך הנוכחי הגישו המערערים מכתב ממהנדס העיר שניתן בשנה האחרונה, אולם לא ברור אם מכתב זה אכן מצביע על קיומה של עדות שקר, וחשוב מכך, לא שוכנעתי כי המערערים לא יכלו להשיג מכתב זה בשלב ההליכים הדיוניים בבית משפט קמא או בשלב הערעור. פס"ד בית בלטש התייחס למצב בו התגלו ראיות חדשות לאחר שניתן פסק הדין הסופי: "...הפסיקה הכירה באפשרות העקרונית לבטל פסק דין גם בשל עילות נוספות, ובראשן העילה בדבר התגלותן של ראיות חדשות (ראו פרשת דנ"א עין גב [4], בפסקה 6 והאסמכתאות הנזכרות שם). הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק הדין (ע"א 238/58 ירמיצקי נ' מעייני [5], בעמ' 1501-1502; ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס [6], בעמ' 458; רע"א 109/94 ברנוביץ נ' ברנוביץ [7] וכן זלצמן בספרה הנ"ל [11], בעמ' 629-633)" (ההדגשה שלי, ש.ש.). תוצאה 13. הבקשה לביטול פסק דין נדחית. מאחר שלא התבקשה עמדת המשיב, אינני פוסקת הוצאות לזכותו, אולם לבקשה כאן בצורתה לא היה כל מקום, ואני סבורה שיש לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה. לפיכך, אני מחייבת אותו בהוצאות אלו בסכום של 1,000 ש"ח, אשר יישאו רבית חוקית והפרשי הצמדה החל מיום 1/7/12. עדות שקרעדותדיוןביטול פסק דין