גזר דין הנאשם הורשע, על סמך הודייתו, בעבירה המיוחסת לו בכתב אישום מתוקן, דהיינו בעבירה של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. כעולה מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם, בעקבות ויכוח שהיה בין חברתו לבין המתלונן (להלן: "המתלונן"), הגיע הנאשם, אשר שירת במועד הרלבנטי לכתב האישום כשוטר במשמר הגבול, אל ביתו של המתלונן, כאשר הוא נושא עימו את נשקו הצבאי - רובה מסוג M-16. בהגיעו למקום, פנה הנאשם אל המתלונן, אשר עמד על מרפסת ביתו בקומה שניה, והתפתחו חילופי דברים בין השניים, במהלכם הם קיללו זה את זה. או-אז, דרך הנאשם את נשקו, כיוונו לעבר המתלונן וירה ירייה אחת לעברו וזאת בכוונה לחבול במתלונן ולגרום לו חבלה חמורה. על מנת להגן על המתלונן, נורו על הנאשם מספר יריות מדירת המתלונן, ע"י אחרים, ובתגובה ירה הנאשם עוד שתי יריות לכיוון הבניין. לאחר הרשעת הנאשם כאמור, הוריתי על הכנת תסקיר שירות המבחן אודותיו. בתסקיר, נסקרו נסיבות חייו של הנאשם. עולה מהתסקיר כי הנאשם כבן 20 שנה, יליד רוסיה, רווק. לאחר סיום 12 שנות לימוד, התגייס הנאשם לצה"ל ושירת במשמר הגבול. הנאשם נפלט מהשירות הצבאי עקב העבירה נשוא דיון זה. להתרשמות שירות המבחן, העבירה בוצעה ע"י הנאשם על רקע התנהגותו של המתלונן, אשר במשך תקופה ארוכה הטריד את חברתו של הנאשם. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נמצא בעיצומו של תהליך ההתבגרות ושאיפתו הנה ליצור לעצמו מערכת חיים נורמטיבית ובעלת משמעות. עוד עולה מהתסקיר כי למרות נסיבות משפחתיות לא פשוטות, גייס הנאשם כוחות פנימיים ועד לביצוע העבירה תפקד, בכל המסגרות בהן שהה, בצורה טובה וללא בעיות. אליבא דשירות המבחן, אובדנים שחווה הנאשם בעקבות ביצוע העבירה, היפלטות משירות צבאי, פגיעה בדימוי עצמי, תחושת כשלון ואובדן אפשרות להתחיל את חייו ככל צעיר רגיל, ממחישים לו באופן ברור את חומרת התנהגותו ומהווים אמצעי הרתעתי לעתיד. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם אינו בעל ערכים עבריינים וביצוע העבירה מהווה דפוס חריג מאד בהתנהגותו. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. הנאשם לא הביע נזקקות טיפולית ושירות המבחן לא גיבש המלצה טיפולית בעניינו. עם זאת, המלצת שירות המבחן היא שאם יוטל על הנאשם עונש מאסר, המאסר ירוצה בעבודות שירות. מעדותה של חברתו של הנאשם, הגב' רוסלנה קלוליקובסקי, עולה כי המתלונן ניסה בעבר, מספר פעמים "להתחיל איתה". ביום האירוע שפך עליה המתלונן דלי מים וקילל את חברה. היא סיפרה אודות מעשיו של המתלונן לנאשם. מנגד, מהודעתו של המתלונן במשטרה, שהוגשה בהסכמה, עולה כי חברתו של הנאשם היא ששפכה עליו מים וקיללה אותו. ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. בדבריה עמדה על חומרת העבירה ונסיבותיה. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק, במקרה זה, בהשתת עונש של מאסר מותנה, הדגיש כי בסופו של דבר לא נגרם כל נזק, מה עוד שאליבא דהודעת המתלונן, שהוגשה בהסכמה, הזהיר אותו הנאשם בטרם ירה לעברו, והמתלונן התגרה בנאשם במהלך האירוע הנדון. עוד ביקש כי אתחשב לקולא באמור בתסקיר קצין המבחן. כל אחד מב"כ הצדדים תמך יתדותיו בפסיקה התומכת, לגירסתו, בעמדתו. העבירה שעבר הנאשם חמורה. הקלות הבלתי נסבלת שבה ההין הנאשם להשתמש בנשק, לשם פתרון סכסוכים, מחייבת התייחסות מחמירה. מאדם המשרת בכוחות הבטחון והמקבל נשק לשם מילוי תפקידו ניתן לצפות ליתר ריסון ואיפוק. מי שמסכן במתכוון חיי אדם, בנשק שניתן לו להגנה עצמית, חייב להענש בענישה משמעותית. סיכונו של אדם במתכוון בנסיבות כשלנו, יוצר סיכון נוסף לנמצאים בסביבתו של הקורבן המיועד וגם סיכון זה צריך לבוא לידי ביטוי בענישה. בחברה רווית אלימות כשלנו, ראוי שידע כל אדם, אפילו הוא נורמטיבי, כי ירי בלתי חוקי בנשק, לעבר בני אדם, אפילו הוחטאה המטרה, אפילו קדמה לכך פרובוקציה מצד הקורבן, מעמיד בסיכון לא רק את קורבן העבירה והסובבים אותו, אלא גם את חירותו של העבריין המשתמש בנשק. במקרים מעין אלו, יש להעדיף את אינטרס הציבור על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם. מנגד, אתחשב לקולא בהודיית הנאשם במיוחס לו, בכך שבמהלך האירוע התגרה המתלונן בנאשם וככל הנראה התגרה קודם לכן בחברתו של הנאשם. עוד אתחשב לקולא באמור בתסקיר קצין המבחן ובפרט בכך שאליבא דשירות המבחן אין ההתנהגות הנדונה מאפיינת את התנהגות הנאשם והיא בהחלט חריגה. כאמור לעיל, יש להעדיף במקרים מעין אלו את האינטרס הציבורי ולפיכך לא אוכל לאמץ את המלצת שירות המבחן שמטבע הדברים רואה לנגד עיניו בעיקר את ההיבט השיקומי. בהתחשב באמור לעיל ובטיעוני הצדדים, אני גוזר על הנאשם 17 חודשי מאסר, מהם 7 חודשים לריצוי בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות שהיא פשע או נסיון לעבור עבירה שכזו. משטרהמשפט פליליצבאמשמר הגבול (מג"ב)שוטר