החלטה מונחת בפניי בקשת התביעה הצבאית להאריך את מעצרו של המשיב בשישה חודשים נוספים, לאחר שבתאריך 14.12.07 הסתיימה תקופת השנתיים המוקצבת לסיום ההליך הפלילי בהתאם לסעיף 78(יא)(2)(א) לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970. התביעה מנמקת את בקשתה בחומרת העבירות המיוחסות למשיב, קרי, שוד וגרימת מוות בכוונה, בעובדה שהתמשכות ההליכים נגרמה רובה ככולה בעטיה של הסנגוריה, ובאפשרויות לסיום התיק במועד קרוב. מנגד סבור הסנגור, כי כיום ראוי לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים שיבטיחו התייצבותו. הסנגור מדגיש כי העבירה לא בוצעה על רקע בטחוני וכי אין חשש להדחת עדים. על כן, לדעת הסנגור, השתייכותו של המשיב לשבט מוכר לשלטונות המתגורר באזור יריחו, מאפשרת להתגבר על החשש להימלטות באמצעות תנאי שחרור הולמים. סעיף 78(יא) הנ"ל מונה את מסגרת השיקולים אליהם נדרש ביהמ"ש לשים את ליבו בבואו להכריע בבקשה למעצר מעבר לשנתיים. בחינת שיקולים אלה במקרה הנוכחי אינה יכולה ללמד אלא על הבסיס המוצק לבקשה. אין ספק כי משנמצאה תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירה של גרימת מוות בכוונה במהלך שוד, מתעוררת עילת מסוכנות. מסוכנות זו לא נסתרה בשום צורה ואין בחלוף הזמן כדי לפגוע בה. יתרה מזו, אין ספק כי קיים חשש כבד להימלטות מפני אימת הדין, שלא ניתן להתגבר עליו בחלופת מעצר גם כיום. לאור האמור, הנני מקבל את הבקשה ומורה על מעצרו של המשיב למשך 4 חודשים נוספים ועד ליום 14.4.08. בימ"ש קמא ייעשה כל שלאל ידו על מנת להביא לסיומו של ההליך בתקופה זו. בקשת מעצרמעצר