מוות בגלל בעיטה בראש - עבירת הריגה

גזר דין הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), על כך שהרג את המנוח (להלן: "המנוח") לאחר שבעט בראשו. ביום 17.5.07 נערך בפארק הירקון מופע מ"רוסיה באהבה", בו נטלו חלק, בין היתר, חניכי ובוגרי כפר הנוער "ימין אורד", ובכללם המנוח והנאשם. בסיום המופע, סמוך לשעת חצות, נאספו הנאשם וסרגיי, לאחר ששתו משקאות אלכוהוליים, יחד עם יתר חברי הקבוצה בתחנת דלק "פז", על מנת להמתין להסעה שתחזירם לכפר הנוער, כאשר במקום התפתח ויכוח בין המנוח לבין סרגיי, במהלכו איים סרגיי על המנוח. בהמשך, השניים קיללו ודחפו האחד את השני, כאשר בוגר מהכפר ניסה להפריד בין הנצים לשווא. סרגיי דחף את המנוח לעבר הרצפה והפילו, המנוח ניסה לקום, אולם הנאשם, ששהה בסמוך למקום, הגיח בריצה לעברו של המנוח, ובעט בראשו. כתוצאה ממכה זו, נפל המנוח חסר הכרה, פניו מפוצצים ומכוסים דם. המנוח פרכס כסובל מאפילפסיה ופלט את קיאו. כעבור מספר ימים, נפטר המנוח בבית חולים בו אושפז בבוקר שלמחרת הפגיעה בו. תסקיר שירות המבחן מגולל נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם הינו כבן 23, רווק, אשר עלה ארצה בגפו בשנת 2001. הנאשם שירת בצה"ל כטבח. קצינת המבחן למבוגרים, הגב' אנה בונין, ציינה בתסקירה, כי הנאשם מקבל אחריות מלאה להתנהגותו המתוארת כתב האישום, אולם מתקשה להכיל את המחשבה, כי הינו אשם במות חברו. הנאשם הביע חרטה עמוקה על התנהגותו, וציין, כי התנהגות המנוח - אשר הרים אליו את ידו ופניו לאחר שהיה מוטל על הרצפה - הייתה מאיימת ומפחידה וגרמה לו לחוש סכנה קיומית, אשר הובילה אותו לבעוט במנוח. הנאשם היה נתון תחת השפעת אלכוהול בזמן האירוע. קצינת המבחן התרשמה מתגובתו האוטנטית של הנאשם ביחס לתוצאות הקשות של מעשיו. הנאשם חש זעזוע, אשמה וצער עמוק עקב פטירת המנוח. הנאשם מייסר עצמו ומתקשה להתמודד עם מצבו הרגשי והנפשי הקשה בו הוא שרוי היום. הנאשם חש בושה, אשמה ותסכול רב עקב מות המנוח, ועקב מצוקתו ומצוקת משפחתו ממעצרו. הנאשם מדוכדך, מתקשה לישון ולאכול ומרבה לבכות. קצינת המבחן התרשמה, כי המעשה בו הורשע הנאשם עומד בפער משמעותי מול התנהגותו הנורמטיבית עד לאירוע. עם זאת, שירות המבחן אינו ממליץ על טיפול. מר אבי אבוטבול, מי שהיה מפקדו של הנאשם בצה"ל, העיד בבית משפט לטובת הנאשם. בעדותו תיאר מר אבוטבול את הנאשם כחייל חיובי, מסור לתפקידו ונעים הליכות. לדבריו, הנאשם, ששירת כטבח, הגיע כל בוקר לשירות, כשחיוך נסוך על פניו, הביע רצון לעזור ומילא את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו. לאור היותו חייל בודד ועולה חדש וכאות הוקרה לתפקודו החיובי, נשלח לאולפן גיור ועבר בהצלחה שני חלקים מתוך שלושה בקורס גיור בצבא. סניגורו המלומד של הנאשם, עו"ד אלי מסטרמן, טען, כי המדובר בנאשם, אשר עלה ארצה בגפו בגיל 16, וניהל אורח חיים נורמטיבי עד להתרחשות האירוע נשוא כתב האישום. הסניגור הדגיש עברו הפלילי הנקי של הנאשם, אישיותו נעימת ההליכות, והחרטה הכנה שהביע הנאשם פעמים רבות על מעשיו. הסניגור המלומד סבור, כי בנסיבות העניין ראוי להטיל על הנאשם עונש של שלוש שנות מאסר. הסניגור הגיש שורת אסמכתאות התומכות בעתירתו. הנה נא, חייו של המנוח, קטין בן 17 וחודש ימים, נקטעו באיבם בשל מריבה סתמית, וליתר דיוק, מריבה על לא כלום. המנוח, בן יחיד להוריו, עלה לארץ מתוך רצון להשתלב ולבנות את חייו. מטרתו של המנוח צלחה עד אותו רגע מר ונמהר, בו פגש את הנאשם, וזה הרגו נפש. הנאשם, ללא כל סיבה מובנת, בסיום בילוי של ערב יחד עם חברים, פרץ לעבר המנוח, ובעט, תוך כדי ריצה, בראשו של המנוח. הנאשם הצטרף למריבה לא לו, ובאופן סתמי, הפעיל את כוחו מששלח רגל זדונית נעולה נעל צבאית, ובעט בראשו של הקטין מולו, שלאחר מספר ימים של סבל, נפח את נשמתו. המנוח לא פגע בנאשם, לא קינטר אותו, ולא סיכן אותו, ולו במאום. הנאשם, בפרץ של אלימות, ובאכזריות, שבר את ראשו של המנוח והרגו. רבות נאמר על האלימות שפשתה במקומותינו. בתי המשפט מצווים לעשות כל על מנת לשרש נגע האלימות. בתי המשפט יוכלו לתרום חלקם לא על ידי מילים גבוהות ורמות, אלא בענישה שיהא בה להרתיע ולהוות מחסום שיעצור צעיר ובוגר מלהפעיל אלימות כלפי בן אדם אחר. בית המשפט העליון אמר דברו - בתי המשפט מחויבים לנקוט מדיניות ענישה מחמירה. כב' השופט אדמונד לוי קבע, כי חברה החפצה חיים לא תוכל להשלים עם תופעת האלימות ויש לקום ולעשות מעשה. על בתי המשפט להעביר מסר מרתיע לעבריינים בכוח, ולהבהיר לכל את המחיר הכבד שאותם עבריינים יידרשו לשלם בגין עבריינותם [ע"פ 494/05 קובטוב ואח' נ' מ"י (לא פורסם) מיום 15.6.05. ראה עוד: ע"פ 5464/07 רפי טגבה נ' מ"י (לא פורסם) מיום 21.2.08; ע"פ 5649/06 רג'א בשתאוי נ' מ"י (לא פורסם) מיום 24.10.07; ע"פ 8251/06 לאוניד רובנשקין נ' מ"י ואח' (לא פורסם) מיום 17.10.07; ע"פ 89/06 פלוני נ' מ"י (לא פורסם) מיום 27.3.07; ע"פ 8314/03 בן עווד נ' מ"י (לא פורסם) מיום 7.6.05; ע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מ"י (לא פורסם) מיום 20.12.04; ע"פ 3547/04 מקסים מון נ' מ"י (לא פורסם) מיום 3.11.04]. הנאשם שלפנינו הינו צעיר שעברו הינו ללא דופי. שירות המבחן הדגיש נסיבותיו הקשות וכלל צוקותיו. הנאשם לא רצה במותו של המנוח, אבל מסיבה לא מובנת שעט לעברו, בעט בראשו ורוצץ גולגלתו למוות. זקפתי לזכות הנאשם עברו הנקי, אורחותיו הנורמטיביים, נסיבותיו האישיות הקשות וכלל תפקודו כעולה צעיר במדינה, שקלתי מכלול השיקולים, והנני לגזור על הנאשם עונש מאסר של 11 שנים, מתוכן 9 שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו 21.5.07, והיתרה על תנאי שלא יעבור עבירה של אלימות כלפי גוף אדם מסוג פשע למשך שלוש שנים מיום שחרורו. משפט פליליהריגהמקרי מוות