חבלה סיבובית אירוע תאונתי כתאונת עבודה

להלן פסק דין בנושא חבלה סיבובית אירוע תאונתי: 1. התובע, עצמאי בתחום האלומיניום, הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה נטענת מ- 15.01.06 בה נגרמה לו, לטענתו, חבלה בברך שמאל. 2. במכתב דחייה מיום 3.07.08 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק כי הפגיעה שאירעה לו לא אירעה עקב עבודתו אלא, עקב שינויים ניוונים במיניסקוס הפנימי ומחלה בסחוס של הברך השמאלית שאינה תוצאה של חבלה ואינה נובעת מהעבודה. 3. כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו. בכתב התביעה טען התובע כי ביום 15.01.06, עת עבד בעבודות אלומניום ובזמן שעלה על משטח שיפועי כהכנה לבניית מדרגות נפגע ברגל ובברך שמאל. 4. לטענת התובע, בעקבות הפגיעה נזקק לטיפול רפואי במסגרת קופ"ח בגין כאבים ונפיחות בברך שמאל והגבלה בתנועות ברך שמאל. התובע אף טוען כי בעקבות התאונה אושפז במרכז רפואי "לניאדו" ונותח בברך שמאל ובוצעה לו "כונדרופלסטיה וכריתה חלקית של הקרע בסהרון מדיאלי". 5. בכתב ההגנה טען הנתבע, כי לא אירע לתובע כל אירוע חריג ו/או פתאומי במהלך עבודתו. עוד חזר הנתבע על טענתו, כי הפגיעה בברכו השמאלית של התובע נובעת ממצב תחלואתי והשפעת עבודתו של התובע על פגיעתו הנטענת והמוכחשת הינה פחותה בהרבה מהשפעתם של גורמים אחרים. דיון והכרעה 6. "תאונת עבודה" מוגדרת, לגבי עובד עצמאי, בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), כ"תאונה שארעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 7. כיוון שעובד עצמאי אינו נהנה מחזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק, עליו להוכיח את שני תנאיו של הסעיף, כאשר המבחן שנקבע לצורך כך הוא האם נפגע "עת שעסק בדבר שסביר היה שיעשה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו" (דב"ע מה/-128-0 זאב קליפר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 29; דב"ע נז/-42-0 יהודה שטרן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך ל (2) 244). על התובע להביא "ראשית ראיה" שאכן קרה "ארוע תאונתי" בעבודה, הקושר את הפגימה לעבודה. (ראה דב"ע מד0-90/, צבי שפיר נ. המוסד, פד"ע ט"ז, 93) 8. לאחר שקילת עדותו של התובע, ויתר הראיות שבפנינו, אנו סבורים כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי נפגע בתאונת עבודה ביום 15.01.06 להלן נפרט טעמינו. אופן קרות האירוע 9. התובע טען בטופס התביעה שהגיש למל"ל כי התאונה אירע לו באתר בנייה בבאקה אלגרבייה כאשר הגיע לבניין לקחת מידות והחליק בחדר המדרגות על גבי השיפוע שנוצק כהכנה למדרגות. 10. בהודעה שמסר התובע לחוקר המל"ל ביום 25/5/08 טען התובע כי התאונה התרחשה באופן הבא: "עליתי על המשטח מדרגות שהיה אז בלי מדרגות והחלקתי באמצע המשטח עד לסוף המשטח וקיבלתי מכה ברגל שמאל...". 11. בישיבת הדיון המוקדם טען התובע כי : "עליתי על משטח מדרגות ללא מדרגות...שירדתי החלקתי על המשטח הזה ונפגעתי ברגל". 12. בתצהיר עדותו הראשית טען כי: "..בזמן שעליתי על משטח המדרגות...החלקתי באמצע המשטח..וקיבלתי מכה ברגל שמאל" 13. בעדותו הסביר התובע: "לשאלתך איך נפלתי אני משיב שהחלקתי, אני עליתי במשטח מדרגות...החלקתי לאחור ונפלתי קדימה, כשהרגל החליקה נפלתי על המשטח...החלקתי בעליה ולא בירידה" 14. כאמור, קיימת סתירה בגרסת התובע באשר לקרות האירוע, האם בעת עלייה במשטח או בירידה ממנו. מכל מקום, התובע לא טען כי סובב את ברך שמאל כפי שמופיע מאוחר יותר בתיעוד הרפואי, אלא כי החליק ונפל (ככל הנראה קדימה) ונחבל בברך שמאל. לתאונה עצמה לא היו עדים. הרישומים הרפואיים: 15. מהחומר הרפואי עולה, כי התובע פנה לטיפול רפואי רק ביום 24.01.06. באותה פנייה התובע התלונן על כאבים ברגל שמאל וכלל לא ציין בפני הרופא כי מדובר באירוע תאונתי כלשהו או כי מדובר בתאונת עבודה. הביקור נרשם כביקור רגיל. 16. בתאריך 3.02.06, הופנה התובע למכון אורטופדי עקב כאבים בברך שמאל וגם בביקור או בהפנייה לא צויין דבר אודות נפילה או חבלה כלשהי בעבודה או בכלל. 17. בביקור נוסף מיום 12/2/06 נרשם "כאבים בברך שמאל" והביקור נרשם כביקור רגיל. כך גם ביום 5/3/06 וביום 13/3/06. 18. ביום 7.04.06, בתשובת היועץ אוזכר לראשונה "חבלה סיבובית מתונה ברך שמאל באתר בנייה" אך לא אוזכרה נפילה כלשהי. בסיכום מחלה מבית החולים לניאדו מיום 25.04.06, צויין "חבלה סיבובית בברך שמאלית לפני שלושה חודשים". 19. ביום 4.05.06, עת רשם רופא המשפחה לראשונה כי מדובר בתאונת עבודה, ציין כי לדברי התובע סובב את הברך. ביום זה אף הוצאה לתובע לראשונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" בה לא תואר אירוע תאונתי כלשהו. 20. הלכה פסוקה היא כי בית הדין מעניק משקל מיוחד לסיפור הראשוני שנמסר ע"י התובע לרופא לצורך קבלת טיפול ולאנמנזה שנרשמת בנדון, שכן יש להניח כי הנפגע ימסור את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מט/0-23 המל"ל נ' הירשהורן, פד"ע כ עמ' 349; דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי נ' המל"ל, פד"ע טו, עמ' 281). ויודגש, חזקה על הרופא המטפל שיציין את העובדות הרלוונטיות לסיבת הפגיעה, כפי שהובאו בפניו על ידי המטופל, במיוחד כשמדובר באירוע תאונתי. 21. בענייננו, התובע כלל לא התלונן על אירוע חבלתי אלא על כאב בברך שמאל וזאת במספר הזדמנויות וביקורים רפואיים. באותם ביקורים התובע אף לא ציין את מועד הופעת הכאבים בכלל, ובקשר לאירוע תאונתי כלשהו בפרט. רק בשלב מאוחר יותר הועלתה גרסה של חבלה סיבובית באתר בנייה מבלי לציין מועד פגיעה ובהמשך, בחלוף כחודשיים וחצי ממועד התאונה, נרשם לראשונה כי מדובר בתאונת עבודה מיום 15/1/06. 22. לנוכח האמור, הרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסת התובע באשר לאירוע תאונתי ביום 15/1/06. 23. סיכומו של דבר, בהתחשב בכלל העובדות המפורטות לעיל, אנו סבורים כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי נפגע בברכו במסגרת עבודתו. אשר על כן, התביעה נדחית. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה