1. עניינה של התביעה שבפניי הוא פיצויים המגיעים לתובעת לטענתה מהנתבע, בקשר עם טיפול משפטי בענייניה. 2. התובעת היא נהנית על פי צוואה בעדים שערכה המנוחה ז"ל (להלן: "המנוחה") מיום 29/9/96 (להלן: "הצוואה הראשונה"). המנוחה נפטרה ביום 29/9/01 ובסמוך לאחר פטירתה פנתה אל הנתבע על מנת שיגיש בקשה למתן צו קיום הצוואה הראשונה. לטענת התובעת, היא חששה כי אחיינית אחרת של המנוחה (להלן: "רגב"), ישפיעו על המנוחה באופן שהיא תצווה להם את רכושה ולכן הפעילה לחץ על הנתבע על מנת שיקדם את הליך הבקשה למתן צו קיום צוואה על-ידי הרשם לענייני ירושה (להלן: "הרשם"). לשם כך הפקידה התובעת בידי הנתבע תשלום האגרה הנדרשת וכן מסמכים לצורך בקשת צו קיום צוואה וכן השלישה בידו שכר טרחה בקשר לטיפולו האמור. לטענת התובעת, התרשל הנתבע בטיפולו תוך שדחה אותה בלך ושוב בכל הנוגע לבקשה. בין היתר נמנע הנתבע מלקדם את הטיפול בבקשה, הגיש בקשות פגומות, לא טיפל בהוראות הרשם בתיקון הבקשות, תוך גילוי חוסר הבנה וחוסר ידיעה בעניין. זאת ועוד, הנתבע לא יידע את התובעת אודות הפגמים והקשיים שנפלו בבקשות שהגיש ואף לא הציג בפניה את המסמכים הדרושים ובנוסף הטעה אותה במתן מידע שגוי ובהצגת מסמכים שאינם נכונים. בשלב מסוים התעורר חשש בלב הנתבעת והיא פנתה לעורכי דין אחרים אשר גילו כי ביום 1/1/02 ניתן על-ידי הרשם צו קיום צוואה אחרת של המנוחה מיום 2/2/00 (להלן: "הצוואה המאוחרת") לפיה היא הורישה את עזבונה לרגב. בנסיבות האמורות הוגשה בשם התובעת בקשה לרשם לבטל את צו קיום הצוואה המאוחרת ולקיום הצוואה הראשונה. ביום 28/11/02 החליט הרשם לבטל את צו קיום הצוואה שניתן ביום 1/1/02 ולהעביר את התיק, לרבות ההתנגדות של התובעת לצוואה המאוחרת והבקשה לקיום הצוואה הראשונה, לבית-המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא. התובעת ניהלה באמצעות עורכי דינה החדשים משא ומתן עם האדונים רגב בניסיון להגיע לידי הסדר ובסופו של דבר עלה בידי הצדדים להגיע לידי הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין ביום 22/1/03 ולפיו קיבלה התובעת מעיזבון המנוחה כספים ופרטי תכולה שונים. 3. התובעת טוענת כי אין בפשרה שהושגה בכדי לשקף את שהיתה יכולה לזכות אילו הוגשה בקשתה לצו קיום צוואה במועד, היינו עוד קודם לבקשה של קיום הצוואה המאוחרת. בהקשר זה נטען בין היתר כי בדרך זו ניתן היה למנוע את השתלטות רגב על העיזבון. זאת ועוד, התובעת טוענת כי נגרמה לה עגמת נפש רבה כתוצאה מטיפולו הרשלני של הנתבע ואי גילוי המצב לאשורו ובנוסף נגרמו לה הוצאות מיותרות, ובכללן תשלום שכר טרחה לנתבע ואגרות. 4. הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד, למרות פנייה של באי כוח התובעת ולפיכך הוגשה בקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה. לאחר שהתקבל תצהיר התובעת התומך בתביעה ניתן ביום 30/7/03 פסק-דין בהעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. 5. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, הארכת מועד להגשת כתב ההגנה ועיכוב הליכי הגבייה עד מתן החלטה בבקשה. התובעת התנגדה לבקשה ועמדה על הישארות פסק-הדין על כנו. 6. בתצהיר הנתבע התומך בבקשה לביטול פסק-דין מעלה הנתבע טענות הגנה לגופן. בין היתר טוען הנתבע כי התובעת ידעה היטב על קיומה של הצוואה המאוחרת וכי קיים סיכון שלא תזכה במאומה מעיזבון המנוחה לפי שהסיכויים לאישור הצוואה הראשונה קלושים. עוד טוען הנתבע כי התובעת עצמה הביעה רצון שלא להחיש את ההליכים ואף לא את ההליך לביטול צו קיום הצוואה השניה, והכל מבלי שהעלתה כל טענה באשר לטיפולו של הנתבע, אשר דווח לה בפירוט רב. הנתבע אף מלין על אופן לקיחת התיק של התובעת ממשרדו, שנעשה לטענתו בדרכים שאינן כשרות. הנתבע אף מצביע על כי הוא הכין את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה השניה ועבודתו הופסקה על-ידי התובעת. עוד נטען בתצהיר כי לו הייתה הנתבעת מותירה בידיו את הטיפול אזי היה עולה בידיו להשיג עבורה לפחות את הפשרה שהושגה בסופו של דבר אם לא למעלה מכך. לגרסת הנתבע, הוא ביצע את עבודתו נאמנה, בצורה מקצועית ותוך עידוד ודרבון התובעת להמשיך בהליכים. באשר לאי הגשת כתב הגנה במועד, נאמר בתצהיר כי הנתבע לא זלזל בבית-המשפט שכן קיבל הסכמה להגיש את כתב ההגנה באיחור עד ליום 6/7/03 ורק בשל אילוצים הקשורים בעומס עבודה ערב הפגרה, לא הסתייע בידו להגיש את כתב ההגנה המוסכם במועד, אך אין בכך משום ביזוי בית-המשפט. 7. בדיון שהתקיים בבית-המשפט קיבלו הצדדים את הצעת בית-המשפט לפיה יינתן פסק-דין לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד 1984 ללא הנמקה, על סמך החומר המצוי בפני בית-המשפט בגבולות שלא יפחת מסך של 6,500 ₪ ולא יעלה על סך 43,000 ₪. התובעת אף אישרה בפניי כי הבינה את משמעותו של מתן פסק-דין כאמור ולרבות הקשיים בערעור על פסק-דין זה. לאור ההסכמה האמורה גם לא ראיתי צורך לפרט את כל טענות הצדדים. 8. לאחר שקראתי את כתבי הטענות וצרופותיהם, את הבקשות והתגובות ולאור ההסכמה הדיונית האמורה, ניתן בזאת פסק דין כדלקמן: 8.1 פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 30/7/03 מבוטל בזאת והליכי הוצאה לפועל יעוכבו. 8.2 הנתבע ישלם לתובעת סך של 25,000 ₪. 8.3 הנתבע יישא בהוצאות התובעת של האגרה בחלק היחסי, אגרת הוצאה לפועל ששולמה בקשר עם הבקשה לביצוע פסק הדין מיום 30/7/03 ובנוסף יישא בשכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. 8.4 כל הסכומים האמורים ישולמו ב-6 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים החל מיום 1/7/04 ובראשון לכל חודש עוקב. 8.5 לא ישולמו התשלומים האמורים במלואם ובמועדם - תעמוד יתרת הסכום שלא שולם לפירעון מיידי וייווספו לה ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל ובנוסף פיצוי בסך של 4,000 ₪. הגזברות תשיב את האגרה לפי התקנות. עורך דיןצוואהירושהצו קיום צוואהשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהצווים