שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות








שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות
1. מהות הבקשה, הרקע לה וטענות הצדדים
הבקשה שבפניי הנה בקשתו של כונס הנכסים הזמני (להלן: "הכונס") כי אפסוק את שכרו עבור ביצוע תפקידו ככונס נכסים זמני לנכסי החברה, מאז מונה לתפקיד זה
ב- 1998.
נכסה העיקרי של החברה, אשר ביחס אליו התמנה המבקש ככונס נכסים זמני, הנו נכס הידוע כגוש 15515 חלקה 14 השוכן לחוף הכנרת ליד המושבה מגדל.
המשיבים 1-2 הנם הבעלים של חלקה 13 באותו גוש ובעלי המניות בחברה.
על שתי החלקות האמורות (13 ו – 14) היה ממוקם כפר נופש בשם "מועדון ים כנרת" (להלן: "כפר הנופש").
בדוח הכונס שהוגש ביום 27.4.2007 נאמר, בין היתר, כי מרביתו של כפר הנופש היתה ממוקמת על חלקה 13 ואילו על חלקה 14 מוקמה בריכת השחייה ומספר מבנים חדשים שבנייתם טרם הושלמה.
מינויו של הכונס לתפקידו נעשה בעקבות בקשה שהוגשה על ידי המשיב 3 (להלן: "הבנק"), במסגרתה ביקש הבנק אכיפת שעבוד ומינוי כונס נכסים קבוע כנגד החברה.
במקביל לתיק הפש"ר הגישה החברה תביעה אזרחית כנגד הבנק (ת.א. 2082/99) בה טענה לנזקים שונים אשר נגרמו לה כתוצאה מהתנהלותו של הבנק.
הדיון בתיק האזרחי אוחד עם הדיון בתיק הפש"ר (להלן : "התיק המאוחד").
בפסק דין שניתן על ידי ביום 14.2.2007 בתיק המאוחד קבעתי, בין היתר, כי לא קמה לבנק כל עילה אשר הצדיקה את מימוש איגרת החוב על פי תנאי איגרת החוב וכי דין כינוס הנכסים הזמני להתבטל.
עוד קבעתי, כי על הבנק לשאת בנזקים שנגרמו לחברה כתוצאה מהפסקת העמדת האשראי על ידו.
סכום הפיצוי שנקבע על ידי הועמד על סך של 15,430,855 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 6.9.02 ועד למועד התשלום בפועל.
בבקשה שבפניי נאמר כי פסק הדין אושר בהחלטת בית המשפט העליון מיום 26.12.07.
עם זאת, ולמען הסדר הטוב, יש לציין כי בהחלטה מיום 23.12.2007 דחה ביהמ"ש טענות שהועלו על ידי הבנק לעניין עיכוב ביצוע פסה"ד בקובעו כי עיכוב הביצוע של מחצית מסכום הפיצוי שנפסק, בתנאים שנקבעו ע"י ביהמ"ש זה, מאזן בין מכלול השיקולים הרלבנטיים.
פסק הדין הסופי בין הצדדים ניתן בפועל רק ביום 8.4.2010. נקבע בו כי הבנק ישלם לחברה סכום נוסף של 2 מיליון ₪ מעבר לסכום שכבר שולם לאחר ההחלטה בענין עיכוב הביצוע.
כמו כן, נקבע, בין היתר, כי אם עדיין קיים רישום לגבי כינוס הנכסים הרי שהוא יתבטל.
בבקשה שבפניי עותר הכונס כי אורה על תשלום שכר טרחתו על פי חישוב שעות עבודה. כבסיס לאופן חישובו המתואר של שכר הטרחה היפנה הכונס להחלטה שניתנה ביום 7.11.01 בבש"א 22159/01 על ידי כבוד השופטת חיות, אשר עיקריה יובאו על ידי בהמשך (להלן : "החלטת ביהמ"ש בעניין שכה"ט").
על פי החישוב שערך הכונס והמפורט בבקשה, עומד שכה"ט המבוקש על ידו על סך של 1,585,821 ₪ (ללא מע"מ).
כמו כן, עתר הכונס כי אפסוק לו תשלום בגין מאמץ מיוחד עקב נסיבותיו המיוחדות הנטענות של התיק, אשר עניינן עימות משפטי בין המשיבים לבין עצמם ולנוכח הצורך בהשגת שיתוף פעולה עם המשיבים 1 ו – 2 אשר התנגדו למהלך הכינוס.
כן התבקש בית משפט לפסוק לכונס החזר בגין הוצאות משרדיות בהן נשא בסך 55,134 ₪ (כולל מע"מ).
בעלי המניות של החברה (המשיבים 1-2) הודיעו כי הואיל ועל פי קביעת בית המשפט מיום 19.3.2008 הבנק הוא שאמור לשאת בעלות שכר טרחת המבקש – אין הם מתנגדים למבוקש.
הבנק מתנגד למבוקש.
לטענת הבנק, על פי הדין - כלומר תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981 (להלן : "תקנות החברות") כמו גם ההלכה הפסוקה, אין כונס נכסים זמני זכאי לתשלום שכ"ט על בסיס שעות עבודה.
המנגנון שנקבע לתשלום שכר טרחת בעל תפקיד הנו שכר ניהול או מימוש. מקום שלא ניתן לפסוק את אלה אין בעל התפקיד זכאי לכל שכר. לחילופין, הציע הבנק כי שכרו של הכונס יועמד באופן גלובאלי, על סך של 150,000 ₪ + מע"מ וטען כי על החברה לשאת בהוצאה זו יחד עמו.
כמו כן, הציע הבנק כי ישולם החזר הוצאותיו של הכונס בסכום של שלא יעלה על סך של 34,200 ₪.
עוד יש לציין כי הבנק אף הטיל ספק בהיקף שעות העבודה הנטען ודחה את טענת הכונס בדבר זכאותו לתוספת מאמץ בגין נסיבות מיוחדות, כביכול, בתיק.

בעקבות תגובת הבנק הוגשה תשובה נוספת מטעם הכונס ובה אסמכתות וטיעונים לרוב, ביחס לשאלה האם זכאי בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון לתשלום על פי חישוב שעות עבודה.



בקליפת אגוז ייאמר כי לטענת הכונס, אין תקנות החברות חלות, על פי לשונן, ביחס לכונס נכסים זמני ולחילופין כי חלה הוראת תקנה 10 (ב) לתקנות, הקובעת כי אם התמנה כונס נכסים לשם תפיסת רכוש ושמירתו בלבד, ייקבע שכר טרחתו בהתחשב בהיקף עבודתו.
הכונס טען כי על פי הפסיקה הקיימת ניתן לפסוק שכ"ט ראוי על בסיס שעות עבודה. לטענתו, עולה מהפסיקה כי בכל מקום שלא ניתן לפסוק שכר על פי תקבולי מימוש, נפסק שכר טרחה ראוי על בסיס היקף העבודה של בעל התפקיד.

גם לתשובה זו הוגשה תשובה מטעם הבנק.

בעמדת הכנ"ר נאמר כי ממילא, לנוכח החלטת בית המשפט בעניין שכה"ט, ממנה עולה כי ככל שיתבטל הכינוס יש לחשב את שכה"ט על פי שעות – כך ראוי לעשות בנסיבות המקרה. עם זאת, הודיע הכנ"ר כי אינו יכול לחוות דעה בכל הנוגע להיקף השעות הנטען מאחר שלא ליווה את מהלכו של התיק ולא היה צד להליכים שהתקיימו בו.

לאחר שנסיון שנערך בין הצדדים להגיע לפשרה לא צלח הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בהם חזרו על עיקר טענותיהם.
הכונס אף עתר בסיכומיו כי הסכום שייפסק לטובתו יישא ריבית ונימק את זכאותו לתשלומה, בין היתר, מטעמים של מניעת התעשרות שלא כדין.
הבנק שב וטען בסיכומיו כי ניתן להחיל את לשון תקנות החברות גם על כונס נכסים זמני, וכי נקבע בפסיקה שסעיף 10 (ב) לתקנות יחול על מי שלא אמור היה לפעול למימוש הנכס בעוד שהכונס כן אמור היה לפעול כך.
הבנק הוסיף וטען כי גם אם נקבל את טענת הכונס על פיה הוא זכאי לשכר טרחה ראוי - עדיין השכר המבוקש הוא מוגזם ובלתי ראוי. המדובר בשכר העולה פי כמה וכמה על שכר המימוש לו היה זכאי אילו פעל למימוש הנכס.
כמו כן, התנגד הבנק למנגנון השיערוך שהוצג על ידי הכונס – מדובר במנגנון שאיננו צודק ואין לו בסיס בדין. טענת הכונס בדבר זכאות לשכר מימוש בנוסף לשכר בגין כינוס זמני - אינה תואמת את הוראות הדין, היא מנותקת מן הפרקטיקה ואינו נתמך בפסיקה. מדובר אף בטיעון הסותר את החלטת בית המשפט בעניין שכה"ט.
לדברי הבנק, אין מקום לפסוק לכונס תוספת מאמץ ויש לחלק את שכר הכונס בין הבנק לבין החברה.

2. דיון והחלטה
אין ספק כי מסלולי תשלום שכר הטרחה העיקריים בדיני חדלות פרעון הם המסלולים עליהם הצביע הבנק, כלומר תשלום המתקבל כשכר ניהול ותשלום המתקבל כשכר מימוש וזאת לפי תקנות החברות.
כך קבע בית משפט בפש"ר 1896/02 בש"א 21267/02 בעניין נגה אלקטרוניקה:
"נושא שכר טרחתם של בעלי תפקידים מוסדר בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם, התשמ"א – 1981). תקנות אלה מתוות מספר מסלולי שכר ומטרתם הברורה היא לאזן בין הצורך לתגמל את בעל התפקיד על עבודתו, לבין החשש כי עלותם של בעלי תפקיד תנגוס נתח גדול מדי מקופת הנושים, ותביא לקיצוץ ניכר באחוז הדיבידנד אשר ישולם בסופו של יום לנושים הבלתי מובטחים, אחוז אשר לא פעם אין הוא מן השפירים. מתקין התקנות הביע את דעתו, באופן ברור, כי מן הראוי להציג מגבלות על שיעור שכרם של בעלי התפקיד, ולמנוע אותם מלהפוך "לנושים נוספים" או "שותפים" לנושי החברה במסת התביעות המוגשת כנגד קופת הקפאת ההליכים, הכינוס או הפירוק. עם זאת לא שלל את שקול דעתו של בית המשפט"
תקנות אלה הן תקנות 7 ו- 8 המתייחסות לשכר ניהול ושכר מימוש וכך גם תקנה 8 א' הדנה בשכר טרחה על פי חלוקה בפועל, כאשר בעל תפקיד לא ביקש שכר טרחה כאמור בתקנות 7 ו- 8.


בהקשר זה אף הסבירה כב' השופטת אלשיך, כתוארה אז, את הרתיעה מתשלום שכר טרחה על בסיס שעות באומרה "כאשר עיקרן הינו איזון בין הצורך לשלם לבעל התפקיד על מלאכתו, לבין האינטרס לשמור על קופת הנושים, אשר לא פעם הינה דלה ממילא, ואין בה אלא כדי לכסות אחוז זעום של החובות. מסיבה זו, נקבעו דינים אשר מגבילים את שכר-הטרחה, בכדי למנוע ככל הניתן מצבים בהם "נבלעת" רובה של הקופה בידי בעלי התפקיד. זאת ועוד; נוכח מאפייניו של הליך חדלות הפרעון, ונטייתו להתמשך על פני תקופות ארוכות, קיימת רתיעה מתשלום שכר-טרחה לפי שעות, אשר אין קשר הכרחי בינו (קרי, בין מספר השעות שהושקע) לבין התוצאה והתועלת בפועל עבור הנושים. זאת, הן כדי להגן על הנושים והן כדי לתמרץ את בעלי התפקיד לפעול במהירות וביעילות".

לאור הדברים שהובאו לעיל, נטען כאמור על ידי הבנק כי בהעדר תקבולי מימוש אשר על בסיסו ניתן לקבוע שכר מימוש ובהעדר הכנסה בתקופת הכינוס הזמני ממנה ניתן לקבוע שכר ניהול – אין הכונס זכאי לשכר טרחה.
בהקשר זה אף מפנה הבנק לספרם של ורדה אלשיך וגדעון אוברך הקפאת הליכים הלכה למעשה (2005) בעמ' 219.
ואכן, שם מסבירים המחברים כי כאשר היתנה המחוקק את שכר הטרחה בתוצאה ראה המחוקק לנכון לגלגל לפתחו של בעל התפקיד הפוטנציאלי את הסיכונים הכרוכים בעבודה בלתי יעילה. כמו כן, ייתכנו מקרים בהם פעל בעל תפקיד באופן משביע רצון ולמרות זאת היתה התמורה לנושים דלה.
לדבריהם "מן התקנות עולה רצון מפורש מצד מחוקק המשנה להטיל אף את הסיכון הזה על בעל התפקיד, ולא בכדי".
מובהר, כי נעשה אומנם חוסר צדק מסויים עם בעל התפקיד שהשקיע שעות עבודה רבות ולא קיבל תמורה. אולם, מדובר בשחקן חוזר שאיש אינו ערב לו כי התפקיד שהוא נוטל על עצמו יסתיים דווקא ברווח.



במקרה שבפניי, אין מקום לרציונאל המובהר לעיל וזאת בגין העובדה כי העדר היכולת או האפשרות לשלם שכר טרחה על פי תקנה 7 ו- 8, כלומר שכר מימוש ושכר ניהול, נובעת למעשה מהתוצאה בפסק הדין על פיה בטלים הליכי הכינוס שכן לא היה מקום מצידו של הבנק לנקוט בהם מלכתחילה.
בצדק הצביע הכונס על הקביעה בפסק הדין לפיה "התנהגות הבנק בהפסקת האשראי ובמהלך התקופה שעד להגשת בקשת הכינוס מהווה התנהגות בחוסר תום לב שיש לראות בה הפרת התחייבויותיו כלפי החברה. המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא כפולה: המסקנה הראשונה היא כי לא קמה לבנק כל עילה המצדיקה את מימוש אגרת החוב על פי תנאי אגרת החוב ודין כינוס הנכסים הזמני להתבטל."
קביעה זו אושרה כאמור על ידי בית המשפט העליון, אשר אף הוסיף והבהיר בפסק דינו, כי אם קיים עדיין רישום כלשהו לגבי כינוס הנכסים - הרי שהוא יתבטל.
בנסיבות אלה, אין כל מקום לקבל את טענתו של הבנק כי בהעדר תקבולי מימוש או הכנסה אין כונס הנכסים הזמני אשר מונה מטעמו זכאי לתשלום כלשהו.
יתרה מזאת, אין גם מקום לטענה כי החברה אמורה להתחלק עם הבנק בתשלום אותו שכר טרחה.
ראה לעניין זה ע"א 796/92 מ.ל.ת – מבנים לתעשיה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד (סעיף 20 לפסק הדין).
באשר לזכאותו של כונס הנכסים לקבל את שכרו כאשר הליכי הפש"ר הופסקו, ניתן ללמוד באנלוגיה למקרה שבפניי מקביעתו של בית המשפט בע"א 2689/08 רגב נ' בנק הפועלים בע"מ.
באותו מקרה היפנה בית המשפט, בין היתר, להוראה המצויה בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 לתקנה 389 (א).
לתקנה זו אף מפנה א. וולובסקי בספרו כונס נכסים בדיני חברות עמ' 128.
בהקשר זה מביא וולובסקי את דבריו של כב' השופטת ברנזון בהמרצה 235/65 מזרחי נ' רוזנבוש.
בעניין מזרחי נקבע כי בית המשפט אשר מינה את המשיב לתפקידו, מסוגל להעריך את השכר וכי יש לדון בכל מקרה לפי נסיבותיו, היקף הפעולות שנעשו, מהות העניין גודלו וחשיבותו.
מכאן עולה כי במקרה הנוכחי בנסיבותיו המיוחדות, בהן נקבע בסופו של דבר כי הליך הכינוס אמור להתבטל לנוכח התנהלותו של הבנק, קיימת לבית משפט סמכות לפסוק שכר טרחה לכונס גם אם לא ניתן להחיל את הוראות תקנות החברות היוצרות את המסלול הראשי – כלומר תקנות 7 ו- 8.
יתרה מזאת, נראה כי ניתן בהחלט לעשות שימוש בתקנה 10 (ב) וללמוד מהסמכות שנקבעה בו על קיומה של סמכות במקרה שבפניי, גם אם לשון התקנה איננה מתייחסת באופן מפורש לכונס זמני.
כך סובר גם וולובסקי בסעיף 88 לספרו לעיל. וולובסקי מבהיר באופן כללי כי תקנות החברות לא ציינו אמות מידה ברורות לקביעת שכר של כונס נכסים זמני לפי דיני החברות וכן של מפרק זמני ובעל תפקיד זמני בהליכי שיקום חברה.
לאחר ציטוט התקנה נאמר על ידי וולובסקי כי "יש מקום ללמוד גזרה שווה בעניין זה גם לגבי בעל תפקיד זמני בהליכי שיקום חברה".

תקנה 10 (ב) דנה במקום שבו התמנה כונס נכסים או מפרק זמני לפני צו כינוס לשם תפיסת הרוכש ושמרתו בלבד. בפועל, נעשו על ידי הכונס במקרה שבפניי פעולות מעין אלה גם אם במקור היתה כוונה מצידו של הבנק כי הנכס ימומש.
יש לכן לפסק את שכרו של הכונס "בהתחשב בהיקף עבודתו".
יש עתה להתייחס לטענתו של הכונס, כי החישוב צריך להתבסס באופן בלעדי על שעות העבודה אשר דווחו על ידו וזאת בתוספת שיערוכים, התאמות וריביות שונות כמפורט בבקשה.
בעניין זה היפנה הכונס להחלטת כב' השופטת חיות ולעובדה כי הבנק לא התנגד למעשה, עם הגשת שני הדוחות הקודמים, לפירוט שעות העבודה אשר פורטו בהם.
אם נחזור ונבחן את החלטת כב' השופטת חיות, נראה כי נאמר על ידה כי אם תתקבל תביעתה של החברה או אם לא ניתן יהיה לממש את הנכסים נשוא השעבוד בתוך זמן סביר היה והתביעה תדחה "אחזור ואשקול את בקשת הכונס הזמני לפסיקת שכרו על בסיס של שעות עבודה".
אין בהחלטה זו קביעה מפורשת כי קביעת שכר הטרחה תהיה על יסוד שעות העבודה בלבד, אלא כי בית משפט ישקול את הבקשה אותה הגיש כונס הנכסים על בסיס שעות העבודה.
אין ספק כי שעות העבודה מהוות אינדיקציה להיקף העבודה אותה הקדיש כונס הנכסים לטיפול בנכס בעת שמילא את תפקידו. עם זאת, אין ספק כי יש לתת משקל גם להיקף הפעולות שנעשו, מהות העניין וסוג הפעולות שנעשו על ידי כונס הנכסים.

מעיון בדוחות אשר הוגשו על ידי הכונס עולה כי הכונס שימש בתפקידו כעשר שנים.
במהלך השנים הושכר הנכס בפועל לתקופה של 13 חודש בלבד, וכל יתר הפעולות שנעשו היו למעשה פעולות שמירה שוטפות, מגעים עם חברת חשמל, ביטוח הנכס, הצבת השומרים על הנכס, שירותי ראיית חשבון והסדרת חוב ארנונה והיטל ביוב למועצה המקומית מגדל.
כמו כן, נעשה טיפול מול רשויות המס ועוד פעולות שונות שהן פועלות שוטפות לצורך שמירת הקיים בנכס, אשר עמד למעשה כאבן שאין לה הופכין במשך רוב תקופת הכינוס.
יש לציין כי גם במסגרת פסק הדין צויין על ידי הנזק שנגרם לפרוייקט אשר אמור היה להיות מוקם על המקרקעין מאז הכינוס הזמני ועד היום, לאור העובדה כי פרוייקט כפר הנופש לא הושלם ועמד כאמור כאבן שאין לה הופכין.
לכן, יש לראות בחלק ניכר מהפעולות שבוצעו על ידי הכונס כפעולות שגרתיות בשמירה על קיים. אין גם לומר כי מדובר בפרוייקט מורכב או בכינוס אשר דרש פעילות מוגברת או ניהול אקטיבי.
יתרה מזאת, חלק מהפעולות חזרו על עצמן כגון נושא הביטוח ונושא השמירה.
עם זאת, אין כמובן לשלול את המסקנה כי גם כדי לשמור על הקיים נדרשו במהלך השניים אותן פעולות אשר צויינו על ידי הכונס, אם כי נראה כי מניין השעות בלבד אין בו כדי להוות אינדיקציה בלעדית לחישוב שכר הטרחה.
אינני סבורה גם שיש מקום לפסיקת מאמץ מיוחד או לשערוכי ריבית אליהן התייחס הכונס בטיעוניו.

בסופו של דבר, נראה כי לאור התקופה, מהות הפעולות שבוצעו, שעות העבודה של עורכי דין יחד עם שעות עבודה של מתמחים (שעות שאין לטעמי מקום להתייחס אליהן באופן נפרד לחלוטין, שכן יש בהחלט לראות הקבלה חלקית בין שעות עבודה של מתמחים לשעות עבודה של עורכי הדין איתם עם עובדים) לאור העובדה כי מדובר בפעולות חוזרות ובהתחשב בתנודות שער הדולר במהלך השנים - יש לפסוק לכונס שכר טרחה כולל בסך 450,000 ₪ פלוס מע"מ בגין פעולותיו ככונס נכסים זמני.
כמו כן, ניתן אישור לתשלום ההוצאות המשרדיות שהתבקשו במסגרת הבקשה.


לסכומים אלה, אשר ישולמו על ידי הבנק, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.


הבנק יישא בשכר טרחת הכונס בגין בקשה זו בסך 15,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי צמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



ניתנה היום, ה' אדר א תשע"א, 09 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון