מעסיק שלא מוכן לשלם משכורת 1. לפני תביעת התובע לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות. המחלוקת הנמצאת בבסיסה של תביעה זו היא, האם הנתבעת 1 העסיקה את התובע או לחלופין העסיקה אותו במשותף עם הנתבעת 1 , כטענת התובע, או שמא הנתבעת 2 היא המעסיקה של התובע וכל טענות התובע בדבר אי תשלום שכרו וזכויות סוציאליות, צריכות להיות מופנות אל הנתבעת 2, כטענת הנתבעת 1 .   2.         אפרט בקליפת אגוז את ההליך עד להכרעתי. א.         ביום 10.8.11 הגיש התובע את תביעתו המקורית נגד 4 נתבעים: הנתבעת 1, פסגות מפעילת מכבסות בע"מ, טטיאינה אושינקר ורוסלן אושינקר. הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ביום 25.12.11 וטענה בין היתר, כי התובע עבד אצל חברת המוביל הארצי - חברת ארצית להובלות, לוגיסטיקה והפצה בע"מ (להלן: חברת המוביל הארצי) ועל התובע להפנות את טענותיו כנגד המעסיקה ולא נגד הנתבעים. ב. דיון הוכחות נקבע ליום 26.12.12. התובע לא התייצב לדיון וב"כ הנתבעת שהתייצבה לדיון, הודיעה לבית הדין כי שוחחה עם ב"כ התובע והם הגיעו להסכמה למחוק את הנתבעים 1-4 ולהוסיף כנתבעת את חברת המוביל הארצי . יצוין עוד, כי לדיון התייצב מר סרגיי קרינשקו שטען כי הוא נציג של חברת המוביל הארצי, והצהיר בפני בית הדין כי הוא העסיק את התובע ולא שילם לתובע שכר עבודה מאחר שהתובע סירב לחתום על טופס 101 ועל הסכם עבודה. לשאלת בית הדין, האם חברת המוביל הארצי ממשיכה לספק שירותים לנתבעת 1, השיבה הנתבעת 1 בחיוב. ג. בהחלטת בית הדין מיום 26.12.12, הורה בית הדין לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן ולפרט את שם הנתבעת ועילות התביעה נגדה. בנוסף, המליץ בית הדין לנציג חברת המוביל הארצי לשלם לתובע ללא דיחוי שכר עבודה ולחלופין , לאור הצהרת ב"כ הנתבעת 1 כי חברת המוביל הארצי ממשיכה לספק שירותים לנתבעת 1, המליץ בית הדין לנתבעת 1 להעביר לתובע תשלום עבור שכר העבודה ושסכום זה יופחת מהתשלום המגיע לחברת המוביל הארצי מהנתבעת 1, עבור השירותים שהיא מספקת. ד. ביום 20.2.12 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעת 1 וחברת המוביל הארצי. ה. הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה מתוקן. ו. דיון הוכחות נקבע ליום 18.4.12. הנתבעת 2 לא התיצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה ולפיכך נעתר בית הדין בפתח הדיון לבקשת התובע וניתן פסק דין נגד הנתבעת 2, על יסוד כתב התביעה. 3. ואלו העובדות הרלוונטיות, כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר צורפו לעדותם: א. הנתבעת 1 הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי פריקת/העמסת מכולות לחברות רבות. משרדי הנתבעת 1 ברח הנגב 4, תל אביב. ב. בין הנתבעת 1 לנתבעת 2 נחתם ביום 23.1.2011 "הסכם למתן שירותים" (נספח ב' לכתב ההגנה) ובו סוכם, בין היתר, כי חברת המוביל הארצי (הקבלן) תספק שירותי העמסה ו/או הובלה ו/או פריקה של מטענים שונים באמצעות עובדים שיפעלו מטעם הקבלן. יצוין כבר כעת, כי על גבי ההסכם לא נרשם משך תקופת ההסכם (ס' 5.1), לא צורף נספח א', המפרט לכאורה היכן יסופקו השירותים וחתימות הצדדים מופיעות בדף נפרד. ג. התובע עבד כסבל בפריקת/טעינת מכולות מיום 10/10/10 ועד ליום 2/12/10. ד. חברת המוביל הארתי לא שילמה לתובע שכר עבודה וזכויות סוציאליות.   4.         עדים התובע העיד מטעמו ומטעם הנתבעת 1 העידה גב' טטיאנה אושינקר , מכ"ל הנתבעת 1 (להלן: טטאינה).   דיון והכרעה 5. כאמור המחלוקת העומדת בבסיסה של תביעה זו היא, האם הנתבעת 1 העסיקה את התובע, או שמא התובע הועסק אצל חברת המוביל הארצי, כטענת הנתבעת. לצורך הכרעה בשאלה זו אבחן האם הייתה התקשרות אותנטית בין הנתבעת 1 לחברת המוביל הארצי ואם התקשרות זו אינה פוגעת בזכויות התובע, או שמא מדובר בפיקציה ומתכונת העסקתו של התובע, כפי שהיתה בפועל, פגעה בזכותו של התובע לקבל שכר וזכויות סוצאליות עבור התקופה שהחל מיום 10/10/10 ועד ליום 2/12/10.   6.         קודם לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים אפרט את המסגרת הנורמטיבית העומדת בבסיס הכרעתי.   במקרה דנן, מדובר בצורת העסקה מורכבת בה מעורבים לכאורה שתי חברות- הנתבעת 1 וחברת המוביל הארצי. בשנים האחרונות, ניצב בית הדין יותר יותר מול תבניות העסקה בלתי שגרתיות וניתנו פסקי דין רבים העוסקים בתבניות העסקה בלתי שגרתיות בהם מעורבים מספר גורמים בהעסקתו של עובד.   בפסק דין טופר, קבע בית הדין לעניין ההכרעה בשאלת זהות המעסיק כדלקמן: "המפתח בשאלת זהות המעסיק הוא ניתוח המסכת העובדתית הנוגעת לעניין, על בית הדין האזורי לבחון את מכלול הזיקות שנוצרו במהלך העסקתו של העובד ולקבוע מה המשקל שיש לתת לכל אחת מהן ולאיזה צד נוטה מטוטלת המשקל בסופו של דבר. בית הדין יתן דעתו במיוחד לשאלה המהותית העיקרית והיא - מיהו, לאמיתו של דבר, מעסיקו של העובד. כמו כן על בית הדין האזורי לתת דעתו האם העסקת העובד נגועה בפיקציה והאם מתכונת העסקתו, כפי שהיתה בפועל, פוגעת בדרך כלשהי בזכויותיו או גורעת מהן". (ע"ע 1334/04 טופר - מועצה מקומית תל שבע, ניתן ביום 29.12.04)    לאחרונה קבע בית הדין הארצי בעניין חסידים כך: "זהות המעסיקה לא תיקבע אם כך בהתאם להגדרות הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים, כי עם על בסיס הבחנה בין התקשרות אותנטית ולגיטימית עם קבלן משנה, לבין ניסיון להסוות את יחסי העבודה הקיימים בין העובד המשתמש תוך פגיעה בזכויותיו" (ע"ע 478/09 חסידים - עיריית ירושלים, ניתן ביום 13.1.11)   ההלכה שנקבעה בשאלת זהות המעסיק במקרים של תבניות העסקה בלתי שגרתיות, יפה למקרה שלפני, בשינויים המחוייבים. לפיכך, אבחן להלן, בהתאם למכלול העובדות שהוכחו לפני, האם קיימת התקשרות אותנטית בין הנתבעת 1 לחברת המוביל הארצי ומיהו לאמיתו של דבר המעסיק של התובע- האם הנתבעת 1, כטענת התובע או שמא, חברת המוביל הארצי, כטענת הנתבעת 1.   מן הכלל את הפרט 7.  אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפני ולטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה , כי הנתבעת 1 העסיקה את התובע, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן. 8. ראשית, לא שוכנעתי ממכלול העדויות והראיות כי ההתקשרות בין הנתבעת 1 לחברת המוביל הארצי הינה התקשרות אותנטית. מעיון בהסכם למתן שירותים בין הנתבעת 1 לחברת המוביל הארצי (נספח ב' לכתב ההגנה) מתעורר ספק האם מדובר בהסכם אותנטי. על גבי הסכם לא נרשם משך תקופת ההסכם (ס' 5.1); למרות שמההסכם עולה כי קיים נספח המפרט היכן יסופקו השירותים, הנתבעת 1 לא טרחה לצרפו; קיימים סעיפים מהותיים נוספים שלא מולאו על ידי הצדדים; לא מופיעה חתימה של הצדדים על גבי 4 עמודי ההסכם וחתימת הצדדים מופיעה רק על גבי עמוד נפרד שלא נכתב בו דבר מלבד חתימות הצדדים ועל כן לא ניתן לשייכו להסכם. יתר על כן, ההסכם נושא תאריך 23.1.11, קרי לאחר התקופה שבמחלוקת. העדר פרטים מהותיים בהסכם והפגמים שפורטו לעיל, מערערים את טענת הנתבעת 1 כי במועד שבמחלוקת התקשרה עם חברת המוביל הארצי לספק שירותים, ומהווים חיזוק למסקנת בין הדין, כי לא מדובר בהתקשרות אותנטית, אלא במעין פיקציה שבסופו של דבר פגעה בזכויותיו של התובע. אציין כי הנתבעת 1 אומנם צירפה לכתב ההגנה חשבוניות/קבלות המעידות לכאורה על תשלום לחברת המוביל הארצי בחודשים נובמבר-דצמבר 2010. עם זאת, כפי שיפורט, עיון בחשבוניות מעורר ספק בדבר מהימנותם והם אינם מתיישבים עם עדותה של טטיאנה. 6 החשבוניות שצורפו נושאים מספר סידורי רץ מ- 0201 - 0206. מכך ניתן להסיק כי חברת המוביל הארצי סיפקה שירותים שונים במהלך חודשים נובמבר-דצמבר רק לנתבעת 1, והדבר מחזק את מסקנת בית הדין כי חברת המוביל הארצי היתה מעין פיקציה להעברת התשלומים של הנתבעת 1 עבור "עבודות סבלות ופריקת מכולות", "עבודות מחסן", "ספירת מלאי", "הדבקת תוויות", "שירותי הסעה בשני רכבים", "הוצאות דלק" ו"שירותי ניהול משרד ושכר פקידות" . זאת ועוד, התשלום עבור "שירותי ניהול משרד ושכר פקידות חודש דצמבר", אינו עולה בקנה אחד עם טענת הנתבעת 1 כי חברת המוביל הארצי סיפקה עובדים לצורך עבודות הפריקה והעמסת מכולות ואף אינה מתיישבת עם האמור בהסכם ההתקשרות בין הנתבעת 1 לחברת המביל הארצי בדבר סוג השירותים שחברת המוביל הארצי אמורה לספק לנתבעת 1. יתר על כן, על גבי החשבונית חסר פירוט מדוייק לגבי האופן שבו שולמו הסכומים, מספרי הצ'קים, מועדי התשלום ומועדי ביצוע העברות הבנקאיות. לבסוף אציין, כי הנתבעת לא טרחה לפרט איזה מהחשבוניות מתייחסות לשכר העבודה עבור העובדים שסיפקה לכאורה חברת המוביל הארצי וכיצד בוצע התחשיב בכל אחד מהחודשים מול חברת המוביל הארצי. 9. שנית, התובע העיד כי פנה לנתבעת 1 בעקבות מודעה בעיתון ונפגש עם בחורה בשם גילה ברח' הנגב בתל אביב (עמ' 5 ש' 17-25). גילה מילאה טפסים והוא חתם על חוזה עבודה שהיא השאירה אצלה (עמ' 7 ש' 26-27). בנוסף, קיבל טפסי "אישור ביצע עבודה" של הנתבעת 1 (כדוגמאת נספח ג' לכתב התביעה) וכאשר פרק מכולה, העובדים היו ממלאים בתוך הטופס כמה אנשים עבדו ואת שמות העובדים ומוסרים את הטפסים במשרד (עמ' 5 ש' 27-29). כמו כן העיד התובע, כי גילה קיבלה אותו לעבודה אך מי שניהל את המו"מ בטלפון היה רוסלן ועם רוסלן שוחח מספר פעמים לאחר שלא קיבל את השכר וביקש את שכרו, אך למרות הבטחותיו של רוסלן בסופו של דבר לא שולם לו דבר (עמ' 6 ש' 6, ש' 11-12, ש' 23-24; עמ' עמ' 8 ש' 18). אציין כי האמנתי לעדותו של התובע, שהייתה מהימנה, קוהרנטית ולא נסתרה. זאת ועוד, בדיון שהתקיים ביום 26.12.11, טען נציג הנתבעת 2 כי התובע לא חתם על טופס 101 ועל הסכם עבודה. לאור טענת התובע, שלא נסתרה, כי חתם בתחילת העסקתו על הסכם עבודה וטפסי עבודה, מקובלת עלי טענתו כי הוא חתם על הטפסים מול הנתבעת 1. מנגד, עדותה של טטיאנה היתה רצופה תמיהות, מגמתית ועל כן מהימנות עדותה נפגמה עד מאוד. במהלך עדותה טענה טטאינה, כי גילה היא המזכירה של הנתבעת 2 והיא לא מכירה אותה באופן אישי. טענה זו מעוררת תמיהות ואינה סבירה וזאת לאור טענת הנתבעת 1 כי המשרד של חברת המוביל הארצי היה באותו בניין של משרד הנתבעת 1. יתר על כן, כפי שפורט לעיל, הנתבעת 1 צירפה חשבונית מחברת המוביל הארצי עבור "שירותי ניהול משרד ושכר פקידות" ומכאן ניתן להסיק כי גילה , נתנה למעשה שירותים לנתבעת 1. אף טענתה של טטיאנה כי שאין לה בן בשם רוסלן וכי היא לא מכירה אדם בשם הזה, מעוררת תמיהות וטוב היה אילו לא נטענה שכן במסגרת כתב ההנגה (שכאמור לא תוקן חרף העובדה שבית הדין התיר לנתבעת לתקנו בהחלטתו מיום 19.2.12) טענה הנתבעת 1 באופן ברור ומפורש כי הנתבע 4 רוסלן אושינקר "הינו בנה של הנתבעת 3" טטאינה אושינקר והוא "אינו נושא תפקיד כלל בנתבעות 1 ו-2". לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת 1 בסיכומיה, כי האמור בכתב ההגנה בעניין רוסלן נבע מטעות של ב"כ הקודמת של הנתבעת 1 שלא הכירה את הנתבעת כיאות. טענה זו נדחית מכל וכל. ככל שנפלה טעות מהותית, היה על הנתבעת לבקש לתקן את כתב ההגנה ולצרף תצהיר לביסוס טענתה ולא להמתין עד לדיון ההוכחות ולהכחיש קיומו של אדם בשם רוסלן ואת הקשר בין רוסלן לטטאינה ו/או לנתבעת 1. מהימנות גרסת הנתבעת 1 נפגמה גם מאחר שהנתבעת 1 מסרה לבית הדין 3 כתובות שונות של חברת המוביל הארצי: בכתב ההגנה - רח' שער פלמר 1, חיפה ; בדיון שהתקיים ביום 26.12 -רח' בן יהודה 32 תל אביב; במהלך דיון ההוכחות- רח' הנגב 4 בתל אביב, באותה הכתובת של הנתבעת 1. אוסיף, כי אף אחת מהכתובות שמסרה הנתבעת 1 אינה תואמת את הכתובת הרשומה של חברת המוביל הארצי ברשם החברות - רח' נ'אגר 36, ירושלים. 10. שלישית, מעדותה של טטיאנה עולה, כי הנתבעת 1 מספקת שירותי פריקת/העמסת מכולות לחברות רבות, בין היתר "פוקס", "עונות", פליינג קרגו" ולצורך מתן השירותים היא מתקשרת עם קבלני משנה שמספקים את העובדים לביצוע העבודה עבור הנתבעת. וכך העידה לעניין זה: "לי יותר מעניין לעבוד עם לקוחות. אני נוסעת בכל הארץ כל יום והכסף שלי מסתובב בכל הארץ וזה התחום שלי לתת שירות ללקוחות. יש חברות כל כך גדולות שגם לפי פרויקטים אני עובת אצלם, כמו 'עונות', 'פוקס', פליינג קרגו ועוד. לפי פרוייקטים שלי הקבלן מביא עובדים. אני לא מעסיקה סבלים ישירות כי רוב האנשים לא רוצים תלושי משכורת, כסף שחור הם רוצים לקבל. אני מקבלת כסף לפי חשבונות ומוציאה שיק לקבלן" (עמ' 9 ש' 29-30 ועמ' 10 ש' 1-5, הדגשות שלי ש.א) תחילה אדגיש כי לא מצאתי כי מדובר במיקור חוץ אותנטי של פונקציה מסויימת ולמעשה מהחשבוניות שצורפו עולה באופן ברור ומפורש כי מדובר בביצוע כל העבודות של הנתבעת 1, לרבות שירותי משרד. מעהר לאמור, לטעמי בשים לב לעקרון תום הלב וההגינות הנמצאים בליבת יחסי העבודה, אין הצדקה להתנהלות זו של הנתבעת 1, שמספקת את השירותים לעסקים שונים איתם היא מתקשרת באמצעות "קבלן משנה", בכדי ש"קבלן המשנה" ישלם את השכר לעובדים מבלי לדווח לרשויות המס כנדרש. כאשר חברה בע"מ משלמת שכר לעובדים מבלי לדווח רשויות המס, יציבותה הכלכלית מוטלת בספק ועל כן מתעורר ספק גדול אם ניתן יהיה לפרוע ממנה חוב כלפי העובדים.    11.       רביעית, מעדותה של טטיאנה עולה כי היא לא בדקה האם העובדים מקבלים שכר וזכויות מגן מחברת המוביל הארצי ולשיטתה זו לא אחריות שלה (עמ' 11 ש' 10-11). טענה זו לא יכולה להתקבל ובית הדין לא יתן יד להתקשרות בין חברה המספקת שירותים שונים לגורם שלישי באמצעות קבלן משנה, שבמסגרתה מסירה החברה אחריות מעצמה לבדוק האם שולם לעובדים שכר וזכויות קוגנטיות כדין. כאן המקום לציין, כי טטאינה הבינה לאחר שקיבלה יעוץ משפטי, כי מוטלת עליה אחריות לבדוק האם קבלן המשנה משלם שכר לעובדים. בשל חשיבות הדברים אביא אותם כאן כלשונם: " אני הפסקתי לעבוד עם המוביל הארצי ב- 1.3.12. עכשיו יש קבלן חדש ולפי מה שאני רואה מה קורה, וקיבלתי עצה מעורך הדין שלי לפני שאני נותנת לקבלן תשלום, אני צריכה לראות שהוא שילם לעובדים משכורת ולראות רשימה של העובדים עם חתימה ורק אחרי זה אני מעבירה כסף". (עמ' 9 ש' 13-15 לפרו') 12.  על כל האמור אוסיף, כי ממכלול הראיות בפני הוכח כי עבודתו של התובע שירתה את הנתבעת והיא זו שהפיקה טובת הנאה כלכלית מהעסקתו ובפועל הנתבעת קבעה היכן תבוצע העבודה ואת היקף העבודה. למעשה, אופן העסקת התובע באמצעות חברת המוביל הארצי היה מלאכותית ובבחינת צינור תשלום בלבד ועל כן גם מן הטעמים האלה יש לראות בנתבעת 1 כמי שהעסיקה את התובע. 13. לא זו אף זו. גם אם הייתי קובעת כי התקיימה התקשרות אותנטית בין הנתבעות, בשים לב לנסיבות שהוכחו בפני ולמבחנים שנקבעו בפסיקה אני סבורה כי יש לראות את הנתבעת 1 כמעסיקה במשותף עם חברת המוביל הארצי. ואפרט: הפסיקה הכירה במצב שבו מועסק עובד על ידי שני מעבידים במקביל ובמספר פסקי דין הוטלה אחריות משותפת על המשתמש והצד השלישי, לצורך תשלום זכויותיו של העובד, בנימוק שעל המשמש מוטלת האחריות להבטיח שהצד השלישי משלם לעובד שכר וזכויות סוציאליות כדין. בפסק הדין שניתן בעניין Xue Bin קבע בית הדין הארצי כדלקמן: "על מעסיק מוטלת החובה לדאוג שעובדיו לא ינוצלו על-ידי חברת כוח-אדם, קבלן משנה או מעסיק במשותף. כך על קבלן ראשי מוטלת החובה לדאוג שעובדי קבלן המשנה המועסקים באתרי הבנייה שלו יקבלו את שכרם. אחריות המעסיק ואחריות הקבלן הראשי כוללת בחובה את הדאגה לכך שהעובדים יקבלו את שכרם" (ע"ע 1218/02 Xue Bin - א. דורי - חסברה לעבודות הנדסיים בע"מ, ניתן ביום 20.3.03)   ניתן להקיש מההלכה הפסוקה לעניינו ולקבוע כי על הנתבעת 1 היתה מוטלת חובה להבטיח ולפקח שחברת המוביל הארצי מכבדת את חוקי העבודה, לרבות תשלום שכר העבודה ויתר זכויות המגן לתובע.   בכתב ההגנה, חזרה הנתבעת חזור וטעון על הטענה כי לא העסיקה את התובע והוא אינו מוכר לה כלל וטענה כי השירותים ללקוחותיה סופקו על ידי המוביל הארצי. עם זאת, מעיון בכתב ההגנה עולה כי הנתבעת לא טענה כי עמדה בכל התחייבויותיה הכספיות כלפי חברת המוביל הארצי וכי ידוע לה כי חברת המוביל הארצי שילמה לתובע שכר וזכויות סוציאליות כדין. יתרה מכך, במהלך הדיון שהתקיים ביום 26.12.11 , התייצב לצד נציגת הנתבעת 1 , מר סרגיי קרינשקו שטען כי הוא נציג הנתבעת 2 והצהיר כי לא שילם לתובע שכר. חרף המלצת בית הדין, כי הנתבעת 1 תשלם לתובע שכר וזכויות ושסכום זה יופחת מהתשלום המגיע לחברת המוביל הארצי מהנתבעת 1, עבור השירותים שכביכול חברת המוביל הארצי מספקת, הנתבעת 1 בחרה שוב ל"עצום עיניים" והתנערה מאחריותה וחובתה.    הנה כי כן, הנתבעת לא פעלה בהתאם לחובתה ויתרה מכך ממכלול הראיות שבפני עולה כי הנתבעת התנערה מאחריותה ולמעשה הפקירה את גורלו של התובע ולפיכך יש להטיל אחריות על הנתבעת 1 בכל הנוגע לתשלום שכרו וזכויותיו של התובע.  14. סיכומו של דבר ובשים לב למכלול נסיבות ההעסקה שהוכחו בפני נקבע , כי ההתקשרות בין הנתבעת לחברת המוביל הארצי אינה התקשרות אותנטית ולגיטימית אלא ניסיון להסוות את יחסי העבודה בין התובע לנתבעת 1. לחלופין, יש לראות את הנתבעת 1 וחברת המוביל הארצי כמעסיקות במשותף של התובע. אשר על כן, סבורה אני כי מן הראוי לראות בנתבעת 1 כמעסיקת התובע ולהטיל עליה אחריות בכל הקשור לתשלום השכר והזכויות הסוציאליות לתובע.   זכאותו של התובע לרכיבי התביעה 15. הנתבעת 1 לא טענה דבר ביחס לרכיבי התביעה השונים להם זכאי התובע, הנובעים מתקופת עבודתו והיקף העסקתו וקל וחומר לא הציגה בפני בית הדין ראשית ראיה לסתור את טענותיו של התובע בדבר תקופת העסקתו והיקף עבודתו. כמו כן, נציג הנתבעת 2 שהתייצב לדיון הראשון עם נציגי הנתבעת 1 הצהיר כי לא שילם לתובע שכר . זאת ועוד, הנתבעת 1 לא טרחה לזמן לעדות את נציג של חברת המוביל הארצי . כלל נקוט שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת הראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. הימנעותה של הנתבעת מלזמן לעדות נציג מטעם חברת המוביל הארצי יוצרת חזקה כי עדותו היתה פועלת כנגד הנתבעת 1 וסותרת את גרסתה. אשר על כן, מתקבלת התביעה על כל רכיביה, בהתאם לתחשיבי התובע ובהעדר תחשיב נגדי. במקרה דנן, בשים לב למחלוקות בין הצדדים , שוכנעתי כי אי תשלום השכר נבע בשל טעות כנה של הנתבעת באשר לחובתה לשלם את שכרו של התובע. לפיכך, סבורה אני כי יש להפחית את פיצויי ההלנה לשיעור של הצמדה וריבית כחוק. סוף דבר 16.        הנתבעת 1 תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: א. סך של 11,500 ₪ בגין שכר עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.11 ועד למועד התשלום בפועל. ב. סך של 1,600 ₪ בגין גמול עבודה בשעות נוספות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.11 ועד למועד התשלום בפועל. ג. סך של 600 ₪ בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.11 ועד למועד התשלום בפועל. ד. סך של 600 ₪ בגין תמורת הודעה מוקדמת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.11 ועד למועד התשלום בפועל. ה. סך של 1,090 ₪ בגין החזר הוצאות נסיעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.11 ועד למועד התשלום בפועל. 17. כל סכום שהתובע יגבה מחברת המוביל הארצי בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 18/4/12 יופחת מהסכומים שנפסקו לחובתה של הנתבעת 1 בפסק הדין. 18.       לאור תוצאת פסק הדין , תישא הנתבעת 1 בשכ"ט ב"כ התובע בסך 4,000 ₪, לא ישולם סכום זה בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין משכורת