בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה"). רקע בקצרה: המשיבה - חברה העוסקת במימון הלוואות ושירותי ניכיון שיקים - הגישה ביום 28.11.2010 תביעה כספית כנגד המבקש וכנגד שבעה נתבעים נוספים, בסך כולל של 176,911 ₪. ביום 6.2.2011 ניתן פסק דין חלקי כנגד המבקש בהעדר הגנה מטעמו, על ידי כב' הרשמת לימור רייך בבית משפט השלום בהרצליה. ביום 17.3.2011 הגישה המשיבה בקשה לתיקון פסק הדין שניתן, על דרך תיקון סכום החוב וביום 21.3.2011 ניתן פסק דין מתוקן כנגד המבקש, על ידי כב' הרשמת ענת דבי. ביום 19.5.2011 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין החלקי שניתן כנגדו. נימוקי הבקשה: 1. לטענת המבקש, מספר חודשים לפני הגשת הבקשה הגיע מכתב רשום על שמו לכתובת מגוריה של אמו, בה אינו מתגורר מזה מספר שנים ואמו לא יידעה אותו בדבר המכתב אשר התקבל. 2. ביום 24.4.2011 קיבל מכתב רשום לכתובת מקום עבודתו, לפיו ניתן כנגדו פסק דין, ללא נוכחותו, על סך של 33,429 ₪ בתוספת הוצאות. 3. לטענתו, השיקים בגינם נתבע על ידי המשיבה, זויפו על ידי מר אלקריף, נתבע אחר בתיק דנן, או על ידי מישהו מטעמו, מאחר ובמועדים הרלבנטיים פנקסי השיקים של המבקש היו ברשותו של מר אלקריף והוא השתמש בהם ללא ידיעתו של המבקש. 4. לטענת המבקש, החתימה המופיעה על השיקים נשוא התביעה והנחזית להיות חתימתו, כלל אינה חתימתו וכי בקשותיו ממר אלקריף להשיב לו את יתר השיקים המוחזקים ברשותו והשייכים למבקש, לא נענו. משכך, עותר המבקש לביטול פסק הדין החלקי אשר ניתן כנגדו ולאפשר לו להציג את גרסתו. תגובת המשיבה: 5. לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות על הסף, מאחר והוגשה לאחר המועד להגשת בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א"). פרק הזמן הקבוע בתקנה זו להגשת בקשת ביטול הינו 30 ימים מעת קבלת ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. בענייננו, פסק הדין הומצא כדין למבקש ביום 27.2.2011 (צורף אישור מסירה) בעוד הבקשה לביטול הוגשה באיחור של למעלה מחודש ימים. פסק הדין נשלח לכתובת בית העסק של המבקש, אשר אישר כי ביום 24.4.2011 קיבל מכתב רשום למקום עבודתו ומשכך פסק הדין הומצא למבקש כדין והוא לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק איחור בהגשת הבקשה. 6. בבקשתו מודה המבקש כי כתב התביעה נשלח לכתובת אשר ברח' רבי עקיבא 5 בנהריה וכתובת זו הינה כתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים. על כן כתב התביעה נמסר כדין למבקש ביום 26.12.2011, ברם הוא לא הגיש כתב הגנה, בהתאם למועדים הקבועים בתקנות סד"א. 7. לעניין סיכוי ההצלחה של הגנת המבקש, הרי שכל אשר המבקש טוען בבקשה הינה טענת זיוף שיקים על ידי מר אלקריף, מבלי לציין האם מדובר בנתבע 1 או בנתבע 2 ומבלי לציין באלו פנקסי שיקים מדובר והאם הוגשה תלונה במשטרה בגין זיוף השיקים, כנטען. מכאן, כי המדובר בטענות בעלמא, אשר אינן נתמכות כלל בראיות. משכך, טוענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות. דיון והכרעה: 8. בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יש להגיש תוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למבקש הביטול, כקבוע בתקנה 201 לתקנות סד"א. בענייננו, ניתן פסק דין חלקי ביום 6.2.2011, וביום 21.3.2011 ניתן פסק דין חלקי מתוקן כנגד המבקש. ראשית, את מניין הימים להגשת בקשת הביטול יש למנות ממועד המצאת פסק הדין המתוקן ולא ממועד פסק הדין הראשון. בהתאם לאישור המסירה המופיע בתיק בית המשפט, פסק הדין המתוקן הומצא למבקש ביום 27.4.2011 ומכאן כי הגשת הבקשה נעשתה במסגרת פרק הזמן הקבוע בתקנות סד"א, בטרם חלפו 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. מכאן, כי מועד המצאת פסק הדין הראשון, בטרם תוקן, אינו רלבנטי לעניין מניין הימים להגשת בקשת ביטול. בהקשר זה אעיר, כי טענת המשיבה בדבר המצאת פסק הדין למבקש ביום 27.2.2011 אינה נכונה. מאישור המסירה אשר צורף לתגובה, לא צוין כלל כי בוצעה מסירה של פסק הדין הראשון למבקש ובתיק בית המשפט כתוב כי מצב המסירה מוגדר כ"לא ידוע". 9. לגופו של עניין, בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יש להבחין בין החלטה שנפל בה פגם ובמקרה כזה יש לבטלה מכוח חובת הצדק, לבין החלטה שניתנה כהלכה וביטולה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט [משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי - הלכה ומעשה, כרך ב' (מהדורה 15, 2007) 1213]. 10. ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול ההחלטה, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין שנעדר ההזדמנות הראויה לבוא ולהשמיע טענותיו, ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק [רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2000(3), 2132 (2000)]. לטענת המבקש, הוא קיבל לידיו את פסק הדין, אשר הומצא לכתובת מקום עבודתו, ברם כתב התביעה הומצא לכתובת מגוריה של אמו, בה אינו מתגורר מזה מספר שנים ומשכך לא היה בידו להתגונן כנגד התביעה. המבקש לא ציין בבקשה אימתי נודע לו על כתב התביעה אשר הוגש כנגדו ורק ציין כי אמו, אשר קיבלה את כתב התביעה בשמו, לא יידעה אותו על כך ומשכך נבצר ממנו להגיש כתב הגנה. במצב דברים זה, הרי שלמבקש לא ניתנה ההזדמנות לטעון טענותיו בפני בית המשפט ודי בכך על מנת לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק. למעלה מן האמור, הרי שיש לבטל את פסק הדין גם מכוח שיקול דעתו של בית המשפט. 11. ביטול על פי שקול דעת - כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו/ העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל [ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (טרם פורסם, 2.2.2009)]. גם בהנחה וכתב התביעה הומצא לכתובתו הרשומה של המבקש במשרד הפנים, לידי בן משפחתו, כנטען על ידי המשיבה, הרי שהמבקש סיפק נימוק סביר להעדר הגשת כתב הגנה מטעמו, לפיו כלל אינו מתגורר בכתובת אליה הומצא כתב התביעה וכי אמו כלל לא יידעה אותו בדבר כתב בית הדין אשר הגיע עבורו ומשכך לא ידע על כך שעליו להגיש כתב הגנה. יצוין, כי פסק הדין המתוקן הומצא למקום עבודתו של המבקש, כפי שאישר בבקשה, והמבקש פעל בזריזות להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ללא ייצוג משפטי. לעניין סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל, הרי שהמבקש העלה טענה בדבר זיוף חתימותיו על שיקים, על ידי נתבע אחר בתיק דנן, טענה המחייבת בירור עובדתי ומשכך יש לאפשר לו להגיש את טיעוני הגנתו. סוף דבר: 12. דין הבקשה להתקבל ופסק הדין החלקי שניתן כנגד המבקש (נתבע 6) מבוטל. המבקש יגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו. בשלב זה איני עושה צו להוצאות. ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים. החלטה בהעדרשאלות משפטיות