1. החייבים הם בני זוג. החייבים הגישו ביום 16.2.12 בקשה למתן הפטר. מהבקשה עולה, כי החייב ניהל בעבר חברת קייטרינג. החייבים מתגוררים יחד בדירה שכורה ביישוב עופרה. 2. החברה נמצאת כיום בפירוק. בתחילת הדרך עלו עסקיה של החברה יפה, אולם בהמשך, עקב הסתבכויות שונות, צברה החברה חובות. כמו כן, היתה מעילה בכספי החברה ע"י עובד בחברה. החל מאותה עת, החברה נקלעה לקשיים כלכליים כבדים. החייבים כבעלי המניות בחברה, חתמו על ערבויות אישיות לבנק ולספקים שונים. טרם הליכי פירוק החברה, החייבים הזרימו כספים לחברה, כספים פרטיים וכן כספי בני משפחה. בחודש פברואר 2008 עבר החייב אירוע מוחי והוא משותק בפלג גופו הימני. הוא מתנייד על כיסא גלגלים, מוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בחודש מרץ 2008 הפסיקו החייבים את פעילות החברה, הגישו בקשה לפשיטת רגל וכן הוגשה בקשה לפירוק החברה. הבקשה לפשיטת רגל הופנתה לכנ"ר ובשנת 2009 הוגשו בקשות החייבים לבית המשפט. ביום 1.7.09 ניתן צו לכינוס נכסים וכן נקבע תשלום חודשי. החייבים שילמו את התשלום החודשי ולאחר שהיו בפיגור, השלימו פיגור זה. בחודש יוני 2010 הורה בית המשפט על הגדלת התשלומים. נקבע תשלום חודשי של 350 ₪ לחייב ו-750 ₪ לחייבת. ביום 2.2.2011 הוכרזו החייבים כפושטי רגל. כמו כן מונה נאמן, עו"ד שמעון אורי. 3. בהמשך הדרך נמכרה הדירה שהייתה רשומה על שם החייבת וכספי התמורה הוכנסו לקופת הכינוס של החייבת. ביום 9.6.2011 החליט בית המשפט להגדיל את התשלום החודשי, כך שכל אחד מהחייבים ישלם 1,000 ₪ לחודש. לאחר מכן הופחת התשלום החודשי והועמד על 500 ₪ לחודש, עקב מצבו הבריאותי של החייב. 4. באשר לפירוק החברה, לחברה מונה מפרק שמכר את ציוד החברה וכתוצאה מכך התקבל סך של 550,000 ₪ שהוכנס לקופת הפירוק. 5. החייבים טוענים, כי לאחר מימוש הדירה ורכוש נוסף נותרו חסרי כל. 6. ממכירת הדירה הוכנס לקופה סך של 450,000 ₪ וכן סכום נוסף של 5,100 ₪ בעבור תקבולי דמי שכירות שהועברו לקופת הכינוס. 7. באשר לחייב, אושרו חובות בסך כ-540,000 ₪ ובאשר לחייבת, אושרו חובות בסך 506,000 ₪. אין חובות בדין קדימה. 8. במסגרת חובות החייבים, קיים חוב לבנק פועלי אגודת ישראל (פאגי). מדובר על הוכחת חוב שהיא חופפת לחוב של החברה שבפירוק, כלפי הבנק. החייבים טוענים, כי במסגרת הליכי פירוק החברה היה הבנק אמור לקבל דיבידנד בסך 301,000 ₪. לאחר מכן היה נותר חוב של 12,000 ₪ כלפי הבנק. 9. החייבים טוענים, כי לגבי החייבת בקופת הכינוס כ-478,000 ₪, סך החובות שאושרו הוא 506,000 ₪ ועל כן הצעת החייבת להסתפק בסכומים אלה, מביאה לכך שנושי החייבת יקבלו כ-94% מהחובות שהוכרו. ביחס לחייב, טוענים החייבים כי בקופת הכינוס 17,000 ₪, החובות שאושרו הם בסך 539,000 ₪. בין החייב והחייבת חובות חופפים (חובות לבנק פאגי ולטמפו). לאחר הפחתת הסכומים עבור החובות החופפים, והפחתת הסכום של 17,000 ₪, יוצא כי נושי החייב יקבלו כ-92% מהחובות שאושרו. 10. החייבים מצביעים על מצבו הרפואי הקשה של החייב, על העובדה שאשת החייב מטפלת בו והיא מקדישה לכך את כל שעות היום ובנוסף לכך היא מקדישה זמן להחזקת משק הבית, ומכאן שאינה יכולה לעבוד. כמו כן מדגישים החייבים כי הם ילידי 1952 ו-1953, דבר שגם הוא מטיל בספק את אפשרות החייבת למצוא תעסוקה שיהא בצידה רווח ממשי, מה עוד שבמידה והחייבת תצא לעבוד, יהא צורך למצוא מטפל לחייב, דבר שיגדיל את הוצאות משק הבית המשותף. 11. לאור מצבו הבריאותי של החייב והעובדה שעבר לאחרונה אירוע מוחי נוסף, מבקשים החייבים מבית המשפט להפחית את התשלום החודשי ולשקול פעם נוספת את החלטתו שלא לעשות כן. 12. הנאמן אינו חולק על כך שמצב בריאותו של החייב בכי רע. הנאמן מדגיש, כי בימים אלה, מסיים בנם של החייבים את שירותו הצבאי, דבר שיפחית מנטל ההוצאות. לגישתו של הנאמן, יש דווקא להעלות את התשלום החודשי. 13. באשר לבקשה להפטר טוען הנאמן, כי הסכומים שהצטברו מאפשרים לפרוע 78% מהחובות המאושרים של החייבת ו-3% מהחובות המאושרים של החייב. הנאמן מדגיש בתגובתו, כי בכוונתו לחלק בקרוב דיבידנד של 75% מחובות החייבת כי אינו רואה מקום לרוקן לחלוטין את קופת הכינוס. הנאמן סבור, כי הטענה שנושים של החייבים יקבלו גם כספים מקופת הפירוק נכונה רק לגבי הבנק ואילו נושים אחרים כלל לא הגישו תביעות חוב בהליכי פירוק החברה. הנאמן מדגיש, כי לגבי הבנק כלל לא ברור מתי יתקבל התשלום מקופת הפירוק של החברה. 14. לדעת הנאמן, מאחר וחלפו שנתיים וחצי בלבד מאז החלו החייבים בהליך, אין מקום ליתן לחייבים הפטר חלוט ללא תשלום נוסף כלשהו. הנאמן סבור, כי החייבים יכולים בעצמם או בעזרת בני משפחה לשלם סכומים נוספים לנושים. עוד מוסיף הנאמן וטוען, כי יתכן ולאור המצב שנוצר וכן מצבו הבריאותי של החייב, יגלו הנושים גמישות מסוימת. 15. הנושה, הבנק, הגיש לבית המשפט ביום 24.6.12 הודעה, כי הוא מתנגד לבקשת החייבים למתן הפטר. הבנק מסתמך על נימוקי הנאמן והכנ"ר. 16. בדיון שהתקיים היום חזרו הצדדים על עמדותיהם. ב"כ החייבים הוסיף וטען, כי לאחר הפחתת שכ"ט בעלי התפקיד וההוצאות, החייבת תחזיר 86% מכלל החובות המאושרים והחייב 75% מכלל החובות המאושרים. ב"כ החייבים טען כי על בית המשפט לאזן בין אינטרס הנושים לקבל את מלוא חובם לעומת אינטרס החייבים לפתוח דף חדש בחייהם. בהקשר זה מדגיש ב"כ החייבים את גילם ואת מצבו הבריאותי של החייב. כמו כן לטענתו מדובר בהסתבכות כלכלית, כאשר החובות נוצרו בתום לב. עד היום החייבים מנהלים את ההליך בתום לב וממלאים אחר הוראות צו הכינוס. לטענת החייבים, המשפחה כבר הזרימה כספים בעבר לעסק והקטינה בכך את החובות, ואין ביכולת המשפחה להוסיף כספים כלשהם לקופת הכינוס. 17. בעת הדיון הוסיף הנאמן נתון חדש, לפיו הוגשה תביעת חוב נוספת נגד החייב שהנאמן אישר אותה, בסכום של 143,000 ₪, דבר המשנה את התמונה. בהקשר זה פנה למפרק החברה וביקש לקבל את כל המסמכים וההתכתבויות שבין המפרק לנושי החברה, שכן הוא חושש שעלולות להיות דרישות חוב נוספות מטעם נושים של החברה, כאשר גם החייבים חבים באותם עניינים מכוח היותם ערבים לחוב, כפי שקרה עם החוב הנוסף אותו אישר הנאמן ואשר מחמת טעות הוגש כתביעת חוב למפרק החברה גם כנגד החייבים עצמם, עקב מכתבים ששלח מפרק החברה לנושים, מהם עלה כי גם את תביעות החוב נגד החייבים יש להפנות למפרק החברה. דבר זה הטעה את הנושים שיש בידם תביעות חוב כנגד החייבים הנובעות מערבות החייבים לחובות החברה. 18. הנאמן בירר וטען, כי טרם חולק דיבידנד מקופת פירוק החברה, טרם הסתיים פירוק החברה ועל כן הטענה שהבנק יקבל את מירב כספו מתיק הפירוק, עדיין לא ניתן לקבלה. לפיכך סבור הנאמן, כי לא ניתן לדון בהפטר אלא לאחר שיתקדם נושא פירוק החברה והבנק יקבל את כספו או חלקו מקופת הפירוק. הנאמן מבקש שלא לדון עתה במתן הפטר והוא מבקש להעלות את התשלום החודשי חזרה לסכום של 1,000 ₪ לחודש לאחר שהסכום הופחת על ידי בית המשפט בעבר. 19. הכנ"ר הצטרף לעמדת הנאמן. הודגש על ידי הכנ"ר כי שלושה מהנושים הגישו התנגדות למתן הפטר. כמו כן, מסר כי בקופת הכינוס של החייבת חולקו כבר דיבידנדים בסך של 379,000 ₪ מכלל תביעות החוב של החייבת העומדות על כ-506,000 ₪. 20. סבורני, כי לא ניתן בשלב זה לדון בבקשת ההפטר טרם חולק דיבידנד מקופת הפירוק. מלים אחרות, טרם ניתן לדעת אם אכן הבנק קיבל סכום כלשהו מתוך תביעת החוב מקופת הפירוק. ככלל אומר, כי הצעת החייבים, כולל התשלום שישולם לבנק מקופת הפירוק, נראית סבירה וזאת לאור מצבו הרפואי של החייב, התנהלותם בהליך, אופן יצירת החובות, גובה ההצעה להסדר שנתנו החייבים ושיעורה מכלל החובות המאושרים ועל כן יהיה זה ראוי לקבלה בכפוף לתשלום לבנק מקופת הפירוק. 21. לאור זאת, אני מורה כי מייד לאחר שישולם הסכום לבנק מקופת פירוק החברה, יחדשו החייבים את בקשתם למתן הפטר על פי הצעתם להסדר. 22. באשר לגובה התשלום החודשי, לאור מצבו הבריאותי של החייב והעובדה שהחייבת סועדת אותו ובכך חוסכת הוצאות, לא יהא זה ראוי בשלב זה להעלות את התשלום החודשי, תוך שאני מביא בחשבון את העובדה כי קיימת הצעה סבירה להסדר וכל שיש לעשות הוא להמתין לחלוקת דיבידנד מקופת הפירוק, הליך אותו ראוי לקדם במהירות האפשרית. ראוי כי הנאמן יפנה למפרק החברה, הצירוף החלטתי זו, כדי שמפרק החברה יפעל ככל יכולתו לזרז את הליך הפירוק. 23. באשר לפסיקת שכר ביניים לנאמן, בשלב זה, אני מאשר שכר ביניים על פי הנאמר בעמדת הכנ"ר. הואיל ומדובר בשכר ביניים שמורות לנאמן כל טענותיו בעניין חישוב השכר שעה שיערך חישוב סופי וכולל של שכרו. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים. ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ב, 27 יוני 2012, בהעדר הצדדים. כרמי מוסק, שופט כינוס נכסיםקופת הכינוס