פסק דין רקע 18 הנציגים הראשונים של מפלגת שינוי לכנסת נבחרים על ידי חברי מועצת שינוי בהתאם להוראות תקנון המפלגה. ביום ביום 12.1.06 בחרה מועצת שינוי את מועמדיה לכנסת בהם תובע 1 (להלן: "מוניר") שנבחר למקום השמיני ותובע 2 (להלן: "גלעד") שנבחר למקום העשירי (נספח 1). עקב פרישתם, של חלק מחברי מפלגת שינוי שנבחרו כמועמדים לכנסת מטעמה, התפנו מספר מקומות ברשימת המועמדים לכנסת, וחברים במפלגה סברו שקידום אוטומטי של המועמדים על פי מיקומם ברשימה, כקבוע בתקנון המפלגה, יצור רשימה בלתי מאוזנת שאינה משקפת את רוחה של מפלגת שינוי. לפיכך, הגישו הצעת למועצת שינוי לשנות את הרשימה באופן שישובצו בה חברי מפלגה שלא על פי מיקומם ברשימה שנבחרה בבחירות מועצת שינוי מיום 12.1.06. ביום 9.2.06 התקיימה ישיבת מועצת שינוי שעל סדר יומה אישור הרכב הרשימה לכנסת. לאחר דיונים החליטה המועצה ברוב של 47 נגד 14 ו - 2 נמנעים לבחור ברשימה שהוצעה על ידי יו"ר הזמני של המפלגה מר רון לוונטל ואח'. רשימה זו הוגשה לועדת הבחירות המרכזית. על פי הרשימה שנקבע בהחלטת מועצת שינוי מיום 9.2.06 מוקם מוניר במקום ה - 8 ואילו גלעד מוקם במקום ה - 11 ברשימת המועמדים לכנסת מטעם מפלגת שינוי. בתביעה שלפני נתבע כדלהלן: א. להצהיר כי רשימת המועמדים מטעם מפלגת שינוי לכנסת ה - 17 כפי שהוגשה אינה חוקית, וכי רשימת המועמדים הנכונה מטעם מפלגת שינוי היא רשימת המועמדים אשר נבחרה ביום 12.1.06. נתבעים 3 - 7 ייגרעו מרשימת המועמדים. במקום המועמדים אשר פרשו מהרשימה יקודמו המועמדים הבאים אחריהם למקומות שהתפנו תוך שמירה על סדר המועמדים. ב. להורות לנתבע 3 להגיש את הרשימה המתוקנת על פי ההצהרה שלעיל. ג. להורות לוועדת הבחירות המרכזית לקבל מאת נתבע 3 את הרשימה המתוקנת ולתקנה בהתאם להצהרה שלעיל. דיון א. אקדים ואומר כי לנוכח הוראות סעיף 57 (ט) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969, לפיה רשימת מועמדים, בצירוף כתב הסכמה של כל אחד מהמועמדים חתום על ידו, תוגש לוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-47 שלפני יום הבחירות, נראה שהתביעה שלפני היא תיאורטית. מסקנה זו מתחזקת לנוכח תשובתה של כבוד השופטת דורית בייניש יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע - עשרה (צורף לכתב ההגנה מטעם נתבעת 2) וההלכה שנקבעה בע"א 10596/02 לאה נס נ' תנועת הליכוד תנועה לאומית (פורסם בתקדין), שנזכרה באותו מכתב. אכן, בעניין 10596/06 האמור השאיר בית המשפט פתח לדיון באשר לסמכותה של ועדת הבחירות המרכזית לאפשר שינוי רשימת מועמדים שהיא תוצאה של זיוף או מרמה, אולם בכך אין כדי להועיל לתובעים, מאחר לא מצאתי שרשימת מועמדי מפלגת שינוי לכנסת ה - 17 היא תוצאה של זיוף או מרמה. ב. השאלה העומדת במחלוקת בין התובעים לבין נתבעים 1, 3 - 7 (להלן: "המפלגה") היא האם רשאית הייתה מועצת שינוי לשנות את רשימת המועמדים לכנסת באופן שנקבע בישיבת המועצה ביום 9.2.06, ותשובתי בעניין זה היא חיובית. ג. על פי תקנון המפלגה מועצת המפלגה היא הגוף העליון של המפלגה הנבחר על ידי כלל חברי המפלגה והיא קובעת את מדיניות המפלגה ועקרונותיה ונושאת באחריות לפעילותה של המפלגה (סעיף 19). על פי הוראות התקנון רשאית נשיאות מועצת המפלגה לקבוע כי נושא כלשהו דורש דיון דחוף, לזמן דיון דחוף, לקיים דיון בנושא הדחוף כדיון ראשון שעל סדר יומה של מועצת המפלגה ובסיום הדיון יכולה להתקיים הצבעה על הצעות ההחלטה. לנוכח הוראות התקנון שלעיל, נראה שאין פסול באופן שבו בחרו חברים במועצת המפלגה לכנס את המועצה כדי לקבוע את מועמדי המפלגה לכנסת השבע עשרה. ד. אכן, לא מצאתי על סדר היום של ישיבת המועצה מיום 9.2.06 דיון בשינוי סעיף 68 לתקנון הקובע, כי במקרה שמועמד חדל לשמש מועמד מטעם המפלגה לכנסת יתמלא מקומו על ידי הבא אחריו ברשימה, אולם מדבריו של היו"ר הזמני (ע' 2 לפרוטוקול הישיבה - נספח ב לכתב ההגנה של המפלגה) ומעצם העמדת רשימת מועמדים שנקבעה שלא על פי סעיף 68, משתמע שינוי סעיף 68 וסעיפים רלבנטיים אחרים בתקנון. על פי סעיף 7 לתקנון שינוי התקנון ייעשה בהחלטה מיוחדת של מועצת המפלגה. סעיף 57 לתקנון קובע: "א. בגמר הדיון בנושא כלשהו יכולות להתקבל החלטות או החלטות מיוחדות. ב. החלטה מיוחדת, לצרכי תקנון זה, היא החלטה שהתקבלה בישיבת מועצה, שהודעה עליה ועל ההחלטה העומדת לדיון נמסרה לחברי המועצה מראש, ובעד ההחלטה הצביעו שני שלישים מכלל חברי המועצה הנוכחים בישיבה." אין חולק שההודעה על ההחלטה שהתקבלה בישיבת מועצת המפלגה מיום 9.2.06 נמסרה לחברי המועצה ובהם התובעים קודם למועד הישיבה, ואלה אף הספיקו לפנות לוועדת הביקורת של המפלגה בתלונה אודות הכוונה להחליט על הגשת רשימת מועמדים לכנסת שלא על פי סעיף 68 לתקנון. בתחילת הישיבה הודיעה יושב ראש הישיבה שמדובר בהחלטה מיוחדת של מועצת המפלגה, והרוב בו התקבלה החלטת מועצת המפלגה הוא רוב העולה על שני שליש הדרושים לצורך קבלת החלטה מיוחדת. בנסיבות אלה, נראה שרשימת מועמדי מפלגת שינוי לכנסת השבע עשרה התקבלה כדין. אוסיף, כי ככל שנפל פגם בכך שלא נקבע על סדר היום במפורש שמדובר בשינוי התקנון, מדובר בפגם טכני שלנוכח הסמכויות שהוענקו למועצת המפלגה, אין בו כדי לפגוע בתוקפה של החלטה מיוחדת שקיבלה המועצה. ה. לטענת התובעים היה על מועצת המפלגה לבקש את הסכמתם של המועמדים שנבחרו בבחירות המקוריות לשינוי רשימת המועמדים בטרם תתקבל החלטה מיוחדת כזו. טענה זו סומכים התובעים על החלטת ועדת הביקורת של המפלגה אליה פנו עם קבלת ההודעה על כינוס מועצת המפלגה בעניין. אפשר, ששינוי רשימת המועמדים לאחר הבחירות, שלא על פי הקבוע בתקנון, פוגע בציפיית חברי מועצת המפלגה והמועמדים שהסתמכו על הוראות התקנון בעת שנבחרו ובחרו את המועמדים של המפלגה לכנסת. ברם, לא מצאתי בתקנון הוראה שיש בה כדי לחייב את מועצת המפלגה, אשר בחרה את מועמדי המפלגה לכנסת, לבקש את הסכמתם של אלה לשינוי התקנון באשר לאופן קביעת מועמדי המפלגה לכנסת. מלבד טענתם, לפיה לא פעלה מועצת המפלגה על פי הוראות התקנון, לא הראו התובעים שמציעי ההצעה לשינוי רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ו/או מועצת המפלגה פעלו ממניעים שאינם ענייניים, בחוסר הגינות ו/או בהפליה. יתר על כן, משתקנון המפלגה קובע שמועמדי המפלגה לכנסת נבחרים על ידי מועצת המפלגה, איני מוצא ממש בטענת התובעים כאילו בהחלטה המיוחדת של מועצת המפלגה בדבר שינוי רשימת המועמדים לכנסת מהווה "ביטול רצון הבוחר". אשר על כן, החלטתי לדחות את התביעה. התובעים ביחד ולחוד ישלמו לנתבעים 1, 3 - 7 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 5,000₪, וכסכום הזה לנתבעת 2. בחירות