פסק דין ערעור על החלטת הרשות הארצית לשירותי דת שבמשרד ראש הממשלה מיום 21.11.05, לענין זכאותו של המערער למענק ולתשלומים נוספים מכח חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז-1967, ביחד עם סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודית [נוסח משולב], התשל"א-1971. הרקע העובדתי המערער יליד 1967, נבחר לשמש חבר המועצה הדתית גן-יבנה בתאריך 05.02.96. בתאריך 26.02.96 התכנסה מליאת המועצה הדתית והמערער נבחר לעמוד בראשה. הודעה על הרכב המועצה הדתית ונבחריה נשלחה כדין למשרד לענייני דתות ודבר קבלת ההודעה אושר על ידי המחלקה למועצות דתיות שבמשרד לענייני דתות בתאריך 29.07.96, במכתב בו נאמר: "רשמנו לפנינו בחירתו של מר יוסף קבלן לתפקיד ראש המועצה הדתית. הנ"ל משובץ במשרה מס' 1 בהיקף 50% משרה, שכר נבחרים ג'". בתאריך 30.11.00 פורסם ברשומות הרכב חדש של המועצה הדתית גן יבנה. למרות שעל פי המצב המשפטי שנהג אותה עת פקע הרכבה של המועצה שנבחרה בשנת 1996 והסתיים תפקידו של המערער כראש מועצה, רק בתאריך 29.08.01, כונסה המועצה החדשה לישיבתה הראשונה בה נבחר המערער לכהונה נוספת כראש מועצה דתית. בתאריך 02.05.04 סיים המערער את תקופת כהונתו השניה. עניינו של ערעור זה בזכויות שצבר המערער בתקופה שבין פקיעת הרכב המועצה הראשונה לבחירתו המחודשת, דהיינו, בין 30.11.00 ל- 29.08.01. בהחלטה נשוא הערעור הודיע עו"ד הראל גולדברג, עוזר היועץ המשפטי ברשות הארצית לשירותי דת, לב"כ המערערכי אין לכלול את התקופה שבין תום כהונתו הראשונה של המערער לבחירתו המחודשת כחלק מהתקופה בה נצברו על ידו זכויות למענק פרישה וכן הורה על שיטת חישוב שונה של השכר הקובע לצורך המענק. מכאן הערעור שבפני. בטרם אדון בערעור לגופו, מוטל עלי לבחון את שאלת סמכותו של עו"ד הראל גולדברג להורות על אופן חישוב המענק, כמו גם על ניכוי סכומים שנטען לגביהם כי שולמו ביתר. ב"כ המערער טוען כי תקנות הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות ביצוע והיוון), תשל"ט-1979 מסמיכות את המנהל הכללי של משרד הפנים (בענייננו המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה) לקבוע את הגמלה המגיעה לזכאי (תקנה 2), ומשלא הואצלה סמכותו של המנכ"ל לאחר החלטתו של עו"ד גולדברג, הינה חסרת ממשות בהיותה בטלה מעיקרה. למרבה הצער, התעלמו ב"כ המשיבים מטענה זו ולא מצאו לנכון להצביע על מקור סמכותו של עו"ד גולדברג. בחינת הוראות התקנות וחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) תשל"ז-1977 החל על עניינו של המערער מכח הוראת סעיף 14(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב] תשל"א-1971, מעלה כי אכן הסמכות שהוענקה למנכ"ל משרד ראש הממשלה מעולם לא הואצלה לעוזרו של היועץ המשפטי בלשכה המשפטית של הרשות הארצית לשירותי דת. יודגש, כי התקנה קובעת את אופן קבלת החלטתו של המנהל הכללי ביחס לשיעורי הגמלה בזו הלשון: "(א) תוך שלושים יום מיום שהיה אדם לזכאי, ישלח הגזבר למנהל הכללי הודעה על הגמלה שלדעתו יש לאשר לאותו זכאי; בהודעתו יפרט הגזבר את דרך קביעת הזכות לגמלה ושיעורה ויצרף להודעה כל מסמך שהומצא לו לצורך הקביעה האמורה. (ב) תוך חמישה עשר יום מיום קבלת הודעת הגזבר כאמור בסעיף קטן (א), יקבע המנהל הכללי את הגמלה המגיעה לזכאי וישלה לו הודעה על כך במכתב רשום; העתק מהודעתו ישלח המנהל הכללי לגזבר." ותקנה 3 אף מונה דרכי השגה בפני הגזבר. מאחר שבענייננו לא הוכח כי הוחלו הנוהלים וכי ההחלטה התקבלה על ידי מי שהוסמך לקבלה, החלטתי לקבל את הערעור ולהורות על ביטולה של ההחלטה. המשיבים ישלמו, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין בתוך 30 יום. ממועד זה ואילך ישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. חברי מועצהמועצה דתיתמשכורת