החלטה בקשה זו הינה בקשה נוספת אשר הגיש מנהלו המיוחד של מועדון כדורגל הפועל רמת גן בפירוק (להלן: "המנהל המיוחד" ו"הקבוצה", בהתאמה), בעניין העברת כספים לקופת הפירוק מאת עיריית רמת גן (להלן: העירייה). 1. בבקשתו הקודמת, היא בש"א 27375/05, עתר המנהל המיוחד (בתוארו אז, כמפרק זמני) להורות לעירייה להעביר לקופת הפירוק את מלוא תקציב הקבוצה לשנת 2006, בסכום של 608,003 ₪. בתחילה, התנגדה העירייה לבקשה, אולם בהמשך לכך, ולאור מכירת הקבוצה, הוסרה התנגדותה העקרונית להעברת התקציב. עם זאת, טענה העירייה טענות בדבר גובה הסכום אותה היא מוכנה להעביר לקבוצה כדלקמן: ראשית, טענה העירייה כי סכום ההקצבה שאושר לשנת 2006 הינו בסך של 419,700 ₪ בלבד. לטענתה, הסכום של 608,003 אשר אושר בתחילה (ובטרם מתן צו הפירוק הזמני) נבע מטעות טכנית בטיוטת ספר התקציב של העירייה, ואילו הסכום אשר הובא בפועל לאישור מועצת העירייה הינו סכום של 419,700 ₪, כאמור. שנית, טענה העירייה כי מסכום זה רשאית היא לקזז סך של 188,303 ₪, וזאת בגין חובות הקבוצה כלפיה. שלישית, הודיעה העירייה כי לאור מכירת הקבוצה בחודש פברואר, זכאית קופת הפירוק לחלק יחסי בגובה 2/12 מההקצבה השנתית לה זכאית הקבוצה לאחר הקיזוז. לאור תגובה זו, הוריתי לעירייה, בהחלטתי מיום 22/2/2006, לשלם לקופת הפירוק את הסכום אשר אינו במחלוקת, ומהווה 2/12 מהסך של 231,397 ₪, הוא סכום ההקצבה השנתית אשר אושר על ידי מועצת העירייה, לאחר קיזוז ובהתייחס לזכאות קופת הפרוק אל מול רוכשי הקבוצה (הזכאים ליתרת ההקצבה בגובה 10/12 מהסכום). באותה החלטה ציינתי כי במידת הצורך, יגיש המפרק בקשה חדשה ומעודכנת באשר ליתרת הסכום שבמחלוקת, ומכאן הבקשה אשר מונחת לפני. 2. בבקשתו דנא, עתר המנהל המיוחד, בתחילה, להעביר סך המהווה 2/12 תקציב הקבוצה הכולל לשנת 2006, (בסך 608,003 ₪), אולם לאחר דין ודברים אשר התנהל בין הצדדים, ובתיווכו של ב"כ הכנ"ר, הסכים המנהל המיוחד להעמיד את סכום ההקצבה על סך של 419,700 ₪, כטענת העירייה. 3. נותרה, אם כן, סוגיה אחת במחלוקת, היא סוגיית הקיזוז אל מול הכספים אשר מיועדים לקופת הפירוק. בעוד שהמנהל המיוחד טוען כי יש להעביר 2/12 מתוך התקציב הכולל שאושר לשנת 2006, בסך 419,700 ₪, טוענת העירייה כי לחשב את הסכום לאחר ניכוי הסך של 188,303 ₪ אותו היא קיזזה, כלומר 2/12 מיתרת התקציב אשר עומדת על סך של 231,397 ₪ בלבד. לכאורה, דין עמדתה של העירייה להתקבל, אולם מסמך אשר צורף לתגובת הכנ"ר לבקשה זו, מלמד כי הענות לעמדת העירייה תעמוד בניגוד לכללי מנהל תקין. ובמה דברים אמורים? ממסמך זה, אשר צורף לתגובת כנ"ר, עולה כי ביום 27/7/2006, במסגרת ישיבת הנהלת העיר, ויתרה העירייה על זכות הקיזוז אל מול רוכש הקבוצה! משמעותה של החלטה זו, היא כי העירייה הסכימה להעביר לידי רוכש הקבוצה את החלק היחסי (10/12) מהסך של 188,303 ₪, הוא הסכום אשר על קיזוזו עומדת העירייה בבקשה דנא! 4. לא אוכל להיעתר לניסיון זה של העירייה ליצור הפרדה מלכותית בתקציבים המגיעים לקבוצה בטרם מכירתה, ולאחר מכן: ראשית, כלל לא ברור על אילו אדנים נסמכת העירייה, בבואה להבחין בין הקבוצה בכסותה החדשה לאחר רכישתה, לבין הקבוצה בכסותה הישנה, ובניהולו של המנהל המיוחד. שנית, וזאת רואה אני בחומרה, התנהלותה זו של העירייה עומדת בניגוד לחובת תום הלב וההגינות המוגברת אשר מצופה ממנה כרשות שלטונית. 5. אשר על כן, ולאור האמור, סבורה אני כי דין בקשתו של המנהל המיוחד להתקבל וכי מוטל על העירייה להעביר את הסכום המהווה 2/12 מתוך התקציב הכולל. בעניין זה אוסיף כי לאחר מכירתה של הקבוצה ולאור העובדה שהמנהל המיוחד אינו עוד מורשה חתימה, הרי שעמידתה הנוקשה של העירייה על ענייני פרוצדורה, עלולה לסכל את העברת התקציב, ובנסיבות אלו, כמו גם לאור האמור לעיל באשר לתום ליבה של העירייה, יועברו הסכומים לאלתר. לאור התנהלותה של העירייה, כמו גם העובדה כי אין זו הבקשה הראשונה אותה נאלץ המנהל המיוחד להגיש בעניין זה, תישא העירייה בהוצאות המנהל המיוחד, ובשכ"ט עו"ד, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, צמוד מהיום ועד ליום התשלום בפועל. פירוק חברה