הועדה הרפואית וכמוה גם הועדה לעררים, מתאפיינות בהיותן טריבונל מקצועי - רפואי, במסגרתו נלמדים הנתונים, הרפואיים והעובדות הרלבנטיות. תפקיד שתי הועדות כאחת הוא - לנתח עובדות ונתונים אלה ולתרגם את הפגימות והליקויים שנמצאו, לאחוזי נכות. מאפיינים אלה של הועדה לעררים, הם העומדים ביסוד ההלכה, לפיה רשאית הועדה לבחון מומים וחוליים שלא נכללו במסגרת הערר שהוגש, על-מנת שתתקבל תמונה מלאה אודות מצב הנפגע לאשורו ואף להפחית את דרגת הנכות שנקבעה לנפגע, אם הממצאים מצדיקים זאת, אפילו לא הוגש ערעור מאת הצד שכנגד. עקרונות אלה חלים גם בהליך של החמרת מצב. אף כאן מוסמכת ועדה רפואית - וועדה רפואית לעררים בכלל זה - לפסוק על פי מצב הנפגע שבפניה בלא שהיא כבולה לקביעות קודמות. אלא שכאן עומדים מספר סייגים הנובעים מטיבו המיוחד של הליך גזזת החמרת מצב: האחד - הועדה אינה מוסמכת לשלול קביעה בדבר קשר סיבתי שנקבע בעבר שעל בסיסו נקבעו אחוזי נכות. קשר סיבתי שנקבע בעבר - בין אם על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון ובין אם על ידי ועדה רפואית לעררים - הוא חלוט ויציב ואין לשנותו סייג זה חל על עניין קביעת הקשר הסיבתי בלבד ולא על עניין קביעת גובה אחוז הנכות לפגימות שהוכרו על יסוד הקשר הסיבתי. אלא שלסייג זה קיים סייג פנימי משלו לפיו הוא לא יחול מקום שהחלטת ועדה רפואית בעבר נגועה בטעות גלויה על פניה, במקרה שכזה מוסמכות הועדות הרפואיות בהליך של החמרה לשנות קביעה מוטעית מן הגלגול הראשון. השני - ועדה רפואית הדנה בתביעה להחמרה מוסמכת לשנות את הקביעה הקודמת ממועד הגשת התביעה ולא למפרע (תקנה 9(ב) לתקנות הגזזת). השלישי - ועדה רפואית המוצאת כי קיים יסוד להפחית משיעור הנכות שנקבע - בין אם הוגש על כך ערעור ובין אם לאו - צריכה לתת דעתה להחלטות קודמות, להביא את הדבר לידיעת הנפגע ולתת לו הזדמנות מתאימה להתמודד עם אפשרות זו, מבחינה מקצועית ובמסגרת זו לאפשר לו, בין היתר, להגיש חוות דעת רפואיות הנוגעות לדבר, סייג זה חל הן על ועדה רפואית לעררים הדנה בערר על החלטה ראשונית, והן על ועדה רפואית מדרג ראשון או ועדה רפואית לעררים הדנה בתביעה להחמרה. סעיף 9 לחוק הגזזת הקים ועדה רפואית מדרג ראשון וועדה רפואית לעררים. לעניין סמכותה של ועדה רפואית לעררים, קובעת תקנה 6(ב) לתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת ועדות וסדרי עבודתן) תשנ"ה-1995 כי הועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית, לשנותה או לבטלה, בין אם נתבקשה לעשות כן ובין אם לאו; הודעה על החלטת הועדה הרפואית לעררים תימסר לעורר. נוסח זה של התקנות בדבר סמכות הועדה הרפואית לעררים דומה להגדרת סמכותה של ועדה רפואית לעררים לפי חוק הביטוח הלאומי (השוו תקנה 30(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956). מכאן שכוחה של ההלכה בעניין סמכותן של ועדות רפואיות לעררים לפי חוק הביטוח הלאומי יפה גם לעניין סמכותה של ועדה רפואית לעררים לפי חוק הגזזת. ועדה רפואית, מעצם טיבה, הינה ועדה של מומחים, בבחינת גוף מקצועי - רפואי המוסמך לקבוע את מצבו הרפואי של הנפגע. ועדה רפואית אינה גוף שיפוטי. הועדה אינה מכריעה בסכסוך הבא בפניה או בערעור המוגש לה. הועדה הרפואית בודקת את הנפגע וקובעת ממצאים רפואיים - מקצועיים על יסוד בדיקתה ועל יסוד החומר הרפואי המוגש לה. כך ועדה רפואית מדרג ראשון וכך ועדה רפואית לעררים. אף זו האחרונה - מעצם טיבה כוועדה של מומחים לדבר - מוסמכת לבחון מחדש את עניינו של נפגע שבא בפניה ולקבוע לו אחוזי נכות על פי מיטב שיפוטה המקצועי, בשונה מקביעת ועדה מדרג ראשון, ובלא מגבלת הערר שהוגש לה. גזזתהחמרת מצב