החלטה 1. בהליך זה מבוקש ליתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 22.08.02, וזאת על-פי סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (להלן: חוק בתי המשפט) ועל-פי תקנה 10 לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג - 1993 (להלן: תקנות הגישור). 2. הצדדים החליטו, מלכתחילה, לפתור את הסכסוך ביניהם בהליך גישור, ועל כן לא הוגשה תביעה לבית המשפט. 3. הצדדים החלו בהליך גישור, אולם בישיבת הגישור השניה דחו הצדדים את המלצתו של המגשר בדבר אופן פתרון הסכסוך, והליך הגישור הופסק. 4. לאחר מכן המשיכו הצדדים בהידברות ישירה ביניהם, ובסופו של דבר הגיעו להסכם פשרה כאמור לעיל. 5. המבקשים הגישו את התובענה דנן, בהליך של המרצת פתיחה, ובה מבקשים הם ליתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה, תוך הסתמכות על ההוראות שבחוק בתי המשפט ובתקנות הגישור לעניין מתן תוקף פסק-דין להסדר גישור. המבקשים מבקשים לראות את הסכם הפשרה כאילו הושג בהליך של גישור, מהטעם שהליך כזה היה ראשיתו של תהליך ההידברות ביניהם. למרות שההסכם הושג לאחר שהופסק הליך הגישור, ומחוץ למסגרת של הליך כזה, מסתמכים המבקשים על קיומו של הליך הגישור בראשית הדרך. המבקשים מסבירים כי הבקשה ליתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה הוגשה לצורך הצגת ההסכם לפני רשויות המס, וזאת על-פי המלצת רואה החשבון שלהם. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובהוראות הדין הרלוונטיות, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות. 7. "גישור" מוגדר בסעיף 79 ג' (א) לחוק בתי המשפט: "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו". "הסדר גישור" מוגדר באותו סעיף: "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור". 8. הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים דנן אינו עונה על ההגדרות הללו. הליך הגישור שהחלו בו הופסק, מבלי שהגיעו להסכם. ממילא, ההסכם שהושג ביניהם לאחר מכן לא הושג "בסיומו של הליך גישור", כנדרש על-פי ההגדרה של "הסדר גישור". 9. סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט, שעליו מסתמכים המבקשים, מסמיך את בית המשפט ליתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור, שהושג בהליך של גישור, כמשמעותו בהגדרה שצוטטה לעיל, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך. 10. בענייננו אמנם לא הוגשה תובענה אולם שאר מרכיבי הסמכות, קרי: הליך של גישור והסדר גישור שהושג בסיומו - אינם מתקיימים. 11. תקנות הגישור נועדו לבצע את הוראות חוק בתי המשפט בעניין גישור, וממנו הן שואבות את ההגדרות של "גישור" ושל "הסדר גישור". תקנה 10 לתקנות הגישור עוסקת בבקשה למתן תוקף של פסק-דין להסדר גישור, לפי סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט. פשיטא שאין תקנות הגישור חלות על הסכם פשרה שאינו בא בגדר סעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט. 12. יש כמובן לברך על כל הסכם פשרה, אשר צדדים לסכסוך הגיעו אליו תוך הידברות הדדית וללא התדיינות בערכאות. עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך ליתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה, אלא אם הושג בסיומו של הליך גישור, בהתאם לסעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט. 13. הסכם הפשרה דנן לא הושג בדרך זו, ועל כן אין לבית המשפט סמכות להעתר לבקשה. לפיכך הבקשה נדחית. 14. ביחד עם התובענה הוגשה הבש"א שבכותרת ובה בקשה לפטור את המבקשים מאגרה, בעיקר מהטעם שלא הוגשה תובענה ולא התנהל כל הליך לפני בית המשפט, ובית המשפט מתבקש אך ליתן להסכם תוקף של פסק-דין לצורך הצגתו לפני רשויות המס. 15. צר לי, אך אני סבורה שגם בקשה זו דינה להידחות, מאותם טעמים שבגינם דחיתי את הבקשה שבתובענה העיקרית. 16. תקנה 15 (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח - 1987 קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על החזרת האגרה, אם הסכסוך הועבר להכרעה בבוררות "או הסתיים בהסדר פישור כמשמעותו, בסעיף 79 ג' לחוק" (הכוונה לחוק בתי המשפט). על-פי ההפנייה לסעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט; ובהתאם לסעיף 25 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, יש לקרוא כיום "גישור" תחת "פישור". 17. תקנה 15 (ב) האמורה אינה מתייחסת במפורש להסדר גישור שהושג בהליך גישור, שנעשה ללא הגשת תובענה כלל, אך אני סבורה כי לנוכח הוראת סעיף 79 ג' (ח) לחוק בתי המשפט, ובהסתמך על תכלית החקיקה בעניין גישור, ניתן היה לפטור את המבקשים מאגרה, לו היה מדובר בהסדר גישור, כמשמעותו בסעיף 79 ג' לחוק בתי המשפט. 18. דא עקא, הסכם הפשרה דנן אינו בגדר "הסדר גישור" כאמור, והפועל היוצא הוא כי אין בידי סמכות להענות לבקשה לפטור מאגרה . 19. סיכומו של דבר, אני דוחה הן את הבקשה שבתובענה העיקרית והן את הבקשה לפטור מאגרה. 20. בתובענה זו אין למעשה "צד שכנגד" (הצד השני להסכם הפשרה נתן מראש את הסכמתו, בסעיף 13 להסכם, כי המבקשים יוכלו לבקש מבית המשפט ליתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה). על כן, אין צו להוצאות. גישורמתן תוקף של פסק דיןיישוב סכסוכים