טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות


בפי המבקשים היו טענות רבות בנוגע לאופן ניהול הבוררות.


להלן החלטה בסוגיית טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות: החלטה     

     בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' פרקש) בהפ"ב 47964-03-10 ובהפ"ב 34583-03-10 מיום 17.10.2010 לפיו נדחתה בקשה לביטול פסק בוררות שהוגשה על ידי המבקש 1 ונתקבלה בקשת המשיב לאישור הפסק.

רקע
1.     בין המבקש 1 (להלן: המבקש) לבין המשיב התגלע סכסוך, בין היתר בנוגע למבקשות 2 ו-3, חברות פרטיות. ביום 24.1.2010 חתמו השניים על הסכם בוררות קצר ולפיו הסכימו הצדדים כי הסכסוכים ביניהם בעניין "השותפות" במבקשות 2 ו-3 יתבררו לפני הבוררים הרב י' וולף והרב ב' גורדון.      הצדדים הסכימו כי הבוררים יוכלו לשמוע צד אחד ללא נוכחות הצד השני. כן צויין במפורש בהסכם הבוררות כי מינוי הבוררים נעשה על אף מעורבותם של הבוררים באחד מנכסי החברות:
"על אף מעורבותם של הבוררים הנ"ל באחד מנכסי חברת ויוסיף לך בע"מ [המבקשת 2 - י.ד], לגבינו אין הם נוגעים בדבר ומקבלים ע"ע את פסיקתם כתוקף שטרי בוררות המועילים ע"פ תורתינו הקד' וע"פ חוקיהם."

     כאן המקום להבהיר כי מעורבות הבוררים הנזכרת בהסכם הבוררות עניינה בהלוואה שנתנו למבקשת 2 לצורך הקמת פרויקט מגורים ובמעורבותם בבניית הפרויקט. בין היתר הוסכם בין הבוררים לבין המבקשת 2 כי המשיב יישא באחריות לשיווק הדירות בפרויקט זה.

2.     על פי הסכם הבוררות ניהלו הצדדים בוררות שהסתיימה במתן פסק בוררות ביום 16.2.2010. בפסק הבוררות נקבע, בין היתר, כי על המבקשות 2 ו-3 לשלם סכומים שונים למשיב ולחברה שבבעלותו וכי על המשיב לשלם סכומים שונים למבקשים. עוד נקבע כי "הבוררים יפעלו למכור את רח' הירקון כשלד גמור על מנת להימנע מסכסוך מתמשך ומיותר בין הצדדים". קביעה אחרונה זו נוגעת לנכס שבגינו נתנו הבוררים הלוואה למבקשת 2. עוד נקבע כי המבקשת 2 "מחויבת לחברת דניקוב [חברה בבעלות המשיב - י.ד] שוי 10% מנכסיה". לטענת המבקשים, המדובר למעשה בהוראה לפיה על המשיב לנתק את קשריו העסקיים עם המבקשת 2.

3.     ביום 28.3.2010 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הבוררות. המשיב מצידו הגיש בקשה לאישור פסק הבוררות. בבקשתו טען המבקש כי חתם על הסכם הבוררות מבלי שהבין את תוכנו של ההסכם ומבלי שהוסבר לו תוכן זה עד תום. לטענתו, הדבר מקים עילה לביטול פסק הבוררות בהתאם לסעיף 24(1) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות). כן טען המבקש כי הגם שידע שקיימת הכרות מוקדמת בין הבוררים למשיב, רק לאחר מתן פסק הבוררות הבין כי המדובר ביחסים הדוקים, וכי הבוררים פעלו בהיותם בניגוד עניינים ובמשוא פנים. המבקש הוסיף וטען בהקשר זה כי קביעות הבוררים בפסק הבוררות מאפשרות להם לבטל את הסכם ההלוואה שכרתו עם המבקשת 2 ושהיה להם עניין להשתחרר ממנו. לטענת המבקש, הדבר מקים עילה לביטול פסק הבוררות בהתאם לסעיפים 24(2) ו-24(10) לחוק הבוררות. עוד טען המבקש כי הליכי הבוררות נוהלו במהירות, בשעות לילה מאוחרות ובשפה העברית אותה הוא אינו מבין כראוי. כן נטען כי לא איפשרו לו להגיש מסמכים שונים, כי לא התקיים דיון במעמד הצדדים וכי לא נמסרו לו הפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו. לטענת המבקש, הדבר מקים עילה לביטול פסק הבוררות בהתאם לסעיף 24(4) לחוק הבוררות. המבקש הוסיף וטען כי הבוררים פעלו ללא סמכות שכן בפסק הבוררות חייבו את המבקשות 2 ו-3 בחיובים שונים, בעוד שאלה לא היו כלל צד להסכם הבוררות. לבסוף, טען המבקש כי תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור בשל האופן בו נוהל ההליך.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי
4.     בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא סתר את החזקה לפיה משחתם על הסכם הבוררות, הבין את תוכנו והסכים לאמור בו. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש ידע על קשרי הבוררים עם המשיב ובכל זאת הסכים להתדיין לפניהם. בהקשר זה אף נקבע כי טענת המבקש לפיה קביעות הבוררים בפסק הבוררות מסייעות להם להשתחרר מחוזה בינם לבין אחת החברות לא הוכחה כדבעי.

5.     באשר לטענת המבקש לפיה לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להעלות טענותיו, קבע בית המשפט המחוזי כי הגם שהליך הבוררות נוהל בפרק זמן קצר, הרי שהתקיימו מספר ישיבות בוררות אשר מן הפרוטוקול שנרשם בהן עולה כי נשמעו טענות הצדדים. כן נקבע כי שמיעת הצדדים בישיבות נפרדות אינה משמשת עילה לביטול פסק הבוררות, שכן הצדדים הסכימו לכך באופן מפורש בהסכם הבוררות ומאחר שהמבקש ידע על כך ולא הלין על כך לפני הבוררים. בנוסף, דחה בית המשפט המחוזי טענה של המבקש לפיה הבוררים לא הכריעו בבקשה שהגיש להגשת מסמכים. בעניין זה נקבע כי בקשה כאמור לא נזכרת בפרוטוקולים וכי מפרוטוקול הדיון האחרון שנערך עולה במפורש כי הבוררים ראו בה פגישה האחרונה ואף על פי כן לא מצא לנכון המבקש להתריע בפני הבוררים כי קיימת בקשה תלויה ועומדת מטעמו להגשת מסמכים.

6.     באשר לטענת המבקש כי הבוררים פעלו ללא סמכות כאשר חייבו את המבקשות 2 ו-3, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת המשיב לפיה המבקש הציג את עצמו לפני הבוררים כמי שמייצג את חברות אלה שהיו בשליטתו, וכי על בסיס מצג זה התנהלה הבוררות בסכסוכים. כן קבע בית המשפט המחוזי כי לשון הסכם הבוררות תומכת בעמדת המשיב לפיה החברות היו צד להסכם הבוררות. בנוסף, דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקש לפיה פסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור או איננו סופי.

7.     בית המשפט המחוזי אישר את פסק הבוררות. כמו כן קיבל את בקשת המשיב להטלת עיקול זמני על נכסים שונים של המבקש לצורך הבטחת ביצועו של פסק הדין.

     מכאן בקשת רשות הערעור.
     
הבקשה להוספת ראיות
8.     עוד קודם לתיאור טענות המבקשים, יסופר כי בד בבד להגשת בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים בקשה להוספת הראיות הבאות: פרוטוקולים של ישיבות בבוררות שהתנהלה בין הבוררים למבקש וחלקים מתמלול הקלטות של שיחות שהתקיימו בין המבקש לבין הבוררים. לטענת המבקשים, לאחר מתן פסק הבוררות התנהל הליך בוררות בין המבקש לבוררים, אשר הפרוטוקולים מישיבות הבוררות נמסרו למבקש רק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי. כן נטען כי רק לאחרונה התאפשרה הגשת תמלול השיחות וזאת בשל "עיכובים טכניים". המבקשים טוענים איפוא כי לא היה באפשרותם להציג את הראיות שהגשתן מתבקשת לפני בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשים, מסמכים אלו שצירופם מתבקש, מבססים את טענתם בדבר ניגוד העניינים בו היו מצויים הבוררים.

     המשיב הגיש תגובה לבקשה זו ובה טען, בין היתר, כי לא הוצגו טעמים מספיקים להוספת הראיות בשלב זה.

     המבקשות הגישו בקשה להתיר להן להגיש תשובה לתגובת המשיב, אולם נוכח הידרשותי לראיות שצירופן התבקש במסגרת החלטתי (כמפורט להלן), איני מוצא מקום לדון בה.

נימוקי בקשת רשות הערעור
9.     בהסתמך על הראיות החדשות שצירופן התבקש, שבים המבקשים וטוענים כי פסק הבוררות ניתן בעוד הבוררים נתונים בניגוד עניינים חמור. בהקשר זה מדגישים המבקשים כי לבוררים היה אינטרס אישי בבוררות בשל השפעת קביעותיהם על סכסוך אחר שהיה להם עם המבקש בגין הסכם הלוואה בו הם נקשרו עם המבקשת 2, וכי הבוררים ניצלו את תפקידם על מנת לקבוע קביעות בפסק הבוררות שישרתו אותם עצמם בסכסוך בינם לבין המבקש. בתמצית, טענת המבקשים הינה כי בפסק הבוררות נקבע כי על המשיב להיפרד מהמבקשת 2, נקבע מהו ערכו הנוכחי של הנכס נושא ההלוואה וכן נקבע כי הבוררים יפעלו למכור את הנכס לצד שלישי במצב של שלד גמור. לטענת המבקשים, קביעות אלה, ובפרט הקביעה לפיה על המשיב להתנתק מהמבקשת 2, מהווה את הבסיס לתביעה אותה הגישו נגדו הבוררים בטענה להפרת הסכם ההלוואה שנכרת בינם לבין המבקשת 2, שכן באותה התביעה טענו הבוררים כי התנתקות המשיב מן המבקשת 2 מהווה הפרה של ההסכם. לטענת המבקשים, יש בכך כדי ללמד על ניגוד העניינים בו היו מצויים הבוררים.

     המבקשים שבים וטוענים כי פסק הבוררות, המחייב את המבקשות 2 ו-3, ניתן בחוסר סמכות, שכן הן לא היו צד להסכם הבוררות או לבוררות עצמה. לחלופין נטען כי היה על בית המשפט המחוזי להורות על צירופן של המבקשות 2 ו-3 להליך. כן טוענים המבקשים כי הבוררים חרגו מסמכותם בקביעתם בנוגע להסכם ההלוואה בינם לבין המבקש. עוד שבים המבקשים על טענותיהם לפיהן הבוררים אינם ראויים לאמון הצדדים, לפיהן נפלו טעויות מהותיות בפסק ולפיהן לא ניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו. לבסוף, טוענים המבקשים כי נוכח עיוות הדין שנגרם להם ומשיקולי צדק יש מקום ליתן רשות ערעור.

דיון והכרעה
10.     לאחר עיון בבקשה, סבורני כי יש מקום לדחותה אף ללא קבלת תגובת המשיב. כידוע, רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית - משפטית או ציבורית - החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין [ראו: רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז (6) 605 (2004); רע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זוהר חי, פסקה 16 לחוות דעתי והאסמכתאות הנזכרות שם (לא פורסם, 5.5.2010)]. הבקשה שלפניי לא מעוררת כל עילה להתערבות בית משפט זה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר אין בו דבר החורג מגדר עניינם הקונקרטי של הצדדים. בנוסף, איני סבור כי למבקשים נגרם עיוות דין כלשהו כנטען על ידם וכפי שאפרט להלן.

11.     בפתח הדברים אציין כי בפי המבקשים טענות רבות בנוגע לאופן ניהול הבוררות. באופן כללי, סבורני כי בצדק דחה בית המשפט המחוזי את טענותיהם בעניין: כך, בנוגע לקיומן של פגישות נפרדות עם בעלי הדין - עניין עליו הסכימו הצדדים מפורשות בהסכם הבוררות [השוו: רע"א 8389/07 פגורי נ' טאיב (לא פורסם, 25.2.2008), פסקה 10 להחלטתי (להלן: עניין פגורי)]; כך, בנוגע לטענה בדבר אי מתן אפשרות להציג מסמכים - עניין עליו לא השיג המבקש בזמן אמת ושלא מצא כל ביטוי בפרוטוקולים [השוו: עניין פגורי, בפסקה 9]; וכך, בנוגע לפרק הזמן הקצר בו נוהלה הבוררות, לאחר שנתברר כי התקיימו מספר ישיבות בה נשמעו טענות הצדדים. כמו כן, סבור אני כי לא נפל כל פגם בקביעות בית המשפט המחוזי לפיהן לא קמה עילה לביטול פסק הבוררות בהתאם לסעיפים 24(1) ו- 24(10) לחוק הבוררות. שותף אני אף לקביעת בית המשפט המחוזי לפיה יש לדחות את טענות המבקשים הנוגעות להעדר סמכות מצד הבוררים לחייב את המבקשות 2 ו-3 והנוגעות לניגוד עניינים בו היו מצויים הבוררים, על פי טענת המבקשים. באשר לשתי טענות אלה, אבקש להרחיב מעט את היריעה. אעיר כי קביעותיי המפורטות להלן נעשות אף בהסתמך על הראיות החדשות אותן עתרו המבקשים לצרף (ומבלי להכריע האם בקשתם בעניין זה עומדת בתנאים לקבלתה).

12.     ראשית, באשר לטענת ניגוד העניינים שבפי המבקשים. לא בכדי ציטטתי את חלקו של הסכם הבוררות שנערך בין הצדדים. המבקש הסכים להתקשר בבוררות עם המשיב בידיעה מוחלטת כי הצדדים - הוא והמשיב - מקיימים קשרים עסקיים עימם, המוציאים את ביטויים בהסכם ההלוואה שנערך בינם לבין המבקשת 2. זוהי נקודת המוצא לבחינת טענת ניגוד העניינים. משהסכים המבקש כי הבוררים ידונו בסכסוך שהתגלע בינו לבין המשיב בנוגע לשותפות במבקשות 2 ו-3, היה עליו להביא בחשבון כי אחת מן התוצאות האפשריות, מטבע הדברים כאשר מדובר בסכסוך עסקי, היא כי ייקבע כי על המבקש והמשיב לפרק את השותפות ולהיפרד איש איש לדרכו. אם לדבר הייתה השפעה עקיפה, כנטען על ידי המבקש, על מערכת היחסים העסקית של הבוררים עם המבקשת 2, הרי שאין הדבר מקים לו עילה לביטול פסק הבוררות, שכן הוא הסכים להתדיין לפני הבוררים בהליך בוררות [השוו: רע"א 8005/08 קבוצת גיאות בע"מ (לשעבר פאפאגאיו שירותי מזון בע"מ) נ' תפעול בע"מ (לא פורסם, 8.3.2009)]. זאת ועוד, עיון בפרוטוקולים של הבוררות שהתקיימה בינו לבין הבוררים מעלה כי טענת הבוררים להפרת הסכם ההלוואה לא התבססה בשום צורה או אופן על קביעותיהם בהסכמי הבוררות. אכן, אחת מיני טענותיהם הרבות הייתה כי החלפת הנהלת המבקשת 2 הביאה לכך שהמשיב אינו פועל לשם שיווק הדירות אולם טענה זו נשענת על הסכסוך שפרץ בין המבקש למשיב עוד קודם למתן פסק הבוררות (ושלמעשה הביא אותם לבוררות), ואינה נטענת כפועל יוצא או בהסתמך על קביעותיהם בפסק הבוררות. לא זו אף זו, טענות ניגוד העניינים אותן טוען המבקש לפנינו, לא בא זכרן כטענות הגנה במסגרת הבוררות המתנהלת בינו לבין הבוררים. למעשה, במסגרת הדיון שהתקיים הביע המבקש - באמצעות בא כוחו - את חוסר נכונותו לאפשר למשיב להמשיך בשיווק הדירות והציע למצוא משווק אחר. לבסוף, מן המסמכים שביקשו המבקשים לצרף עולה כי במבחן התוצאה לא היה קשר בין קביעות הבוררים בפסק הבוררות לבין גורלו של הנכס לגביו היו הצדדים קשורים בקשרים עסקיים: הליך הבוררות שהתקיים בין הצדדים הסתיים בהסכמה ומבלי שניתן כל ביטוי לקביעות הבוררים במהלך הדיונים שהביאו להסכמה זו.
13.     אף בטענת חוסר הסמכות לא מצאתי כי יש ממש. אכן, המבקשות 2 ו-3 לא היו צד להסכם הבוררות, והדבר מעורר קושי [ראו: סעיף 1 לחוק הבוררות]. יחד עם זאת, יהיו מצבים בהם על אף כי צד לא חתם ממש על הסכם הבוררות, מהתנהלותו או נוכח מערכת היחסים בינו לבין הצדדים להסכם יכירו בו כצד להסכם [ראו למשל: רע"א 9542/06 ליכטנשטיין נ' איי.אי.ג'י החזקות במשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 14.1.2010), פסקה 19 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה (להלן: עניין ליכטנשטיין) והאסמכתאות הנזכרות שם; רע"א 6749/10 ויינברג נ' רייסנר (לא פורסם, 2.11.2010) (להלן: עניין ויינברג); סמדר אוטולנגי בוררות-דין ונוהל כרך א' 92-88 ו-118-108 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005), והשוו: רע"א 8113/09 אלייד סוכנות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ (לא פורסם, 2.11.2010)]. המקרה שלפניי נימנה על אותם המקרים.

     תחילה יצויין כי הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה על ידי המבקש ועל ידו בלבד. רק במסגרת בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה צורפו המבקשות 2 ו-3 כצד. עניין זה כשלעצמו מעורר קושי שכן טענה בנוגע להעדר סמכות של הבוררים לחייב את המבקשות 2 ו-3 צריכה הייתה להישמע מפיהן. המבקש, על אף שליטתו במבקשות 2 ו-3 וזהות האינטרסים בינו לבינן, נמנע מלצרפן להליך לפני בית המשפט המחוזי ונמנע מלבקש את צירופן (על שליטתו בהן, אפרט מיד). שנית, מטיעוני הצדדים לפני הבוררים (כפי שאלו מצאו את ביטויים בין היתר בנספח ה' שצורף לבקשת רשות הערעור) עולה כי למבקש שליטה במבקשות 2 ו-3 וכי הוא בעל אינטרסים זהים לחלוטין לאינטרסים שלהן. למעשה, ממסמך זה עולה כי מערכת היחסים העסקית בין המבקש למשיב נוהלה באמצעות ועל ידי המבקשות 2 ו-3. במסגרת ההליך שלפנינו (ודומה כי כך היה הדבר גם במסגרת הבוררות שהתנהלה) מציג עצמו המבקש כנציג המוסמך של המבקשות 2 ו-3, בין היתר מאחר שהוא אשר חתום, כנציגן, על ייפוי הכוח לבאי כוחן. בנסיבות אלה, ובפרט נוכח האמור בנספח ה' הנזכר לעיל, סבורני כי הקרבה המשפטית בין המבקש לבין המבקשות 2 ו-3 כה גדולה, עד כי ניתן לראות את השלושה כאילו הם אחד. זאת ועוד, מעשית עניינו של הסכסוך בין הצדדים הוא ביחסים עסקיים שקיימו המבקש והמשיב, בחובשם כובעים משפטים שונים ששימשו להם בערבוב, לצורך מימוש השותפות העסקית ביניהם [השוו: עניין ויינברג, פסקה 15 להחלטתי; עניין ליכטנשטיין, בפסקה 19; רע"א 4913/92 אלדא-סוכנות נסיעות בע"מ נ' בוא ניסע בע"מ (לא פורסם, 31.12.1992), פסקה 7 לפסק הדין]. לכך יש להוסיף כי מפרוטוקול הדיונים ונספח ה' הנזכר לעיל, שהווה את הבסיס למתן פסק הבוררות, עולה כי בשום שלב בבוררות לא טען המבקש, שכאמור התיימר לטעון טענות בשם המבקשות 2 ו-3 לפני בית המשפט המחוזי ומציג עצמו כנציג המוסמך של המבקשות 2 ו-3 לפנינו, כי המבקשות 2 ו-3 אינן צד להליך הבוררות וכי אין מקום להטיל עליהן חיובים כלשהן. נוכח כל הטעמים המפורטים לעיל, איני סבור כי קמה עילה לביטול פסק הבוררות מחמת חריגה מסמכות של הבוררים.
     
14.     סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. משזו התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידי המבקשים. משלא התבקשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק בוררות

  2. תקנות הבוררות

  3. ערעור בוררות

  4. תניית בוררות

  5. מוסד הבוררות

  6. הסכם בוררות

  7. הארכת בוררות

  8. הליך בוררות

  9. ביטול הליכי בוררות

  10. עורך דין בוררות

  11. הסכם - בוררות

  12. מה זה אבעיה ?

  13. בוררות - חובת הנמקה ?

  14. אישור פסק בוררות

  15. תיקון פסק בוררות

  16. פרשנות פסק בוררות

  17. בוררות בין שכנים

  18. סיכול פניה לבוררות

  19. בוררות בנושא ליקויי בניה

  20. עיקול זמני בוררות

  21. סעיף 23 לחוק הבוררות

  22. נטישת הליכי בוררות

  23. ערעור בעניין בוררות

  24. סעיף בוררות חוקת ההסתדרות

  25. איגוד ערים - בוררות

  26. סעיף 29 חוק הבוררות

  27. סעיף 5 לחוק הבוררות

  28. סעיף 29 לחוק הבוררות

  29. בוררות בין עורכי דין

  30. סעיף 24 לחוק הבוררות

  31. פרוייקט בניה - בוררות

  32. טעות גלויה בפסק בוררות

  33. חובת בוררות - צו מניעה

  34. הסכם בוררות לאחר סכסוך

  35. אישור פסק בוררות רבנים

  36. תיקון טעות בפסק בוררות

  37. בקשה לאישור פסק בוררות

  38. בקשה למתן הנחיות בהליך בוררות

  39. סעיף 24(4) לחוק הבוררות

  40. הפרת זכות סירוב ראשונה

  41. שימוש במקרקעין - בוררות

  42. עיקולים לפי חוק הבוררות

  43. ביקורת שיפוטית - בוררות

  44. ערובה לביצוע פסק בוררות

  45. הסכם בוררות בית דין רבני

  46. סעיף 24 (10) לחוק הבוררות

  47. הפרה מתמשכת של התחייבות

  48. בקשה לאשר פסק בוררות חלקי מוטעה

  49. סעיף בוררות בהסכם מייסדים

  50. חקירה נגדית בהליך בוררות

  51. פיצויי פיטורים מוגדלים - בוררות

  52. תניית בוררות בית דין רבני

  53. חלוקת רכוש משפחתי - בוררות

  54. קניית דירה בשוויץ - בוררות

  55. פרשנות תניית בוררות בהסכם

  56. התנגדות הסתדרות פיטורים - בוררות

  57. טופס בקשה להזמנת עד לבוררות

  58. פסק דין הצהרתי – ביטול הסכם בוררות

  59. העברת תיק בוררות בחזרה אל בית משפט

  60. פסק בוררות מנוגד לתקנת הציבור

  61. תנאי הסכם על בוררות בעניין שכר טרחה

  62. טענות בנוגע לאופן ניהול בוררות

  63. ההבדל בין פסק ביניים לבין החלטה

  64. בית דין רבני בוררות - דיני עבודה

  65. סעיף 24(3) לחוק הבוררות - חריגה מסמכות

  66. בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול הפסק

  67. החלטת ביניים - סעיף 23 לחוק הבוררות

  68. טופס הודעה על בקשה לאישור פסק בוררות

  69. תיקון פסק בוררות לאחר אישור ע"י בית משפט

  70. בקשה לאשר עיקול זמני במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות

  71. עיכוב הליכי בוררות למרות פגמים בהתנהלות המבקש

  72. בקשה לאישור הסדר בוררות - סעיף 350 ו 351 חוק החברות

  73. תביעת השבה של סכום ששולם ביתר במסגרת הליכי בוררות

  74. חלפו מעל 45 יום בין מתן פסק הבוררות לבין הגשת הבקשה לביטולו

  75. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון