1. התובעת התקשרה בעסקת רכישת משאית עם הנתבעת 3, כאשר נתבעת זו, אבגל, היתה מעין מתווך, ובגדר העסקה נתן מנהל התובעת, מר מזוז שמעון, הוראה לסניף הבנק, הנתבע 1, שם התנהל חשבון החברה, להעביר סכום של כ- 135,000 ₪ בהעברה בנקאית לחשבון אבגל, המתנהל אצל הנתבעת 2.   העברה בנקאית זו נחתמה, בצורת טופס הוראה, ביום שישי, 29.10.99, בשעה 11:59. במעמד זה ולבקשת מנהל התובעת, הועבר על ידי בנק המזרחי גם שדר פקס' ובו צילום פקודת העברה ושוגר ישירות למכשיר הפקס' של סניף בנק הפועלים הנ"ל.   זמן קצר אחרי שעזב מר מזוז את סניף בנק המזרחי, נודע לו שכנראה מדובר בעסקת "עוקץ" וכי אבגל רימתה אותו ולקוחות אחרים רבים כמותו, שכנראה לא יזכה לקבל את המשאית שרכש וכי יש שמועה שמנהלי אבגל נטלו כספי הלקוחות ואף נמלטו לחו"ל.   מנהל התובעת חזר לסעיף הבנק, בסמוך לשעה 13:30 באותו יום שישי וביקש לבטל את העברת הסכום האמור לחשבון אבגל ולהחזיר את הגלגל אחורנית.   נסיונו זה של מנהל התובעת, אשר לא צלח, הוא ביסוד התביעה הנוכחית, וזאת לאחר שהתברר שאכן התובעת נפלה בפח, וכספה שהועבר לחשבון אבגל ירד לטמיון, מבלי שהתמורה לעסקה, אותה משאית, תגיע לחזקתה או לבעלותה.   התובעת טוענת כלפי שני הבנקים, כי היה עליהם להשיב לה את סכום ההעברה וכי ניתן וצריך היה לכבד את רצונו, הנכון לשעה 13:30, כאמור, לבטל את הוראת ההעברה שנעשתה כשעה וחצי קודם לכן.   2. אין חולק כי בפועל נעשו פעולות על ידי בנק המזרחי, שנחזו להיות כיבוד הוראת הלקוח וביטול העברת הסכום לבנק הפועלים. הבנק טוען כיום כי מדובר היה בהפגנת רצון טוב כלפי הלקוח, כאשר כבר אז היה די ברור שמהיבט משפטי ומהיבט הנהלים הבין-בנקאיים, לא היה זה נסיון צליח וכי העברת הסכום היתה בלתי הדירה ובלתי ניתנת לביטול מיד ובסמוך לביצועה, מסיבות שיפורטו בהמשך.   בנק הפועלים אף הוא גורס כי לא היתה לתובעת או לבנק המזרחי כל זכות לבטל את ההעברה, לאחר ביצועה, לא היתה חובה על בנק זה לכבד את מה שנחזה להיות הוראת ביטול מאוחרת להעברה ואף אין בידו זכות, כך טוען בנק הפועלים, להוציא מחשבון לקוחו את הכסף המועבר ולהשיבו לתובעת.   3. נסיון הביטול שנעשה על ידי בנק המזרחי, התמקד בשיגור טופס לבנק הפועלים ביום 31.10.99 בשעה 14:27 (נספח ב' לכתב הגנת בנק הפועלים), כאשר נאמר בשולי הטופס, כי "פעולת ההעברה שבוצעה לבנק הפועלים ביום 29.10.99, בוטלה על ידי הלקוח באותו יום"   בנק הפועלים סרב להכיר במסמך זה כהוראת ביטול תקפה, ולטעמו, אין לבנק סמכות לבטל פעולת זיכוי בחשבון לקוח ולחייב חשבונו בסכום ההעברה ללא אישור של בעל החשבון, ולטענת הבנק שלא נסתרה, אותה עת, כבר התקבל בסניף באמצעות המסלקה אותו זיכוי מקורי, כלומר, הוראת ההעברה הפיזית, מעבר לשדר הפקס שנשלח כזכור כבר ביום שישי בצהריים.   יאמר מיד, כי, התובעת לא הראתה כל דופי בפעולות בנק הפועלים כמתואר לעיל, לא הוכיחה כי היתה חובה כלשהי מן הדין או מהסכם על הבנק הזה לבטל את זיכוי לקוחו או כי בכלל מותר היה לבנק הפועלים לעשות כן, אף לו רצה, ללא הסכמת לקוחו.   אין כלפי בנק הפועלים כל עילה שהיא, אף טרם שדנתי בנפקותו של אותו שדר פקס מיום שישי בצהריים, שכפי שנראה, יש לו חשיבות מכרעת גבי היחסים בין התובעת לבנק המזרחי, וכפי שנראה, ומעבר לצריך ביחס לבנק הפועלים, הרי גם כלפיו חשיבותו רבה.   יש להתמקד איפוא בטענות התובעת כלפי בנק המזרחי, אשר לכאורה, וכמובהר לעיל, ניסה לכבד את רצון לקוחו והעביר לבנק הפועלים מה שנחזה להיות הוראת ביטול ההעברה.   עוד יש לציין שבפועל חוייב חשבונה של התובעת אצל בנק המזרחי, רק לאחר שאותה הודעת ביטול סורבה על ידי בנק הפועלים נחרצות, והחיוב בוצע רק סמוך ל- 03.11.99, כאשר מנהל התובעת מאמין ומקווה שאכן הביטול צלח וכי כספו ניצל.   4. אם נתעלם לשעה קלה משדר הפקס שנעשה בסמוך ומיד לאחר שמנהל התובעת חתם על הוראת ההעברה מסניפו לחשבון אבגל, נמצא כי בנק המזרחי יכול היה לפעול בזריזות ובנחישות ולעצור את ההעברה כפי שביקש לקוחו.   לענין זה, שמענו עדות מפורטת ובהירה שמצאתי לאמצה במלואה, וזה מטעם מר מאיר ניסים, מנהל מחלקת המסלקה של בנק המזרחי, בעל נסיון של מעל 20 שנה, ואשר חבר במותב הבינבנקאי העוסק בסוגיות של סליקה בין הבנקים וברורים הכרוכים בכך.   לפי עדותו (ישיבת 23.05.02), באותה תקופה, נעשתה הסליקה בין הבנקים באמצעות העברה פיזית של החומר מהסניפים למרכז הסליקה של הבנק, ומשם, למרכז הסליקה הבינבנקאי, כאשר בימי שישי, החומר היה מגיע למרכז של בנק המזרחי, אולם מועבר פיזית רק במוצ"ש למרכז הסליקה הבינבנקאי.   כל עוד מצוי הטופס במשמורת בנק המזרחי, כלומר, בדרכו מהסניף למרכז הסליקה של הבנק בתל אביב וכל עוד לא יצא במוצ"ש לכיוון המסלקה הבינבנקאית על מנת שיועבר פיזית לבנק הפועלים, ניתן לעצור את הטופס ולהחזירו לסניף שממנו שוגר, בתנאי שההוראה ניתנת על ידי מנהל הסניף.   החל מהרגע שהחומר נארז לשם העברה למרכז הסליקה במוצ"ש, אין עוד אפשרות להוציאו וממילא אין אפשרות לבטל את הפעולה.   פקיד הבנק מרק מגלניק העיד (עמ' 5 ש' 21) שכאשר מר מזוז חזר לסניף ביום שישי כדי לבטל את הפעולה, החומר של המסלקה יצא מהסניף והיה בדרכו לתל אביב, וכמובן חומר זה כלל גם את הוראת ההעברה נשוא המשפט.   ניתן להבין לפיכך, כי החל מהשעה 13:00 לערך, ובודאי בשעות שעד כניסת השבת ואחר כך מצאת השבת ועד יציאת החומר ממרכז הסליקה של המזרחי למרכז הבינבנקאי, ניתן היה בפעולה של הנהלת הסניף, להביא לעצירת המהלך והחזרת טופס ההעברה לבנק המזרחי ובכך למנוע את חיוב חשבון התובעת וזיכוי חשבון אבגל בבנק הפועלים.   אין חולק שמאמץ בכיוון זה לא נעשה כלל, לא ניתנה הוראה של הנהלת הסניף לנסות לעצור את הטופס בדרכו לתל אביב או כאשר הטופס נמצא עדיין במרכז הסליקה של בנק המזרחי, וכי הטופס הפיזי עשה את דרכו באופן שגרתי והגיע לסניף בנק הפועלים לאחר מוצ"ש, ללא עיכוב כלשהו.   מכאן, שאלמלא נושא שדר הפקס שנפקותו תפורט להלן, ראוי היה לשקול שמא ביחסים שבין בנק המזרחי ללקוחו, התובעת, צריך היה לעשות מאמץ גדול מכפי שנעשה כדי לנסות ולעצור את פעולת ההעברה ולמנוע נזק כספי רב ללקוח, בעוד שבפועל, כל שנעשה, היה נסיון סמלי בלבד, שמראש ידעו פקידי הבנק בסבירות גבוהה שדינו להכשל.   5. אולם, לב הענין, והאספקט שיכריע גורל התביעה, הוא דוקא אותו שדר פקס אשר שוגר מיד בסמוך אחרי מתן הוראת ההעברה ביום שישי בצהרים, ואשר כלל העברה בפקס של עותק הוראת ההעברה המקורית, למכשיר הפקס של הסניף המקבל, בנק הפועלים, שם נוהל חשבון אבגל המיועד לזיכוי באותו סכום ששימש לרכישת המשאית.   הכל מסכימים, לרבות מנהל התובעת, שמשמעות העברת הפקס שנעשתה על פי בקשתו של אותו מנהל, הינה מתן אישור ותוקף מיידיים להעברת הכסף, ושכלול הפעולה.   שיגור הפקס יצר מצב של "אל - חזור" והפך את הפעולה לבלתי הדירה, כאשר מהיבט בנקאי, מכונה הדבר "אישור מוחלט" שממנו אין הבנק המעביר יכול לסגת עוד, אלא בהסכמת הבנק הנעבר, אשר מצידו דורש את הסכמת הלקוח, ושני אלה בודאי אינם קיימים בענייננו.   התובע מאשר (עמ' 8 מיום 23.09.01), ששיגור הפקס לבנק הפועלים, נעשה על פי בקשתו, וכי -   ” משמעות של שליחת פקס כזה, היא, כי יש ראיה לאבגל שהכסף עבר ממני והוא יכול לקחת אותו באותו רגע"   ובהמשך -   ”כאשר באנו לבנק לבצע את ההעברה, מבחינתנו, זה היה סופי ומוחלט"   מנהל הסליקה של בנק המזרחי, מר ניסים, מעיד כי -   "אם בנק המזרחי שלח פקס לבנק הפועלים ובו צילום הוראת הזיכוי אשר י צאה או תצא מהסניף למסלקה, זה מהווה אישור מוחלט לפעולה, אך מבחינת המסלקה, הוראת מנהל עדיין תהיה מוחלטת ונבצע אותה. אישור מוחלט בנהלים והנוהג בין הבנקים, אומר, שאם דבר מסויים אושר בפקס מבנק לבנק אחר, זה אישור מוחלט לביצוע הפעולה... אישור מוחלט הוא כמו כסף שעבר מיידית"   פקיד בנק מזרחי, העד מגלניק, העיד:   ”...אם נשלח פקס והוא נחשב אישור מוחלט, לא התכוונתי להתקשר למסלקה בלי לקבל אישור של בנק הפועלים”   ופקיד בנק הפועלים העד פיין מעיד:   ”לגבינו פקס כזה, הוא העברה מוחלטת והשאלה אם נשחרר על פיו כסף ללקוח, תלויה ביחסים ביננו לבינו”   אנו רואים איפוא שהוראתו המודעת והמכוונת של מנהל התובעת לשלוח את אותו פקס ובכך להפוך את ההעברה לסופית, מוחלטת, מיידית, ובלתי ניתנת לחזרה, היא שסיכלה מראש כל נסיון אפקטיבי להחזיר את הגלגל אחורנית, ומרגע זה ואילך, הדיון בשאלה אם בנק המזרחי או בנק הפועלים היו יכולים או צריכים לפעול לביטול ההעברה כפי שחפצה התובעת מאוחר יותר, הופך לדיון תאורטי גרידא.   במילים אחרות, מרגע שהפקס האמור יצר אישור מוחלט לפעולת ההעברה, שוב אין התובעת יכולה לטעון כלפי מי מהבנקים שהפעלת רצונה המאוחר יותר של התובעת, יכול בדרך כלשהי, להשיג את התכלית המעשית של החזרת הכספים המועברים אל חשבון התובעת כאילו לא נעשה דבר.   ואכן כאשר העד מגלניק מטעם בנק המזרחי התבקש לפרש מדוע לא נעשה נסיון רציני לעצור את טופס ההעברה בדרכו לתל אביב, ציין את מודעותו למשמעות שיגור הפקס כסיבה מרכזית לכך.   6. משום האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את תביעת התובעת.   יצוין למען הסדר הטוב, כי כלפי חברת אבגל המצויה בפרוק, לא התבקש מלכתחילה סעד מעשי בנשוא התביעה וצרוף החברה, נועד לאפשר הצגת עמדת המפרק לגבי האמור, ועמדתו שהודעה לביהמ"ש, היא בפשטות אך זו שהתובעת הפכה עם מתן צו הפרוק על החברה, לנושה בלתי מובטח ביחס לכספים שהועברו לנתבעת זו, עבור המשאית.   7. אשר לפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, מצאתי כי ראוי שכל צד ישא בהוצאותיו.   ביחס לבנק המזרחי, ראוי להורות כך משום שאלמלא יצר כלפי התובעת מעין מצג של נסיון ביטול אפקטיבי להעברה, כאשר הכל ידעו שדינו להכשל, ונעשה אך מטעמי מראית עין, אפשר שהתביעה כלל לא היתה מוגשת, והתובעת לא היתה חיה באשליה שמא ניתן היה הדבר להעשות.   ביחס לבנק הפועלים, שכלפיו מלכתחילה, ספק רב אם היתה עילה כלשהי לתובעת, הרי למרבה ההפתעה, בחר בא כוחה להתעלם בסיכומיו מהנקודה המרכזית והקריטית לגורל התיק, והיא נפקות שדר הפקס, ורק לאחר שביהמ"ש "הזמין" סבב סיכומים משלים ונוסף לענין זה, בהחלטת יום 24.02.03, נאות הבנק להתייחס לנקודה זו.   משום כך, לא יזכה גם נתבע זה להוצאות ושכ"ט.   כאמור, כל צד ישא בהוצאותיו. קניית משאיתרכברכב חדשמשאיתביטול עסקה (רכב)קניית רכב