ניתוק יחסי עובד מעביד - פיטורים או התפטרות

1. מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים. 2. התובע עבד בנתבעת כרתך ארגון ובעל הרשיון להפעלת רובוט לריתוך. התובע עבד מיום 8.3.00 עד 2.7.02, עת נותקו יחסי עובד ומעביד. 3. הנתבעת הינה חברה העוסקת בשיפוץ להבי טורבינה למטוסי סילון לתעופה אזרחית וצבאית ותומכת בחיל האוויר הישראלי (סעיף 2 לכתב ההגנה). 4. הצדדים חלוקים באשר לעילה לניתוק יחסי עובד ומעביד. לטענת התובע פוטר מעבודתו. לטענת הנתבעת, התפטר מעבודתו. 5. גירסת התובע נשמעה לראשונה בבית הדין, שכן תביעתו הוגשה בטופס סטנדרטי ללא צירוף מסמך המפרט את השתלשלות העניינים. כמו כן לא התקיים הליך גישור בתיק זה מחמת סירוב הנתבעת. 6. לטענת התובע, כפי שעולה לראשונה מעדותו, ביקש להיכלל ברשימת המפוטרים, אולם הנתבעת לא נענתה לבקשתו. בקשתו הופנתה למנהל הייצור, יוסי בן דוד, וזה האחרון הודיע לו, כי אין הוא מוסמך להחליט בעניין והפנה אותו למנהל התפעול שהפנה את התובע לחיים פינס. לטענת התובע, הנתבעת פיטרה עובדים מעת לעת, ובשל חששו למקום עבודתו ולמקור פרנסתו, ביקש להיכלל ברשימת המפוטרים. ביום 13.6.02 קיבל מכתב מאת מנהל משאבי אנוש בנתבעת, חיים פינס, בו אישרה הנתבעת את קבלת התפטרותו בפני מוטי כץ, מנהל התפעול (נספח ב' לכתב ההגנה). התובע הכחיש עובדה זו ולאחר שקיבל המכתב פנה לנציג ההסתדרות מר פרטוש, וכתב לו מכתב המכחיש את האמור במכתב הנ"ל שקיבל מאת הנתבעת. התובע כתב, כי לא התפטר ואם ברצון הנתבעת לפטרו שתתן בידו מכתב פיטורים (ת/1 מיום 15.6.02 שנשלח גם לנתבעת). בתשובה, השיבה הנתבעת לתובע במכתב מיום 20.6.02, כי אכן הודיע בשלוש הזדמנויות שונות למנהל התפעול, למנהל הייצור ולחיים פינס, כי מבקש להתפטר, והנתבעת חזרה על קבלת התפטרותו, תוך ציון העובדה, כי בעקבות כך נערכה לקבלת מחליף ולהכשרתו וכן הודיעה לתובע, כי יום עבודתו האחרון יהיה בחברה ביום 2.7.02. התובע התבקש להמשיך ולעבוד עד למועד ניתוק היחסים (נספח ג/1 לכתב ההגנה). בתגובה למכתב הנ"ל כתב מר פרטוש מכתב תגובה למר פינס, בו הודיע, כי התובע מעולם לא מסר מכתב התפטרות ואף אם התפטר בע"פ הרי במכתבו מיום 15.6.02 הכחיש עובדה זו ואם אכן הנתבעת עומדת על דעתה, הרי עליה לתת בידו מכתב פיטורים, לרבות תמורת הודעה מוקדמת (נספח ג/2 לכתב ההגנה). בתגובה שלח מר חיים פינס מכתב למר פרטוש ביום 2.7.02, בו פרט השתלשלות העניינים והוסיף, כי לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת דרש התובע מכתב פיטורים והתנה ביצוע חפיפה מסודרת והכשרת המחליף בתפקידו, בקבלת המכתב. הנתבעת סירבה להעתר לבקשתו והחל מאותו רגע הפסיק התובע לבצע עבודתו, סירב להשמע להוראות הממונים עליו, סירב להפעיל את מכונת הריתוך של המפעל, היינו לבצע עבודתו העיקרית בטענה, כי "שכח", סירב להכשיר את מחליפו עד כי הנתבעת נאלצה לשכור קבלן חיצוני לצורך כך. הנתבעת פרטה, כי התובע בהתנהגותו גרם לה נזקים (נספח ג/3 לכתב ההגנה). בתגובה שלח מר פרטוש מכתב למר פינס, בו ציין, בין היתר, כי התובע ציין בפני כל בעלי התפקידים בנתבעת, כי יסיים את עבודתו רק אם יקבל מכתב פיטורים, על כל המשתמע מכך, ולפיכך ראה את עצמו כמפוטר. כן ציין, כי התובע טען בפניו, כי אינו בעל הסמכה לריתוך ולפיכך אינו יכול לעבוד או להדריך על מכונת הריתוך (הרובוט) (נספח ג/4 מיום 9.7.02). ביום 16.7.02 כתב מר פינס למר פרטוש תגובה למכתב הנ"ל וטען, כי טענת מר פרטוש, כי התובע יפסיק עבודתו רק אם יקבל מכתב פיטורים, הינה הוכחה, כי התובע אינו דובר אמת, וכי התפטר מעבודתו, שכן בקשת מכתב פיטורים וטענתו, כי פוטר, בנסיבות אלה הינם דבר והיפוכו. כן נטען, כי התובע אינו רשאי להתנות התפטרותו בתנאי זה או אחר ואינו רשאי לחזור בו מהתפטרותו. מר פינס דחה את טענות מר פרטוש במכתבו, לרבות לעניין נושא ההדרכה וטען, כי התובע כשיר להדריך והמציא העתק מכתב הסמכה של התובע. לטענתו, התובע סירב להדריך וסירב לבצע עבודות ריתוך על מנת להפעיל על הנתבעת לחץ ליתן לו מכתב פיטורים והדברים נאמרו לו מפורשות על ידי התובע (נספח ג/5). במכתב נוסף של הנתבעת למר פרטוש מיום 28.7.02 חזר מר פינס על תוכן כל המכתבים שפורטו לעיל והדגיש, כי לנתבעת לא היתה כוונה לוותר על עבודת התובע בשל רמתו ועלות כספית רבה של הכשרתו אשר דרשה הבאת עובד מארה"ב למשך כחודש ימים ובסופו של דבר כתב, כי מסכים להחזירו לעבודה וכי משרתו פנויה (נספח ג/6 לכתב ההגנה). 7. לאור הטענות שפורטו לעיל במכתבי הנתבעת, טוענת הנתבעת, כי התובע התפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים או לתמורת הודעה מוקדמת. התובע התפטר שכן ביקש לנסות מזלו כעצמאי ולפתוח עסק חדש, ומאידך ביקש להנות מפיצויי פיטורים ומדמי אבטלה אשר אינם מגיעים לו. לחילופין נטען אם אכן ייקבע שזכאי התובע לקבלת פיצויי פיטורים, יש לקזז הנזקים שגרם לנתבעת כתוצאה מסירובו לבצע חפיפה (הנתבעת אינה מפרטת השיעור בכתב ההגנה ובסיכום טענותיה מציינת סך 1,000$ (סעיף 21). לחילופי חילופין אין מקום לחייב הנתבעת בפיצויי הלנה וממילא הוכחשו סכומי התביעה. בסיכום טענותיה מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי גם אם ייקבע ע"י בית הדין, כי התובע פוטר מעבודתו, אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל הפרת הוראות הסכם העבודה בינו לבין הנתבעת והפרת משמעת חמורה עפ"י תקנון העבודה לעובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (נספח ד' לסיכום הטענות). 8. הדיון התקיים במסגרת דיון מהיר. התובע העיד ונחקר בבית הדין. מטעם הנתבעת העידו מר חיים פינס, מנהל משאבי אנוש בנתבעת ויוסי בן דוד מנהל הייצור. 9. האם התובע התפטר או פוטר א. "היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר" (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ נגד דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271). הדיבור (או ההתנהגות - י.ה.), המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי, היינו אותו ביטוי, של התפטרות או פיטורים, אינו חייב למצוא ביטוי פורמלי דווקא אלא גם "במעשה שיש בו ללמד על כוונה חד משמעית של העובד לזנוח את העבודה ולהביא את היחסים בינו לבין מעבידו לידי סיים" (דב"ע לה/85-3 עיריית כפר סבא נ' יעקב כהן, פד"ע ז' 175). שעה שתוכן הדברים מעיד על פיטורים, ניתן ללמוד מהם על כוונת אומרם, אף אם אמר שאין מדובר בפיטורים (עד"מ 300224/97 מועדון גבעתיים בע"מ נ' יאיר אפטר - לא פורסם). בית הדין חייב להכריע מי הביא את היחסים שבין הצדדים לידי סיים, דהיינו אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות. כשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה (דב"ע ל/18-3 נוח בנצילוביץ נ' אתא בע"מ, פד"ע ב', 41). אין עובד יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר על ידי כך שיודיע למעבידו, כי אם ינהג כלפיו בדרך מסויימת יראה את המעביד כמי שפיטרו מהעבודה, ואין מעביד יכול להעמיד עובד במצב של מי שהתפטר מהעבודה על ידי כך שיודיע לעובד כי אם לא ינהג בדרך מסויימת יראוהו כמתפטר מהעבודה. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר; כיצד "יראוהו" הצד השני או כיצד "ייחשב" בעיני של הצד השני, הוא חסר משמעות ונפקות (דב"ע לב/58-3 רשות השידור נ' מאיר אשל, פד"ע ד', 298; דב"ע נז/39-3 בביוף נ' נפתלי גפן (לא פורסם); דב"ע נה/122-3 טאהה זבון נ' נפתלי מוצניק, פד"ע כט' 228). ב. התובע דובק בגירסתו, כי לא התפטר, ואמנם לא הוצג כל מכתב התפטרות מטעם הנתבעת לאשש גירסתה. יחד עם זאת, התובע העיד, כי ביקש להיות ברשימת המפוטרים בנתבעת וסורב. התובע העיד, כי חיים פינס הודיע לו ביום 1.7.02, כי ממחר אינו מתייצב בעבודה (עמ' 2 לפרוטוקול), וראה צעד זה כפיטוריו, וכשנשאל האם זו הפעם הראשונה ששמע שהוא מפוטר? השיב, "כנראה שכן. כן". כשנשאל האם הודיעו לו מה סיבת הפיטורים, השיב "באמת שאין לי מושג". "ש. שאלת למה מפטרים אותך?" "ת. כן, לא אמרו לי כלום. בגלל התנהגותי, כאילו, משהו כזה" (עמ' 3 לפרוטוקול). התובע מודה, כי החל ממועד קבלת המכתב מיום 13.6.02, בו אישרה ההנהלה את התפטרותו והודיעו לו על מועד סיום עבודתו, הרובוט שבו עבד היה מושבת, כי סירב לעבוד עליו (עמ' 5 לפרוטוקול), והוסיף, כי הפסיק להפעיל את הרובוט ולא היה מוכן ללמד אף אחד על הרובוט. מר פינס, מנהל משאבי אנוש, העיד בנקודה זו, כי "מנהל הייצור ומנהל התפעול הודיעו לו שהתובע פנה אליהם והודיע להם שהוא מתכונן לעזוב את המפעל ביולי ושבכוונתו לפתוח עסק למחשבים יחד עם עובד אחר במפעל שעזב. העד העיד, כי איחל לו בהזדמנות אחרת בהצלחה. כן אישר, כי באותה תקופה לא היו פיטורים לנתבעת אלא היו לפני ואחרי, ומדגיש, כי התובע התפטר בפני מנהל התפעול ומנהל הייצור, בפני הוא לא הודיע לי, אלא הוא הודיע לי אח"כ, בהזדמנות נוספת בחדר הישיבות, שהוא מתכונן לעזוב את המפעל בחודש יולי ואני מיד הוצאתי לו את המכתב מיום 13.6.02. אחרי שהוצאתי לו את המכתב התחלתי לחפש מחליף" (עמ' 7 לפרוטוקול). כן העיד, כי "לאחר הוצאת המכתב התובע הפסיק לעבוד" (עמ' 7 לפרוטוקול), והוסיף, כי התובע הפסיק להפעיל את הרובוט ולא היה מוכן ללמד אף אחד על הרובוט. העד מאשר, כי התובע ביקש מכתב פיטורים וכל המפעל ידע שהתובע ואלכס פתחו חנות מחשבים (עמ' 8 לפרוטוקול), והוסיף "הוא רצה מכתב פיטורים שבזמן ההרצה של החנות הוא יקבל דמי אבטלה" (עמ' 8 לפרוטוקול). מר פינס הדגיש, כי דיבר עם מר פרטוש ואמר לו שהתובע משקר לו וזה האחרון הודיע לו, כי הצטער כי הוציא את המכתבים עבור התובע. כנשאל העד, "האם אתם רציתם אותו בעבודה"?, השיב "חד משמעית כן, אף אחד לא רצה לפטר אותו. הרובוט לא עובד היום". בחקירתו הנגדית ובתשובה לשאלת התובע, העיד: "אתה התפטרת וכפי שהתנהגת, ללא אח ורע בנתבעת, לא היתה הצדקה שאני אקבל אותך חזרה כי שימש דוגמא רעה לכל החברים שלך בקרית גת" (עמ' 9 לפרוטוקול). ג. יוסי בן דוד, מנהל הייצור, אישר כי התובע, בתחילת חודש אפריל, אמר לו, כי הוא עוזב את המפעל שכן הלך לפתוח עסק עם עובד המפעל לשעבר, כי מבקש להיות עצמאי והודיע על סיום העבודה ביום 1.7.02. העד העיד, כי התובע היה בסדר עימו, שכן הודיע לו 3 חודשים מראש על מנת שהנתבעת תוכל להתארגן. בסיום השיחה שאל התובע אם יוכל לקבל מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים, אך העד אמר לו, כי אינו יכול להענות לבקשתו, כי מדובר בהונאה של הרשויות. התובע הסביר לעד, כי ביקש לקבל המכתב כי עד שהעסק ירוץ הוא יקבל דמי אבטלה. מאחר ולעד לא היתה הסמכות לאשר בקשת התובע לקבלת מכתב פיטורים, הוא אמר כי יעביר את הבקשה למנהל כח אדם, ומאז התובע פנה אליו מספר פעמים כדי לברר מה קורה ואז בתחילת יוני נכנסו לחדר הישיבות, הת ובע אמר שיש משפט ברוסית שהמשמעות שלו, אל תפנה לחזק אלא כאשר תגיע למצב שהוא צריך אותך, כי הוא האדם היחידי שמפעיל את הרובוט ואם לא יקבל מכתב פיטורים לא ילמד אף אחד. העד כעס מאוד, מיד לאחר מכן התובע סירב לעבוד ואמר שאינו מרגיש בטוב ורוצה ללכת לביתו. התובע נעדר מספר ימים, לאחר מכן חזר אך סירב לעבוד על המכונה וטען ששכח ובעקבות כך נכתב נ/4 מיום 17.6.03, על ידי העד. גירסתו לא הוכחשה בחקירתו הנגדית. ד. התובע בסיכום טענותיו ציין, כי חוזר על עדותו וטוען, כי פוטר ומגיע לו פיצויי פיטורים ולא הוסיף. ה. מעדותו של מנהל הייצור, עולה, כי התובע התפטר מעבודתו בפניו עוד בחודש אפריל וציין, כי הפיטורים יכנסו לתוקף ב-1.7.02. גירסת העד לא נסתרה בחקירתו הנגדית. כך גם באשר לעדות של פינס. עדות עדי הנתבעת מהימנה עלינו ללא ספק. ניתן להסיק מהעדות, שלא נסתרה, כי התובע הביע את רצונו להתפטר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. הצעד הראשון וההודעה הראשונה על רצון התובע לנתק יחסי עובד ומעביד באה מטעמו כחודשיים קודם לכן. גירסת התובע, כי ביקש להכלל ברשימת המפוטרים, גם אם הוכחשה על ידי מר פינס, תומכת בגירסה, כי התובע ביקש בכל דרך לעזוב העבודה מחד, ולקבל מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים, מאידך. גירסת בן דוד, כי התובע ביקש לפתוח עסק עם עובד נוסף שעזב בשם אלכס (ושנכח באולם בית הדין - י.ה.), לא נסתרה גם על ידי התובע בעדותו (עמ' 4 לפרוטוקול), ועדותו בנקודה זו היתה מתחמקת לכל הדעות. כך התרשמנו ועיון בפרוטוקול מביא למסקנה זו. אין ספק, כי התובע בהתנהגותו הביע רצונו להתפטר. כך הוכח בפנינו, והנתבעת כמעבידה אינה חייבת להשיב התובע לעבודה אם מבקש לחזור בו לאחר התפטרותו (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ נ' דוד שייניין, פד"ע כב' 271). מעדות מר בן דוד ניתן להבין את הרקע לכתיבת המכתב מיום 13.6.02, במועד בו נכתב, היינו לאחר דברי התובע בישיבה בתחילת יוני 2002 ודרישה לקבל מכתב פיטורים. גירסה שלא הוכחשה בעדות מטעם התובע או בחקירת העד. ו. הוכח בפנינו, כי התובע, בהתנהגותו, עשה כל מאמץ על מנת להביא לכך, כי יפוטר, כאשר תחילה הכחיש את התפטרותו בפני מנהל הייצור שהעיד בפנינו, ולאחר מכן החל לחבל בעבודת הנתבעת, השבית מכל מלאכה את הרובוט אשר הופעל על ידו באופן בלעדי, עד כי הנתבעת נאלצה להביא מחליף במקומו של התובע. גם גירסה זו לא הכחיש התובע (עמ' 5-6 לפרוטוקול). טענתו, כי אינו מוסמך להדריך אדם במקומו, הינה טענה "צינית" חסרת כל בסיס עובדתי, בשים לב לנספח א' לכתב ההגנה ולדברי התובע ביוני 2002, כפי שתאר בן דוד בעדותו (עמ' 11 לפרוטוקול). יצויין, כי התנהגות התובע, עוד בטרם נכנסה התפטרותו לתוקף, מקוממת. סירובו לבצע עבודתו, לרבות הדרכת מחלף, עולה כדי הפרת משמעת חמורה ואם אכן היינו מגיעים למסקנה, כי התובע פוטר מעבודתו, אין ספק, כי היתה נשללת ממנו ההודעה המוקדמת ויש לשער, כי גם פיצויי הפיטורים, שכן אין לזכות עובד שעשה דין לעצמו וסירב לבצע עבודתו, לרבות חפיפה, מפר בהתנהגותו את חובת האמון כלפי מעבידו כדי לזכותו בזכויות כלשהן, אלא יש לראות בהתנהגות זו כאמור הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת הפיצויים עפ"י הוראות תקנון העבודה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (נספח ד' לסיכומי הנתבעת). עוד יצויין, כי כשם שמעביד המתנהג בצורה בלתי מקובלת על מנת להביא את עובדו להתפטרות ואי קבלת פיצויי פיטורים, לא יוכל להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, כך גם עובד המתנהג בצורה חמורה על מנת להביא לפיטוריו, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם פוטר (דב"ע שנ/49-3 אלג'עבס עלי נ' מרכז התפוצות מלון המרכז בע"מ, פד"ע כא' 479). כן נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה, כי יש לראות בחומרה מיוחדת הפרות משמעת על ידי עובד שמטרתן לאלץ את המעביד לפטרו ולשלם לו פיצויי פיטורים (דב"ע נו/19-3 בנימין דבוש נ' תכשיטי טובי אס בע"מ, עבודה ארצי, כרך כט(4), 141). אין מחלוקת, כי התובע, אם אכן היה מפוטר, לא היה זקוק לדרוש מכתב פיטורים או להתנות את הסכמתו לבצע חפיפה והדרכה בקבלת המכתב, שכן אם אכן היה מפוטר יש לשער שלא היתה סיבה למנוע ממנו קבלת המכתב. התובע גם לא הצביע על כל סיבה ממנה ניתן להסיק, כי לנתבעת היה אינטרס לפטר אותו או לסרב ליתן לו מכתב פיטורים. יכול ואינטרס כזה היה לנתבעת כאשר התובע הפסיק לעבוד וסירב להדריך את מחליפו בעבודה על מכונת הריתך, אך יש לציין שתי עובדות שהוכחו בפנינו: האחת - התובע התפטר קודם לכן והנתבעת היתה רשאית שלא לקבלו חזרה לעבודה, אף אם הכחיש הגירסה כי התפטר במכתב מיום 15.6.02 (ת/1). השניה - הנתבעת ביקשה להעלות בכתב את הודעת התפטרות התובע לאחר שסירב לבצע חפיפה כראוי והשבית את מכונת הריתוך (הרובוט), ובכך הביעה דעתה, כי למעשה קיבלה את התפטרותו ואין ספק, כי היתה לנתבעת סיבה טובה לעשות כן באותו מועד. אין להסיק מהתנהגותה, כי פיטרה את התובע. מהשתלשלות העניינים שפורטה לעיל, אין ספק, כי הצעד הראשון שהביא לניתוק יחסי עובד ומעביד הינה הודעת התובע באפריל, כי יעזוב עבודתו ב-1.7.02 והסיבות לעזיבה זו שפורטו מפי עדי הנתבעת מהימנות עלינו, שכן למעשה לא הוכחשו על ידי התובע ונראים סבירים והגיוניים בנסיבות העניין. התובע ביקש להנות מכל העולמות מחד, להתפטר ומאידך לקבל פיצויי פיטורים, לרבות מכתב פיטורים לצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה. על כך יש להוסיף העובדה, כי התובע גם לא הכחיש את גירסת הנתבעת באשר לסיבה בגינה ביקש להתפטר. בעיות בריאות בעיניו, שטען להן בעדותו, מעולם לא הוזכרו במכתב כלשהו מטעמו. 10. לפיכך ומכל שנאמר לעיל, דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור 2,500 ₪ + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק הדין עד לפרעון המלא בפועל. 11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. התפטרות או פיטוריםפיטוריםיחסי עובד מעבידהתפטרות