פטור מהחזר הלוואה לאחר פטירה

1. בפני תובענה להצהיר כי המבקשת פטורה מלפרוע לידי המשיב את ההלוואות שנטלה מהמשיב ביחד עם בעלה המנוח ברוך פישמן ז"ל שנפטר ביום 11.8.99 (להלן: "המנוח") ושכל השיעבודים בגין ההלוואות הנ"ל פקעו ועל המשיב לסלקם ולהשיב למבקש את הסכומים ששולמו לאחר פטירת המנוח. ההלוואה הראשונה נלקחה בתאריך 19.2.98 על סך 375,000 ₪, הלוואה מס' 1080175050165 (להלן: "ההלוואה הראשונה") וההלוואה השניה נלקחה ביום 4.10.99 בסכום של 150,000 ₪ מס' הלוואה 1080208110177 (להלן: "ההלוואה השניה"). שתי ההלוואות הובטחו בשני משכנתאות נפרדות שנרשמו לטובת המשיב על המקרקעין הידועים כחלקה 861/23 בגוש 3703 ברחובות (להלן: "הנכס"). לטענת המבקשת היא והמנוח לא קיבלו מהמשיב כל הסבר על משמעות עריכתו או אי עריכתו של ביטוח חיים בצמוד להלוואות, נשאלו רק על ידי פקידת המשיב שטיפלה בהלוואות לגבי מצב בריאותם והמנוח השיב רק שסבל לאחרונה מיתר לחץ דם, כשיותר מאוחר נודע למבקשת שנערך ביטוח חיים רק לה ולא למנוח עקב מצב בריאות לא תקין, וזאת ללא הבהרה למבקשת ולמנוח לגבי המשמעות של צעד חד - צדדי כזה. לטענת המבקשת מדובר ברשלנות, הפרת חובת גילוי והפרת חובת תום הלב של המשיב באי הבהרת המשמעות של אי עריכת ביטוח חיים ושלא כדין כמו גם אי ההודעה שהמנוח רשאי לערוך ביטוח חיים בכל חברת ביטוח ובניגוד לחובת המשיב לדרוש שייערך ביטוח חיים למבקשת ולמנוח בשתי ההלוואות וכנ"ל גם לגבי עריכת ביטוח חלקי בלבד למבקשת. לטענת המשיב, אין כל פגם בהתנהגות הבנק בקשר לביטוחי החיים כשהמשיב הבהיר היטב למבקשת ולמנוח את האפשרויות ואת המצב לגבי ביטוח חיים ושהמנוח לא זכאי להצטרף לתכנית ביטוח החיים הקבוצתית בחברת מגדל - חברה לביטוח בע"מ עקב מצבו הבריאותי והמבקשת והמנוח ידעו זאת היטב ואישרו את העדרו של ביטוח החיים למנוח. לטענת המשיב, המבקשת והמנוח ידעו גם שהמבקשת בוטחה בביטוח החיים הקבוצתי באופן חלקי בלבד עקב המגבלה של סכום הביטוח עד 120,000$, כשהמשיב הודיע למבקשת ולמנוח, מלפנים משורת הדין, על זכותם לבצע ביטוחי חיים, לפי בחירתם, בכל חברת ביטוח בה יחפצו. לטענת המשיב, הוא נהג כדין, בתום לב, שלא ברשלנות ולא הפר חובת גילוי ו/או חובות תום לב. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, במסמכים ובסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. המבקשת לא עמדה בנטל השכנוע ובנטל הראיה המוטל עליה להוכחת טענותיה כולל הטענות כנגד המשיב לגבי רשלנות וחוסר תום לב. מדובר בעדות בע"פ יחידה של בעל-דין מעוניין, ללא כל הנמקה וסיוע, בניגוד למסמכים בכתב עליהם חתומה גם המבקשת, עדות סתמית וכללית שבמרכזה חוסר הידיעה של המבקשת שסמכה על בעלה המנוח שטיפל בעניינים הכספיים, תוך היתממות של המבקשת לגבי אי ההבנה / ידיעה לגבי ביטוחי החיים האחרים שנעשו ע"י המנוח ולגבי המשמעות של ידיעת המבקשת על-כך שלמנוח לא נעשה ביטוח חיים באמצעות המשיב, ידיעה והבנה שהוכחו ע"י המשיב. ב. אני מקבל את עדות עדי הבנק לגבי ההסברים שהם נוהגים לתת ללקוחותיהם, כולל במקרה הספציפי לגבי ההסברים שניתנו למבקשת ולמנוח לגבי לקיחת הלוואות וביטוח חיים הן לגבי ההלוואה הראשונה (גב' לילי ניסן), הן לגבי ההלוואה השנייה (מר עמוס רביד) והן לגבי נהלי הבנק (גב' ניסן, מר רביד ומר מאיר גינזבורג), כולל לגבי הנהלים הפנימיים של הבנק בעניין זה ונהלי בנק ישראל (נספחים יא וטו לנ/18). אני מקבל את עדותם של גב' ניסן ומר רביד לגבי ההסברים ללווים, כולל המבקשת והמנוח, בעת החתימה על מסמכי ההלוואה לגבי ביטוח החיים, לגבי מגבלת הסכום המירבי לביטוח חיים באמצעות המשיב והאפשרות לעשות ביטוח חיים בכל חברת ביטוח אחרת, לגבי המסמכים שהוחתמו וכן לגבי חוסר האפשרות לעשות ביטוח חיים באמצעות המשיב למנוח שמצב בריאותו לא היה תקין וציון שלמנוח לא נעשה ביטוח חיים באמצעות המשיב. (ראה לגבי הסברי גב' ניסן והכנת ושינוי הטפסים במיוחד למצב שנוצר שרק למבקשת נעשה ביטוח חיים בנ/16 ובעמ' 64-63 לפרוטוקול והסברי מר רביד בנ/17 ובעמ' 71, 75 לפרוטוקול). כן אני מקבל את חוו"ד פרופסור רובינשטיין - נ/19 שחברת "מגדל" לא קיבלה לביטוח חיים במסגרת תכנית ביטוח החיים הקבוצתי, אנשים עם הגבלות רפואיות כלשהן, העלולות להשפיע על אורח החיים ובכלל זה לחץ דם גבוה ולווה כמו המנוח אשר סובל או סבל בעבר מלחץ דם גבוה אינו יכול להתקבל ואינו מתקבל לתוכנית ביטוחי החיים הקבוצתי בחברת מגדל. לכן, אין זה משנה שהמשיב לא העביר את טפסי הצהרת הזכאות לחברת הביטוח, שכן המנוח והמבקשת ידעו על כך שלא נעשה למנוח ביטוח חיים באמצעות המשיב ושהם יכולים לעשות זאת בחברת ביטוח אחרת, כפי שעשו בפועל כשבכל מקרה לפי נ/19 לא היה נעשה למנוח ביטוח חיים באמצעות המשיב. ג. בגרסת עדי המשיב תומכים מסמכים בכתב שנעשו לגבי ההלוואות וכן התנהגות המבקשת והמנוח ואף עדות המבקשת עצמה. המבקשת חתומה בעצמה על בקשות הצטרפות לביטוח חיים של מקבלי המשכנתא הכוללת הצהרות בריאות וזאת ב- 19/2/98 וב- 7/1/99 - (נ/5 ונספח ד' לתצהיר התשובה) כשעצם חתימתה לבד על המסמכים הנ"ל מעידה על כך שהיא ידעה שרק היא מבוטחת בביטוח חיים ולמרות שהיא ובעלה חתומים על כל המסמכים יחד והיו ביחד בבנק הרי על הצהרות הבריאות רק המבקשת חתומה. זאת ועוד, בטופס נ/11 ו- נ/6 - מצב הביטוחים בעת ביצוע ההלוואה נאמר מפורשות בסעיף 16 לטופס שלבעל - למנוח לא נעשה ביטוח חיים עקב מצב בריאות לא תקין והמבקשת והמנוח חתומים ליד הסעיף הספציפי הנ"ל. כך גם בסוף המסמך בסעיף 18 נאמר: "כשהלוואה ניתנה לשני לווים (בדרך כלל בעל ואשה) או יותר - כל פרטי הביטוח דלעיל, ובמיוחד בדבר קיומו או אי קיומו לגבי מי מהם, הודעו לכל אחד מיחידי הלווים". העובדה שאין חתימה ספציפית של המבקשת והמנוח ליד סעיף 18 לנ/6 עקב השמטה בטעות. (ראה עדות מר רביד) לא גורעת בכך שהדבר הוסבר למבקשת ולמנוח כעולה, מהעדויות מהיותם יחדיו במעמד החתימה וחתימתם על שאר סעיפי המסמך בסופו. מה גם שנ/11 שעליו חתמו גם ליד סעיף 18 מתייחס להלוואה הראשונה וקודם לנ/6 כך שהמבקשת והמנוח היו מודעים כבר לעניין ביטוח החיים בהלוואה הראשונה. דהיינו מדובר במסמך ברור בכתב, מסמך קצר שבו נאמר מפורשות שלמנוח לא נעשה ביטוח חיים עקב מצב בריאות לא תקין ושהדבר הודע לכל אחד מיחידי הלווים שהם גם חתומים על המסמך הזה ועל הסעיף הספציפי הנ"ל. אני דוחה את היתממותה של המבקשת שהיא לא ראתה מסמכים ספציפיים, לא ידעה על החתימה ולא הבינה שרק לה נעשה ביטוח חיים. המבקשת אישרה למעשה שפקידת המשיב אמרה לה ולמנוח שרק היא תחתום והמנוח לא, ושידעה שאין למנוח ביטוח חיים וזאת עקב מצבו הבריאותי (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 1-25, עמ' 25 שורות 15-17 ועמ' 26 לפרוטוקול שורות 1-10), כשעצם חתימתה לבד על נ/5 למרות שהיתה יחד עם בעלה ולמרות שעל יתר מסמכי ההלוואה חתמו יחדיו, תומכים בגרסת המשיב שהמבקשת והמנוח ידעו שרק למבקשת נעשה בטוח חיים, כמו גם העובדה שבסמוך לכך עשה המנוח ביטוח חיים בחברת ביטוח אחרת דבר המלמד שהוא ידע גם את המשמעות של אי עריכת ביטוח חיים באמצעות המשיב (ראה בהרחבה בהמשך). כנ"ל לגבי ההלוואה הראשונה בטופס מ- 19/2/98 - נ/11, שלגביה יש גם כן בקשת הצטרפות לביטוח חיים של המבקשת בלבד וכן מופיע בבקשה זו נושא סכום הכיסוי החלקי הביטוחי לצורך ביטוח חיים (32,000 ₪) - (ראה נספח ז' לנ/18). בנוסף, בתדריך ללווים מ- 16/2/98 -נ/7 עליו חתומים המבקשת המנוח ישנו פירוט הן לגבי אי קבלה לביטוח עקב מצב בריאות לקוי והן לגבי הגבלה בסכום הביטוח המירבי עד לסך 120,000$. בנוסף, מופיע באותיות מוגדלות ומודגשות בסעיף ד' 2 סיפא לתדריך הלווים: "ניתן לעשות את הביטוח גם שלא באמצעותנו בכל חברת ביטוח שתחפצו בה בכפוף לסעיף שעבוד לטובתנו". בתדריך ללווים מ- 4/1/99 נ/8 נאמר בסעיף ד' 2 סיפא: "ניתן לעשות את הביטוח גם שלא באמצעותנו בחברת ביטוח שתחפצו ובמקרה זה רשאי הבנק לעמוד על קיומם של אותם תנאים הדרושים לשם הבטחת זכויותיו לרבות קיומו של סעיף שעבוד לטובתו בנוסף שיקבע על ידי הבנק מעת לעת". גם אם המבקשת בחרה שלא לקרוא מסמכים אלו היא חתומה עליהם ביחד עם בעלה המנוח שהיא אף לא יודעת אם הוא קרא אותם קודם לכן כשהיא סומכת עליו ולא שוללת אף את קבלת המסמכים על ידו. בנוסף, במצב החשבון מתומצת לשנת 1998 נאמר שביטוח חיים קיים יחיד. בנוסף, בחוזה ההלוואה (נספחים א' ו-ב' לנ/18) יש התייחסות לביטוח החיים והאפשרות לבטח ביטוח חיים באמצעות חברת ביטוח אחרת (ראה סעיף23 (ב)). ד. מהראיות שהוצגו בפני עולה ומתבהרת התמונה שהמנוח שידע היטב שהוא אינו מבוטח בביטוח חיים באמצעות חברת הביטוח מגדל דרך המשיב וידע והבין היטב שהמשיב לא יעשה לו ביטוח חיים עקב מצב בריאותו הלא תקין, פנה בסמוך לכך לחברות ביטוח אחרות ועשה בהן ביטוח חיים בסכומים גבוהים מהם נהנתה בסופו של דבר המבקשת (כ- 1.7 מיליון ₪ תגמולי בטוח חיים. ראה שאלה 24 ותשובה 24 לנ/1 א ונ/1 ב). והנה, המבקשת בחרה שלא להצהיר על כך בתצהירה ואף ניסתה להכחיש ולטשטש את הקשר בין הידיעה על כך שהמשיב לא יערוך למנוח ביטוח חיים לבין עשיית ביטוח החיים בחברות אחרות ושהובהר למנוח שהוא יכול לעשות ביטוח בחברות אחרות (כפי שאכן עשה בפועל) אני דוחה את היתממותה של המבקשת בעניין זה וקובע כי יש קשר הדוק ברור וישיר בין ידיעתו של המנוח והמבקשת על כך שלמנוח לא נעשה ביטוח חיים באמצעות המשיב עקב מצב בריאות לא תקין וידיעתם שיש באפשרותם לעשות ביטוח חיים בחברה אחרת, לבין העובדה שכך נעשה בפועל בסמוך להבהרות והמידע שנתקבל בעניין זה מהמשיב, וקובע שביטוח החיים שנעשה בחברות ביטוח הפרטיות קשור קשר ישיר להלוואות שלקחו המבקשת והמנוח מהמשיב. כך, ניתן לראות את הקשר לפוליסת ביטוח החיים בחברת איילון - נ/13 שנעשתה ב- 24/3/98 ותחילת הביטוח מ- 1/3/98 בסכום של 375,000 ₪, ביטוח חיים שנעשה בתשלום פרמייה מוגדלת כשהמוטבת היא המבקשת וזאת בסמוך להלוואה ראשונה מ- 19/2/98 שסכומה 375,000 ₪. דהיינו, מדובר בביטוח חיים שנעשה על ידי פרמייה מוגדלת בסמוך להלוואה הראשונה ובאותו הסכום של ההלוואה ולאחר שהובהר למנוח ולמבקשת שלמנוח לא יעשה ביטוח חיים באמצעות המשיב ולכן עשה המנוח בסמוך לכך ביטוח חיים בחברה אחרת באותו סכום של ההלוואה ומייד לאחר שהובהר לו המצב. הביטוח בחברת איילון נעשה עקב מצבו הבריאותי של המנוח, שלא איפשר לו לעשות ביטוח חיים באמצעות המשיב (ראה נ/14 לגבי מצבו הבריאותי). זאת ועוד על פי נ/15, ב- 15/4/99 הוגדל סכום הביטוח ב- 220,851 ₪ מ- 375,000 ₪ ל- 595,851 ₪ נכון ל- 4/99 זאת בעקבות ההלוואה השניה מ- 1/99 על סך 155,000 ₪ נומינלית והגדלת ההלוואה הראשונה (375,000 ₪ קרן מ- 2/98). ניתן לראות שהמנוח דאג להגדיל את ביטוח החיים לאחר ובסמוך ללקיחת ההלוואה השניה, כפי שדאג גם בסמוך להלוואה הראשונה כדי להבטיח את משפחתו בעקבות ידיעתו על כך שלא נעשתה לו ביטוח חיים באמצעות המשיב ידיעה שלה שותפה גם המבקשת, ידיעה שמקורה במסמכים ברורים של המשיב שפורטו ובהסברים של נציגי המשיב. התנהגות המנוח הנ"ל תומכת בגרסת המשיב שהוסבר והובהר למנוח שיש באפשרותו לעשות ביטוח חיים באמצעות חברות ביטוח אחרות, כפי שהדבר מופיע גם בכתובים בתדריך ללווה. המנוח עשה כן, והגן על עצמו בצורה כזו באופן שהמבקשת קיבלה רק מחברת הביטוח איילון כ- 1.3 מיליון ₪ ולמרות זאת, המבקשת שנהנתה מכך מנסה ליהנות משני העולמות ולא לשלם את המשכנתא בגין ההלוואה שהיא והמנוח קיבלו מהמשיב. דהיינו, המנוח והמבקשת פעלו לפי הסברי והודעות המשיב ודאגו לעשות ביטוח חיים בחברות ביטוח אחרות, כשאי עשיית השעבוד למשיב לא גורע מעצם הפעולה והקשר שבין ביטוח החיים להלוואות שקיבלו המבקשים מהמשיב, כשהמבקשת אף נהנתה מכספי ביטוח חיים זה (כשלמעשה אין גם קשר סיבתי בין הפעולות המיוחסות למשיב שלא הוכחו לבין נזק שלכאורה גם לא הוכח). ה. אני דוחה גם את ניסיונה של המבקשת להפריד בין הידוע למנוח ובין מה שהוסבר והובהר לו לבין מה שהוסבר לה , ידיעתה והבנתה שלה שכן מדובר בזוג שעשה את הפעולות יחדיו, חתם על המסמכים, קיבל הסברים ביחד וגם אם הבעל המנוח היה דומיננטי יותר והמבקשת סמכה עליו בכל הנוגע לתהליך ההלוואה אין בכך כדי לגרוע מהבנתם והסכמתם של שניהם. [ראה לגבי חזקת הסכמה, הבנה וידיעה על מה חותמים גם במקרה של אי רצון לקבלת הסברים ו/או קבלת הסברים רק על ידי בן זוג אחד כשהבן הזוג השני סומך עליו ונותן בו אמון מלא ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד לופו פד"י נד (2) 559, ע"א 36/99 יפה נגד עזבון המנוח חנה גלזר ז"ל, פד"י נה (3) 272, ע"א 1513/93 דטיאשוילוי נגד בל"ל בע"מ פד"י נד (3) 591, ע"א 6645/00 ערד נגד אבן פד"י נו (5) 365 וע"א 413/79 אלדר חברה לבניין בע"מ נגד מנצור פד"י לד (2) 229]. חזקה זו לא נסתרה במקרה זה. המבקשת אחות מוסמכת במקצועה היתה שותפה מלאה למנוח בחייו כשבנוסף היתה בעלת מניות בחברה של המנוח (נ/4). המבקשת סמכה על בעלה המנוח שהוא זה שטיפל והתעסק בכל הקשור להלוואות ולביטוחים ולטענתה באה רק ביום האחרון לחתום על כל הטפסים המוכנים כך שלמעשה היא לא יודעת מה הסבירו לבעלה המנוח שאכן הוסברו לו הדברים, כפי שהדבר עולה גם מעריכת ביטוחי חיים בחברות ביטוח אחרות (ראה המבקשת עצמה בעמ' 17 לפרוטוקול שורות 5-8 שהיא מאשרת שהיא לא יכולה לשלול שלמנוח הוסברה המשמעות של ביטוח חיים ושצריך לעשות ביטוח חיים בעסקת משכנתא). המבקשת גם מאשרת שהיא ידעה באותו רגע שאין לו ביטוח חיים (עמוד 26 לפרוטוקול שורות 1-7) כשאני דוחה את טענתה שמה שלא הבינה זה את המשמעות של משכנתא וביטוח חיים ושלא נאמר להם לגבי האפשרות לעשיית ביטוח חיים בחברות ביטוח אחרות. ו. המשיב לא התרשל, לא נהג בחוסר תום לב ולא נהג בניגוד לדין אלא פעל במקצועיות הראויה, בסבירות, בתום לב תוך הסברים בעל פה ובכתב הודעות, החתמה על מסמכים ותדריכים, שהביאו גם לכך שבפועל לא נגרם למבקשת נזק כספי עקב עריכת ביטוח חיים בחברות ביטוח אחרות בדיוק בהתאם וכפועל יוצא להסברי והודעות המשיב. בנסיבות עובדתיות אלו, אין צורך להכריע בשאלת חבות הבנק - המשיב להציע ללווה הצטרפות לביטוח חיים בהתאם לאמור בע"א 8905/96 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד רוזנברג ואח', תקדין עליון 98 (2) 1575 שאלה שדנתי בה והכרעתי בה במסגרת תיק אחר (ה.פ 176534/00 שפיצר נגד בנק לאומי למשכנתאות בעמ' ובשינויים המחוייבים הנובעים מעובדות ונסיבות התיק הספציפי שמסגרתו ניתן פסק דין זה). 3. התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ג (21 בספטמבר 2003) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד שימקביץ' וב"כ המשיב עו"ד פלץ. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. ד"ר ורדי קובי, שופט החזר הלוואההלוואה