תקנות הכניסה לישראל

תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 בתוקף סמכותי לפי סעיף 14 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "השר" - שר הפנים או מי שהסמיך לכך בכתב; "כלי הסעה" - לרבות כלי שיט וכלי טיס; "אחראי על כלי הסעה" - בכלי שיט ובכלי טיס - קברניטו, בכל כלי הסעה אחר - נהגו; "מסמך נסיעה" - דרכון, תעודת מסע או מסמך מוכר אחר. 2. בקשה וצירופים לה (א) בקשה לשירות לפי החוק (להלן - בקשה) יש להגיש לשר. (ב) לבקשה יצורפו מסמך נסיעה של המבקש ומסמכים אחרים שדרש השר. 3. מקום הגשת הבקשה הבקשה תוגש - (1) בישראל, באחד מאלה: (א) בלשכה האזורית למינהל האוכלוסין של משרד הפנים (להלן - לשכה); (ב) במינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים; (2) בחוץ-לארץ - בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל או של מדינה המייצגת את ענינינה של ישראל, הקרובה למקום מגוריו של המבקש. אולם אזרח ובעל דרכון של אחת הארצות המפורטות להלן, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב-2/, גם בתחנת הגבול; ואלה הארצות: אורוגואי דרום קוריאה אוסטרליה הונגריה איטליה הקהיליה המרכז האפריקנית אירלנד מונקו ארגנטינה ניו זילנד ארצות הברית של אמריקה ספרד ברזיל צ'ילי גירברלטר (אזרח של שטח חסות בריטי) קנדה קפריסין 4. פרטים נוספים וראיות השר רשאי לדרוש, לפי שיקול דעתו, ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים הנוגעים לענין וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשה. 5. סוגים של אשרות ביקור (א) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב1/ (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק. (ב) המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב-2/ (תייר). (ג) (1) השר רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לענין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב-3/ (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים. (2) מי שקיבל אשרה ורשיון ישיבה מסוג ב-3/ יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו. (ד) המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב-4/ (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו. (ה) מעביד בישראל שהגיש בקשה עבור תושב חוץ כאמור בתקנות משנה (א) ו (ד) יהיה אחראי ליציאתו של אותו תושב חוץ עם תום עבודתו אצלו. 6. סוגים של אשרות ארעי (א) מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, תש"י1950, ורוצה לשהות עד שלוש שנים בישראל, כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א1/ (עולה בכוח). (ב) (1) הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א2/ (תלמיד). (2) מגיש הבקשה ימציא (א) אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד; (ב) ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל. (3) בקשה כאמור יכול שתוגש מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד. (ג) איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א3/ (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו. (ד) הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה ורשיון לישיבת ארעי מהסוגים המפורטים בתקנות משנה (ב) ו (ג), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א4/ (קרוב); בתקנת משנה זו, "קרוב" של אדם בן זוגו או ילדו הקטין. (ה) הרוצה לשהות בישראל על פי רשיון לישיבת ארעי, למטרה שאיננה נמנית על המטרות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ד), רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א5/ (ארעי כללי). 7. החלפת אשרה ורשיון תקנות 5 ו-6 יחולו גם על בקשה להארכה או להחלפת אשרה ורשיון ישיבה, בשינויים המחוייבים. 8. אופן מתן אשרה ורשיון אשרה ורשיון ינתנו על גבי מסמך נסיעה בר-תוקף, אולם רשאי השר לתיתם גם במסמך נסיעה שתוקפו פקע או על גבי מסמך אחר שהשר יקבע לכך. 9. (בוטלה) 10. פקיעת תוקפה של אשרה (א) תוקפה של אשרת כניסה לישראל יפקע בכל אחת מאלה: (1) עם תום המועד שנקבע באשרה כתקופת תוקפה; (2) עם השימוש בה לשם כניסה אחת לישראל, זולת אם נקבע באשרה שבתוך תקופת תוקפה ניתן להשתמש בה למספר כניסות שיצויין באשרה או למספר בלתי מוגבל של כניסות; (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת; (4) אם השר היתנה את תוקף האשרה בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים; (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתנה האשרה תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך. (ב) אשרה לישיבת ארעי מסוג א1/ או אשרת חוזר שניתן להשתמש בה למספר כניסות לישראל שצויין באשרה, או למספר בלתי מוגבל של כניסות, יפקע תוקפה, בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל האשרה עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל. 11. פקיעת תקפו של רשיון ישיבה (א) תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה: (1) עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו; (2) עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל; (3) עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת; (4) אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים; (5) אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך. (ב) תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א1/ יפקע, בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), גם אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל. (ג) תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל. 11א. השתקעות במדינה מחוץ לישראל לענין תקנות 10 ו-11, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א1/ - שלוש שנים לפחות; (2) הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה; (3) הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות. 12. מעמדו של ילד שנולד בישראל ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, תש"י1950, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר. 13. איסור עבודה בישראל (א) בעל רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור מסוגים ב-2/ או ב-3/ או לישיבת ארעי מסוגים א2/ או א4/, לא יקבל עבודה בישראל, אלא אם השר התיר לו את הדבר. (ב) לא יעסיק מעביד בישראל אדם אשר ברשותו רשיון לישיבה מהסוגים הנזכרים בתקנת משנה (א) אלא אם הותר לבעל הרשיון לעבוד בישראל. 14. (בוטלה) 15. מילוי פרטים בטופס הרישום האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל ימסור לאנשים הנמצאים בכלי ההסעה ומבקשים להיכנס לישראל טופס רישום שקבע השר; הנוסע ימלא את הפרטים שבטופס הרישום לגביו ולגבי הנלווים אליו על פי הרשום במסמך הנסיעה. 16. המצאת הרשימות ופרטיהן (א) קצין ביקורת הגבולות רשאי לדרוש מן האחראי על כלי הסעה המגיע לישראל להמציא רשימות הכוללות פרטים בנוגע לנוסעים בו, לרבות העובדים בו. (ב) הרשימות לפי תקנת משנה (א) יכללו פרטים אלה: (1) שם; (2) מין ותאריך לידה; (3) אזרחות; (4) מספר מסמך הנסיעה, תאריך הוצאתו ותאריך תום תוקפו. 17. מגע עם כלי הסעה השר רשאי, אם הוא סבור שנימוקי בטחון או שלום הציבור או בריאות הציבור מחייבים זאת, לצמצם או לאסור, לזמן שימצא לנכון, כל מגע בין הנוסעים בכלי הסעה שהגיע לישראל ובין כל אדם בישראל וכן בין הנוסעים של כלי הסעה שונים שהגיעו לישראל. 18. החזקת מי שאינו רשאי להיכנס מי שבא לגבול ישראל ונמצא שאינו רשאי להיכנס אליה, רשאי קצין ביקורת הגבולות להחזיקו עד ליציאתו, בתחנת המשטרה, בבית סוהר, בתחנת הסגר או חיטוי של משרד הבריאות, בכלי ההסעה שבו הגיע לגבול ישראל או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות מתאים בנסיבות העניין. 2019. (בוטלו) 21. מתן צו גירוש מי שניתן עליו צו גירוש לפי סעיף 13(א) לחוק, יימסר לו צו הגירוש בכתב והוא לא יגורש עד תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו. 22. החזקת אדם עד גירושו מי שניתן עליו צו גירוש ונעצר בידי קצין ביקורת הגבולות או שוטר, יוחזק עד ליציאתו מישראל או עד לגירושו ממנה בתחנת משטרה, בבית סוהר, או במקום הסגר של משרד הבריאות או בכל מקום אחר שנראה לקצין ביקורת הגבולות, או לשוטר, מתאים בנסיבות הענין. 23. מסירת הודעה קיבלה משטרת ישראל הודעה מקברניט כליטיס על נוסע לפי סעיפים 9,6 או 10 לחוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל"א1971, תודיע המשטרה לשר. 24. אגרות (א) בכפוף לאמור בחלק ב' לתוספת תשולם בעד הגשת בקשה לקבלת שירות מהשירותים המפורטים בחלק א' לתוספת אגרה כדלקמן: (1) הוגשה הבקשה בישראל, תשולם האגרה בשקלים בסכום הנקוב בטור א' לצד השירות המבוקש; (2) הוגשה הבקשה בחוץ לארץ, תשולם האגרה בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן דולרים), בסכום הנקוב בטור ב' לצד השירות המבוקש, או בשווי של סכום כאמור במטבע המקומי לפי שער החליפין שהיה קיים במקום מתן השירות בראשון לחודש שקדם למתן השירות. (ב) אגרה הנגבית בחוץ-לארץ שלא בדולרים ניתן לעגלה במטבע המקומי בגבולות שוויו של דולר אחד. 24א. הצמדה למדד (א) סכומי האגרות הנקובים בחלק א' לתוספת בטור א', יעלו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום ההעלאה) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי. (ב) העלאת סכומי האגרות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום ההעלאה הקודם, לפני שעוגלו לפי תקנת משנה (ג). (ג) סכום מוגדל כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים שהם מכפלה של חמישה שקלים חדשים יעוגל כלפי מעלה. (ד) בתקנה זו - "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום ההעלאה; "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום ההעלאה הקודם. (ה) המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח חלק א' בתוספת כפי שהשתנה עקב העלאת הסכומים ועיגולם לצורך התשלום, לפי הוראות תקנה זו. 25. פטור נוסף לפטור האמור בחלק ב' של התוספת, רשאי שר הפנים או מי שהסמיך לכך לפטור מתשלום אגרה לפי תקנות אלה, כולה או מקצתה. 26. ביטול תקנות הכניסה לישראל, תשט"ז-1955 - בטלות. 27. תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן. תוספת (תקנות 24 ו-25) חלק א': אגרות בעד בקשות לשירותים חלק ב': הוראות מיוחדות 1. לא תיגבה אגרה מאדם שהוא אחד מאלה: (א) אורח רשמי של הממשלה; (ב) משתתף פעיל בכינוס בין-לאומי שהוכר על ידי שר הפנים והנערך בישראל; (ג) אדם אשר בגלל מעמדו הרשמי או הציבורי, או מעמדו בשדה המדע, התרבות והאמנות, או בגלל תרומתו לישראל, או ליהדות, או מסיבה סבירה אחרת, ראה אותו נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל בחוץ לארץ, או מי שהסמיך שר הפנים לכך, כראוי ליחס של כבוד, ומצא לנכון להעניק או להאריך לו אשרה ורשיון ישיבה. 2. (א) בעל דרכון של אחת המדינות המפורטות להלן יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרה ורשיון לישיבת מעבר או בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ביקור מסוג ב-2/. ואלה המדינות: אוסטריה הרפובליקה הפדרלית הגרמנית אוסטרליה הרפובליקה הדומיניקנית אורוגואי טרינידד וטובגו איחוד של דרום אפריקה יוגוסלביה איטליה יוון איסלנד יפן אירלנד לוקסמבורג אלסלבדור ליכטנשטיין אקוודור לסוטו ארגנטינה מאוריציוס ארצות הברית של אמריקה מונקו בהאמס מלאווי בולגריה מקסיקו בוליביה נורבגיה בלגיה ניו-זילנד ברבדוס סואזילנד ברזיל סורינאם ברית המועצות סן מרינו גואטמלה סנט-קיטס גיברלטר (אזרח של ספרד שטח חסות בריטי) פארגואי ג'מייקה פיג'י דנמרק פיליפינים דרום קוריאה פינלנד האיטי צ'ילה הולנד והאיים האנטיליים צרפת הונג קונג קולומביה הלווציה (שוויץ) קוסטה ריקה3 הממלכה המאוחדת של קנדה בריטניה הגדולה, קפריסין צפון אירלנד, האי שוודיה מאן ואיי התעלה הקהילה המרכז אפריקנית (ב) בעל דרכון של בלגיה, הולנד ולוקסמבורג יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה להארכת רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור מסוג ב/2 לתקופה עד 12 חדשים מיום כניסתו לישראל. (ג) בעל דרכון של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה יהיה פטור מתשלום אגרה בעד בקשה לאשרת חוזר. תקנות הכניסה לישראל (הארכת רישיונות לעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי), התשס"ד-2004 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3א(ב)(2) ו-14 (6) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בהתייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, אני מתקין תקנות אלה: 1. כישורי עובד סוציאלי עובד סוציאלי כאמור בסעיף 3א(ב)(2) לחוק, יהיה בעל ניסיון של שנתיים בתחום הסיעוד שמנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, שבתחומה מתגורר המטופל הסיעודי, הסמיכו לתת חוות דעת לענין הסעיף האמור. 2. דרך מתן חוות דעת (א) עובד סוציאלי כאמור בתקנה 1 יציין בחוות דעתו את משך היכרותו את המטופל הסיעודי ואת הפגיעה הקשה שתיגרם למטופל עקב הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן הטיפול הסיעודי. (ב) חוות הדעת תינתן בכתב ותצורף לבקשה המוגשת לפי סעיף 3א(ב) לחוק, לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון לישיבת ביקור שמבקשים להאריכו. תקנות הכניסה לישראל (בקשה לאישור כניסתו לישראל של ילד באימוץ בין-ארצי), התשנ"ח-1998 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14 ו-15 (א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "אימוץ בין-ארצי" - כמשמעותו בסעיף 28א לחוק האימוץ; "אשרה ורשיון" - אשרה ורשיון לישיבת קבע, כמשמעותם בסעיף 2(א)(4) לחוק; "בקשה" - בקשה לאשרה ורשיון לילד ממדינת חוץ למטרת אימוץ בין-ארצי; "הרשות המרכזית" - כמשמעותה בסעיף 28ב לחוק האימוץ; "השר" - שר הפנים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה; "חוץ האימוץ" - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; "מבקש" - כמשמעותו בסעיף 28ז לחוק האימוץ; "עמותה מוכרת" - כמשמעותה בסעיף 28ג לחוק האימוץ; "רשות מוסמכת של מדינת חוץ" - כמשמעותה בסעיף 28יא לחוק האימוץ. 2. הגשת בקשה (א) בקשה תוגש בידי עמותה מוכרת למינהל האוכלוסין שבמשרד הפנים בירושלים לפי הטופס שבתוספת. (ב) לבקשה יצורפו אישור של רשות מוסמכת של מדינת החוץ למסירת הילד לאימוץ למבקש וכן אישור של רופא מטעם העמותה המוכרת שבדק את הילד שמבקשים לאמצו (להלן - הילד), ושלפיו אין הילד חולה במחלה העלולה לסכן את הציבור. 3. אשרת כניסה למטרת אימוץ בין-ארצי (א) אישר השר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, יתן לעמותה הודעה בכתב על כך. (ב) האשרה תינתן למבקש בנציגות ישראל במדינת החוץ שבה התנהלו הליכי האימוץ, לאחר שמסר אישור של רשות מוסמכת של מדינת החוץ כי הוא רשאי להוציא את הילד ממדינת החוץ. (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי השר להורות כי האשרה תינתן בישראל. 4. פקיעת תוקף אשרה ורשיון מבלי לפגוע בהוראות כל דין, יפקעו אשרה ורשיון בכל אחד מאלה: (1) הילד לא נכנס לישראל בתוך 6 חודשים מיום קבלת האשרה; (2) לא הוגשה, בתוך 6 חודשים מיום כניסת הילד לישראל, בקשה לרישום האימוץ בפנקס האימוצים, כאמור בסעיף 29 לחוק האימוץ, או בקשה למתן צו אימוץ לפי סעיף 28כ לחוק האמור. 5. תחולה על הרשות המרכזית הוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים על הרשות המרכזית כאשר היא פועלת לפי סעיף 28ה(א) לחוק. 6. תחולת דינים על בקשה ועל אשרה ורשיון לפי תקנות אלה יחולו הוראות תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה. תקנות הכניסה לישראל (דרכי גביית הוצאות גירוש), התשמ"ו-1985 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13(ד) ו-14 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: 1. הגדרות בתקנות אלה - "המנהל" - מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה; "הוצאות" - הוצאות ביצוע צו גירוש מן הארץ, לרבות - (1) הוצאות חיפוש ואיתור של המגורש; (2) הוצאות איכסון; (3) הוצאות נסיעה, לרבות דמי כרטיס, מסים, היטלים וכל הוצאה אחרת הנוגעת להסעה; (4) הוצאות ליווי; (5) הוצאות אחרות הכרוכות בביצוע הצו; (6) הוצאות הכרוכות בגביית ההוצאות שפורטו בפסקאות (1) עד (5). 2. חיוב מעביד בהוצאות (תיקון: תשנ"ד) (א) הורה שר הפנים או מי שהוא הסמיכו, לפי סעיף 13 לחוק, שצו גירוש יבוצע על חשבון האדם שעליו ניתן או על חשבון מעביד, יגיש המנהל לאדם שעליו ניתן הצו או למעביד, לפי הענין, דרישה לתשלום הוצאות באחת מדרכים אלה: (1) דרישה לשלם לאוצר המדינה אמדן הוצאות צפויות, כדי לאפשר ביצוע צו הגירוש; (2) דרישה לשלם במישרין לנותני שירותים שיפורטו בדרישה, את הסכומים הקבועים לצד כל אחד מהם בדרישה; (3) דרישה להחזר הוצאות שנשאה בהן המדינה, לפי חשבון מפורט. (ב) שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד הוצאות על פי אומדן לפי תקנת משנה (א)(1), יערוך המנהל עם סיום ביצוע צו הגירוש חשבון סופי והאדם שעליו ניתן הצו או המעביד, לפי הענין, יהיה חייב להשלים את ההפרש בין החשבון הסופי לבין ההוצאות ששילם לפי תקנת משנה (א) או יהיה זכאי להחזר ההפרש. 3. פיגור בתשלום לא שילם האדם שעליו ניתן הצו או המעביד סכום שנדרש לשלמו כאמור בתקנה 2 תוך 7 ימים מיום הדרישה, תחול על הסכום ריבית החשב הכללי המתפרסמת מעת לעת ברשומות, מהיום השביעי שלאחר יום הדרישה עד המועד שבו שולם הסכום בפועל. 4. תחילה תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. משרד הפניםחוקי הכניסה לישראלכניסה לישראלתקנות