1. התובעת היא חברה שמנהלת חנות למוצרי ספורט, ובכתב התביעה נטען כי התובעת סיפקה לקבוצת כדורגל של התנועה האיסלאמית בכפר ביר אל מכסור ציוד ספורט בשנת 97 בסך 17,526.60 ₪ לפי חשבונית מס מס' 1023 מיום 30.9.97, וכן ציוד לאותה קבוצה בשנת 98 בסך 4065.75 ₪ לפי חשבונית מס מס' 1391 מיום 1.9.98 וכן ציוד בסך 5762.25 ₪ על פי חשבונית מס מס' 1390 מיום 1.9.98, סה"כ סחורה בשנים 97 , 98 בסך 27,354.60 הוא סכום התביעה. עוד נטען בכתב התביעה כי אותו ציוד סופק לקבוצת הכדורגל על פי הזמנה מאת הנתבעת אשר מימנה את קבוצת הכדורגל באותה תקופה והחשבוניות הוצאו על שם הנתבעת. 2. כתב התביעה הוגש במקורו בסדר דין מקוצר, הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, ולאחר דיון בבקשה נתן כב' הרשם קודסי רשות להתגונן, והתביעה התבררה בסדר דין מהיר. 3. בבקשת הרשות להתגונן, אשר הפכה בשלב יותר מאוחר לכתב הגנה , טענה הנתבעת כי לנתבעת אין כל נגיעה או שליטה בקבוצת הכדורגל הנטענת , אין לה מעורבות בניהולה, ואין לה כל ידיעה על רכישותיה הנטענות מהתובעת. כמו כן נטען כי הנתבעת מתחייבת בהתחייבויות כספיות רק בחתימת ראש המועצה והגזבר שניתנים ביחד עם הטבעת חותמת המועצה מה שלא היה במקרה דנן . 4. בתגובה לבקשת רשות להתגונן הגישה התובעת תשובה בצירוף שלושה תצהירים, אחד מטעם מנהל התובעת מר דאהר מוחמד, השני מטעם מר עבדאלבסט חוג'יראת, אשר היה יו"ר הנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה, וכן תצהיר מטעם עלי סאלח חוג'יראת אשר ניהל כנטען את קבוצת הכדורגל. 5. בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות, אשר במהלכן נשמעו עדויות התובעת והנתבעת, והעדים נחקרו בחקירות נגדיות. 6. מר עבדאלבסט חוג'יראת כיהן בתור יו"ר הנתבעת הנבחר בתקופה הרלוונטית לתביעה, דהיינו בשנים 97, 98, ובתצהירו ואף בעדותו בבית המשפט הוא אישר כי הזמין את הסחורה הנטענת מהתובעת עבור קבוצת הכדורגל האיסלאמית. הוא אישר כי שלח אנשים מטעם הנתבעת או מטעם הקבוצה לחנות של התובעת לקבלת סחורה, אישר כי שילם חלק מהחשבונות שהופנו למועצה בגין אותן רכישות, ואישר את הנוהל של הזמנה טלפונית מהחנות של התובעת. מר עבדאלבסט העיד כי הנתבעת בראשותו תמכה במספר קבוצות כדרוגל בכפר ומסר כי אותן קבוצות הן שייכות לבני הכפר משלמי המיסים, ואין שום פסול בכך שהנתבעת הייתה תומכת באותן קבוצות, עוד העיד כי לפי מיטב ידיעתו קבוצת הכדורגל האיסלאמית הגישה בזמנו בקשה לקבלת תמיכה מהנתבעת אשר אושרה על ידי הנתבעת. מנהל התובעת העיד כי הנוהל המקובל היה כי יו"ר הנתבעת היה מזמין טלפונית ציוד ספורט עבור קבוצת הכדורגל האיסלאמית או עבור קבוצות כדורגל נוספות בכפר. יו"ר הנתבעת מר עבדאלבסט היה מתקשר אליו טלפונית להזמין ציוד עבור קבוצות הכדורגל, והיה שולח מישהו מטעם המועצה או הקבוצה כדי לקבל את הציוד . כמו כן העיד כי אנשים מטעם המועצה, כמו גזבר המועצה, היה חותם על החשבוניות שהוצאו על שם הנתבעת בגין אותן רכישות, וכי חלק מאותן חשבוניות שהוצאו על שם הנתבעת בגין רכישת ציוד לקבוצות כדורגל באותה תקופה, ואשר נחתמו על ידי גזבר המועצה, שולמו בפועל לתובעת ללא כל בעייה. הוא העיד כי היה נוהג שמנהל קבוצת הכדורגל אף הוא ייגש לחנות בהתאם להוראות יו"ר הנתבעת, או מנהל מחלקת ספורט ויקבל את הציוד עבור הקבוצה ויחתום על תעודות המשלוח. מנהל התובעת העיד כי הבעיות התחילו בעת שהתחלף יו"ר המועצה הקודם מר עבדאלבסט ביו"ר המועצה הנוכחי אשר מנסה להתחמק מהתחייבויות הנתבעת על ידי העלאת טענות שונות. מנהל התובעת אף הפנה להתחייבות בכתב שניתנה על ידי מר עבדאלבסט בתור יו"ר הנתבעת לפיה מתחייבת הנתבעת לשלם לתובעת סך של 22,219 ₪ עד תאריך 15.11.98 ואשר העתק ממנה צורף לכתב התביעה. במהלך עדותו הגיש מנהל התובעת חשבוניות, קבלות, תעודות משלוח אשר יש בהן לטענתו כדי לקשור את הנתבעת ישירות לחוב הנטען, ומאותם מסמכים ניתן לראות מספר חשבוניות שהוצאו על חשבון הנתבעת, וכן "פקודת תשלום" שהוצאה על ידי הנתבעת עצמה ביום 19.2.98, אשר על פיה ניתנה הוראה לבנק לשלם לתובעת סך של 25,308.76 ₪ ככל הנראה מדובר בשיק שניתן על ידי הנתבעת לטובת התובעת, ובאותה פקודת תשלום נרשם במפורש כי התשלום הוא בגין ציוד ספורט לנוער, וכן ניתן למצוא פקודת תשלום נוספת מיום 13.7.98 על אותו סכום במקום שיק שבוטל, וככל הנראה הכוונה לשיק מחודש 2/98 . מנהל מחלקת הספורט העיד אף הוא כעד מטעם הנתבעת ומסר כי לא ידוע לו כביכול על הזמנות טלפוניות שביצעה הנתבעת מהתובעת, וכי לפי מיטב ידיעתו הנוהל התקין היה הזמנה בכתב לאחר קבלת הצעת מחיר, ומסר כי לא ידוע לו על הרכישות שכביכול הנתבעת ביצעה מהתובעת כי מי שאחראי על הנושא הזה הוא מנהל מחלקת הרכש במועצה. התרשמתי כי עדותו של העד הייתה בלשון עדינה "זהירה", לא מפורטת, ואף מתחמקת, ולא ייתכן כי אדם שממלא תפקיד מנהל מחלקת הספורט במשך שנים רבות לא יידע על הקשר בין הנתבעת לבין קבוצת הכדורגל או על הרכישות שהנתבעת ביצעה או לא ביצעה עבור אותן קבוצות בלי כל מעורבות מצידו לטענתו. באשר לעד השלישי מר עלי חוג'יראת הוא העיד כי מנהל מחלקת הספורט הוא שהורה לו לגשת לחנות התובעת ולקבל סחורה ממנה עבור קבוצת הכדורגל בניגוד לעדותו של מנהל מחלקת הספורט מר חוסין גדיר. 7. לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי , וכן לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו לתיק אני מעדיפה את גירסתה של התובעת על פני גירסת הנתבעת . יו"ר הנתבעת לשעבר בעצמו הודה בחבותה של הנתבעת לשלם לתובעת את החוב הנטען , הוא הודה בכך שהנתבעת תמכה ומימנה את קבוצת הכדורגל האיסלאמית, הוא הודה בכך שהוא הזמין את ציוד הספורט מהתובעת, ויש התחייבות בכתב מצידו לשלם לתובעת חלק ניכר מהחוב הנטען, ויש לייחס משקל רב לעדותו זו של מר עבדאלבסט, אשר די קרובה להודאת בעל דין. עדותו זו של מר עבדאלבטס מבססת ומחזקת את עדותו של מנהל התובעת על הזמנה בפועל של הציוד הנטען, על אספקה בפועל של אותו ציוד לקבוצת הכדורגל, על התחייבות בפועל של הנתבעת לשלם את החוב, ועל כך שהחוב טרם שולם. חיזוק נוסף אני מוצאת במסמכים שהוגשו לבית המשפט ואשר בחלקם נטען כי נחתמו על ידי גזבר המועצה בעצמו, על אף שגזבר המועצה לא הוזמן באמצעות בית המשפט למתן עדות, וכן בפקודות התשלום שהוציאה הנתבעת לבנק על מנת לשלם לתובעת בגין הציוד הנטען כפי שפורט לעיל. הוכח בפניי כי הנתבעת נהגה להזמין ציוד מהתובעת עבור קבוצות הכדורגל בכפר באמצעות הזמנה טלפונית, וכן נהגה לשלוח מישהו מטעם המועצה או מטעם הקבוצה הרלוונטית לחנות של התובעת לקבלת הציוד ולחתימה על תעודות המשלוח. אין כאן דנים בשאלה אם נוהג זה הוא נוהג ראוי או פסול, אך בפועל הוכח בפניי כי זה מה שהיה, ואם יש לנתבעת כרגע הסתייגויות מדרך הפעולה של הנהלת המועצה הקודמת, אין זה נוגע לזכותה של התובעת לקבל תמורת הציוד שהיא סיפקה על פי הזמנת הנתבעת בזמנו. כמו כן אין רלוונטיות לשאלה אם הנתבעת פעלה כדין עת פירסמה במכרז או לא פירסמה במכרז בקשה לרכישת ציוד מהתובעת או מחנות אחרת, או עת הזמינה טלפונית ציוד עבור קבוצות כדורגל בכפר, או עת סיפקה מימון ותמיכה עבור קבוצות כדורגל שונות בכפר ללא נוהל מוגדר כלשהו, כי כל אותן שאלות הינן שאלות של מנהל פנימי תקין של הנתבעת ללא קשר לזכותה של הנתבעת לקבל תמורת סחורה שסופקה בפועל. יתירה מכך, אין רלוונטיות לשאלה אם מי שחתם על החשבוניות היה מוסמך לחתום, או אם הייתה חסרה חתימה על החשבוניות ותעודות המשלוח של אדם המוסמך מטעם הנתבעת, מאחר והמצג שהוצג בפני התובעת הוא שמי שחתום על החשבוניות ותעודות המשלוח הוא מי שמוסמך לחתום, ואינני סבורה כי התובעת או מנהלה התעניינו בשאלה זו כלל וכלל עת סיפקו את הסחורה בפועל בהתאם להזמנת הנתבעת. 8. לאור כל האמור לעיל, ומשהוכח בפני כי הנתבעת בפועל הזמינה את הציוד מהתובעת, וכן משהוכח בפני כי התובעת בפועל סיפקה את הציוד לנתבעת או לקבוצות השונות וטרם קיבלה את תמורתם, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: א) סך של 17,526.60 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/09/97 ועד יום התשלום המלא בפועל בגין חשבונית מס מס' 1023. ב) סך של 5,762.25 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 01/09/98 ועד יום התשלום המלא בפועל בגין חשבונית מס מס' 1390. ג) סך של 4,065.75 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 01/09/98 ועד יום התשלום המלא בפועל בגין חשבונית מס מס' 1391. ד) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל, ובקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון את ההוצאות שנפסקו ע"י כב' הרשם קודסי בהחלטתו מיום 31/10/01. ניתן היום ט"ו בחשון, תשס"ג (21 באוקטובר 2002) בהעדר הצדדים. רים נדאף, שופטת כדורגלדיני ספורטאספקה