כסף מביטוח לאומי לשחקן כדורגל שנפצע - חישוב דמי פגיעה

1. ביום 4.4.00 הגיש התובע, באמצעות בא כוחו, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ-4.10.99 הקובעת הבסיס לחישוב דמי הפגיעה שלו בלא שכללה את השתכרותו בהפועל ראשל"צ (להלן: "הפועל") בחודשים יוני-יולי 97', אלא רק השתכרותו במכבי פ"ת (להלן: "מכבי"). לחלופין, טען כי היה על הנתבע להתחשב בשכר הממוצע שאמור היה להשתלם לו במכבי (שכר חודשי ממוצע של 15,417 ש"ח) ולא רק ב-3 חודשים שקדמו לפגיעה, שכן רק ב-8.97 החלה עונת המשחקים 97/8 והתובע לא הספיק להנות משכרו כולל פרמיות ומענקים. לחלופי חלופין, יש לחשב שכרו בשנה שקדמה לפגיעה. 2. בכתב הגנתו מ-26.9.00 טען הנתבע כי התובע "עבד" במכבי מ-1.6.97, אך לא עבד בתקופה זו בהפועל, כשעונת הכדורגל היא מספטמבר עד סוף מאי. התובע לא קיבל שכר עבודה בשל השתתפותו במשחקי הפועל בחדשים יוני-יולי 97' ואף לא דווח לנתבע כעובד הפועל. 3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (ב-18.5.00) ותצהיר משלים (ב-14.2.01). עדות התובע נשמעה ב-28.1.02. ביום 24.2.02 נשמעה עדותו של מר סלע מנדל, יועץ מס, וביום ב-2.6.02 נשמעה עדות רו"ח מר יצחק זיגדון ? 2 עדים שהעידו מטעם הנתבע (אף שפעלו כלפי הנתבע, בייצגם את התובע ו/או את אגודות הספורט הרלוונטיות). סיכומי תובע הוגשו ב-1.7.02 וסיכומי נתבע ב-6.10.02. לצערנו, עקב עומס רב, כולל עומס רב בהדפסות ? התעכבה הוצאת פסה"ד. 4. ראשית לכל נפרט העובדות, שאין הצדדים חולקים עליהן: * ביום 20.1.98 הגיש התובע לנתבע תביעה בגין פ.ע. שארעה לו ביום 6.9.97, עת נפגע בסחוס ברך שמאל בעת משחק כדורגל נגד הפועל פ"ת ב"עבודתו" כשחקן כדורגל במכבי אבשלום פ"ת (להלן: "מכבי"). * המל"ל חישב את דמי הפגיעה עפ"י השתכרותו של התובע במכבי בחדשים יוני-אוגוסט 97', ולא התחשב בסכומים ששולמו בחדשים אלה 97' מאת "הפועל עירוני ראשל"צ" (להלן: "הפועל"), בהנמקה כי התובע הפסיק לשחק בהפועל ב-31.5.97, ואין מדובר בשכ"ע עבור השתתפות במשחקי הקבוצה בחדשים אלה. * הסכם לעונת 97'/96' נחתם בין התובע להפועל ב-22.7.96, לשנה מ-1.8.96 ועד 31.7.97 ולפיו זכאי התובע לשכר חודשי כולל בסך 6,700 ₪ (כולל אש"ל, נסיעות, הבראה וחופשה) וכן לפרמיה (בסך 3,770 ₪ x 36) (ב 1 לתובענה). * הסכם לעונת 98'/97' נחתם בין התובע למכבי ב-21.7.97 לשנה מ-1.6.97 ועד 31.5.98 ולפיו זכאי התובע לשכר חודשי בסך 5,000 ₪ ולפרמיה בסך 2,500 ₪ x 50 נקודות וסה"כ 125,000 ₪. * בחודשים יוני-יולי 97' ליגת הכדורגל בפגרה, אין משחקי כדורגל, והתובע קיבל תשלומים מהפועל לחדשים אלה, אך לא דווח למל"ל כעובד הפועל. 5. מהעדויות ? בעת שנפצע היה התובע עובד מכבי. החוזים נעשים ל-12 חודשים. אף שחוזה עם מכבי נכרת מ-1.6.97, בחודשי יוני-יולי לא עשה התובע דבר במכבי אלא היה "שחקן" של הפועל, נח והתאמן לפי תוכנית של הפועל. מ-1.8.97 ידע שלא יקבל דבר מהפועל התובע הושאל להפועל ע"י מכבי, לעונה אחת (עד כאן התובע). עונת המשחקים מסתיימת במאי, הסכמים נחתמים רטרואקטיבית וגם שכר מגיע רטרואקטיבית, גם אם השחקנים בחופשה. יש יחסי עובד-מעביד בינו למכבי מיולי ויתכן שיש לו חוזה חופף בפגרה גם מהפועל וגם אצלם. הוא שכיר למרות שלא עבד. מיוני 97' התובע שחקן של מכבי (עד כאן מנדל). לשחקן יש שכר מצטבר לתקופה של 12 חודשים, שהיא תקופת ההסכם, הברוטו בכל חודש אינו קבוע אלא תלוי בפרמיה, המותנית בהשגים. יולי זה גם גמר עונה ולכן יכול להיות שתלוש שהוצא הוא גמר חשבון, ללא קשר לשכר המצטבר. רוב החוזים בוצעו לפי 12 חודשי עבודה, שחקן מתאמן חודש-חודשיים לפני תחילת הליגה. ההעסקה היא ל-12 חודשים, החל ב-1.6 ועד ל-31.5, ויכול להיות שתהא חפיפה על יולי-אוגוסט, אך זה נדיר. הפקת תלושים כפופה לתזרים המזומנים של הקבוצה ולכן, כשאין תשלום לא מפיקים תלוש ולמל"ל מדווחים רק על בסיס מה ששולם. יכול להיות שהתלוש האחרון שיצא, יולי 97', הוא גמ"ח, אף שהכותרת שניתנה בו אינה מדוייקת. גמ"ח כאן היה 153,000 ₪ ואינו יודע לאלו חודשים ניתן ומה כלל. מניח שזה בגין פגור בתשלום אפריל-יוני, תיקן עצמו: רק בגין מאי ויוני, וכן פרמיות לתקופה לא ידועה. השחקן והקבוצה צריכים לעשות חישוב מסודר כדי לדעת לאיזה תקופה שולם הסכום. נתון ? זו הצהרה כמעט מדויקת וכדי לדייק צריך לבדוק מה נעשה בפועל. מתלוש יולי לא ניתן לומר לאלו חודשים שולם. אין בתלוש תשלום בגין משהו שכַמוּתו 10 (עד כאן זיגדון). העדים כולם אישרו כי עפ"י תקנון ההתאחדות, אין שחקן יכול להיות רשום ב-2 קבוצות בנקודת זמן. 6. לאחר ששבנו ועיינו בכל החומר שבפנינו ? להלן הכרעתנו: א. התביעה בגין פ"ע הוכרה, נקבעו לתובע אחוזי נכות וגמלתו חושבה עפ"י השכר שקיבל ברבע השנה שקדמה לפגיעה, במכבי בלבד. טוען התובע כי בתקופה זו הועסק גם ע"י הפועל ואף קיבל ממנה שכ"ע; הנתבע טוען כי תשלומי התובע מהפועל אינם שכ"ע שכן לא השתתף במשחקים עבור הפועל ביוני-יולי 97'. מנמק התובע טענתו ב-3: (1) השכר שקיבל בפגרה (יוני-יולי 97') אינו משקף את שכר העבודה הרגיל עבור עבודתו המלאה בעונה. (2) השכר שקיבל ביוני-יולי 97' בהפועל הינו "שכר רגיל" כמשמעו בסעיף 97 א' (1) לחוק, גם אם שולם לא בגין השתתפות במשחקים (בפגרה). (3) עפ"י תקנה 9א' לתקנות, היה הנתבע צריך לחשב לפי ד"פ הגבוהים ביותר לחודשים יולי-ספטמבר 97'. הנתבע טען כי בחודשים יוני-יולי 97', לא היה התובע עובד של הפועל, שכן לפי התקנון יכול שחקן להיות רשום רק באגודה אחת בכל נקודת זמן, המענקים אינם שכר עבודה רגל ומשכך, נוכח ס' 98 לחוק חושבה הקצבה לפי שכר רגיל ומענקים מעונת 97/8, והכנסתו הרגילה כוללת אך את שכרו ממכבי; גם אם תוכר האפשרות ל"שכר כפול", בעת הפגיעה לא ציפה התובע ל"שכר כפול" עבור ספטמבר 97' או לאחריו, ומשכך, יהא זה בנגוד למטרת החקיקה לחשב זכאותו כטענתו. באשר לטענה בדבר התחשבות בחודש הפגיעה ? מדובר בתיקון לתקנות שנעשה רק ב-29.9.97 וללא תחולה רטרואקטיבית. נדון להלן בטענות הצדדים, ראשון לראשון ואחרון לאחרון: ב. חוברת הדרכה אליה מפנה התובע בסיכומיו ? נבהיר ראשית כי אין לראות ב"חוברת" בסיס משפטי לחבות או לזכות, ולא רק משום שנזכרה אך בסיכומי התובע. הדין הוא הקובע. "חוברת הסבר" אינה באה גדר "דין". ובמאמר מוסגר ? מידיעת דיינים בכל חוברת הסבר של המל"ל מצויין במפורש כי אין האמור בה מהווה בסיס משפטי מחייב (אלא החוק עצמו) והחוברת ? להסבר בלבד נועדה. אין "מרפא" התובע "פגם" זה בצרפו עמוד מסוים בלבד. נזכיר כי אף לפי הציטטה שראה התובע ליתן מהחוברת ? אין קמה לו הזכות, שהרי מדובר באי קבלת שכר מלא, בגין העדרות מעבודה עקב גורמים שתוארו שם. בענייננו, אין מדובר בתשלום חלקי של שכר, ב"העדרות" מעבודה עקב גורמים שתוארו. עסקינן בקבלת תשלום, עפ"י חוזה, שלא בגין עבודה במועדים הרלוונטים. ג. עולה מהעדויות שבפנינו כי שחקן יכול להיות קשור בהסכם עפ"י הוראות התאחדות הספורט רק לשנה תמימה (12 חודשים). בהתאם, משתלם שכרו ל-12 חודשים. שחקן אינו יכול להיות שחקן בנקודת זמן אחת, ביותר מקבוצה אחת. אין הבדל בענין זה בין עונת המשחקים לבין הפגרה, ומשכך, החוזה הוא לשנה תמימה. משכך, אין אנו עוסקים בהקשר זה בהיבט או נקודת המבט של ההתאחדות, אלא, במשמעות "שכרו הרגיל". משמע, שכרו הרגיל של התובע יכול להיות רק, בכל נקודת זמן, שכרו בקבוצה אחת בלבד. התובע עצמו מציין כי בפגרה, השתייך, כביכול, ל-2 הקבוצות. כפי שהבהיר מנדל (ת/6), התובע היה שחקן של מכבי משנת 87' ברציפות עד יוני 96' ומיולי 96' עד יוני 97' היה מושאל להפועל ומיולי 97' ועד לפגיעתו, כאשר במהלך שנת 96/7 הושאל כרטיסו להפועל. ממילא, אם נוצרה חפיפה בתקופת הפגרה (שבתום עונה זו ובטרם עונת 97/8) ? מדובר בחפיפה שמקורה בטעות, שכן הדבר אסור ? מחד ומאידך, ככל הנראה טרם עונת יולי 96' נחשב והיה שחקן של מכבי, אף שבחוזה עם הפועל נרשם כבר כשחקנה. בהקשר זה ראוי להזכיר כי ככל שנוצרה חפיפה בתקופת הפגרה הנדונה ? נוצר "גרעון" באינטרבל הקודם, בטרם עונת 96/7, קרי: לא קיבל תשלום. יש אולי "חפיפה" בתקופת הקשר החוזי ? אך לא בתקופת ההעסקה, העבודה בפועל (ד'(2) לתובע). וביחס לטענת העדר "כוונה" ? אין המל"ל טוען, חלילה, כנגד התובע כי פעל כדי להגדיל הכנסותיו בדיעבד ? וממילא, לא נדרש אף אנו לזה. ובהקשר זה ? אין חשיבות להכרעתנו לשאלה האם התובע רשום בקבוצה אחת, לא רשום באף אחת, או רשום בשתים לתקופת זמן מסוימת. נשוא הדיון שבפנינו ? אינו עוסק ברישום, אלא בשכר, ואם ועד כמה ? "רגיל" הוא. כך, אם אינו רשום באף קבוצה בפגרה, אך השתלם לו שכר ? עלינו לבחון אם עסקינן ב"שכר רגיל". ד. עוד ראוי לומר כללית ותכליתית ? תשלום שבוצע רנדומלית בחודש נתון, אינו צריך לזכות הנפגע. כך, אם טוען התובע (ג'6 לסיכומיו) כי בחודשים יוני-יולי 97' קיבל מהפועל סכום (נוסף) של 35,000 ₪ ? אין בכך כדי לשנות בסיס החישוב, ככל שאין עסקינן בשכר ששולם בגין אותם חודשים, ולכאורה, אין זה כך. הוא הדין בתלוש יולי 97' שהוגש ? המתייחס לסכום שאין חולק שלא ניתן בגין פרמיות שהתובע זכאי להן בגין עבודתו בחודש זה. נציין עוד כי התובע עצמו סבר כי יש להתחשב בשכרו הבסיסי בהפועל בפגרה (אך לא בפרמיות, שעפ"י ההסכם ברי כי אינו זכאי להן שכן אין מתקיימים משחקים, ממילא, אין מושגות נקודות, ואין נוצרת הזכות לפרמיה). ה. הוראות הדין הנוגעות לענייננו הן אלה: חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (לעיל ולהלן: "החוק"). "97. שיעור דמי פגיעה: א. דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מהסכום הנקוב בלוח ה. 98. חישוב שכר עבודה רגיל: א. שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 97, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. ב. לסעיף זה, "הכנסה" ? (1) במבוטח לפי סעיף 75(א)(1) ? ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; 100. תקנות: השר רשאי לקבוע ? (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; " תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956 (להלן: "התקנות") קובעות כדלקמן: "1. "עובד במשכורת" ? עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד בשכר" ? עובד שאינו עובד במשכורת; "השכר היומי הממוצע" ? הסכום המתקבל מחלוקת שכר רבע השנה במספר הימים שבעדם משתלם לו השכר למעשה; "ימי העדרות" ? תקופה בה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא-הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו." ו. ביה"ד הארצי קבע כי תכלית החקיקה דלעיל, כולל קביעת האפשרות להתחשב בשכר שלא שולם ברבע השנה שקדם לפגיעה, או האפשרות להתחשב בחודש הפגיעה ובחודשיים שקדמו ליום הפגיעה ? היא להשוות/"להשיב" הנפגע ככל היותר קרוב למצבו עובר לפגיעה, כך שלא יפגע מקור הכנסתו גם לאחריה (כך בתשלום ד"פ, כך בתשלום קבצת נכות). כך, תשולם גימלה כשהיא מחושבת על בסיס קצבת נכות. כך, תשולם גימלה כשהיא מחושבת על בסיס הכנסתו של הנפגע ערב הפגיעה. אגב כך טוען הנתבע, כי המענקים אינם מהווים שכר עבודה רגיל מטעמים שונים, ואעפ"כ, חושב הבסיס לד"פ לתובע לפי השכר כולל המענקים ששולמו לתובע ביוני-אוגוסט 97' (במאמר מוסגר נבהיר כי בסיס החישוב נקבע ל-20,000 ₪, בנגוד לסְכום שצויין בתביעה לדמי פגיעה לאור התקון בדווח שבוצע ע"י מנדל במכתבו למל"ל מ-5.4.98). ז. נראית בעינינו טענת הנתבע: גם אם, בניגוד לדין המקצועי או מתוך טעות בהנה"ח של הפועל, או מתוך אי תשלום בראשית העונה, שולם לתובע, משום מה, שכר כפול לחודשים יוני-יולי, הן מהפועל, והן ממכבי ? אין עסקינן בשכרו הרגיל של התובע, כזה שלהגנתו נקבעו הוראות החוק שנזכרו. עת נפגע התובע, כבר לא קשור היה בהפועל וממילא, לא היתה לו ולא יכלה להיות לו ציפיה כלשהי לקבל שכר כפול ? וממילא, כזה כבר לא "נגרע" ממנו בעת שנפגע. ובאשר לתלוש יולי 97' מהפועל ? נכון טען הנתבע כי עסקינן בתלוש שהוצא יותר ממחצית השנה אח"כ. לא הוצג בפנינו תלוש אותנטי ? אלא שלא בכך נעוץ הקושי. מעדות התובע וזיגדון ? ואם תמצי מהעדר עדותם או אסמכתאות מצידם ? עולה ברורות כי מדובר בתלוש שיצא, בהתייחס לחודש יולי 97' אך משום שבאותה עת (כשיצא), איפשר תזרים המזומנים של הפועל לשלם לתובע, בלא שידעו הם מה שולם, מדוע שולם (אלו רכיבים), ומדוע דווקא ביולי 97'. הסבר יחיד לענין זה (שלא ניתן משום מה), הוא כי זהו חודש ההתקשרות האחרון, ולכן כוּנה תלוש יולי 98'. ברי, עם זאת מעדות זיגדון, כי תלוש זה אינו תשלום שכר ו/או פרמיה לחודש יולי 97' (ולא רק משום שאין משחקים בחודש זה!). לא בכדי הזכיר הנתבע בסיכומיו כי על אף חלוף הזמן ? לא השכיל העד (התובע) להציג כל מסמך רלוונטי להסביר ענין זה. אין חולק גם כי פרמיות, אם שולמו בתלוש זה, שולמו עבור חודש מאי 97' לכל המאוחר, וממילא אינן רלוונטיות להליך! עוד נזכיר כי התובע לא "עבד" בחודש יולי ב-2 מקומות, אף כי ככל הנראה יתכן שקיבל שכר (בסיס) פעמיים. נזכיר כי תכלית החוק היא להבטיח המשכיותה של ההכנסה, של השכר הממשי המהותי, שקיבל מבוטח בְפועל, לתקופה הרלוונטית. משכך, ומשהגימלה מחושבת על בסיס הכנסתו האמיתית עובר לתאונה, יש לבחון מה היתה זו ולא מה יכלה להיות, ואף לא אם יכול היה (לולא נפגע בראשית העונה) להשתכר יותר. תכלית החוק היא לשלם על בסיס הכנסתו הנכונה של הנפגע-המבוטח ולא עפ"י רנדומליות העיתוי בתשלום. ח. הנה כי כן ? יש לחשב ד"פ לתובע לפי שכרו הרגיל ברבע השנה שקדם לפגיעה (יוני-אוגוסט 97') מ-2 המעסיקים. שכר זה אינו כולל פרמיות שהרי אין מושגות נקודות בהעדר משחקים באותם חודשים (ואם נכללו כאלה, למשחקים שהתקיימו ? נכון פעל הנתבע). ביה"ד אינו בוחן "חוקיות" ענין זה לפי חוקי הספורט, ואם חרגו האגודות והתובע מחובתם ? לא לנו ענין זה. ט. באשר לטענה לחישוב ד"פ לפי שכר כולל נקודות שהושגו בספטמבר ? מקובלת עלינו טענת הנתבע לאי תחולתה של התקנה המתוקנת במועד הרלוונטי, מעבר לסתירה שבטענה זו כמצוין שם. ניתן היום ה' בסיון, תשס"ג (5 ביוני 2003) בהעדר הצדדים. ש. מאירי - שופטת, אב"ד     נ.צ. מר ד. טבח כדורגלדיני ספורטדמי פגיעהביטוח לאומי