א. עובדות הנתבע 1 נשכר ע"י התובעת לביצוע עבודות הניהול והפיקוח בבניית ביתה שברח' הלבונה 4 ברעננה (להלן: "הבית"), תוך התקשרות בחוזה שנחתם באוגוסט 1995 (להלן "הסכם הפיקוח"). הנתבע 2 נשכר ע"י התובעת לביצוע עבודות הטיח בבית, תוך התקשרות בחוזה שנחתם במרץ 1996. בתביעה זו עותרת התובעת לחייב כ"א מהנתבעים לשפותה על נזקים שנגרמו לה בשעת בניית הבית ולאחריו. ב. הדיון 1. התובעת טוענת כי: הנתבע 1 התרשל ולא עמד בהתחיבויותיו שבהסכם הפיקוח, ואילו הנתבע 2 ביצע את עבודות הטיח בבית בצורה לקויה ובאיכות ירודה, והכל תחת פיקוחו של הנתבע 1. הנתבעים שניהם פעלו ברשלנות, כפי שיפורט להלן. בהמלצת הנתבע 1 ובתווכו פנתה התובעת לנתבע 2 שהציג עצמו, כבעל רשיון, עובדה שהתבררה לה כלא נכונה. אפשרה לנתבע 2 נסיון אחד לתקן את הליקויים - זה לא בוצע כראוי. הנתבע 2 לא בדק את איכות החומרים, את התקן, ואת הכמויות הנכונות לערבוב. עקב הליקויים נאלצה התובעת לשנות תכנית צביעת המבנה. בנוסף התגלו ליקויים אחרים, שהנתבע 1 היה אמור למנוע היווצרותם. הנתבע 1 לא פיקח על איכות החומרים והעבודות, ואף העסיק קבלנים חסרי רשיונות. חוו"ד המומחה מטעם ביהמ"ש, אינג' אלעזר ניר, תומכת בטענה לפיה במחדליהם גרמו הנתבעים 1 ו-2 לנזקים שיפורטו בהמשך. יש להדגיש כי אינג' ניר לא ראה את מצב המבנה עובר לתיקונים שביצעה התובעת, לכן לא יכל להעריך את מלוא עלות הנזק. כ"א מן הנתבעים גרם לחלק מן הנזק, אך לא ידוע לאיזה חלק גרם כ"א מהם. לפיכך חבים הנתבעים ביחד ולחוד כלפי התובעת, במלוא היקף הנזקים הממוניים והלא ממוניים אשר נגרמו לה, הן מכח הדין והן מכח ההסכמים שנחתמו בין הצדדים. סך כל הנזק לו טוענת התובעת: 93,065 ₪ נזק ממוני, 50,000 ₪ נזק לא ממוני, 13,107 ₪ שכ"ט עורך דין- סה"כ 156,172 ₪, בנוסף לכך מתבקש ביהמ"ש להוסיף את ירידת ערך המבנה. 2. הנתבע 1 טוען כי: א. עילתה של התובעת נגד הנתבע 2 בלבד, ואילו הנתבע 1 נתבע ללא כל הצדקה. ב. חוות דעתו של אינג' ניר מונה שתי סיבות אפשריות לסדקים שנתגלו בטיח: ליקויי קונסטרוקציה, או חומר ועבודת טיוח לקויים. מן הטענה לגבי ליקויי הקונסטרוקציה יש להתעלם, משום שהיא מהווה הרחבת חזית אסורה של התביעה. כ"כ זו טענה תאורטית בלבד, שלא מבוססת על בדיקה של שלד המבנה. לא זו אף זו, כל ליקוי בקונסטרוקציה, אם קיים, הינו באחריות מהנדס הבניין ולא באחריות הנתבע 1. ג. נתבע 2 אינו יכול להשליך את האחריות לעבודתו הלקויה על נתבע 1. ד. התובעת עצמה בחרה את הנתבע 2 מבין מספר קבלני טיח, מבלי לבדוק רקע ועבודות קודמות שלו, ובניגוד לטענתה, הוא כן קבלן רשום בפנקס הקבלנים. ה. התובעת יכלה להפעיל את כתב האחריות שקיבלה מן הנתבע 2 על עבודתו, ביזמתו של הנתבע 1. ו. הנתבע 1 לא יכול להשלים את עבודת הפיקוח על הבניה, על כל היבטיה, משום שפוטר ע"י התובעת בטרם הסתימה העבודה. ז. האחריות לנזקים לא מוטלת על הנתבע 1. למקרה כי יכריע ביהמ"ש אחרת, נטען כי נזקיה של הנתבעת עומדים על 32,400 ₪ בלבד. 3. הנתבע 2 טוען כי: א. ביצע עבודתו במקצועיות ובאיכות מעולה. סדקים בטיח יכולים להיגרם מסיבות כמו חוסר יציבות קרקע או פגם בקונסטרוקציה. ב. המומחה מטעם ביהמ"ש, אנג' אלעזר ניר, קבע בחוות דעתו כי אין פגמים בטיח של פנים המבנה, ואת הסדקים הקיימים בטיח החיצוני העריך בעלות של 33000 ₪. לאור זאת סכום התביעה מופרז. עלות זו יש לחלק בין התובעת ובין הנתבע 1. 4. כדרכן של תובענות מסוג זה, הגישה התובעת חוות דעת של מומחה מטעמה אשר קבע סכומים גבוהים מדי (לטעמי) ע"מ להביא את הבית לרמה שנקבעה ע"י הצדדים בהסכמים שביניהם. מאידך, הנתבע 2 הציג חוות דעת מגוחכת עם סכומי מינימום. הואיל וכך היו פנים הדברים, מונה מומחה מטעמו של ביהמ"ש אשר הגיש חוות דעת בכתב, השיב על שאלות הבהרה שהוצגו לו ואף נחקר בביהמ"ש על חוות דעתו. 5. המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, אינג' אלעזר ניר, מסכם בחוו"ד את הממצאים הבאים: א. סדקים וליקויים משמעותיים במעטפת טיח החוץ של המבנה. בטיח החוץ קיימת סטיה בכמות הצמנט, הקטנה מן הנדרש ע"פ התקן. ליקויים אלו נגרמו עקב חומר טיח-טיט לקוי, עבודות טיח לא אחידה, וחוסר הכנת שלד המבנה לעבודות טיח לא אחידה, וחוסר הכנת שלד המבנה לעבודות טיח. אומדן עלות עבודות התיקונים בטיח חוץ - 33,000 ₪. ב. מפקח על הבניה צריך להתריע על הליקויים ולטפל בהם בזמן אמת. ג. אומדן העלויות שנדרש בתביעה אינו מבוסס. ד. לגבי ליקויים בטיח פנים, לא נמצאו. יתכן ותוקנו לפני הבדיקה, אך אין על כך מידע. עתה הטיח עומד בתקן. אם יקבע שהיו בעיות בנושא טיח פנים אומד המומחה עלות תקונו בסך 4,000 ₪. 6. בעניין הנזקים בטיח חוץ, אין ספק כי קיימת חובת זהירות של שני הנתבעים כמבצעי העבודה והמפקח עליה. ע"פ חוו"ד המומחה אינג' ניר התרשלו הנתבעים בביצוע עבודתם, והיה עליהם לצפות כי הדבר יצור נזקים. טייח סביר היה מערבב חומרי הטיח בכמויות שעומדות בתקן, ומפקח סביר על הבניה צריך להבחין בליקויים, ושניהם יכולים לצפות מראש שבעקבות התרשלותם יגרמו נזקים. סמכות הפיקוח על הבניה נושאת בחובה אחריות בקשר לביצוע העבודה. גם אם איכות הטיח אינה הגורם הבלעדי לליקויים, עדיין יש לה חלק בהם. אין רשלנותו של כ"א מהנתבעים פוטרת את השני מאחריות. עם זאת, הערכת הנזק ע"י התובעת הינה מופרזת, ויש לפצות ע"פ הערכת המומחה מטעם ביהמ"ש, בגין רשלנות הנתבעים. 7. לא בטלתי דעתי מפני דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, ולאחר עיון בחווה"ד אני מאמץ את קביעתו של המומחה בכל הקשור לעבודות טיח חוץ אותן יש לבצע עפ"י אומדנו והמדובר בסכום של 33,000 ₪ ועוד 4,000 ₪ טפול בקירות פנים (האחרון בוצע והסתיים). התובעת טענה לנזק פנים בשעור פי 4 אבל חרף העובדה שהמומחה מצא בית שפנימו שופץ ע"י הנתבעת אני מעניק לה מלוא הסכום שקבע המומחה עפ"י אומדנו (שהרי חלק זה הוא תפקידו של המומחה לאמוד ולשום), קרי סך 4,000 ₪ הא ותו-לא. הואיל והתובעת לא המציאה כל תיעוד שיש בו כדי לבסס טיעונה ע"י גורם חיצוני בלתי תלוי ובזמן אמת. 8. הואיל והתובעת הפריזה בסכומי תביעתה הישירים לא אעניק לה פיצוי בגין נזק לא ממוני וכן הסכומים שנקבעו בחוו"ד מר ניר לא ישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן חוות הדעת אלא מהיום בלבד. 9. באשר לחלקו של כל נתבע בפיצוי - ההלכה הנוהגת כפי שעולה מד"נ 15/88 שמואל מלך נ. ורדה קורהויזר פורסם בפדי מד (2) 89 שאוזכר בכתב התביעה. היא כי כאשר קיימים שני מעוולים בנפרד, אשר גרמו לנזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, חבים יחד ולחוד לכל הנזק בשלמותו, כמו מעוולים במשותף, זאת אף אם יתכן שחלק מן הנזק נגרם ע"י גורם אחר ששעורו אינו ידוע לנו (כמו בעיות בקונסטרוקציה) ואין מי שישא באחריות בגינו. נטל ההוכחה בגין חלוקת הנזק עובר לנתבעים, והם יוכלו לתבוע שיפוי זה מזה ע"פ ס' 84 לפקודת הנזיקין. 10. חרף האמור בסעיף 9 אני סבור שניתן בכל זאת לחלק בשעור הנזק בין שני הנתבעים כ"א עפ"י חלקו (עפ"י אומדנא) ביצירת הנזק. לאחר שקראתי הטיעונים בסכומי ב"כ הנתבעים אני סבור שיש לחייב את הנתבע 1 בסך של 6,000 ₪ בלבד מתוך הסכום הכולל של 37,000 ₪ שנקבע על ידי לעיל. ג. לסיכום 1. התביעה מתקבלת חלקית וכ"א מהנתבעים ישלם עפ"י החלוקה שבסעיף 10 לעיל בלווית ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. לכ"א מהסכומים יש להוסיף מע"מ בשיעור 17%. 2. הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ בלווית מע"מ ובלווית ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 3. הנתבע 2 ישלם לתובעת סך 3,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בלווית מע"מ. לשני הסכומים יתלוו ריבית והפרשי הצמדה כחוק. חוזהבניהפיקוח בניה