פסק דין 1. בפני תובענה להחזרת תפוס על פי סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס (להלן: הפקודה). 2. ביום 13.3.05 נתפס בביתו של המבקש (להלן: המבקש) אופנוע מסוג ימאהה בצבע כחול (להלן: האופנוע), בחשד כי הוא גנוב. ביום 7.6.05 הועבר האופנוע לידי אגף המכס והמע"מ (להלן: המשיבה), שהודיעה למבקש על כוונתה לחלט את האופנוע מכוח הפקודה. 3. המבקש עתר למנוע חילוט כאמור ולהחזרת האופנוע לחזקתו. טענתו העיקרית היא כי הוראות החילוט שבפקודה לא חלות על המקרה שבפנינו. 4. אין מחלוקת כי האופנוע נרכש בשלמותו ממוכר בארה"ב, באמצעות האינטרנט, ולאחר מכן פורק ונשלח בחלקים לישראל בדואר חבילות, לעיתים אף לנמען אחר מהרוכש. 5. סעיף 204 לפקודה קובע : "ואלה טובין שיחולטו למדינה: (1) טובין מוברחים; (2) טובין שיובאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר..." (הדגשות שלי א.ר.) בסעיף ההגדרות בפקודה נאמר כי: "הברחה" - ייבואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור; (הדגשות שלי א.ר.)". 6. המשיבה טוענת כי חלקי האופנוע מהווים טובין מוברחים וכי הובאו לארץ בחלקים על מנת להונות את האוצר. המשיבה טענה כי ייבוא אופנוע מסוג זה לארץ הוא אסור ואף המבקש ידע על כך, ולראיה דבריו בחקירתו מיום 13.3.05 בה מסר "האופנוע לא מאושר בארץ ולכן אני לא נוסע בו בכביש". ואולם, משלא הוצגה על ידי המשיבה כל הוראה חוקית האוסרת ייבואו של האופנוע האמור איני מבסס החלטתי על טענה זו. 7. הטענה העיקרית עליה מבססת המשיבה את סמכותה לחלט את האופנוע היא כי ייבוא אופנוע בחלקים אומנם חייב במס על כל חלק וחלק (שלטענת המבקש הוא שילם), אך ייבוא מוצר מפורק ותשלום מס על כל חלק בנפרד, אין בו די, כאשר הכוונה היא להרכיב את המוצר ולהשתמש בו בשלמותו. המוצר בשלמותו, בענייננו האופנוע, חייב לקבל אישור לשימוש בישראל על ידי הרשויות המוסמכות (בענייננו משרד התחבורה), וכן יש לשלם מס עבור ייבוא האופנוע בשלמותו, שהוא מס אחר מהמס שמשלמים על כל חלק בנפרד. המשיבה טוענת כי המבקש ייבא את האופנוע בחלקים, למרות שקנה אותו בשלמותו, שלח את החלקים לנמענים אחרים (ראה חקירתו של המבקש מיום 7.6.05 בה מסר כי אחת החבילות נשלחה לארץ על שם לאה פינקלשטיין, מכרה שלו והיא נתנה לו ייפוי כוח על מנת לקבל את החבילה), והרכיב את האופנוע באופן עצמאי בביתו שלו, על מנת להימנע מתשלום המיסים המתחייבים וקבלת הרישיונות הנדרשים. 8. המבקש עליו נטל הראיה להוכיח כי הייבוא נעשה בהתאם לכל דין, טוען כי שילם את המס על ייבוא החלקים ומכחיש כי ידע שעובר עבירה כלשהיא. 9. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסעיפי החוק הרלוונטיים, שוכנעתי כי מעשיו של המבקש מהווים הברחה של טובין ומהתנהלותו אף עולה כי עשה זאת ביודעין. בנסיבות אלה יש לראות את פעולתו כ"הברחה" עפ"י הגדרת מונח זה לפקודה. אשר על כן, למשיבה זכות חילוט ובקשתו של המבקש להחזר תפוס נדחית. 10. המבקש רכש מספר חלקים לאופנוע בארץ וכעת הוא מבקש לקבלם בחזרה לאחר פירוק האופנוע, המשיבה מתנגדת בטענה כי החזרתם תהווה מתן פרס לאדם שניסה להונות את המדינה ותעודד אחרים לנסות ולהבריח טובין. אין בידי לקבל טענת המשיבה בעניין זה. לא הונחה בפני תשתית חוקית המבססת חילוט החלקים שנרכשו בארץ. בנסיבות אלה אין לפגוע בזכות הקניין של המבקש ויש להחזיר לידיו את החלקים שרכש בטרם חילוט האופנוע. המבקש ציין מספר רב של חלקים שרכש בארץ, אך הציג בפני בית המשפט רק קבלה אחת על סך של 825 ₪ (להלן: הקבלה). לחומר הראיות צורף מכתב מחנות בשם "התותח אופנועים" לפיו רכש המבקש חלקים נוספים לאופנוע, אך לא צורפה כל קבלה או תצהיר המאמת את תוכן המכתב, ועל כן אין לקבלו כראיה. אשר על כן, אני מורה למשיבה להשיב למבקש רק את החלקים המפורטים בקבלה, בטרם חילוט האופנוע. 11. מאחר שעיקר תביעתו של המבקש נדחתה, ישא המבקש בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד המשיבה בסך של 3,000 ₪ + מע"מ. חיוב זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חילוטאופנוע