לטענת המערער אין לחייב בארנונה את המרתף שכן "המרתף אינו משמש אותנו לכלום". להלן פסק דין בסוגיית ארנונה מרתף: פסק דין 1. הערעור הוא על החלטת ועדת הערר לעניני ארנונה שליד המועצה המקומית ערערה מיום 29.4.05, שנסבה על נתוני חישוב הארנונה בה מחוייב המערער, בעבור בית מגוריו בערערה. הערעור והחלטת הועדה הם אך קטע אחד בסכסוך הנמשך זה שנים בין הצדדים, בנושא הארנונה. 2. הפרטים הם אלה: הבנין שברשות המערער כולל מרתף ששטחו 17 מ"ר; בקומת הקרקע מחסן בשטח זהה, מגורים בשטח של 112 מ"ר ומרפסת בשטח של 32 מ"ר. בקומה א' בנויה דירת מגורים בשטח של 93 מ"ר(ר' תרשים של מדידות הנראות מדויקות שנעשו ע"י חברה העוסקת בכך - סומן א' והוגש ביום 18.5.06). המערער טוען כי אין לבסס את החיוב בארנונה על נתונים אלה, וכי החיוב בארנונה מושפע מיריבות אישית בינו לבין ראש המועצה תוך אפלייתו לרעה: לדעתו, אין לחייב בארנונה את המרתף שכן "המרתף אינו משמש אותנו לכלום". בניתה של קומה א' לא הושלמה, היא אינה ניתנת לשימוש למגורים, ואין להטיל בגינה ארנונה שכן "חסרים בה הרבה דברים לדוגמה דלתות ומדרגות". השגות שהוא הגיש נותרו ללא מענה, ולטענתו יש להקטין את חיובי הארנונה המחושבים על פי השטח, ועולים כדי 28 ₪ לשנה למטר מרובע. עוד הוא טוען כי את הדירה בקומה א' בנה עבור בנו הבכור וסים ואין לחייב אותו בארנונה עבור הדירה האמורה. 3. נסיונותיו של המערער, (המסביר גם כי הוא פנסיונר בן 67, מפריס 6 נפשות, סובל מבריאות לקויה, זקוק לטיפולים וגם בריאות אשתו אינה תקינה לאחר מחלה ותאונת דרכים - ר' ס' 8 לבש"א 1744/06) לשנות את חיובי הארנונה, החלו על פי המסמכים שבפני, עוד ביום 10.10.2000. ביום 12.11.02 הוא הגיש לועדה ערר לשנים 200 ו 2001 וביום 23.6.04 הוגש ערר לגבי השנים 2002 עד 2004. 4. הועדה ערכה ביקור בביתו של המערער, והחליטה כי מוצדק לחייבו בתשלום ארנונה, כדלקמן: 112 מ"ר בקומת הקרקע + 8 מ"ר בגין חדר המדרגות + 32 מ"ר מרפסת וכן 17 מ"ר עבור המחסן. המרתף אינו נזכר בהחלטת הועדה. לגבי קומה א' הוחלט לחייבה בארנונה בגין שטח של 94 מ"ר החל משנת 2003. חברי הועדה רשמו בשולי החלטתם כי לדעתם הם "הגיעו למסקנה והחלטה הוגנת כלפי הצדדים". 5. במהלך הדיון ניסו הצדדים להגיע לפשרה, שאף הועלתה על הכתב ונחתמה על ידי המערער. לפי הפשרה האמורה, ישלם המערער עבור המחסן בקומת הקרקע ארנונה על פי המגיע עבור מחסן; עבור הדירה והמרפסת (בשטח כולל של 144 מ"ר) ישלם כנדרש עבור מגורים; ובגין הקומה הראשונה (בשטח כולל של 94 מ"ר עבור הדירה וחדר המדרגות) ישלם ארנונה לפי הסיווג למגורים. המועצה הסכימה, על פי אותה טיוטת פשרה, כי החיוב בגין הדירה בקומה א' יחל רק ביום 1.1.07, והמערער הסכים להשלים כנדרש את העברת הדירה בקומה א' משמו לשם בנו וסים. עוד מדברת הפשרה על חיוב הדרגתי בהפרשי הארנונה, בהתאם להחלטת המועצה מיום 16.10.01. 6. העיקרון הבסיסי באשר לחיוב בארנונה הוא כי חיוב זה מוטל על פי האזור שנקבע בצו הארנונה ועל פי סיווג השימוש בנכס, ושטחו. עיקרון נוסף הוא כי אין לתת פטורים והנחות מן הארנונה, אלא על פי הקבוע בחוק או בתקנות. יש לראות בשלילה הימנעות של הרשות המקומית מלגבות את הארנונה או נסיונות ליתן הנחות או פטורים מן הארנונה מנימוקים ומסיבות שאינם מעוגנים בדין, דבר המהווה פתח למתן הטבות למקורבים ולאחרים, שלא כדין תוך הטלת הנטל על שאר משלמי הארנונה. תשלומי הארנונה הם הבסיס לתקציבה של הרשות המקומית, הצריכה, כנאמן של הציבור, לעשות בכספי הארנונה למען הציבור ולקיום השירותים שעליה ליתן לציבור. באותה מידה, חובתו הראשונית של תושב המחזיק נכס בתחום המועצה היא לשלם כסדרה את הארנונה בגין הנכס בו הוא מחזיק. 7. צו הארנונה שיצא מאת המשיבה קובע כי "'שטח בניין מגורים" יחושב על פי ""שטח המבנה הינו סך כל השטחים הנתונים בתוך המסגרת של הבניין בכל אחד ממפלסיו או הצמודים לו, לרבות קירות חוץ ופנים, חדרי כניסה, יציע, מדרגות, עליית גג, פרוזדורים, מקלט, ממ"ד, סככות, חניה, מחסן, מבנה עזר ..." וכו'. ברור, אם כך, שחיובו של המערער בארנונה צריך לכלול את המרתף ואת המרפסת, כמתחייב מן המדידות שנעשו והמקובלות עלי כאמינות. 8. אף אם יש עוד עבודות השלמה כגון התקנת דלתות לעשות בדירה שבקומה א', המיועדת לבנו של המערער, הדירה מהווה נכס שיש לחייבו בארנונה, שכן היא איננה ריקה מאדם, המערער משתמש בה ויש בה מיטות, בגדים וכו' והתרשמתי כי הועדה הלכה לקראת המערער בקובעה כי היא תחוייב בארנונה משנת 1.1.03 ואילך. 9. לא השתכנעתי, אם כי עולה ספק, אם מבחינה פורמלית פעולת המשיבה עמדה בנדרש לגבי מתן תשובות במועד להשגותיו של המערער, אך איני מוצא שמוצדק, אך עקב כך, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, שעה שלא הונחה בפני תשתית ראייתית מספיקה, לפוטרו מארנונה. דין ההשגות היה להידחות, לאור הוראות צו הארנונה בכל הקשור לחישוב הארנונה, השטח, וכו'. מכל מקום, ועדת הערר ביקרה במקום, ביררה את הנתונים ביסודיות, ולא שוכנעתי כי היה כאן קיפוח של המערער, או כי ננקטה נגדו אפליה, אם על רקע אישי, או אחרת. 10. הערעור נדחה בלא הטלת הוצאות על המערער. מרתףארנונה